המסע אל כיפת הקרח המסתורית ליד הגבול האיראני

בתקופה לא ברורה ומלאה של אי וודאות, ברגע אחד ספונטני, החליטה מטפסת ההרים הישראלית דניאל וולפסון, לצאת למסע אררט לנשום אוויר של הרים. 

הכירו את אררט

הר אררט זה לא רק ההר המקראי שעליו ממוקמת תיבת נח, לא רק הסמל של ארמניה ולא רק מותג הקוניאק המפורסם, אררט הוא הר שעלייתו אפשרית גם למטפסים מתחילים. 

הר אררט הינו הר געש רדום הנמצא בצפון מזרח טורקיה,הפסגה נמצאת על גבי השטחים של שלוש מדינות, טורקיה, ארמניה ואיראן. שם ההר בשפה טורקית: Ağrı Dağı. פירוש השם אגרי דאג הוא “הר התיבה”. הפסגה מתנשאת לגובה של 5,137 מטרים. הר אררט מוכר בעיקר בשל אזכור בתנ”ך כמקום עליו נחה תיבת נח. כיפת הקרח הזוהרת של אררט הופכת אותו למונומנט מרהיב ובולט בנוף, וחידת תיבת נח האבודה אופפת אותו במסתורין.

במהלך הטיפוסים הרבים שעשיתי, הבנתי שלכל הר יש חיים וסיפור משלו. וכך יש סיפור קסום להר אררט:

על פי המיתולוגיה הארמנית, הגיבור הייאק ((HAYAK) שנחשב “אבי הארמנים” נלחם בקרב עקוב מדם עם Bel הרשע. הקרב נערך למרגלות ההר אררט ולמרות יחסי הכוחות שנטו בבירור לטובתו של הרשע הוא הובס על ידי הייאק הגיבור וצבאו נפוץ לכל עבר. סוג של מעטים מול רבים בתיבול ארמני. על פי האגדה הר אררט עצמו עזר להייאק הגיבור ושימש מקום מסתור לכוחותיו עד הניצחון. מאז, הפך ההר לסמל לגבורה הארמנית ותמונתו הפכה לסמל לאומי.

יעד מצוין ללמוד טיפוס אלפיני למתחילים

טיפוס להר אררט  (5137 מ ‘) הוא הזדמנות מצוינת למטפס ללא שום ניסיון רציני בטיפוס הרים, לטפס על הר שהינו מעל חמשת האלפים ובנוסף הזדמנות מצוינת להכיר את התרבויות העתיקות של טורקיה. 

אני הצטרפתי למשלחת רוסית בהובלתו של אחד האלפיניסטים המקצועניים ביותר בתחום, Alex Abramov . בעלים של חברת 7 Summits Club. זאת חברה שמארגנת טיפוסים ליעדים שונים בעולם. חברה רוסית בהובלתו בהנהגתו של אלכסנדר אברמוב. מצרפת פה את  אתר החברה, כך שתוכלו להתרשם מהתכנית של המסע.  תקופת טיפוס אופטימלית להר אררט בין החודשים יולי- ספטמבר. עלות הטיפוס (ללא עלות הטיסות והביטוח) בערך נע בין 1000-1200 דולר. 

הר אררט אינו הר טכני, הוא יכול להתאים לכל אדם שרוצה להתחיל טיפוס הרים אלפיני. גובהו כמעט 5200 מטר, ובתוכו אלמנטים של טיפוס אלפיני: מחנה בסיס (base camp) בגובה של 3200 מטר, מחנה נוסף (high camp) בגובה של 4200 מטר, לינה באוהלים, התאקלמות בצורה של לעלות למחנה גבוה ולרדת למחנה בסיס, טיפוס סלעים תלולים, טיפוס עם מסמרי שלג וכן אלמנט של מזג אוויר משתנה. בהרים הדבר הכי ודאי שאין ודאות וכך צריך להתכונן לכל תסריט אפשרי וכמובן לבוא מצוידים נכון עם ביגוד מתאים.הטיפוס האלפיני מעבר ליכולות פיזיות איתם מגיע המטפס, נדרשים כוחות של רצון התמודדות מנטלית. זה הרצון של מטפס להתמודד עם עליות וקשיים, הנכונות לחוות חוסר חמצן, להסתגל לגובה יחד עם זאת לחוות טבע נפלא, המטפס יכול לגלות את עצמו ולצאת מאזור הנוחות  ולהרגיש את הגבולות. 30 ק”מ מהגבול האירני

נקודת המוצא אל ההר היא העיר דוביאזיט (Dog˘ubeyazit), השוכנת ברמה המדברית במזרחה של תורכיה, שלושים קילומטר מהגבול האיראני, והיא אחד משני מעברי הגבול היחידים בין שתי המדינות. מול העיר נוף קירח ושתי פסגות חרוטיות גדולות, אררט הגדול ואררט הקטן. הגדול גובהו 5,165 מטר, ואחיו הקטן גובהו 3,158 מטר, והוא למעשה לוע געשי משני. נקודת בסיס לתחילת הטיפוס מתחילה למרגלות ההר אררט גובה של 2200 מטר. השלב הראשון זה להגיע למחנה בסיס שנמצא בגובה 3200 מטר. בשלב זה כל מטפס לוקח את התרמיל אישי שלו ותרמילים גדולים ותיקים גדולים יובאו למחנה ברכיבה על סוסים. אורך המסלול של מנקודת התחלה  למחנה בסיס הוא כ- 8 ק”מ וטיפוס נמשך בין 4-5 שעות. לינה באוהלים במחנה בסיס בגובה של 3200 מטר. אנחנו הגענו בשעות בשעות הערב המאוחרות . בהגעתנו קיבלנו אוהלים  מרווחים לזוג וארוחת ערב חמה כבר חיכתה לנו באוהל מטבח. למחרת הינו יום התאקלמות, המטרה של היום הזה להגיע למחנה השני בגובה של 4200 מטר , לבלות שם קצת זמן ולחזור למחנה בסיס לישון. זאת ההתאקלמות הטובה ביותר , כך הגוף מתרגל לגובה, יחד עם זאת הירידה למחנה בסיס גורמת למטפס לנוח ולישון טוב. הטיפוס למחנה השני נמשך כ- 6 שעות. ההרים אינם צפויים, כאשר יצאנו ממחנה הבסיס מזג אוויר היה מצוין ואף שמש ליטפה אתנו בנעימות, לאחר שעתיים החלו עננים לכסות את השמיים, הטמפרטורה ירדה במהירות בזק ואף החל לרדת שלג כבד. כל יציאה ממחנה אפילו אם רק צורך התאקלמות מצריכה לקחת בתרמיל אישי מעיל רוח, פליז, כפפות כובע ותמיד כפריט חובה להחזיק פנס. לאחר יום של התאקלמות ושינה טובה, יוצאים ל high camp בגובה של 4200 מטר ושם ישנים עד שעת יציאת לקראת הפסגה. הדרך הייתה כבר מוכרת מיום הקודם, כך הטיפוס של 1000 מטר למחנה השני עבר חלק ואף יותר מהר מאתמול. בהרים תהליך התאקלמות בצורה של לעלות ולרדת מוכרת ותמיד הדרך שעושים אותה בפעם השנייה נוחה ומהירה יותר. מזג אוויר כבר השתנה הטמפרטורה צנחה למינוס. בהגיענו למחנה השני (high camp) בגובה של 4200 מטר קיבלנו אוהלים, התלבשנו חם באוהל חדר אוכל כבר חיכה לנו מרק חם.

אל הפסגה הגבוהה בטורקיה

בשעה 2 לפנות בוקר, כולנו קמנו בשקט כל  אחד עם עצמו בתוך תוכו, הגענו לאוהל “חדר אוכל” שם חיכה לנו תה חם ועוד פינוקים נחמדים לקראת היציאה. לקראת שעה 3:00 כולנו עמדנו מוכנים כמו חיילים ממושמעים לבושים היטב עם פנסים על הראש ומקלות בשתי ידיים. בחוץ ירח מלא ורוח קלה. הכוכבים האירו לנו ושביל החלב היה כל כך ברור ועשה חשק פשוט לגעת בו.הטיפוס התחיל בצורה איטית, התקדמות עקב בצד אגודל במעלה ההר, פנסי ראש מאירים את השביל שלנו. הטיפוס החל בשיפוע תלול עם בולדרים ענקיים. מידי שעה אנחנו עוצרים ללגום מים ולהכניס משהו קטן מתוק שייתן לנו אנרגיה להמשך. לקראת השעה חמש וחצי בבוקר פס אדום של אור חותך את האופק ומעיד על הזריחה הממשמשת וקרבה.

יופי מושלם של צלליות המטפסים לאורך קו הרקיע. 200 מטר לקראת הפסגה הסלעים מתחלפים לטיפוס קרח והדבר חייב עצירה ולבישת קרמפונים על נעלי טיפוס. לאחר כחמש וחצי שעות, הגענו אל פסגת ההר אררט. פסגת אררט

העפלה לפסגת הר היא חוויה האנושית המסעירה ביותר. הר שכל כך סימבולי עבורי כישראלית לעמוד על משולש של גבולות איראן- טורקיה- ארמניה ולהניף דגל של המדינה שלי – דגל ישראל- דבר אשר ממלא אותי בגאווה רבה. וכעת יש עוד דרך ארוכה לרדת חזרה אל מחנה בסיס.הר אררט פשוט הפתיע אותי עם הנופים, הזריחות והשקיעות המאלפות והדבר גרם לנפש שלי פשוט לרקוד. אני תמיד אומרת שכל מסע הוא מכלול מיוחד של אנשים יוצאי דופן וכך היה במסע הזה. המסע הזה היה כל כך עוצמתי עם מפגש חברים מדהימים. תמיד שואלים אותי מה מיוחד בטיפוס אלפיני, מדוע את צריכה את זה בכלל ואני תמיד עונה: הטיפוס הוא מסע אל חלקי כדור הארץ הנידחים והיפים ביותר. הטיפוס נותן לי את טעם ההרפתקה. הטיפוס גורם לי לצאת למסע פנימי חדש שמעצים אותי ומפגיש אותי עם  נופים מרהיבים, שקיעות מטריפות שמשתלבות עם עננים, תרבות חדשה, אנשים וחברים חדשים.

מאת: דניאל וולפסון – הישראלית הראשונה והיחידה שטיפסה לפסגת האוורסט. ההובי ואהבה הכי גדולה שלה – טיפוס הרים. המוטו שלה – אני לא כובשת את הר והמטרה אינה הפסגה. השביל הוא הדרך וזה המסע של החיים שלי. ספורטאית ומטפסת הרים ישראלית שמשימתה כעת אחרי האוורסט היא להשלים את 7 הפסגות ולחצות את אנטרקטיקה והקוטב הצפוני. עו”ד במקצועה.