זו לא הייתה שנה קלה למטפסי האוורסט. עשרות מטפסים ומסייעים נפאליים (שבט השרפה) חלו בקורונה ומשלחות שלמות התקפלו לאחור, מזג אוויר קשה, רוחות של 80 קמ"ש וקרחון מסוכן, אבל שום דבר לא דומה לסיפור הקיצוני של דניאל וולפסון שכמעט מצאה את מותה על ההר. בסדרת תוכן בת 4 פרקים נשמע את סיפורה המדהים, וזה הפרק הראשון. 

אל תפסידו את סדרת התוכן הזו ב-OUTPANEL: 

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

המסע לאוורסט מתחיל עוד הרבה קודם

דניאל וולפסון- הישראלית הראשונה על האוורסט החליטה החלטה נחושה: להגיע אל הפסגה. היא יצאה למסע ארוך של למידה ואימון בטיפוס הרים ומספרת על כך באאוטפאנל – מגזין האאוטדור של ישראל. 

לפני שהגיעה לאוורסט היא טיפסה על סדרה של פסגות ביחד עם מטפסים רוסיים עם ניסיון בהרים, בהובלת 7summits של אלכסנדר אברמוב. אברמוב הוא מטפס מקצוען שהגיע 10 פעמים לפסגת האוורסט, ניהול 17 משלחות לאוורסט והוביל מעל 500 משלחות בכל העולם אל 7 הפסגות, 7 הרי הגעש , חציית הקוטב הדרומי, חציית הקוטב הצפוני ועוד הרבה אתגרים נוספית בעולם. מדוע דניאל עשתה את זה ומה זה דורש? זה ראיון הוידאו שערכנו איתה לפני המסע. 

הפאנל

מגיעים לנפאל

כדי לעלות לאוורסט יש לבצע הכנה איטית והיא מתחילה עוד הרבה לפני ההגעה לנפאל (ב10 באפריל 2021). לאחר יומיים שהייה בקטמנדו לצורך הכנות והשלמות ציוד, הוחלט לטוס במסוק לעיירה בשם פאקדינג (Phakding) בגובה 2600 מטרים. עושים בדיקות קורונה ומקבלים Permit. כעת המסע התחיל באופן רשמי. וכך מתחילים לצבור את הגובה. 

המטרה היא להתחיל להתאקלם ולאט לאט לעלות בגובה. מדובר בטרק רגלי של 10 ימים לבייס-קמפ אוורסט. התכנית של המשלחת היתה להעפיל קודם לכן לפסגת לבוציה, הר שגובהו 6,119 מטרים. אבל גם בדרך לשם היו קשיים קשים של מזג אוויר: סופות ורוחות חזקות.

טרק בנפאל

טרק של 10 ימים לפני שבכלל מתחילים (צילום: ארטם רוסטווזב)

אחרי שהגיעו לגובה 5800, הקמפ הגבוה של הר לבוצ'יה ולאחר יומיים לינה בקמפ זה, הוחלט לא להמשיך לפסגת לבוצ'יה עקב מזג האוויר הקשה. הוחלט לרדת ולהמשיך לבייסקמפ שהוא בגובה 5350 – הבית שלנו לחודש וחצי הקרובים.

לבוצ'יה

מזג אוויר קשה ב5800 קרוב לפסגת לבוצ'יה

אוורסט בייס קמפ 

זו נקודת היציאה שממנה מטפסים לקמפ 1, לקמפ 2 ולקמפ 3. על מנת להצליח להגיע לפסגת אוורסט בגובה של 8849 צריך להתאקלם. ההתאקלמות נעשית בצורה של "לתפור את ההר" – לעלות ולרדת, לעלות ולרדת וכך 8 פעמים! תסריט טיפוסי להתאקלמות:

  • יוצאים ב 2 בלילה מהבייס קמפ, עוברים את קרחון קומבו (עליו עוד נדבר בהמשך), מגיעים לקמפ 1 ישנים למעלה ובבוקר יורדים וחוזרים לבייס קמפ (שוב דרך קומבו). 
  • התאקלמות שנייה- יוצאים בלילה מבייס קמפ, עוברים קרחון קומבו, מגיעים לקמפ 1, ישנים בקמפ 1, בבוקר ממשיכים למעלה לקמפ 2, ישנים בקמפ 2 ואז למחרת יורדים שוב לבייס קמפ. 

עכשיו תכפילו הכל ב 8 פעמים… 

אוורסט בייס קמפ

אוורסט בייס קמפ

מלון – 5 כוכבים

הקמפ שלנו, הבית החדש. המשלחת הכוללת 12 אנשים מגיעה למקום ואני בהתרגשות רבה, ישר תולה את דגל ישראל על אוהל שלי, שאף אחד לא יפספס שיש פה ישראלית. בבייס קאמפ יש לכל משתתף אוהל מפנק, עם מיטה מתקפלת. בנוסף בקמפ שלנו יש אוהל מטבח, אוהל תקשורת, אוהל בר ואוהלי שירותים ויש אפילו יש אוהל מקלחת – באניה (בית מרחץ).

בייס קמפ ומטפסים על קרחון קומבו ברקע (צילום: ארטיום רוסטובצב)

 

אבל למרות התנאים המפנקים יחסית של הבייס קמפ, רק פעם אחת מ50 נסיונות הצלחתי להתקלח בחלון של מזג אוויר טוב. אפשר להתקלח כמה שרוצים, אבל בתנאים הקשים אם תחלו או תתקררו עקב המקלחת, תפסידו את העליה לפסגה היות ולא ניתן להחלים על ההר. לכן מחכים לתנאים טובים בלבד למקלחת.

אוורסט בייס קאמפ

בבייס קמפ האוהלים מאפשרים לעמוד אבל בקמפים למעלה האוהלים קטנטנים

לחצות את קרחון קומבו הקטלני

המסע שלנו מתחיל בין ה Base Camp ל Camp 1 בחלק התחתון של ההר. דווקא החלק הזה, שניתן להגיע אליו יחסית בקלות הוא מהמסוכנים ביותר על ההר. בשנת 2014 היתה מפולת גדולה במקום ו16 מטפסים נפאליים שהכינו את המסלול לעונת הטיפוס נהרגו שם. הקרחון (Khumbu) היה לא יציב במיוחד. עשיתי אותו 8 פעמים והוא כל פעם השתנה וזז!  

קראבסים, סולמות וחבלים  

מדובר בקטע קשה מלא בחריצים מסוכנים הנקראים קראבס (crevasses) – קניוני קרח עמוקים, בולדרים של קרח, וזוויות תלולות וכל נהר הקרח הזה זז כלפי מטה כמטר שלם ביום – וזה בתנאים רגילים. כשחם קצת יותר המקום הוא סכנה ולכן מטפסים עליו בלילה בשיא הקור כשהוא במצב הכי יציב שלו. לאורך המעברים הרבים הסולמות נפלו, חבלים נקרעו, חלקים התרסקו במפולת לפחות 4-5 פעמים. 

הצטרפו לערוץ הטלגרם של אאוטפאנל 

רופאי הקרח באיזור המלחמה

המסלול מטופל עם סולמות, חבלים ועבודה שנעשית על ידי מקומיים שזו עבודתם: יש שם Ice Doctors שאמורים לתקן את הקרחון. יש שם מעל 200 חבלים ומעל 50 סולמות שכל הזמן משתנים, נופלים, עוברים תיקונים. הסכנה שם גדולה מאוד- כשיש שלג שמכסה על הסדקים אי אפשר לראות את זה. זה קרה לשרפה שלנו בקמפ אחד שהלך לשירותים לא קשור, דרך על שלג ונפל לסדק של 12 מטר ומת.  

תרגולים מקדימים (צילום: ארטם רוסטווזב)

 

הם הודיעו שבסוף מאי לא ניתן יותר לעבוד שם. הכל זז, אתה עובר על סולם חוזר, ופתאום הכל השתנה ואני אומרת רגע היתה פה מלחמה? היתה פה רעידת אדמה? הכל השתנה! יכולה להיות סיטואציה שמשלחת נתקעת ולא יכולה לחזור בגלל מפולת. הקרחון הזה הוא סכנה. 

נמוך ומשתנה או תלול ויציב?

נכון מקמפ 3 ו 4 יש טיפוס תלול, ונכון שיש את Hillary Step אבל אם שואלים אותי מה הכי קשה ומסוכן? זה לעבור את הקרחון. אנשים קיצרו, לקחו מסוקים… אבל אני לא הייתי מוכנה לעשות את זה כדי שלא יגידו שלא טיפסתי באמת. אמרתי שאם אני עושה אוורסט- אני עושה אותו כמו שצריך – אין קיצורי הדרך.  

בפרק הבא דניאל ממשיכה מהקרחון במעלה ההר וסופת ציקלון הודי מביאה אותה ואת הצוות לקצה היכולת

 

קבלו על זה עדכון בערוץ הטלגרם של אאוטפאנל או הרשמו לניוזלטר שלנו!