קניונינג – לאט ובזהירות או מהר וחזק?

ירון רוזינר23 בדצמבר 2020

זה בפירוש לא מה שחשבתם. יש אסכולות שונות לקצב הטיול. על ההבדלים בין קניונינג איטי לקניונינג מהיר ומי כנראה צודק, בכתבה הבאה.

מאת: ירון רוזינר*

לאט לאט – כלום הרי לא בורח

התארגנו מראש, לקחנו יום חופש או סתם הודענו להורים שלא באים לארוחת צהריים של שבת ויצאנו לטיול גלישה, איזה כיף. יש לנו את כל היום ובכלל לא ברור למה אנחנו צריכים להתאמץ ולהיות מהירים. הרי מה יותר נחמד מלגלוש מפל, להצטלם בפוזה אתגרית, לעצור לקפה, עוגה, קצת צחוקים, מנוחה בצל ולהתגלגל הלאה כולם יחד כקבוצה? היום ארוך ושום דבר לא ממש בוער. מי שממש רוצה גם צידוק טכני ובטיחותי הרי שאם נטייל לאט בטוח לא יקרו לנו תקלות; נשקול כל צעד שלא נמעד בטעות, נזרוק את החבל הארוך שהבאנו ובטוח הוא יגיע למטה, נבנה עגינות הכי בטוחות בעולם על המון בולטים עם הקשר הכי יפה ומהודק וכלום לא יקרוס, תמיד נאבטח ב-200 אחוז על כל צרה שלא תבוא וכן הלאה.

קניון רטוב

בישראל אין ממש קניונינג רטוב וזורם שדורש חליפות ניאופרן. בקניונינג מהסוג הזה מהר מאוד מבין כל בר דעת שאם לא זזים כל הזמן פשוט קופאים והסיכון להיפותרמיה הולך וגובר ככל ששוהים או מתעכבים יותר זמן במים או בקניון הקר. כלל אצבע נפוץ הוא שאדם לא מנוסה מתחיל להיות חשוף להיפותרמיה אחרי 3-4 שעות ולכן רוב המסלולים לקבוצות ימשכו עד חצי יום. כדי לעמוד ביעד שאפתני זה ועדיין להספיק לגלוש משתמשים בשיטות וטכניקות שונות מאלו הנהוגות בארץ וכמובן לא עוצרים לחינם. לא לקפה ולא לתה ואפילו לא לארוחה קלה.

תנו הצצה בערוץ אאוטפאנל בטלגרם

קניונינג יבש

יבש, זה מה שיש לנו בארץ. הנחלים שלנו יבשים כל השנה רחבים ובחלקם הגדול שטופי שמש. נעים בהם אפילו ביום חורף. לצערי הטיול בנחל הזורם היחיד המותר לגלישה בארץ סורס על ידי רט”ג ואל הנקיק השחור בקיץ אני מתייחס אליו כקניון יבש לכל דבר: הזרימה בו אפסית והוא רחב וחמים. נחלי ישראל הרגילים רובם קצרים יחסית ולקבוצה מיומנת לא יקח יותר מכמה שעות בודדות (3-4 מקסימום) לעבור נחל כמו קומראן או תמרים (כן כולל העליה).

ומה בין רטוב ליבש? אלו אותם נחלים בהם נטייל ונמצא גבי מים כגון רחף, קנאים וכו’. נכון, אלו לא נחלים זורמים אבל הגבים קרים ועמוקים והקניון לפעמים צר ועמוק והשמש לא חודרת. מי שרוצה דוגמא טובה שידמיין לו טיול בדרג’ה שבועיים אחרי שטפון באמצע החורף.

אז למה למהר?

היפותרמיה – תנועה מבטיחה חום. מי שזכה להמתין באמצע החורף בתור לגלישה ברחף, לרדת בדרגיות בדרג’ה, או סתם לעצור לנוח בנחל משמר אחרי שחיה בגבים יודע עד כמה נהיה שם קר. אם נקפיד להיות מהירים ולנוע נשאר חמים ובריאים. נכון, המסלולים עמוסים אז תתחילו מוקדם או לפחות אל תעכבו אחרים ותגרמו להם לסבול כי אתם איטיים.

התיבשות / מכת חום – מצד שני יש דווקא את החום הישראלי. מי שעושה את קומראן ביום קיץ הרי שאם יהיה מהיר ויספיקו לו שלוש שעות לנחל גם אם יתעכב עקב תקלה לא צפויה הרי שיצא ממנו כשעוד סביר ויחסית נעים במדבר. מי שמזדחל לו הרי שכל תקלה תכניס אותו לשעות הצהריים הרותחות והסיכון למכת חום, התייבשות ושאר צרות עולה פלאים. לקריאה נוספת על מכת חום וכיצד להתגונן.

יותר שולי ביטחון – קניונינג (ובכלל טיול בשטח) זו פעילות פיזית אתגרית. אנחנו הולכים, קופצים, מטפסים, גולשים ובכלל נעים בשטח לא בטוח ומועד לפגיעות. בהמשך הדרך יש לא מלא סיכונים שלא תמיד בשליטתנו ולא תמיד ידועים לנו, למשל עגינה שנעלמה. אם מרחנו את הזמן ואת כל היום הרי שעוד מעט חושך והתמודדות עם מכשול לא צפוי יכולה להפוך קריטית. דוגמה: לצאת עם פצוע מהשטח או לחכות לחילוץ.

בתמונה: פציעה ברגל ממש לא רחוק מסוף הקניון והמתנה לחילוץ

התמקדות והתמקצעות – כשלא מבזבזים זמן על שטויות, נשאר יותר זמן להנות מהתנועה, מהטבע ומהמסלול. כשהראש שלנו לא בקפה הקרוב, בלחפש את התמונה המושלמת או במנוחה הבאה אלא במסלול עצמו, במה צריך לעשות עכשיו כדי להתגבר על המכשול הרי שאנחנו ממוקדים ומפוקסים והסיכוי לטעות יורד פלאים.

אפשר לעשות מסלולים ארוכים ומאתגרים יותר – אם לא ידעתם, המסלולים הבאמת יפים בקניונינג, גם בגלישה וגם בטיול רגיל – דורשים יותר זמן. הם רחוקים יותר, ארוכים יותר ודורשים יותר יכולת. מי שמנוסה בלעבוד מהר יהנה יותר ויגיע למקומות השווים והמיוחדים.

קצת שקט ושלווה – המסלולים מפוצצים באנשים אבל מי שיודע לעבוד מהר ויוצא מוקדם גם יספיק לברוח מההמון ויהנה מאותו מסלול עם השקט והטבע כמו שצריך להנות. נכון, הקפה חשוב אבל יחד איתו מגיעה קבוצה של 50 איש שצורחים ועוקפים אותך והנה הטבע הלך והטיול הפך ליום שלם סתם כי אתה תקוע אחריהם.

הכל קל יותר – מי שיוצא לטיול של 4 שעות לא צריך אותה כמות מים ואוכל כמו מי שיוצא ליום שלם. התיק קל יותר והתנועה נעימה ופשוטה יותר. כבונוס הוא גם יכול להספיק לעשות צרכים בבית או בתחנת הדלק ולא בשטח בין אלף איש אחרים ומלא מגבונים זרוקים (תעשו טובה וקחו אותם אתכם).

בתמונה: עבודה יעילה ומדורגת – בונים עמדת גלישה בזמן שעוד גולשים במפל הקודם

הקניוניר היעיל

להיות מהיר בקניון (וגם סתם בטיול) לא אומר לוותר על הבטיחות איפה שנדרש. את העגינות נבנה נכון ונשתמש בכל האמצעים הנדרשים להבטיח את בטחונינו. ההבדל הוא ביעילות.

קניוניר יעיל יודע על מה להשקיע זמן (בטיחות) ועל מה לא. הוא ינוע בבטחה ובעל ידע מספק כדי לבחור בשיטות המתאימות למעבר כל מכשול. הוא יודע שאין פתרון קסם אחד לכל בעיה אלא נדרש להתאים את התשובה לשאלה.

היעילות גם תאפשר לנו לקחת ציוד מתאים לטיול ולא לסחוב משקל כבד שלא לצורך. קניונינר יעיל יביא חבלים באורך הנכון (לדוגמא אין שום סיבה לקחת לרחף חבל 80 אלא עדיף שני חבלי 35) ידע לעבוד במקביל (כן כן.. אפשר לפתוח את תחנת הגלישה הבאה ולא לחכות עד שאחרון הגולשים ירד במפל ורק אז לנוע כקבוצה) ותאמינו או לא הוא בפרוש גם יתאמץ הרבה פחות מהקניוניר האיטי, יהיה לו זמן לקפה ואפילו יראה את הטבע ויצטלם. כבונוס גדול הוא גם יגמור את המסלול רענן ושמח ולא מותש וסחוט.

מהירות היא בטיחות

בניגוד לגישה שרווחה בעבר (ועדיין די רווחת לצערי בארץ) אנחנו יודעים היום שמהירות דווקא שווה בטיחות, ואם לא היה ברור אז גם הנאה.

אין ספק שזה דורש לשנות את צורת המחשבה שלנו וגם הרגלים של לא מעט שנים. להיות מהיר זה לא משהו שקורה בין רגע אלא תהליך שעל כל אחד לעבור בעצמו. זה שילוב של ידע והיכרות, תכנון מוקדם ובעיקר הלך רוח והתכווננות למטרה – להיות כל הזמן בתנועה קדימה.

*הכתבה נכתבה בהשראת הערך “ראיתי אנשים עוברים נחלים בקניונינג במהירות ממש. למה? מה החשיבות של המהירות?” מתוך האנציקלופדיה של הטיפוס, מאת מיכה יניב וחברים… מקור.