גם אתם יכולים למצוא את עצמכם על השפיץ של האלפים. שי יגל מסביר כיצד זה עובד וכיצד ניתן להגיע לתחום הטיפוס אלפיני, לטפס על הפסגות הגבוהות בלי להיות מטפס עצמאי מומחה.
קשה לא להרגיש את הקסם כשרואים את הפסגות הלבנות צצות אל מעל העמקים הירוקים אי שם בהרים הגבוהים שמעבר לים. הפסגות המושלגות שנוגעות בשמים שבמשך אלפי שנים לא היו נגישות לאיש, הציתו את דמיונים של רבים לאורך ההיסטוריה. הן תוארו כמקום מושבם של האלים או מקום משכנם של יצורי פלא, רחוקות נשגבות ויפות בצורה בלתי רגילה, ואיש לא יכול להגיע אליהן אלא לראותן בלבד, שמורות ליצורי הפלא המיתולגים.
אבל הכמיה אל ההרים גברה על הפחד, וכבר במאה ה18 החלו הרפתקנים לנסות לטפס אל ההרים הגבוהים של האלפים, למצוא את דרכם בין קרחונים שאין להם סוף וסלעים אדירים. ההר הגבוה ביותר באלפים: המון בלאן (4808מ׳) טופס לראשונה בשנת 1786, ואז נפרץ הסכר. עם תחילת המאה ה19 היכולת לטפס על ההרים הגבוהים של אירופה הביאה את טור הזהב של האלפיניזים, פסגות האלפיים נכבשו זו אחרי זו, וההרים עברו מידי האלים אל ידי המטפסים. אחרי שהאלפים נכבשו ברובם, בא תורן של הפסגות הגבהות באמת, ומטפסי ההרים חיפשו אתגרים חדשים, והחלו לטפס על פסגות אחרות ברחבי העולם, כאשר הגביע הקדוש של טיפוס ההרים – פסגות ההימלאיה ובראשן האוורסט ו14 הפסגות שמעל 8000 מטר שהחלו להיכבש החל מהמחצית השניה של המאה העשרים. מאז עבר שלג רב על הפסגות הגבוהות וטיפוס ההרים הפך האתגר להרפתקנים קשוחים בלבד, לספורט כמעט עממי. כאשר בכל שנה אלפי אנשים בעיקר באירופה ובארצות הברית יוצאים בכל חודשי השנה אל ההרים ומטפסים אליהם באלפי מסלולים שונים, חוצים קחרונים מחורצים, עולים דרך מפלי קרח תלולים, ומטפסים דרך צוקים אדירים, במגוון משלולים חלקם קלים למדי וחלקים קשים כל כך שרק מעטים אם בכלל מסוגלים לעוברם.
הרכבל בצד האיטלקי של המון בלאן, ישר לאקשן
לישראלים כמונו שגרים הרחק מההרים המושלגים, חווית הטיפוס נראית כאילו היא מיועדת ליחידי סגולה בלבד, כמעט כמו אותם קדמונים שהאמינו שרק בני אלמוות יכולים להגיע אל ראש הרים האדירים. אפילו מבין אלפי הישראלים שמגיעים כל שנה אל אתרי הסקי שבמורדות ההרים, מעטים בלבד יוצאים מאזור הנוחות של האתרים, ועוד פחות מטפסים אל ההרים שסביבם.
באירופה ובמידה מסויימת בארצות הברית המצב שונה, במיוחד במדינות ההרריות, שם טיפוס הרים נפוץ הרבה יותר, רבים מהם עולים כל שנה אל בקתות ההרים מלווים במדריכי הרים מסוקסים, ויוצאים אל פסגות ההרים הלבנות.
באופן מפתיע רובם אינם ספורטאי על וחלקם מובגרים ואפילו אחרי גיל הפנסיה. הם יוצאים אל הקרחונים ביחד עם קשורים בחבל ושעונים על גרזני קרח ומקלות הליכה בדרך אל הפסגה הקרובה. ואכן באופן כמעט מפתיע טיפוס הרים הוא פעילות שמתאימה כמעט לכולם, מבני נוער ועד פנסיונרים. כולם יכולים לקחת חלק בחוויה אתגרית ויוצאת דופן שכוללת יציאה הכי רחוק מאזור הנוחות של רובינו אל פני השטח הקשוחים ביותר שיש, וכל זאת בצורה בטוחה מאתגרת ומהנה.
איך בעצם מתחילים לטפס על הרים?
טיפוס הרים אינו כמו לצאת לטרק. ההרים הם מקום קשוח הדורש ציוד מיוחד וידע, ולכן יש צורך בהדרכה מסודרת ע״י מדריך מוסמך. היכולת של מישהו חסר ניסיון להסתדר בהרים ואף להנות מזה תלויה הרבה במדריך. המדריכים עוברים קורס קשה וארוך שבסופו מבחנים מורכבים וכל זה כדי להביא את המטפסים במקסימום ביטחון אל ההר וחשוב לא פחות בחזרה ממנו. בסיום הכתבה תוכלו למצוא המלצות על מספר מדריכים וחברות הדרכה, התחלתי עם ישראלים בעיקר למרות שיש מגוון של מדריכים נהדרים באירופה, פשוט כי אין מה לעשות יותר קל למצוא שפה משותפת עם ישראלים, במיוחד בהרים, והם כולם מדריכים סופר מקצועים שגם ידעו לתפור למטפס המתחיל בדיוק את מה שמתאים לו.
אז אחרי שבחרתם מדריך, וטסתם לאלפיים זה הזמן לעבור לדבר האמיתי, ההתחלה בדרך כוללת קצת היכרות עם הציוד שאתם הולכים להשתמש בו לאורך הטיפוס, את החלק הזה עושים לפני העליה להר. קצת כמו בסקי ניגשים קודם לחנות הציוד להשכיר את הציוד הנדרש: נעלים, רתמה, גרזן וכל מה שצריך. אחרי שאתם מצוידים למשימה זה הזמן לעלות אל ההר ולהכיר מקרוב את השלג, הקרחונים והסלעים העומדים ביניכם לבין הפסגה המובטחת. אל דאגה המדריך ידאג לבטיחות בזמן שאתם תדאגו להנות מהנופים, להתרכז במאמץ, ובסופו של דבר לחוות את הסיפוק הנהדר שבטיפוס, ואת תחושת המסוגלות בירידה.
הטיפוס אינו משימה קלה, היא כוללת התמודדות מנטלית לא פשוטה אל מול מדרוני השלג התלולים, הליכה על סף תהום וטיפוס על הסלעים. בנוסף קיים גם האתגר הפיזי של הליכה בשלג, בתנאי מזג אויר קשים וכל זה בעליה ארוכה.
לאן כדאי לנסוע כדי לטפס?
יש מקומות רבים באירופה אשר אפשר לצאת מהם לטיפוס הרים, אולם איזור המון בלאן הוא אולי הטוב ביותר. העיירה שאמוני בצד הצרפתי של המון בלאן אינה רחוקה משדה התעופה של ג׳נבה והיא בירת הטיפוס האלפיני של העולם, העיירה נמצאת בעמק נהדר מוקף הרים ופסגות מושלגות כל השנה.
כראוי למכה של הטיפוס העולמי, ברחוב המרכזי של העיירה יש אין ספור חנויות לציוד טיפוס הרים, ובעצם לכל ספורט שקשור בהרים מריצת שטח ועד טיפוס קרח. לכל מותג נחשב בעולם יש פה חנות ועוד כמה חנויות גדולות שכוללת את הרמות הגבוהות ביותר של ציוד שטח והרים. חובבי הציוד (שזה כולם פחות או יותר) יוכלו להזיל פה ריר בין החנויות במשך כמה ימים בקלות.
מהעיירה עולה רכבל ארוך אל פסגת האיגוי דה מידי – פסגה גבוהה (3842 מ׳) ומושלגת המשקיפה אל העמק, זו אחד מאתרי התיירות המפורסמים ביותר בצרפת, והמוני סינים יביטו עליכם בהערצה שתעלו חמושים במטיב הציוד האלפיני אל הרכבל. מכאן יוצאים מסלולי טיפוס רבים ברמות קושי שונות, ככה שאפשר לבוא לפה שוב ושוב במשך זמן רב ועדין לא תמצו את כל האפשרויות, מכן גם מתחיל אחד המסלולים הארוכים והיפים אל פסגת המון בלאן. הרכבל חוסך עליה ארוכה מהעמק אל האזור האלפיני ככה שאפשר לצאת ישר אל השלג ללא הליכה ארוכה לפני, לא הרבה מקומות בעולם מאפשרים לטפס במשך היום ולחזור למלון מפנק ואוכל טוב ויין בסופו של אותו יום.
גם צידו האיטלקי של המון בלאן בעיירה קורמיור, מאפשר תנאים דומים, אבל מוסיף הזה קפה טוב, פיצה, ואיטלקים במקום צרפתיים, אז זו בהחלט חלופה ששווה לשקול.
עוד אפשרות טובה היא בעמק טירול שבאוסטריה- ההרים פה נמוכים יותר אבל צפוף הרבה פחות ובכל זאת יש מספיק פסגות יפות שמתאימות מאוד למטפסים מתחילים. אלו כמובן לא המקומות היחידים, שכן לאורך האלפים יש מקומות רבים המתאימים לטיפוס.
הכשרה או ההדרכה לטפס
כאשר לוקחים מדריך טיפוס תפקידו אינו ללמד אתכם להיות מטפסי הרים עצמאים אלא לאפשר לכם את חווית הטיפוס בצורה בטוחה ובמסלולים פשוטים ללא ידע מוקדם. מי שירצה לרכוש את היכולת לטפס בעצמו ללא סיוע של מדריך יצטרך ללמוד לא מעט, וזה דורש קורס הכשרה. מדריך הטיפוס הישראלי טל ניב הבעלים של בית ספר הטיפוס Mountains מציע קורס הכשרה מקיף אשר מעניק למשתתפים את הידע הדרוש כדי להתחיל קריירת טיפוס אלפיני משל עצמם. רוב האנשים יתחילו בטיפוס מודרך ומי שירצה לקחת את זה מעט יותר ברצינות ימשיך אל עבר קורס הכשרה כזה או אחר. כאמור פעילות בהרים מתאימה כמעט לכל גיל, ולכן זו חווית הורים וילדים או אפילו סבים ונכדים מאתגרת, מיוחדת ומאוד מגבשת. מי שרוצה לקחת את ילדיו המתבגרים למשהו אחר לחלוטין ממה שהם מכירים, טיפוס הרים יכול להיות בדיוק זה.
