מה גורם לזוג אנשים לעזוב את העבודה לשלושה שבועות ולצאת אל הלא נודע בטיול קרוואן ברחבי ישראל? זהו הפרק השני בסדרת התוכן החדשה של OUTPANEL מביא ינון אלרואי את סיפור ההרפתקה.

פספסתם את הפרק הראשון? כנסו אליו: איך בחרנו את הקרוואן למסע?

תוכנית יומית מפורטת למסע קרוואן

כבר אתמול ארזנו הכל במזוודות ובתיקים והעמסנו על הרכב, בזמן האריזה חשבנו על הנוחות של האחסון ושל השליפה בשעת הצורך. הכנו תוכנית מפורטת לכל יום, נסיעה ומקום חניה. את התוכנית לקחנו אתנו, ועותק אחד שמנו על המקרר בבית כדי שגם הילדים ידעו על התוכנית, קיווינו שאולי הם יקפצו לביקור. כמובן אמרנו לעצמנו וגם לילדים שהתוכנית היא בסיס לשינויים והשינוי יכול להגיע כל יום. הרכב שלנו מוכן עם וו גרירה ושנינו מתכוננים פיזית ונפשית להרפתקה. 

 

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

מקבלים את הקרוואן 

ב 12 בצהריים הגענו לספק הקראוון (חב' הניצוץ בנתניה) לאסוף את הבית שלנו לשלושת השבועות הקרובים. קיבלנו שעה חשובה של הדרכה שכללה הכל: איך מתחברים, מה עושים עם השירותים, מקלחת, נסיעה לאחור ועוד. כאן המקום שלי להודות בחסרון אישי, החוש הטכני שלי הוא איך לומר בלי להעליב, מאוד בסיסי. התקנות ופירוקים, התעסקות עם כלים וכל מה שדומה לזה, הם לא המומחיות שלי ולא התחביב שלי ולכן כל כך חשוב היה לקבל את ההסברים ולשאול שאלות עד שאני מרגיש בטוח בעצמי. רוני מחבר את הרכב לקרוואן תוך שהוא מראה לי איך עושים זאת ואני נכנס לרכב עם דפיקות לב מואצות.

סיבוב רחב, תעשה סיבוב רחב! כך אני שומע קולות מהחלון. הרכב והקרוואן חונים בשורה אחת עם עוד רכבים לאורך המדרכה וכדי לצאת בלי לדפוק את הרכב הסמוך אני צריך להמשיך ישר ולעשות סיבוב רחב שמאלה. כמה ניסיונות לא מוצלחים שכללו צעקות "תיזהר" וברקס חזק ובעל הרכב הסמוך מזיז אותו עבורי. יוצא שמאלה וימינה במהירות מרבית של 5 קמ"ש ומגלה שהוויז מציע לי לעשות סיבוב פרסה ברמזור. הסברתי לוויז שאני נהג חדש על כלי רכב גדול ואין לי טיפת ביטחון עצמי לעשות את התמרון הזה. פניתי לכיוון ההפוך ושם חזרתי בסיבוב סביב כיכר תנועה.

אל מרוץ הנשים בגורן

הנסיעה מנתניה לפארק גורן לוקחת כשעתיים לפי הוייז דרך כביש 6. כאן קיבלנו את ההחלטה הראשונה, לא לנסוע דרך כביש אגרה מכיוון שנאמר לנו שהמחיר עם הקרוואן הוא כפול. בזמן שכירת הקרוואן חתמתי על חוזה ובו נאמר בין השאר כי אין לעבור מהירות של 80 קמ"ש. מכיוון שאני חושש, הנסיעה שלי מאוד איטית, הרבה מתחת למגבלה ואנחנו מוצאים את עצמנו נוסעים במשך חמש (5) שעות! ליעד. 

למזלנו יצאנו מספיק מוקדם ואנו מגיעים לפארק עם דמדומי השמש ומחפשים מקום חניה. מבחינים במקום שנראה טוב ואני מנסה נסיעה לאחור כדי לחנות לרוחב המדרכה, לאחר מספר ניסיונות שבהם אני מוצא את עצמי בדיוק באותה נקודה שהתחלתי, אני מבין שאין לי ידע וביטחון של נסיעה לאחור, חייבים למצוא משהו אחר. עוד סיבוב בפארק ואשתי רואה מקום מעולה ללא צורך בתמרונים והחניה היא לאורך המדרכה. זהו אני מחנה את הרכב, מייצב אותו, מנתק את הקרוואן, נועל אותו ומצהיר שמכאן לא זזים עד יום ראשון, אני חייב לפרוק את המתח. 

מדוע התחלנו בפארק גורן?

הסיבה היא שהתנדבנו לסייע להפקת מרוץ נשים, בניהולה של ידידה ותיקה, ליאת אליהו. מדובר בריצת שטח בנחל כזיב המיועדת לנשים בלבד "דרכים – בשביל שלך". חלקן מנוסות וחלקן בפעם הראשונה, כאשר הגברים משמשים עוזרים (הלפרים). בשנת הקורונה המרוץ התבטל והשנה נרשמו 200 נשים מכל קצוות החברה בישראל, חילוניות, דתיות, מוסלמיות, חרדיות, דרוזיות, כאשר כל ההכנסות קודש להוסטל לבנות בסיכון. 

לא מספיקים לנוח ואנחנו נוסעים עם הרכב (ללא הקרוואן) למרכז הלוגיסטי הממוקם בבית הארחה אכזיב, לוקחים את הציוד וחוזרים לשינה קצרה. מוקדם מאוד לפנות בוקר אשתי ואני מתייצבים בתחילת המסלול, מקבלים את המיקום ויוצאים לדרך. מגיעים, פורסים שולחן עם כיבוד ומים ומחכים. עם קרני אור ראשונות מתחילות הרצות הראשונות להגיע, חלקן מלאות סיפוק וחלקן בקושי נושמות. אצלנו הן נרשמות, ומקבלות מנת חיוך, הכוונה להמשך מסלול, אוכל, שתיה ושיחה קלה לפריקת מתח. בסוף המרוץ התכנסות ונאום מרגש של ליאת על הסבתא שלה ניצולת שואה עם מספר על היד ועל תחושת החופש שלנו וההעצמה הנשית.

קרוואן ברחבי ישראל

שבת ראשונה בקרוואן

יום שישי בבוקר, הרצות והעוזרים הלכו לביתם והפארק שקט. אנחנו הולכים לנקודת תצפית על המונפורט ומכינים קפה רגוע כאשר לפתע מעלינו חתול על העץ ודווקא בצד של אשתי שלא אוהבת חתולים ואפילו די נבהלת מהם. צועקים קישטה ועושים לה סימנים שתלך אבל כנראה היא לא מבינה את השפה, עכשיו הבנו שאנחנו בטבע ואיתו אנחנו צריכים לחיות בשלום לאורך כל הדרך. 

לאחר הקפה, ארוחת בוקר. כאן המקום להגיד שלא רק שאין גז בקרוואן שלנו אלא אסור להדליק אש בתוכו ולכן כל הבישולים שלנו מתבצעים על גזיה רגילה של טיולים המופעלת בעזרת מיכל גז קטן, כאן גם נקבע התקדים לארוחת הבוקר הבריאה שתהיה לנו כל יום: סלט גדול, חביתה/שקשוקה, גבינות, נבטים, קטניות. למזלנו הטעם של שנינו מאוד דומה ושנינו אוהבים סוג כזה של ארוחת בוקר וגם את השעה של הארוחה בסביבות חצות היום.   

היות ואנחנו שומרי שבת, מסיימים את כל הכנות האוכל עד השקיעה. אט אט יורדת החמה, הגוף והנפש נרגעים ואנו מדליקים נרות המופעלות בסוללות, מקדשים על היין ואוכלים ארוחת ליל שבת. הלילה יורד, מסביבנו אוהלים ואנשים ההמולה שוככת, לילה טוב.

אני יוצא לטיול למונפורט

שבת בבוקר, אשתי ישנה. זה היום שבו הקצב הזוגי שלנו שונה וכל אחד מכבד את הקצב של השני, אשתי מאוד אוהבת לישון עד שעה מאוחרת ואילו אני אוהב להתחיל יחסית מוקדם ולהספיק. אני חוזר מטיול של כמה שעות ואנחנו מתארגנים לארוחת שבת בבוקר. הפארק מתמלא במטיילים ואנחנו יוצאים לטיול היכרות של השטח הקרוב, לאחר שנ"צ יושבים מחוץ לקרוואן לקרוא ספר וסתם להכניס את השקט ואת רחשי היער את תוכנו. כך בדיוק דמיינו את הימים במסע, אל השקט הזה קיווינו.

ינון אלרואי בטיול קרוואן

הקראווניסטים מההיטק

היום פגשנו זוג ראשון מטייל בקרוואן, מיד נקשרנו ודיברנו. מסתבר שמדובר בזוג עובדי הייטק שבגלל מגבלות היציאה לחו"ל עקב הקורונה הגשימו חלום וקנו קרוואן, למרות שאין להם ניסיון. הקרוואן מותאם לזוג (זוכרים את הכתבה הקודמת על ההתאמה?), שניהם יוצאים מידי פעם, חונים במקום אקראי, שולפים את המחשבים הניידים ועובדים מרחוק. 

השוונו את שני המוצרים ומצאנו יתרונות וחסרונות בכל אחד מהם. אחד החסרונות עליו כדאי לספר הוא מערכת החשמל וליתר דיוק קולטי השמש. צריכת החשמל בקרוואן יכולה להגיע מגנרטור או מקולטי שמש. היתרון בגנרטור הוא המיידיות של הספקת החשמל והתלות רק בדלק ואילו החיסרון הוא הרעש שהוא עושה וכמובן צריכת האנרגיה. במערכת קולטי שמש אין רעש אבל הם תלויים בשני מרכיבים, הקולטים עצמם (נדרש יותר מקולט אחד כדי לספק מספיק חשמל) וכן במצברים הממוקמים בדרך כלל מתחת למיטה הזוגית, גם כאן נדרשים מספיק מצברים כדי שהחשמל שנקלט יספיק לזמן ארוך. אצל השכנים שלנו הייתה בעיה עם מערכת קולטי השמש, בעיה שהם אמרו שחוזרת על עצמה ולכן השתמשו לצערם בגנרטור. אצלנו לעומת זאת קולטי השמש עבדו מצוין אבל היות וחנינו מתחת לצל של עץ ולעיתים היה קצת מעונן, המצברים לא נטענו מספיק ולעיתים התרוקנו באמצע הלילה, מה שגרם לצפצוף התראה ארוך ומעצבן עד שכיבינו אותו.

כשהפארק מתמלא 

יום ראשון, המוני נוצרים מגיעים לחגוג את היום החופשי שלהם, על האש, ריחות טובים ומשפחות עם ילדים ממלאות את הפארק. מציעים לנו קבב (לא, תודה) ואנחנו יוצאים לקניות של קצת אוכל ומכלי גז. כשחזרנו בקושי מצאנו מקום חניה לרכב, מזל שלא הזזנו את הקרוואן. בשבת פגשנו מישהו שיש לו חווה ממש בשולי הפארק, היום יצאתי לבקר אותו. הבחור מגדל סוסים וכלבים, מוציא טיולי סוסים ומעסיק בחווה נוער בסיכון. ישבנו על כוס קפה, כל הזמן הצטרפו אנשים שונים לשיחה ולקפה, התרשמתי מדרך העבודה שלו ומהאינטראקציה עם מבוגרים ונוער, היה ממש מעניין.

התוכנית המקורית הייתה לצאת ביום ראשון אבל במחשבה של הרגע האחרון החלטנו להישאר עד למחרת. יום ראשון בלילה, הפארק מסביבנו שקט ורגוע, אנחנו כמעט לבד, תערובת רגשות של שקט ושלווה מצד אחד ומצד שני קצת חשש מזה שאין איש מסביבנו, עבורנו כזוג זו פעם ראשונה לשהות בלילה כל כך רחוק מאנשים. לוקח זמן להתרגל אבל אנחנו כל כך עייפים שהשינה חוטפת אותנו די מהר. ופתאום באמצע הלילה מוזיקה בערבית. שנינו מתעוררים בבהלה, לוקח זמן עד שמבינים שישנה חגיגה כלשהי לא רחוק מאיתנו, החששות שוב עולים אבל אנחנו מבינים שאין סכנה ושוקעים שוב בשינה למרות הרעש המחריד של המוזיקה.

קרוואן

טיפים/תובנות למסע בקרוואן

  • לנסוע לאט במיוחד למתחילים, גם אם כל העולם צופר לך מאחור.
  • סיבובים רחבים בפניות ובכיכרות.
  • לשים לב לעליות נסיעה בכבישי אגרה.
  • לשים לב לצריכת החשמל, לא נעים להיתקע בלילה בלי תאורה.
  • שומרי שבת, להיערך לנרות עם סוללות ולמצוא דרך לחמם אוכל.
  • קארווניסטים אחרים הם מקור מעולה ללימוד.
  • הכי כיף ליצור קשר עם אנשים שפוגשים בדרך.

נחנו המון, נרגעתי מהנהיגה הראשונה, מוכנים להמשיך. ביום שני בבוקר זזים לתחנה הבאה, היו עמנו.

הצטרפו לערוץ הטלגרם של אאוטפאנל

מאת: ינון אלרואי
הכותב, ינון נמצא במצב קיומי של תנועה מתמדת. איש משפחה, נשוי באושר ואב לארבעה מקסימים. איש הייטק וגם ליצן רפואי מתנדב ומורה לליצנות רפואית ובנוסף מספר סיפורים. לאחרונה רץ ויוגיסט מתחיל. מנצל כל רגע פנוי כדי לשוטט בטבע, לשחות במעיינות, לבהות בעצים ובשקיעה, וללכת ללכת.