קניון עדה הוא אחד המסלולים היפים והמהנים בדרום הנגב, המציע חוויה מדברית קצרה ומגוונת. הוא מתאים למשפחות ולמטיילים שמחפשים טיול לא ארוך מדי בדרך או חזרה דרומה מיהל או אילת.
דבי עברי, אלעד בצלאל ואפרת בן-חמו יצאו למסלול כחלק מסוף שבוע אקטיבי של צוות אאוטפאנל. אז מה היה לנו שם?
חווית מעיין במדבר – קיבוץ יהל
התעוררנו בבוקר אחרי שינה טובה במעיין במדבר – בית הארחה קיבוץ יהל. ארוחת בוקר איכותית ומזינה בחדר האוכל בקיבוץ עם שפע סלטים וגבינות. זה היום האחרון שלנו במסגרת ה"פאן־פאנל" המסורתי, סופ"ש שבו נפגשים כותבים משלושת האתרים – ראנפאנל, אאוטפאנל ובייקפאנל . כדי לרכוב, לטייל ולרוץ יחד, ובמקביל לייצר תכנים מהמקום. מעמיסים את כל הציוד ברכב, ודבי, אלעד ואני בדרך למסלול קצר בקניון עדה.
הנאה צרופה לא רק על המפה
חנינו את הרכב בחניון ארעי בדרך עפר המיועדת לרכבי 4×4, מערב לכביש 40, במפגש הסימון האדום עם הסימון הכחול. לנקודת ההתחלה בווייז. בחרנו ללכת במסלול מעגלי של 7.2 ק"מ, שמתחיל בהליכה של כ-3 ק"מ בסימון שבילים אדום על דרך העפר, ולאחר מכן עובר להנאה צרופה במסלול הכחול עד החנייה חזרה. המסלול עובר בשטח אש, ולכן יש לתאם הגעה מראש עם פיקוד דרום (08-9902926/7).
להורדת קובץ הניווט לחצו פה (יש לחלצו מתקיית זיפ לפני שימוש)
קניון עדה נוצר באבן חול אדומה מסוג נובי, סלע משקע שנוצר לפני מיליוני שנים בתקופות גיאולוגיות שבהן האזור היה מכוסה בים או בנהרות עתיקים. תהליכי הסחיפה של המים בנחל עדה חצבו את הקניון הצר והמרשים שאנו עדים לו היום. תצורות הסלע והערוץ שפגשנו בדרך מעידות על שינויי אקלים שפקדו את הנגב, מתקופות גשומות יותר לפני עשרות אלפי שנים ועד למדבר הצחיח של ימינו.
מוצאים את הדרך לעבור בנקיק
השביל המסומן בכחול המוביל אל קניון עדה מתחיל כערוץ רחב ונוח להליכה, אך במהרה הוא מתכווץ והופך לסדק צר ועמוק. הקירות הזקופים סוגרים עלינו משני הצדדים, והמעבר ביניהם דורש יצירתיות: לעיתים מטפסים מעט מעל מכשולים, לפעמים מתכופפים נמוך, ובמקרים אחרים פשוט נדחקים הצידה בניסיון למצוא את הזווית הנכונה.
עבור מטיילים גבוהים, האתגר משמעותי אף יותר, אך איכשהו כולם מוצאים את הדרך שלהם לעבור. מה שבטוח—האקרובטיקה המאולתרת שלנו הפכה למופע שלם, מלווה בפרצי צחוק בלתי נשלטים.
סולמות ויתדות אחיזה- אתגר מהנה וקל
המסלול אינו קשה במיוחד ומתאים גם למשפחות בעלות כישורי טיפוס בסיסיים, שיכולו להתמודד עם סולמות ויתדות. זהו החלק המרכזי והמרגש של המסלול, הכולל טיפוס מאתגר אך נגיש: תחילה סולם מתכת בגובה של כ-7 מטרים, ולאחריו סולם נוסף קצר יותר, בגובה 2-3 מטרים, המוביל ליתדות אחיזה המסמנות את היציאה מהקניון.
לחצו פה לקבל כתבות בווצאפ (קב' שקטה!)
בימים עמוסים, במיוחד בסופי שבוע ובחגים, עלול להיווצר עומס סביב הסולמות, מה שמצריך מעט סבלנות. כדי ליהנות מהמסלול בתנאים מיטביים, מומלץ להגיע מוקדם בבוקר—במיוחד בעונת הקיץ, אז החום בקניון יכול להיות כבד ולעיתים אף מכביד על ההתקדמות.
בדרך מעלה למרחבים התברברנו קצת
רשות הטבע והגנים, יחד עם סימון שבילים ישראל, עשו עבודה טובה והפכו את המסלול למסומן ומתוחזק היטב. זה לא מנע מאיתנו להתברבר מעט ביציאה מעלה מהקניון הצר למרחבים הפתוחים שמעליו. איבדנו לרגע את הסימון, אבל אפליקציית הניווט עזרה להחזיר אותנו בקלות לשביל העולה מעלה. סך הכל טיפסנו כ-150 מטר. לא הרבה, וזה הפתיע אותנו ממה שנגלה לנו מעלה על הרכס.
"וואו" צרוף ואמיתי
הרגע שבו יוצאים מהקניון הצר אל הרכס הוא בהחלט 'וואו' אמיתי. הנוף הפתוח של נחל פארן וההרים מסביב, המלווים בשקט שקשה למצוא במקומות אחרים, עוצר את הנשימה.
מצאנו את עצמנו עומדים שם כמה דקות בלי לדבר, בלי לזוז, רק נושמים את המדבר ומאפשרים לו לחלחל פנימה. מראש הקניון ניתן לראות תצפית מרשימה על נחלי פארן, כרכום וערוד.
בשנות ה-20 חובבי טבע וגיאולוגים גילו את יופיו של קניון עדה, והוא הפך ליעד פופולרי בזכות השילוב של נוף מדברי מרהיב וקרבתו לדרך הראשית לאילת (כביש 40). מאז שנות ה-70 וה-80, הקניון מושך מטיילים ישראלים ותיירים כאחד, והפך לאחת התחנות המוכרות יותר בטיולי הנגב.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
המשכנו את המסלול בשביל הכחול על גב ההר, עם נופים מדבריים משני הצדדים, עוצרים מדי פעם לקפה וחטיף בעמדות תצפית. לבסוף, המתינה לנו ירידה מתונה לחניון שבו השארנו את הרכב. נסענו חזרה על שביל העפר עד לכביש 40 ומצידו השני של הכביש נכנסנו למאהל בדואי בו עצרנו והזמנו קפה ותה צמחים מעולה. במתחם יש גם ברז מים לשימושכם.
קרובים יותר לטבע
יש משהו בקניון עדה שגורם לנו להרגיש קרובים יותר לטבע. יש בו משהו שמעלה את החיוך אוטומטית ומשכיח ממך את תלאות היום-יום. יש בו קסם פשוט של מדבר: הצבעים, השקט, והתחושה שאנחנו חלק ממנו, חלק מהנוף. זהו, עולים חזרה לרכב ונפגשים לארוחת צהריים חמה במסעדה במדרשת בן-גוריון עם כל צוות 'פאנפאנל'. משם נפרדים כל אחד בדרכו חזרה הביתה. עד הפעם הבאה!
כתבו וצילמו: דבי עברי, אלעד בצלאל, אפרת בן חמו
