שבעה קילומטרים, מאות מטרים של טיפוס תלול, רוחות המאיימות להעיף אותנו, וגשם שהחליט להגיע בדיוק כשאנחנו מתחילות לטפס. אם בדרך להר ארדון אפרת אומרת "עוד עשר דקות אנחנו למעלה", האם זה הופך את זה לאמת?
אפרת ודבי השכימו קום ויצאו מוקדם מהצפון, כך ניצלו היטב את יום הנסיעה דרומה לטיפוס המאתגר בהר ארדון וביקור בחולות כסוי ממש לפני השקיעה. זה קרה בדרך לסופ"ש מדברי עם כותבי ראנפאנל, אאוטפאנל ובייקפאנל שיצאו ל"פאן-פאנל": לרוץ, לרכוב, לטייל ולחזור עם סיפורים. האירוח היה מטעם בית ההארחה של קיבוץ יהל, שהפך להיות פתרון מושלם לטיולי מדבר – לא רחוק מאילת, פותחים את דלת החדר ואתם כבר באווירה אחרת. גם תמנע במרחק נסיעה קצרצרה.
בדרך ליהל עוצרים בהר ארדון
קשה לפספס את הר ארדון. הוא הר בולט ומרשים על השוליים המזרחיים של מכתש רמון. אורך המסלול 7 ק"מ, עם עליה וירידה מצטברת של 330 מטר אותם ניתן לעלות במדרון מתון או ממש תלול – על כך בהמשך. כשמתקרבים להר ארדון ניתן לראות את שכבות הסלע והתצורות המרשימות שהגיאולוגיה ומזג האוויר פיסלו במשך מיליוני שנים על מדרונותיו.
מסלול ההליכה מתחיל מחניון יום הר ארדון
לכאן ניתן להגיע ברכב: פונים מזרחה מכביש 40, במכתש רמון על דרך סלולה העוברת בתוך שמורת טבע גן לאומי צבעי מכתש רמון. השמורה שווה ביקור גם למי שלא מתכוון לטפס על ההר. לאורך הדרך יש מפרצי חניה ותצפיות מהן ניתן לראות ממש יפה את שכבות הסלע הצבעוניות ושרידי המכרה העתיק עם שלטים בהם הסברים על תהליך הכרייה. שני הקילומטרים האחרונים בדרך לחניון יום הר ארדון הוא שביל המוגדר 4X4, אנחנו נסענו בו ברכב רגיל. בדרך ראינו קבוצת נערים שעשו את הקטע הזה בהליכה ברגל, ומאוחר יותר פגשנו אותם על ההר.
כמה דרכים להגיע לפסגה
שני שבילים מגיעים לפסגת הר ארדון: השביל העולה מחניון היום הוא שביל נוח ויחסית מתון. השביל העולה במדרון הדרומי הוא תלול מאד, דורש טיפוס על סלעים וכולל שבילים צרים על קצה מדרונות תלולים וגבוהים. אנו רצינו שביל מעגלי. לאור העובדה שבתחזית היה צפוי גשם, חשבנו שיהיה יותר בטוח לטפס בשביל התלול ולרדת בשביל המתון.
תחילת מסלול – כמו הליכה על פני ירח
משאירים את הרכב בחניון היום הר ארדון. יורדים מהרכב ומותחים את האיברים שהתאבנו מהנסיעה הארוכה דרומה. המסלול שלנו מתחיל בשביל המסומן ירוק ומקיף את המדרון נגד כוון השעון. אנו מתחילות לצעוד וזוכות לקבלת פנים חמה, כשהשמש, למרות התחזית, מפציעה וצובעת את ההר בזהוב על רקע שמים תכולים. ההר שנחשף במלוא יופיו, מסמיק ומגלה למרגלותיו כמה שכבות סלע אדום שמוציאות מאיתנו קריאות התפעלות.
אנו ממשיכות לצעוד על השביל המסומן ירוק בנוף שמזכיר את פני הירח – משטח חולי צחיח, מנוקד באבנים שחורות וברקע גבעת חרוט עם צורתה הייחודית. בצומת דרכים אנו פונות שמאלה בשביל המסומן כחול לכיוון המדרון. המבט עוקב אחרי השביל המתרומם גבוהה מעלינו ועולה בצורה כמעט ישרה על המדרון האנכי.
בתזמון בעייתי, השמש מתכסה בעננים כהים והתחזית לגשם מתממשת. אפרת שהאמינה לתחזית שולפת את מעיל הגשם, ודבי מקווה שכובע השמש רחב השוליים יצליח לתפקד כמטריה – הוא לא, גם התחזית לרוח חזקה מתממשת והגשם מכה באלכסון.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
הטיפוס לפסגה
השביל באמת תלול, זה לא רק נראה כך מרחוק. אנו מתחילות לטפס במרץ – מטפסות על סלעים רטובים, נזהרות לא להחליק. פה ושם, במקומות בעייתיים, התקינו מדרגת מתכת שמחזיקה את הקרקע ומונעת החלקה. העליה המאומצת מעלה את הדופק – ואנו עוצרות להסדיר את הנשימה. זה יקרה כמה פעמים במהלך העליה – בכל עצירה אנו מתפעלות מהנוף שנפתח ככל שאנו מתקדמות. כבר בעצירה הראשונה, אפרת מסתכלת למעלה ובניסיון לעודד את רוחנו אומרת: "עשר דקות אנחנו למעלה".
כמובן שעברו עשר דקות ועדיין לא הגענו לפסגה. זה לא הפריע לאפרת לומר זאת שוב בעצירה הבאה, וזו שאחריה. זה עודד אותנו, הצחיק אותנו, והפך למוטו של הטיול. בפעם האחרונה, נראה שההר השתכנע ובאמת תוך עשר דקות הגענו לפסגה.
הנוף מהפסגה מרהיב
מכתש רמון פרוש לרגלינו בהמון גוונים של צהוב, אדום ושחור. ענני הגשם האפורים משלימים את האווירה הדרמטית. הרוח בפסגה נושבת חזק וכמעט מעיפה אותנו. זה לא מנע מאפרת לשלוף חצובה מהתיק להעמיד את המצלמה ולעשות סלפי פסגה עם חיוך גדול של ניצחון.
ֿ
לחצו פה וקבלו כתבות בווצאפ (קב' שקטה!)
מפגש פסגה
על הפסגה פגשנו שוב את קבוצת הנערים שפגשנו כשצעדו על הדרך 4X4 המובילה למרגלות ההר. מסתבר שהם עשו את המסלול בכוון ההפוך. עלו את ההר דרך העליה המתונה, ובדיוק עמדו לרדת בשביל התלול, זה שאנו הרגע סיימנו לטפס בו. איחלנו להם הצלחה והמשכנו על שביל הפסגה בחיפוש אחר המקום הכי מתאים לקפה וסנדביץ'.
מכיוון ששוב התחיל לרדת גשם, מפרט המקום המועדף כלל הגנה מגשם ומרוח. מצאנו את המקום המושלם מתחת למובלעת סלע הפונה לנוף המכתש בתוספת מצוק יפהפה המתרומם לצידנו שכאילו נחצב לפסל של פרחים ענקיים עם עלי כותרת הנפתחים מתוך המצוק.
מתחילים לרדת מהר ארדון
אחרי מנוחה, סנדביץ', קפה, ועוד קצת התפעלות מהנוף, מתחילים את הירידה מההר. בדרך עוברים לצידה הצפוני של פסגת הר ארדון. משם ניתן לראות את שוליו הצפוניים של המכתש, ובהמשך ממש רחוק, את קווי המתאר של מצפה רמון. רואים גם את השביל היפה שמתפתל על הרכס לפנינו ויורד במתינות עד שמגיע לחניון היום, בו כבר אפשר לראות את הרכב שלנו. אפרת צוחקת ואומרת: "עשר דקות אנחנו באוטו" – הפעם זה באמת הזמן שלוקח להגיע.
לחצו פה לערוץ הטלגרם – קבלו את הכתבות בנוחות
מיהל לחולות כסוי
אנו מגיעות מוקדם אחר הצהרים לבית ההארחה מעיין במדבר בקיבוץ יהל. החברים האחרים ב"פאנפאנל" כבר הספיקו להגיע ומחכים לנו בסטלבט במתחם הדשא שבין החדרים, מפוזרים בין הערסל, נדנדת הגינה ושולחנות הזולה. אנו מתארגנות בחדר, מכינות קפה ומצטרפות אליהם. מישהו זורק רעיון לנסוע לחולות כסוי לראות שם את השקיעה. בודקים בווייז – חצי שעה נסיעה מקיבוץ יהל. יש הענות בחבורה, ותוך כמה דקות אנחנו בדרך.
לא משנה כמה פעמים ביקרתם בחולות כסוי, זה תמיד מחזה מרהיב וחוויה יוצאת דופן. מרחבי דיונות אינסופיים שהרוח ציירה בהם גלים שאדוותיהם נפרשות הרחק אל האופק. אנחנו מגיעים בדיוק בזמן שהשמש מתחילה לשקוע. תחתית הדיונה כבר בצל. פתאום כל החברים, שעייפים מהנסיעה ומפעילות היום מקבלים מוטיבציה ורצים במרץ במעלה הדיונה כדי להספיק להגיע לפני שהשמש נעלמת. זה מצליח לנו, ואנחנו מגיעים לראש הדיונה בדיוק בשעת הזהב, כשהדיונה נצבעת בכתום, והשמש מאירה את הסימנים שהותירה הרוח על פני החול בדיוק בזוית הנכונה. רגע קסום.
זה נמשך מספר דקות, ואז הקסם נגמר, השמש שוקעת ונעלמת באופק. עכשיו מרגישים את הרוח והקור. אין כמו ריצה כל הדרך למטה על החול הרך של הדיונה תוך כדי צהלת שמחה כדי לחמם את הגוף והנשמה. כמה טוב שבאנו!
