מדריך למטייל: איך לתכנן טיול הליכה ארוך (טרק) בחוץ לארץ

בשנים האחרונות העולם מפוצץ במטיילי טרקים. טרק הוא טיול רגלי מתגלגל, כאשר כל הציוד איתכם או לפחות מגיע אליכם בסוף כל יום. זה דורש לתכנן טיול עם מערכת שיקולים שונה לחלוטין מצד המטייל, ובכתבה זו אריה פישלר מלמד כיצד:

לצאת לטבע

טרק הוא קודם כל מסע הליכה בטבע. ככזה, התובנה הראשונה שיש לסגל במסע כזה היא ״אי וודאות״. הטבע לא מהונדס, הוא משתנה, הערכת הקושי שלנו לגבי הליכה בשבילים כאלה או אחרים לא מדויקת, הניווט מתעתע לפעמים ואנחנו סוטים מהדרך רק כדי לחזור אליה חזרה. כל אלה ועוד יוצרים מצבים לא צפויים וחובה עלינו להיות ערוכים לכך, להגמיש את המחשבה ולא לצפות שהכל יסתדר בדיוק כפי שתוכנן.

אאוטפאנל בווצאפ – לחצו פה:

יותר מזה, היכולת לאלתר היא אולי המיומנות החשובה ביותר כשיוצאים לטרק. יחד עם זאת מתכננים, לפעמים תכנון קפדני, על מנת לצמצם את אי הוודאות ולנסות להתכונן לכל מני תרחישים אפשריים. ככל שנצלול לתוך התוכנית ונבין את השטח, נוכל להתמודד טוב יותר עם הפתעות. עדיין, תוכנית טובה לא חייבת לכסות את כל פרטי הפרטים של הטרק. התעסקות יתרה בפרטים יכולה להתיש וגם לבלבל לפעמים. לא צריך להכיר כל פניה על השבילים ולא לזהות מראש את כל נקודות מילוי המים. תשאירו קצת מקום לרוח החופשית, לחוכמת הדרך והשביל – הם יכוונו אתכם למקומות הנכונים ולפתרונות הנדרשים בשטח. אז בואו נצלול לתכנון.

על פסגת אתוס – ההר הקדוש, יוון – 2000 מ׳

איך מתחילים?

עד כמה שזה נשמע מצחיק, לפעמים ההחלטה לאן לנסוע היא הקשה ביותר בתכנון. לאן לנסוע? הבעיה העיקרית היא ה-FOMO. החשש להפסיד משהו מערים קשיים בלתי נתפסים כמעט על בחירת מסלול הטרק. אולי במסלול השני יש הרים יותר מושלגים, נופים יותר מדהימים, אגמים יותר כחולים? קשה להחליט.

אני רוצה להציע לכם חשיבה אחרת – שחררו. מסלול טרק לא בוחרים שכלתנית. בוחרים מהלב. אם נציג את זה קצת אחרת – אין סיכוי שתלכו בטרק לא יפה. מסלולי טרקים הם כאלה, כי הם יפים, ויופי קשה למדוד. קראו קצת על הטרק, חפשו תמונות, עובדות – לא דעות של אנשים אחרים. תמצאו משהו אחד קטן שידליק אתכם, מחבר אתכם, וזהו – יש לכם החלטה. מה כן חשוב? התאמה. המסלול חייב להיות מותאם ליכולת שלכם. אם אתם מחפשים אתגרים רציניים אולי תרצו ללכת במסלול טכני ותלול כמו האלטה ויה 2 בהרי הדולומיטים. אם אתם מחפשים מסלול לא הררי מדי ורגוע יש אפשרויות מסלול בגובה נמוך או במישור, כמו בלוקסמבורג, אנגליה, ועוד. אם חשובה לכם לינה מפנקת ונוחה או חדרים פרטיים – יתכן ומסלולי בקתות קלאסיים לא יתאימו לכם. בבקתות (תלוי איפה, אבל בהנחה כללית) לא תמיד ניתן לבחור את צורת הלינה, ולפעמים תלונו בחדרים משותפים, ולפעמים בבקתות פחות נעימות. יתכן שלא תהיה מקלחת, ואולי סתם אין מים חמים. גם השירותים לרוב לא יהיו בחדר. מצד שני – תקבלו אווירה נדירה של בקתה מבודדת בראש פסגות, כשרק הטבע מקיף אתכם וארוחת הערב היא מקום מפגש מדהים עם מטיילים כמוכם, וסיפורים ללא סוף. לחלופין, יש מסלולים שהלינה היא בעיקר בעיירות – שם יש מלונות קטנים ונוחים. כמובן שיש מסלולי טרק שהלינה היחידה האפשרית בהם היא לינת שטח. אם נסכם את השיקולים העיקריים להתאמת המסלול – דרגת קושי, סוג הלינה המועדף, מס׳ הימים שתרצו ללכת בהם, ומכאן זה צריך להיות מה שהלב שלכם משדר – שכן בסופו של דבר, חוויות הטרק יורכבו מדברים יותר משמעותיים מלבד הנוף – ההתמודדות, החברה, המפגשים שבדרך. את כל אלה לא תוכלו לצפות או לתכנן מראש. אלה ההפתעות שבדרך.

אתוס – חצי אי באזור חלקידיקי יוון – שייך לכנסיה האורתודוכסית עם הגבלות כניסה משמעותיות

להגיע לטרק

בחרנו מסלול, עכשיו צריך להגיע אליו. יש טרקים נהדרים בארץ, אבל כשאנחנו מדברים על תכנון טרק אנחנו בעיקר מתכוונים למשהו מעבר לים וצריך לטוס. לרוב יעד הטיסה הוא די ברור ומתבקש, לפעמים יש כמה אפשרויות, במיוחד כשמדובר באירופה. שווה לבדוק אם יש עוד שדות תעופה במרחק סביר מנקודת ההתחלה לפני שמזמינים את הטיסות. 

הצטרפו לניוזלטר – פעם בשבוע בלבד עם תכנים מעולים מהפאנל:

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

כדאי לבדוק טיסות במנוע חיפוש ייעודי לטיסות כמו Skyscanner, אבל לעיתים עדיף דווקא להזמין את הטיסה ישירות בחברת התעופה – גם אם זה עולה קצת יותר. בעולמנו רצוף אי הוודאות וביטולי טיסות, אם תרצו להתנהל במקסימום נוחות במקרה של שינוי – יותר קל לעשות זאת כשרכשתם כרטיס מחברת התעופה. אמנם זאת לא עובדה בלתי ניתנת לערעור, אבל במקרה שלי לפחות, היא מבוססת על ניסיון עשיר בפועל. בבחירת יעד הטיסה יש גם לקחת בחשבון דרכי התניידות אל הטרק וחזרה ממנו. הרכב הקבוצה ומיקום הטרק מאד משפיעים על צורת הנסיעה – לפעמים מאד נוח לשכור רכב, אפילו מבלי להשתמש בו מעבר להגעה וחזרה מהטרק. זה חוסך זמן, זה מפשט ומגמיש את ההגעה, אולם דורש לחזור ולאסוף את הרכב בסיום ההליכה. בטרקים קוויים מנקודה לנקודה, זה יכול קצת לסרבל. באירופה התחבורה הציבורית מאד מפותחת, ומאפשרת הגעה כמעט לכל “חור” – אולם, לפעמים זה ידרוש לשרוף לא מעט זמן בהמתנה לקו אוטובוס מסוים, וכן ככל שנכנסים להרים ועיירות שמתחבאות בעמקים, תדירות האוטובוסים יורדת. מוניות הן אמצעי נוח ומהיר להקפצה – אולם גם הן תלויות מיקום. באזורים כפריים, תופתעו לגלות שיש מיעוט של מוניות רשמיות, ולא תמיד אפשר להשיג מונית. הרבה פעמים תוכלו לאלתר הקפצה בתשלום, אבל זה ידרוש פעולה בשטח. טרמפים הם אמצעי מצוין, על אף שאנחנו חיים במדינה בה הביטחון מעורער ויש חשש לא קטן מטרמפים, ובצדק, בחו״ל, כשאתם מטיילים בשטח, לא מעט פעמים יסבירו לכם פנים אם תבקשו הקפצה ממטיילים אחרים. יש איזו אחוות מטיילים חזקה בשבילים והרבה פעמים היא יכולה לעבוד לטובתכם.

טרק בגולן – האמת היא שגם בארץ אפשר להעמיס תיק על הגב וללכת ימים ברצף

מקטעים יומיים

יש כל מיני סוגים של טרקים. הרבה פעמים אלה טרקים ״עם שם״: אלטה ויה 1 באיטליה, Stubai High Trail באוסטריה, טור המון-בלאן בהרי האלפים, מסטיה-אושגולי בגיאורגיה. כשלמסלולים יש שם, יש להם בדרך כלל גם תוואי רשמי. לרוב הוא גם מחולק מראש למקטעים – זאת החלוקה הקלאסית. חשוב לזכור – לא מדובר על תורה מסיני. החלוקה הקלאסית היא רק הצעה אחת מני רבות אפשריות במסלול הטרק. יותר מזה, לפעמים המסלול הרשמי הוא רק אופציה אחת שכן יש הרבה גרסאות ושבילים נוספים שאפשר לקחת, שיובילו מאותה נקודת התחלה לנקודת הסיום המתוכננת שלכם. בטור מון-בלאן ידוע שיש הרבה מאד אפשרויות גיוון, המכונות ‘ווריאנטים’. בסך הכל השטח מרושת בשבילים, ושום דבר לא מונע מכם לחבר נקודות התחלה וסיום בצורות שונות.

כשאתם בדרך לטרק שלכם – חשוב מאד לבנות אותו ממקטעים יומיים שמתאימים לכם. ההתאמה מתייחסת לכל מרכיבי השביל: כמה מטרים סך הכל תטפסו ביום (טיפוס מצטבר), כמה קילומטרים יש ללכת, כמה מטרים תרדו (ירידה מצטברת). בגדול – כמה שעות אתם רוצים ללכת ביום? בא לכם להגיע לנק׳ הסיום מוקדם ולנוח מול אגם יפה או אתם רוצים לנצל כמה שיותר שעות אור להליכה, ולהגיע ממש כשמגישים את ארוחת הערב? לבסוף – מה תוואי השבילים, כמה קשה ללכת בהם, עד כמה הם טכניים – כלומר, רצופי מקטעים מסולעים, לפעמים עם סולמות, כבלים או כל מני עזרי מתכת. עד כמה צריך להיעזר בידיים כדי לעבור מכשולים. נושא של פחד גבהים גם הוא משמעותי מאד – פחד גבהים הוא מושג חמקמק מאד וקשה להסיק עד כמה הוא יהיה קושי משמעותי למטייל במקטע שביל כזה או אחר. חשוב לקחת אותו בחשבון ולנסות עד כמה שאפשר לבודד את הנקודות שעלולות לייצר פחד משמעותי. חשוב במצב כזה להתייחס לנקודות – האם אתם מטיילים עם מישהו שיוכל לעזור לכם להתגבר? האם אתם רוצים בכלל להתגבר או פשוט להימנע מנקודות שיפחידו אתכם כי הן ״על סף תהום״ או שהן ״נקודות עם חשיפה״ – כשהכוונה שבילים שבצד אחד שלהם לפחות יש מקטעים תלולים עם איזשהו חשש לנפילה.

בקתת הרים במיקום אסטרטגי – פירנאים

עיקר עבודת תכנון הטרק היא לבנות מקטעים יומיים שמתאימים למטיילים, כשהאתגר הגדול באמת הוא לזכור שבסוף מקטע יומי חייבת להיות גם נקודת לינה. נקודת הלינה לא חייבת להיות בדיוק בסוף יום ההליכה, ובמידת הצורך – אפשר לשלב הקפצה באוטובוס או כל אמצעי אחר – אבל אין כמו ההנאה של לסיים יום הליכה בדיוק בפתח הבקתה או המלון, שהגעתם אליהם ברגל.

לא תמיד זה מסתדר בקלות ולכן יש המון חשיבות ליכולת להתעמק במפה, לראות את כלל השבילים ולחבר אותם בצורה מיטבית לכלל מסלול רציף של מספר ימים, עם לינה מוצלחת בסוף כל יום. בתור מתכנן טרקים שבנה עשרות מסלולים לקבוצות והרכבים שונים בשנה האחרונה, אני יכול להעיד שזה החלק המורכב ביותר בתכנון ויחד עם זאת, מבחינתי, כמתכנן ״מקצועי״, זה גם החלק המהנה והמאתגר ביותר ודומה לתהליך של הרכבת פאזל. כשהפאזל מושלם וכל החלקים במקום – זאת הרגשה של אושר אמיתי.

השביל הגבוה של הפירנאים – מאתגר וקשוח

איך מתמצאים בטרק

אף אחד לא רוצה ללכת לאיבוד. מדובר בחשש חוזר ומשמעותי. אני שם פה את משפט המפתח – כל אחד יכול לנווט. כל אחד. לא חייבים מדריך בשטח, גם אם לא עשיתם זאת מעולם. עזרתי לאנשים רבים שהיו בטוחים שאין להם דרך לצאת לטרק עצמאי רק כי הם לא יודעים לנווט, לתחושתם. בימינו, כל טלפון מצויד במכשיר GPS ומאפשר לנו לדעת את מיקומנו המדויק בעולם בצורה פשוטה. אפליקציות ניווט מסוגים שונים זמינות להורדה, חלקן אף חינמיות, ואחרות בתשלום סביר והגיוני. בנוסף לזה – אנחנו חיים בעידן מודרני מבחינה טכנולוגית. עברו הימים שיצאנו לטייל עם אוסף דפים מודפסים המספרים לנו איזה פניות עלינו לקחת, וליד איזה סלע או עץ עלינו לחפש את השביל הבא. ‘סיפורי דרך’ הם נחלת העבר. הם יכולים לשמש אותנו להכנה, או היכרות עם השביל – אבל אין שום צורך לקחת אותם איתנו כדי למצוא את הדרך. 

לא חייבים גם לדעת להשתמש במפה, ואולי אפילו לא חייבים לקרוא ולהבין מפות. זה כמובן יעזור לכם מאד וישפר את יכולת הבנת השטח, אבל שימוש באמצעי דיגיטלי כדי להתמצא יכול לפתור לכם את רוב הבעיות במציאת הדרך. אני מדגיש – אם תבינו את סימני המפה ואת הטופוגרפיה, תעלו מדרגה ביכולת שלכם לאלתר ולהבין מה קורה סביבכם בשטח, אולם תוכלו למצוא את הדרך גם ללא הבנה עמוקה כזאת. כשמתכננים את המקטעים היומיים, עושים זאת באמצעות תכנון על מפה – התכנון מייצר קובץ ניווט בפורמט gpx. זהו פורמט סטנדרטי שאפליקציות הניווט יודעות לטעון ולהציג. אין הרבה חשיבות לאפליקציית הניווט בה אתם משתמשים – יש הרבה אפליקציות טובות. בסוף זאת שאלה של נוחות השימוש, ממשק, עיצוב המפה. כמו כל אפליקציה אחרת שאתם בוחרים משלל אפשרויות, גם כאן, תהליך ההעדפה האישית, דומה.

בקתת הרים על השביל הגבוה של הפירנאים – hrp

אפליקצייה פופולרית וחינמית ואיכותית מאד היא mapy.cz, בעוד שאפליקציה מעולה בתשלום היא Komoot. האפליקציות תלויות בדרך כלל במכשיר הטלפון שלכם וביכולת ה-GPS, ולרוב אין לאחת יתרון משמעותי על אחרת. אפליקציות הניווט מאפשרות לכם להשתמש בהן גם כשאין קליטה סלולרית. זה קורה, היות ורכיב ה-GPS בטלפון ניזון ישירות מלוויינים, ולא מהרשת הסלולרית. כל מה שנדרש לכם לעשות הוא להוריד מראש (!!) את המפות הרלוונטיות לאיזור הטרק שלכם – זה מספיק כדי שאפליקציית הניווט תראה לכם את המפה הנכונה ואת מיקומכם עליה. כל שנותר לעשות הוא לטעון את קבצי המסלולים היומיים אל האפליקציה, וכעת תוכלו לצאת לדרך, לראות את מיקומכם בכל רגע על המפה, ולהבין איפה אתם נמצאים יחסית למסלול המתוכנן.

פירנאים – ההרים עם המסתורין האינסופי

הדברים הקטנים שבדרך 

סיימתם את התכנון העיקרי, כל מה שנותר הוא לחכות לטיסה, לארוז תיק ולצאת לדרך. היופי הגדול של טרק הוא היכולת שלכם לנוע בעצמאות מוחלטת, רק באמצעות כח גופכם מנקודה לנקודה ולחוות בדרך שלל נופים, הפתעות והרפתקאות.

עוד כמה טיפים שימושיים שכדאי לזכור – 

• ארזו תיק קטן וקחו רק מה שאתם צריכים באמת – משקל נמוך על הגב ישדרג לכם משמעותית את חווית הטרק, ואז לא חייבים הקפצות ציוד. אם תארזו נכון לא תצטרכו לסחוב משקל כבד על הגב. 

• מים אפשר למלא בשטח ברוב הטרקים ההרריים. נדרש רק פילטר קטן להבטחת ניקיון המים בסינון. 

• שמרו על ראש פתוח והשתמשו במפה. לפעמים תרצו לקצר את המסלול המתוכנן או לשנות אותו עקב אילוצים – המפה תראה לכם את שלל השבילים ולאן הם מובילים. 

• קחו מכשיר לוויני להודעות – בהרים אין תמיד קליטה, ובמצבי חירום לא תרצו להיות בלחץ כדי להגיע לנקודת עזרה. מכשיר הודעות לוויני, מסנג׳ר, ניתן להשכרה במחיר לא גבוה, ויאפשר תקשורת מיידית עם מוקד חירום, גם ללא קליטה סלולרית.

• אם מסתמכים על ניווט באמצעים דיגיטליים קחו סוללת טעינה לגיבוי בתיק.
• הימים באירופה ארוכים מאד, ואין כמעט חשש להכנס לחושך. עדיין, חשוב שיהיה פנס ראש קטן בתיק, אשר ייתן שקט נפשי, אם נקלעתם באופן לא מתוכנן לשעות החשיכה.

תנו לשבילים לקחת אתכם, אל תחששו לחקור פינות מבודדות, היו סקרנים ויותר מכל, היו אדיבים ונדיבים. כשאתם אורחים במדינה אחרת הסבירו פנים לנותני השירות. אתם בחופשה והשקעתם לא מעט כסף – אל תקפחו את האנשים סביבכם שעוזרים להפוך את החופשה שלכם לנעימה – אם אתם לא מצליחים להגיע לבקתה שהוזמנה, הודיעו שלא תגיעו. אם קבעתם עם נהג מונית מראש – אל תבריזו. אם המקלחות בבקתה הן בתוספת של 5 יורו, זה לא אומר שמישהו עושק אתכם, אלא, שזהו הנוהג המקובל בצורת לינה זו. התמקדו במחשבות חיוביות ותחגגו את ההליכה בשבילים – זאת החוויה הטובה ביותר בעולם.

כתב וצילם: אריה פישלר

תגובות: באינסטגרם של אאוטפאנל

שתפו את הכתבה, עם הכפתורים פה למטה: