נעליים לגובה של 6,000 מטר, אוהלי אולטרה־לייט, ציוד יקר ואיכותי. מתיו ליבר, מנכ"ל ובעלים של גרביטי ישראל, מזהה שינוי עמוק בעולם ציוד השטח: אנשים רוצים לטייל יותר, להגיע רחוק יותר ולמלא את ה־Bucket List שלהם – והם מוכנים להשקיע בציוד שיאפשר להם לעשות את זה.
מה שהיה פעם ציוד ייעודי למשלחות מקצועיות הופך בהדרגה למוצר מדף. נעליים לטיפוס בגבהים של אלפי מטרים, אוהלים במשקל של מאות גרמים, בדים מתקדמים וביגוד עמיד לאש – כולם כבר נמצאים בשוק הישראלי, אבל יש שינוי מהותי. דברי מתיו ליבר, מנכ"ל ובעלים של גרביטי ישראל (יבואנית ציוד טיולים וטיפוס), הסיפור אינו מסתכם בטכנולוגיה: הוא קשור גם לשינוי באופן שבו אנשים רוצים לחיות אחרי השביעי באוקטובר.
מאז ה 7 באוקטובר התחדדה אצל הישראלים ההבנה: "אנחנו אולי חיים פעם אחת", הוא אומר. "אצל הרבה מאיתנו החיים מאוד קצרים." לדבריו, התפיסה הזאת דוחפת אנשים לקחת על עצמם יותר אתגרים, להגיע ליעדים קיצוניים יותר ובעיקר – לא לדחות את החוויות שהם רוצים לחוות.
אל תפסידו כתבות מעולות מאאוטפאנל:
הצטרפו לניוזלטר ונעדכן אתכם פעם בשבוע על כתבות חדשות:
מאשר תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות משלוח פרסום ועדכונים
המטייל הישראלי: מ־3,000 ל־5,000 ול־7,000 מטר
כתוצאה מהמגמה הזו בישראל, ציוד שבעבר היה קשה להשיג הפך למוצר מדף. מתיו רואה את זה באופי הנעליים שפעם היו מוזמנות בהזמנה אישית לקומץ מטפסים: "הקיצוניות הזאת לקחה אותנו משלושת אלפים לחמשת אלפים, מחמשת אלפים לשבעת אלפים", אומר ליבר. "והיום היא הביאה אותנו למקום שלהחזיק נעל נורמלית לשבעת אלפים מטר – זה כבר לא דבר קיצוני."
החברות מפתחות כיום ציוד לגבהים של 5,000 ו־6,000 מטר ומעלה, לצד ציוד לתנאי קור קיצוניים. בגובה של 8,000 מטר עדיין מדובר בקטגוריה אחרת. ככל שהגובה עולה, גם המחיר עולה. ליבר מעריך שרישיון לעונת טיפוס יכול להגיע לכ־17 אלף דולר. עלות לטיפוס פסגה יגיע ל 100,000 ש"ח ויותר כולל ציוד! "זה באמת עניין של כסף."
שתי נעלי SCARPA, שתי רמות גבהים
שתי נעליים ממחישות היטב את ההבדלים בין סוגי הטיפוס: SCARPA Mont Blanc Pro GTX ולצדה ראינו בתצוגה של גראביטי ישראל באבן יהודה את ה־SCARPA Phantom 6000 HD. שתיהן בעבר היו נעליים שמזמינים במיוחד. היום הן במחסן, במגוון מידות – כי הביקוש עלה.
ה־Mont Blanc Pro GTX היא נעל אלפינית קלאסית, המיועדת לשילוב של שלג, קרח ושטח אלפיני טכני, עם תאימות לקרמפונים אוטומטיים וחצי־אוטומטיים. ליבר ממקם אותה בעולם של פסגות באזור 5,500 מטר ומטה, ובתנאים יחסית מתונים מבחינת הקור. "זו נעל מאוד טכנית", הוא אומר.
(אחרי כניסה – אשרו לווצאפ להציג כתבות בכפתור הלבן – לא בירוק!)
אחת הדוגמאות שהוא מביא היא המטרהורן – אחת הפסגות המפורסמות באירופה. "אין חודש שאני לא פוגש ישראלי שנוסע לשם". אלא שהמטרהורן אינו יעד שאפשר לגשת אליו רק באמצעות ציוד מתאים. צריך להגיע אליו גם בכושר מתאים. לדברי ליבר, מטפס צריך להיות מסוגל לשמור על קצב של כ־600–700 מטרים בשעה – ולא רק למשך שעה או שעתיים, אלא במשך כחמש שעות. "אני ואתה עושים את זה כנראה לשעה־שעתיים. אני לא יודע אם אנחנו יודעים לשמור על זה חמש שעות". וזו רק העלייה. הירידה, ה־down climb, התלילות וכמות האבנים שעלולות להתדרדר הופכים את הטיפוס למורכב במיוחד.
Phantom 6000 HD: נעל טיפוס הרים קיצונית
ה־SCARPA Phantom 6000 HD נמצאת כבר בקטגוריה אחרת. SCARPA מגדירה אותה כנעל טיפוס הרים קיצוני, בעלת בידוד תרמי גבוה, המיועדת לפסגות בגובה של עד כ־6,000 מטר. היא תוכננה בין היתר לטיפוסי חורף באלפים, בהרי אלסקה ודרום אמריקה ולמשלחות טכניות בהימלאיה.
ליבר מדבר על שימוש בה בתנאים קרים יותר, סביב מינוס 25 מעלות ומעלה (וחם יותר), ובהקשר של פסגות גבוהות ותנאים קשים. אחת הדוגמאות היא אקונקגואה: "היא אמנם לא כל כך גבוהה, אבל היא מאוד אלימה ברוח. אנחנו באקונקגואה (6900) מתייחסים אליה כגבוהה יותר והפנטום 6000 תתאים לה".
דנלי שנמצא כמעט באותו גובה היא אומנם נמוכה יותר מאקנקאגואה, בסביבות 6200 מטר, אבל שם אנו נערכים לטמפרטורות קיצוניות יותר, הממוצע שם דומה לאוורסט באותה תקופה, מינוס 20, אך יש גם רישומים של מינוס 35 , ורוחות שמגיעות ל 100 ק"מ ויותר וכפי שחברי חיליק מגנוס אומר, תמיד יש להיערך לתנאי הקיצון, ולא לממוצע.
זה ממחיש את העובדה שהגובה לבדו אינו מגדיר את הקושי. תנאי הקור, הרוח והמיקום הגיאוגרפי יכולים להפוך פסגה נמוכה יותר לאתגר קיצוני. ה־Phantom 6000 HD עצמה, חשוב לציין, אינה נעל 7,000 מטר: השם והמפרט הרשמי שלה מתייחסים ל־6,000 מטר.
ליבר מתייחס לקטגוריה כאל עולם של Mountain Tech – ציוד שמנסה לקחת משתמשים גבוה יותר תוך הפחתת המשקל. "השימוש בחומרים מאוד מאוד מתקדמים מאפשר להגיע לנעליים שהן מתחת ל־2.5 קילו, שלוקחות אותך לכיוון של 7,000–8,000 מטר." (המספר הזה מתייחס לדבריו לקטגוריה הרחבה ולא ל־Phantom 6000 HD הספציפית.)
הפרדוקס המעניין הוא שנעל שמיועדת לגובה נמוך יותר אינה בהכרח קלה יותר. ליבר מציין שה־Mont Blanc Pro GTX, המיועדת לטווחים נמוכים יותר, עשויה לשקול יותר מדגמים המיועדים לגובה רב יותר. הגורמים המשפיעים הם המבנה, הבידוד, ההגנה והחומרים.
ולמה מתיו מדבר על צמחונים וטבעונים?
באמצע השיחה עולה גם נושא מפתיע: הקשר שהוא מזהה בין מטפסים לבין הרגלי תזונה וסבילות לקור. "פסגות מאפיין סוציו־אקונומי גבוה", הוא אומר. "צמחונים וטבעונים, אבל בעיקר צמחונים – זה סוציו־אקונומי גבוה." לדבריו זה מוביל לצרכים מחמירים יותר ברכש ציוד: "אם בחורה בריאה, בכושר C, והיא צמחונית – היא תסבול מקור."
ליבר טוען שלדבריו, במצב כזה צריך להתייחס אליה מבחינת הלבוש כאילו הטמפרטורה נמוכה יותר מכפי שהיא בפועל. "אני צריך להלביש אותה למינוס 20 בשביל מינוס 10." הוא קושר זאת בשיחה לרמות השומן בגוף ולחוסר בשומן, ומוסיף שגם אנשים רזים מאוד שאינם צמחונים עלולים, מניסיונו, להיות בעלי סבילות נמוכה לקור.
"אגב אני תמיד אומר ללקוחות שלי אשר נוטים להתווכח כי מדובר בהשקעה כבדה יותר תקציבית, אולי בסוף הטיול או המשלחת תגידו שהגזמנו, והיה לכם חם, או אפילו חם מדי (ואז מה עושים? פשוט פותחים רוכסן) אבל כאשר קר יותר זה מסתיים רע. כלל הישראלים שאני פוגש אומרים שהם לא רגישים לקור, אבל הנתונים אודות חילוצים לא תומכים בעמדה זו. מכל הסיבות שבעולם לחילוץ אפשר למנות בקלות עשרות של סיבות (נקעתי, שברתי, וכו'), אבל הנתון מוערך ש 20% מהחילוצים הם עקב היפותרמיה בדרגות שונות".
אוהלים של Terra Nova: כשהאולטרה־לייט הופך למוצר מדף
המעבר לציוד מתקדם וקל אינו קיים רק בנעליים. דוגמה נוספת היא Terra Nova, החברה הבריטית הוותיקה המתמחה באוהלים וציוד למשלחות. גרביטי ישראל משווקת כיום מגוון אוהלי Terra Nova, כולל דגמי Solar, Voyager ו־Expedition.
אוהלים במשקל של מאות גרמים, שבעבר היו אצל המקצוענים של האולטרה-אנדיורנס הפכו לחלק מהקטגוריה. "זה לא מוצר מיוחד אצלנו. זה מוצר מדף." ליבר מדגים את המשמעות באמצעות בייקפאקינג: חלק מהאוהלים בנויים כ־freestanding, כלומר בעלי מבנה עצמאי שאינו תלוי לחלוטין ביתדות. בתנאים מתאימים, אפשר להשאיר את היתדות בבית. ואם בתחזית אין גשם, אפשר במקרים מסוימים להשתמש רק בחלקים הדרושים למערכת השינה ולהוריד עוד משקל. אוהל זוגי במשקל של 400 גרם, למשל, משמעותו 200 גרם לאדם. "בבייקפאקינג זה אומר הרבה."
לא להחליף אוהל בגלל חלק שנשבר
אחד הדברים שליבר מדגיש במיוחד הוא נושא החלפים. אם החלק הפנימי של האוהל נפגע, אפשר להזמין אותו בנפרד. אם מוט נשבר, אפשר להחליף את המוט. אם ה־fly נפגע, אפשר להחליף גם אותו. מבחינתו, זו אינה רק שאלה של שירות: "אנחנו מדברים המון על carbon footprint. אבל בשביל באמת להפחית carbon footprint, בוא נתחיל להשתמש במוצרים, וכשהם נפגעים – לא להחליף את כל המוצר, אלא להחליף רק את הסגמנט שנשבר."
הוא מזכיר בהקשר הזה את Patagonia ואת הגישה שלה לתיקון מוצרים והארכת חייהם. במילים אחרות: מבחינת ליבר, קיימות אינה רק שאלה של כמות הפלסטיק שבה השתמשנו בייצור. היא גם שאלה של כמה זמן המוצר יישאר בשימוש.
בדים מתקדמים יוצרים גם אתגרי תיקון
Terra Nova מפתחת חלק מהבדים שבהם היא משתמשת. ליבר מתייחס לבד ניילון שעובר סיליקוניזציה – תהליך שמאפשר לקבל בד חזק מאוד ובמקביל קל במיוחד. במקביל חומר מתקדם מביא איתו גם אתגרים חדשים: ערכות תיקונים רגילות אינן בהכרח מתאימות לבד סיליקוני. חומרים המבוססים על PU, למשל, אינם מתחברים היטב לסיליקון, ולכן נדרשות ערכות תיקון ייעודיות. זו דוגמה לאופן שבו שינוי בחומר הגלם משפיע לא רק על משקל המוצר ועל הביצועים שלו, אלא גם על הדרך שבה מתחזקים אותו בשטח.
האנשים השתנו: ה־Bucket List הפכה לתוכנית עבודה
השינוי המעניין ביותר שליבר מזהה אינו קשור לציוד בכלל. הוא קשור לאנשים שקונים אותו. "אנשים רוצים לטרוף את העולם." לדבריו, הוא רואה יותר ויותר לקוחות שמגיעים עם תוכניות לשלושה טיולים קדימה. איסלנד, צפון נורבגיה, הפיורדים של ניו זילנד ויעדים אחרים נכנסים ל־Bucket List, ואנשים רוצים לבצע אותם עכשיו.
"פעם הייתי אומר שאנחנו לא יודעים מתי השעון ייגמר. עכשיו אנחנו מתחילים לחשוב שלחלקנו – הוא מאוד קרוב."
לדבריו, הוא רואה את התופעה במיוחד אצל בני 40 ו־50 ומעלה, ובעיקר אצל הורים שיוצאים לטיולים עם הילדים הבוגרים שלהם. "הילד בן 20 כבר מוכן לטייל עם האבא." ההורים מגיעים לשלב בחיים שבו יש להם יותר יכולת כלכלית, והילדים כבר מספיק בוגרים כדי לחלוק איתם את החוויות וההתנגדויות של דורות קודמים לטיול עם ההורים נעלמו. "הם לא חוסכים יותר את הכסף. הם שורפים את הכסף, והם אוגרים המון המון חוויות עם הילדים שלהם."
