אמו של יאיר מנדלסון, גיבור ספרו של מאיר שלו "יונה ונער", עורכת רשימות "הבעד והנגד" של כל דבר. אני מוצא את עצמי חושב על אפליקציות הניווט השונות שלפחות 4 מהן שוכנות על מכשיר הטלפון הנייד שלי ומשמשות אותי רבות ומונה את "הבעד והבנגד" עבורן.

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

תמונה בזמן 

קבוצת רוכבים לבדם בעומק המדבר. הם רגועים, הציר שלהם מסומן על האפליקציה ומצפצף להם ברגע שיחרגו מהמסלול. מסלול שמישהו אחר סימן כאן ברוכבו פה לפניהם. זה משרה בהם בטחון ושלווה כמעט כאילו הם רוכבים איתו בנחל, לפני עידן האפליקציות הם היססו לרכב לבדם בשבילי יער בן שמן, ואילו היום, הם במעמקי המדבר. איזה כיף! איזה תחושה של מסוגלות ויכולת ודחיפה להתמודדות אשר שנים ספורות קודם לכן הם לא היו מוצאים או מוצאות את עצמן מעיזות להתמודד איתה. לכאורה אין טוב מזה, אך האם רק יתרונות יש כאן? נחשוב על זה יחד.

טיעול במדבר

מה אפליקציות הניווט מציעות לנו?

אפליקציות הניווט או השטח השונות, החל מ-waze (וכן, אני פוגש לעיתים אנשים שגם בעמקי השטח waze הוא כלי הניווט העיקרי שלהם) דרך עמוד ענן, OffRoad, Trailze ועוד אחרות הן רבות ומגוונות, וגם ההיצע הפונקציונאלי שלהן רחב עד מאוד. יש כאלו המספקות בעיקר מפה וציון מקום. יש כאלו שגם יוסיפו אתרים מעניינים שאנשים אחרים מצאו ועדכנו. חלקן מספקות מסלולים לטיול להליכה ולרכיבה, באזורים קרובים יותר לעיר או בעמקי המדבר. לחלקן פונקציות רבות ומשוכללות אף יותר אך בכתבה זאת לא נסקור את כלל היכולות המרובות של האפליקציות השונות אלא נפתח פתח למחשבה לגבי היתרונות והמורכבויות הכרוכות בשימוש בהן באופנים שונים.

אפליקציית ניווט

גילוי מקומות נסתרים

לפני שנים לא מעטות חבר לקח אותי לראות את "העיר האבודה" הטמונה תחת סבך האלונים בגליל המערבי הלא היא "חרבת צונם". הוא רצה לקחת אותי לשם מכוסה עיניים, על מנת שלא אכיר את הדרך ולא אגלה לעולם כולו את מיקומה של העיר הסודית. כמובן שסירבתי והגעתי לשם בעיניים פקוחות אך נזהרתי מאוד בשנים שלאחר מכן בפני מי אני חושף את סוד קיסמה של העיר האבודה. כיום "חרבת צונם" ומאות מקומות ומעיינות נסתרים נמצאים בכל אפליקציות השטח, גלויים וחשופים לעיניו של כל משתמש אפליקציה שמגיע לשם ומשאיר אחריו שקיות במבה פזורות בין החורבות. מסלולים שפעם צעדו בהם סיירים סקרנים ואמיצים בלבד חשופים אף הם בהסטת אצבע על מסך המגע ומושכים גם כאלו שהיכרותם עם עולם השטח קטנה עד מאוד לצעוד במסלולים הנסתרים הללו.

פגשתי אף מצבים שבהם אנשים מזינים מקום בעמקי השטח בשורת החיפוש של אפליקציית ה-waze שלהם ונוסעים ברכבם בעקבות הקול הנעים של קריינית האפליקציה אל עמקי השטח מבלי דעת היכן הם נמצאים ומה צפוי להם בדרכם לשם. חברי מיחידת החילוץ אף סיפר לי על זוג שחילץ ברכבם הפרטי ממעלה יאיר כאשר אפליקציה הובילה אותם ממצדה למלונות זהר דרך מצוק העתקים.

שאלת ההנגשה היא שאלה ענקית. הן במובן של הנגשה פיזית – שבילים וכבישים ודרכים חצובות, מעקות וסולמות. והן במובן של הנגשת המידע שאינה טבועה או חצובה פיזית בשטח אך מביאה אנשים רבים לפינות נידחות שללא הנגשה זאת לא היו לעולם מגיעים אליהן. מידע המנגיש הרבה מעבר לסלילת דרך חדשה המובילה לאותה פינה, הוספת מעקה או התקנת אנטנה סלולרית זמינה במרחב. יש כאלו שיתמכו בהנגשה מלאה של כל פינת טבע לכל טייל וטיילת המחזיקים מכשיר סלולרי בידם ויש כאלו הסוברים שמקומות שמעבר לפארק הירקון ויער בן שמן צריכים להישאר נחלתם של סיירים אמיתיים בלבד. מבלי להביע דעה בשאלה הענקית, עד כמה נכון וצריך להנגיש כל פינה בטבע לכולם, אני חושב שאין ספק שהאפליקציות שבידנו תורמות להנגשה של מעמקי הטבע, לטוב ולרע, אולי יותר מכל דבר אחר.

ניווט

הצורך והיכולת לנווט ולהתמצא במרחב

עד לפני שנים לא רבות, מי שלא הייתה לו היכולת הטבעית של ההתמצאות או שלפחות טרח והזיע שעות רבות בלימוד ותרגול ניווט לא יכול היה לצאת אל מעבר לטווח הקרוב. מצד שני כמעט כל אחד נזקק היה לתרגל ולפתח לפחות מעט יכולות שכאלו. בתי שבחרה שנים רבות שלא להשתמש בטלפון חכם נהגה לפתוח ספר מפות לפני כל נסיעה ברחבי הארץ ומצאה את דרכה. ואילו היום כשה-waze מוביל אותה היא כבר לא לגמרי בטוחה ביכולת שלה להגיע לכל נקודה ונקודה בלי הטכנולוגיה. ילדים בפינלנד הרחוקה לומדים לנווט את דרכם אל בית הספר. כיום בזכות האפליקציות יכולים גם חסרי חוש כיוון מוחלט, כמו גיסתי למשל שאלמלא ה-waze כמעט ואינה מוצאת את דרכה אל גן הילדים של בנה הקטן, על אף שהיא נוסעת לשם כל בוקר מחדש. קל וחומר כי לנווט ברכב ברגל או באופניים בעמקי המדבר היא כנראה משימה גדולה מדי עבורה.

כתוצאה מכך מתחיל להיווצר מעגל קסמים: הטכנולוגיה מאפשרת הגעה כמעט לכל נקודה ללא צורך בניווט וללא יכולת התמצאות בשטח. כתוצאה מכך אנשים לא עוסקים בלימוד אימון ושיפור היכולות הללו, ואז הם מאבדים לאט לאט את כישורי ההתמצאות הבסיסיים שלהם. המעגל ממשיך ומתרחב, התלות בטכנולוגיה גוברת, והיכולת האישית פוחתת עוד ועוד… אצל אנשים מסוימים זה בסדר גמור, טוב שיסתמכו על הטכנולוגיה, ואילו אחרים שדווקא זקוקים ליכולות אלו מתנוונים לאט לאט מבלי לשים לב לכך. 

טרק במדבר

כל עוד הטכנולוגיה עובדת, ויש קליטה וסוללה ואין גשם שמטפטף על המכשיר או התרסקות שלו על סלע קשה, הרי שהשיטה עובדת לרוב די טוב. אבל בעת כשל טכנולוגי יש כאלו שנמצאים בלב המדבר ואפילו לא בטוחים האם הם בנגב כעת, במדבר יהודה, או בערבה. כל מה שהם יודעים הוא שהם ליד המסלול שהופיע במסך הטלפון שבידם עד לפני דקות ספורות.

בעייתי עוד יותר הוא מצב בו אנשים שניווט והתמצאות הם חלק מהמהות שלהם, מתחום העיסוק והאחריות שלהם, מדריכי טיולים, קציני צבא ועוד, מאבדים אף הם יכולות מתוך הסתמכות כמעט מוחלטת על הטכנולוגיה הגורמת לניוון יכולות אנושיות. כאן מצבים של התמצאות, קבלת החלטות נכונה ולעיתים אף קריטית, יכולים להיפגע מתוך היחלשות היכולת האנושית וההסתמכות הגדולה על הטכנולוגיה. סיפר לי חבר קרוב שעוסק בהדרכת מיומנויות שטח ביחידות המיוחדות שהוא מרגיש שכישורי הניווט שלו נחלשים בשנים האחרונות כתוצאה מהסתמכות יתר על מכשירי ניווט, שריר שלא עובד – נחלש ומדרדר, לא נשאר במצבו הנוכחי.

כמובן שגם הדיוטות של שטח וגם מומחים יכולים ואף נכון שישתמשו בטכנולוגיה להתמצאות מהירה ומדויקת, בעיקר בעיתות מצוקה. השילוב בין ההתמצאות האנושית במרחב, לבין הדיוק הטכנולוגי הגבוה, יכול להביא לתוצאות הרבה יותר טובות ובטוחות מאשר לפני ימי הטכנולוגיה. בעת אובדן דרך בשטח, צורך במציאת נעדר או חילוצו, ידע ושימוש נכון בטכנולוגיות יכול להועיל ואף להציל חיים!ניווט בשטח

הניתוק מהחיבור הבלתי אמצעי לשטח

הדבר המפריע לי אישית במידה הרבה ביותר כתוצאה משימוש בטכנולוגיה לניווט הוא הניתוק המסוים מהשטח. בשטח כיף להרגיש את כל מה שקורה באופן בלתי אמצעי. לראות את השלוחות מתלכדות זו עם זו לקראת חשיכה, לזהות את נתיבי היעלים והגמלים, להרגיש בכפות הרגלים את הקירטון מתחלף בסלעי הנחל, להריח ולשמוע את המאהל הבדואי עוד לפני שהעיניים מבחינות בו, לזהות את סוגי הצומח וצבע הקרקע ולהבין את המשמעויות של זה ועוד.

מעבר להסתמכות על הניווט במסך שגורמת לתחושת התנתקות מכל הדברים שציינתי בשטח, עצם החזקת המכשיר בידי, הזמינות של ההודעות שקופצות להן, השיחות שנכנסות, מבזקי החדשות ואופציות נוספות שגלומות במכשיר הדלוק בידי, גורמות לי ניתוק מחווית השטח הבלתי אמצעית ובריחה לעולם הדיגטלי. ניתוק שבלשון המעטה איני אוהב אותו אצלי ואני אף חושש ממנו אצל חניכי בשטח. 

חיבור לטבע

ניווט זה לא רק ניווט

כאן אני נדרש להסביר קצת…כותב מאמר זה משתמש בניווט לא רק על מנת להתמצא בשטח ולהגיע ממקום למקום. במסגרת פעילות חינוכית וטיפולית בשטח הניווט משמש אותי ככלי משמעותי ביותר בתהליכים טיפוליים וחינוכיים שונים. אין כמו ניווט על מנת לשים מראה לעצמך לגבי התנהגויות שונות: הובלה ולקיחת אחריות, או בריחה ממנה קבלת החלטות תוך כדי לחץ חברתי, התמודדות עם טעויות ועוד. בשלב ראשון להודות בטעות, בפני עצמך ובפני חבריך, ובשלב שני להחליט אם וכיצד אתה מתמודד עם הטעות. הגדרת גבולות טעות – בשטח ובחיים ועוד מרכיבי התנהגות רבים ומגוונים.

בתהליכים החינוכיים זהו כלי אדיר להעצמה של חניכים לחינוך לעצמאות קבלת אחריות ועוד. בתהליכים טיפוליים הניווט עוזר עד מאוד לשקף מצבי חיים אמיתיים שונים ולדבר עליהם בפתיחות כאשר מתייחסים לטעויות בניווט באופן ישיר, ולטעויות בחיים דרכן. כל זה פועל בצורה מדהימה כאשר מבצעים תהליכי ניווט עם מפה ומצפן וכוכבים או בבחירת נתיב התקדמות – ולאחר מכן הליכה בו, ופועל אחרת לגמרי כאשר אמצעי הניווט הינם אפליקציה או מכשיר לוויני אחר. גם התחושה העוצמתית של היכולת להתמצא באופן עצמאי, ולא משנה אם זה בשבילי פארק הירקון, או במעמקי המדבר, היא תחושה מיוחדת וחזקה מאוד המתקבלת מתוך ההתמודדות והמאמץ, הפיזי והנפשי. כל מי שהזיע בהתברברות עם קבוצה שצועדת אחריו בלילה יודע שהזיעה מגיעה מעצם ההתברברות ולא מהמאמץ הפיזי שכרוך בהליכה.

ניווט כספורט

הניווט הוא גם ענף ספורט מיוחד ופלאי: ריצת ניווט או בשמה העולמי Orienteering- התמצאות. זהו ענף ספורט מיוחד שדורש שילוב של כישורים פיזיים, קוגניטיביים ומנטליים. ענף ספורט ידידותי ונעים לסביבה שמאפשר ריצה מגוונת בכל תוואי שטח ומזג אוויר, מפגש נעים ומיוחד בין אנשים ובין האדם לטבע. ענף שעד היום מתווכחים הרצים בו מה חשוב יותר: הכושר או יכולות הניווט? דבר אחד הוא מחייב בוודאות וזה יכולת ניווט מעולה בשימוש במפות נייר ובמצפן פלסטיק. כמי שרץ ריצות ניווט כבר כמעט 40 שנה אני ממליץ ללמוד לנווט ולו רק בשביל האפשרות להתנסות בענף ספורטיבי ייחודי זה.

אפליקציות הניווט הן כאן, כאן כדי להישאר – וטוב שכך

האפליקציות הן מרכיב בלתי נפרד היום מפעילות השטח, ובוודאי חלק משמעותי מהעתיד. מבלי להכריע בכל הסוגיות שהעליתי עד כה, אני משתדל לפעול וללמד את מי שרוצה להיכנס לעמקי השטח שנכון וטוב ובריא לפעול בשני כיוונים גם יחד. חשוב מאוד להכיר את אפליקציות הניווט היטב, לדעת מה היכולות שלהן ומה הו מאפשרות, לדעת להפיק מהן את כל היתרונות שלהן ולא להסס להשתמש בהן, בעיקר בשלב התכנון של היציאה אל השטח, לעיתים גם בשגרה, ובטח כאשר יש צורך ותועלת בהן בחירום.

הצטרפו לערוץ הטלגרם של אאוטפאנל 

לצד זה צריך מלהיזהר להסתמך אך ורק עליהן, לא בעצם התנועה בשטח, ובטח שלא בהערכות לשטח. חשוב לא לאבד את היכולות האנושיות שלנו בתחום ולא לתת להן להתנוון. יש לפתח את יכולות ההתמצאות והניווט האישית ככל שיותר, גם ככלי להתמצאות בשטח וגם ככלי משמעותי עד מאוד להכרת עצמך דרך התמודדות עם תהליך הניווט וההתמצאות. ניווט בשטח הוא גם ניווט בחיים והתמצאות בשטח מקבילה להתמצאות שלנו במרחב החברתי והאנושי שסביבנו – אסור שנאבד יכולות אלו.

מאת: רועי מנדל