בימים אלו לראות נערים ונערות בני 18 וקצת מתנהלים באופן עצמאי לחלוטין בשטח מדברי, זה לא דבר רגיל והוא לא קורה בן לילה…
הפרויקט החל בשנת 2013 וקיבל משמעות ועוצמה גדולה אף יותר לאחר אסון מכינת בני ציון בנחל צפית, אסון אשר מבלי להיכנס לפרטיו, נבע מהתנהלות שטח שאינה נכונה, ומקבלת החלטות שגויות במספר צמתי החלטות שונים, ואף ממאפיני תרבות ארגונית בעייתית. בית הספר לסיירות מפעיל פעילות שטח מקצועית ויסודית הבנויה על תשתית של מקצועיות גבוהה, ניהול סיכונים מקיף, בקרה יסודית ורמת אמון גבוהה בין כל גורמי הפעילות. במסגרת התוכנית יוצאות עשרות רבות של מכינות לשבועות שטח מורכבים ומיוחדים (כדי להשתתף בזה צריך להיות חניך מכינה והמכינות משתתפות כקבוצות). פרויקט השטח הוא של בית הספר לסיירות של קק”ל בשיתוף חט’ החינוך והקהילה, המכינות השנתיות ועם מכינות אופק מבצע חיבור לשטח ובעיקר חיבור של החניכים לעצמם.
הצטרפו לערוץ הטלגרם של אאוטפאנל
15 חוליות נערכות
תשע בערב, חושך מוחלט כמעט בחלק העליון של אגני הלהבה והשלהבת שבמדבר יהודה. כחמש עשרה חוליות, כל חוליה בת 4-5 חניכי או חניכות מכינה, מפוזרות במרחב ונערכות ללינת לילה כשהן מרוחקות מאות מטרים זו מזו. מספר זוגות עיניים של מדריכי בית הספר לסיירות צופות בהן מבעד לחשיכה ובוחנות כיצד הם מתארגנים ללינת הלילה.
הנערים והנערות בוחרים לעצמם מקום מוגן מרוח ומותאם מבחינת הערוצים, בונים להם מחסה מאבנים ויריעות ניילון, מחסה שיגן עליהם מרוח המדבר הקרה ויהיה מוכן לטל הלילה שיופיע לפנות בוקר, ואף לגשם קל אם יתחיל לו פתאום.
הם חופרים בור קטן להכנת מדורה, זוכרים עדיין את הסיפור ששמעו מספר לילות קודם לכן על זקן השבט האינדיאני שנכדו שואל אותו “סבא מדוע המדורה שלנו קטנה כל כך והמדורה של האדם הלבן גדולה כל כך ומאירה למרחוק?” והסב עונה לו – “נכדי היקר, האדם הלבן מתקין מדורה גדולה, ויושב במעגל גדול הרחק ממנה מפאת החום והלהבות, ואנו מכינים מדורה קטנה יושבים קרובים זה לזה ומדברים…”.
הם מכינים את העצים אשר נשאו איתם במהלך היום להתקנת מדורה ומדליקים אותה בגפרורים בודדים או בחיכוך של צור על מוט פלדה קטן. הם מבשלים אורז ועדשים בסיר קטן, ומכינים לעצמם פיתות ישר על רמץ המדורה הלוהט, אותם יאכלו במהלך היום שלמחרת.
המדריכים רואים מרחוק שכל חוליה וחוליה נערכת כראוי ללינת הלילה, ומתרחקים להם לשינה לא הרחק מהחוליות המפוזרות בשטח. למחרת בבוקר הם יפגשו אותם בשעה מוקדמת ממש על פסגת הר קרוב לתצפית, או ליד בור מים אליו הם יגיעו בניווט, ובו ילמדו לבחון את מי המדבר ולטהר אותם למטרת שתיה.
זה לא מובן מאליו בימים אלו לראות נערים ונערות בני 18 וקצת מתנהלים כך בשטח, באופן עצמאי לחלוטין, זה לא קרה בן לילה…
שבוע הבסיס וניווט בשטח
שני שבועות השיא בתהליך השנתי אותו עוברים החניכים קשורים לחיבור לשטח ולהיכרות של החניכים את עצמם. מטרת שבועות אלו היא לחבר את החניכים לשטח באופן בו יכירו ילמדו ויאהבו את היציאה לשטח. למידה של החניכים את החוזקות והחולשות שלהם, את היכולת שלהם להתגבר על מצבים מורכבים ולהעזר זה בזו, לתרגל קבלת החלטות במצבים לא פשוטים והתמודדות פיזית חברתית ונפשית במרחב ובתנאים שאינם אזור הנוחות שלהם, גם אם טיילו והכירו את מרחבי השטח לפני כן.
בשבוע הראשון ילמדו החניכים את הבסיס ליציאה ולהתנהלות בשטח בחוליות קטנות ובמצבים שונים, ילמדו לנווט ולהתמצא במרחב (שני דברים קשורים זה לזה אך שונים, אשר ההבדל בינהם דורש כתבה בפני עצמה). הם יבצעו את השבוע במרחבים שונים אשר אינם מוכרים להם, לאחר לימוד מקדים, ובחניכה צמודה יותר או פחות של צוות בית הספר, צוות המכינה ומתנדבים המצטרפים לשבוע זה.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
החניכים ילמדו לנווט אבל יקבלו משבוע זה הרבה יותר מכך, הם ילמדו דברים רבים על עצמם ההתנהגות והתפקוד שלהם כאשר הם בסביבה בלתי מוכרת, במשימה שהם אינם רגילים אליה, בהתנהלות בחוליה קטנה של חברים קרובים יותר או פחות, וכאשר האחריות מוטלת כמעט במלואה על כתפיהם.
הם יראו כיצד הם מתפקדים בתנאי לחץ, מי בוחר לקבל החלטות ומי נמנע מכך, הם יטעו (הרי אין נווט שאינו טועה) וילמדו את הדבר הקשה ביותר בניווט – להודות בטעות שלהם… בעקבות כך גם ילמדו לתקן את הטעויות שלהם – ואולי יתווכחו על כך, מי רוצה לחזור לנקודה שעברו אותה מבלי משים ומי בוחר לוותר ולהמשיך לנקודה הבאה, או אולי “לחתוך” ישר לסיום. אם לא ישימו לב לכך לבדם הרי שצוות ההדרכה יעבד איתם את המצבים השונים ויסייע ביצירת מודעות ולמידה.
אין כמו תהליך של ניווט בשטח להכיר את עצמך ואת חבריך, ללמוד על אופן ההתנהלות שלך במצבים שונים. בסיום השבוע הזה הם יהיו מנוסים יותר ובעלי כלים חשובים מאוד לתחילת התנהלות עצמאית בשטח.
שבוע במדבר עם תרמיל אחד בלבד
בשבוע השני הם יצאו לשבוע שלם בו כל הציוד שלהם נישא בתרמיל שעל גבם. כמעט כל מה שיזדקקו לו בשבוע חורפי במדבר יהיה שם, למעט מים אשר יקבלו או ישיגו במהלך הדרך, וקרשים למדורה אשר יסופקו להם במשורה, על מנת שלא לפגוע בצומח המדברי. מעבר לציוד הם נושאים על כתפיהם את משא כובד האחריות להתנהלות לא פשוטה של שבוע במדבר.
במהלך השבוע החניכים ילמדו מצוות בית הספר לסיירות לא מעט – אך בעיקר יישמו את מה שלמדו, ויקבלו החלטות לגבי התמודדות עם התקדמות בשטח: בחירת מקומות למנוחה ולינה, התנהלות נכונה במרחבי הלינה, לעיתים עם ציוד חלקי בלבד, התמודדות חברתית בקבוצה קטנה שכל אחד בה הוא משמעותי ומשפיע ולכל אחד יכולות שונות ורצונות שונים.
הם יבינו את משמעות ההתמצאות שבטח, את הבנת מזג האוויר ההערכות אליו והכבוד שיש לרכוש לו, הם ילמדו על חשיבות המים ואש במדבר – תוך כדי שמירה מירבית על סביבתם. ילמדו אחריות, צניעות והסתפקות במועט בתהליך הכנת האוכל ושימורו לשבוע שלם בשטח. הם ילמדו על כוחה של קבוצה, ועל הכוחות החבויים בהם פנימה, הרבה פעמים כוחות שלא הכירו אותם, והם יבינו שלקיחת אחריות ולקיחת גורלם בידם חשובה ונכונה הרבה יותר מאשר הפניית האשמות כלפי חוץ, לאחרים, לסביבה ולכל גורם אחר.
בחזרה לחוליה שלנו שפגשנו באגן השלהבת
ביום האחרון למסע בפסגת צוק תמרור או הר קנאים או גבעה מדברית נשאת אחרת, הם יביטו קדימה וגם אחורה אל הדרך שעברו, ייהנו מהרוח המדברית הנושבת וידברו ביניהם על מה הם לוקחים אתם לחיים מהשבוע שעברו במדבר, וגם מה הם בוחרים להשאיר מאחור כאשר הם מכירים הרבה יותר טוב את עוצמת המדבר ומרחבי הנגב,
ובעיקר מכירים ומבינים הרבה יותר טוב את עצמם.
