כשחושבים על ירושלים מדמיינים סמטאות אבן צפופות והיסטוריה כבדה, אבל סוף שבוע אחד של אבא ובת במלון יהודה גילה לנו צד אחר לחלוטין של הבירה: שילוב מפתיע בין ריאות ירוקות, בריכת 25 מטרים במלון, וקצב עירוני ירושלמי ייחודי.
המון זמן רציתי לבקר בירושלים כתייר, לבלות איזה לילה או שניים במלון שם ולהסתובב קצת בעיר המיוחדת הזו. כשמלון יהודה הזמין אותנו לסקר, קפצתי על המציאה. לקחתי את בתי בת ה 18 ויצאנו לחוויה של אבא ובת בירושלים. זה התגלה כמתכון מומלץ במיוחד, שרק פתח לנו את התיאבון משום שטיול קצר בעיר כה עמוסה בהיסטוריה ויעדים הוא רק ההתחלה.
רוצים את הכתבות ישירות לנייד?הצטרפו לערוץ הוואטסאפ הרשמי שלנו
* ערוץ שקט, רק כשלוש כתבות בשבוע |
הגענו למלון יהודה בירושלים
מלון יהודה נמצא באזור הדרום-מערבי של העיר – נקודת יציאה מושלמת לאזורים הירוקים והיפים סביב ירושלים: פארק רפאים, עין כרם, יד קנדי ועוד. אבל בחסות התשתיות המושקעות של העיר הגענו גם תוך כ 20 דקות ישירות לממילא וממנה לעיר העתיקה. לאתר מלון יהודה לחצו פה.
המבנה עצמו מרשים ושוכן בלב מרחב ירוק כך שיש בו מן השילוב המושלם: קצת כפרי אבל בגישה צמודה לעיר. אחד הדברים החשובים הוא שיש בו בריכה אמיתית של 25 מ׳ שאפשר לשחות בה ולא רק להשתכשך, וספא שכדאי להזמין בו מסז'.
החדר שקיבלנו היה מצוין – עם יציאה לגינה, שהתגלתה כיתרון – חדר האוכל נמצא גם הוא בקומת הקרקע ויצאנו אליו בלי מעליות. אבל כשכן השתמשנו במדרגות המלון נהננו מהאמנות שהתגלתה בחדרי המדרגות. הבחירה המועדפת עלינו מהאוסף המרומם היתה ביצירה המהפנטת והענקית של איתי מגן:
הרבה ירוק מפתיע בירושלים
הזכרתי מעט את התשתיות המרשימות של העיר, ואכן – ניכרת שם תנופת פיתוח. מנהרות בכניסות וביציאות, כבישים חוצים מהירים, שבילי אופניים, וכמובן הרכבת הקלה שידועה כהצלחה לא קטנה בירושלים. גם לא מעט בנייה יש בעיר. הלוואי שכל מדינת ישראל היתה נהנית מההשקעה הזו…
בדמיוני זכרתי בעיקר את השכונות הבנויות והצפופות באבן ירושלמית, והמון המון בנייה של שכונות ומבנים בצפיפות גבוהה בצפון העיר. אבל באזורים רבים, אחרים, יש גם פינות ירוקות. זה לא רק הפינה הרגועה והטבעית יותר שבה נמצא המלון – ראינו לא מעט ריאות ירוקות בעיר, רובן מפורסמות כמובן. המקומיים ודאי יכולים להשלים את הרשימה – אנחנו נתקלנו בזמן קצר בעמק רפאים, בפארק הצבאים, בגן הבוטני, במסלול הירוק מממילא דרך גיא בן הינום לטחנת הרוח, ובגן הפעמון ויש עוד – כמו גן סאקר, גן וואהל, פארק נחל שורק.
יום טיול קלאסי: העיר העתיקה
חונים בחניון של ממילא, והולכים ברחוב הקניות הזה אל מגדל דוד (חלק ממוזיאון ירושלים) – שהקשר בינו לדוד המלך אינו קיים, אבל לא נלחמים במיתוג שתפס. מדובר במצודה מדהימה עם חצר פנימית היושבת על החומות בנקודה הגבוהה בעיר. נכנסנו למוזיאון מגדל דוד וזו כניסה מומלצת. לקחנו סיור מודרך שהעבירה בת שירות לאומי בלי אנרגיה ובלי עניין תוך דקלום משועמם של התוכן. המסקנה שלי היא שהיתה תרומה למידע שלה, אבל אפשר גם בלעדיו – המוזיאון בנוי מחדרים ובהם תצוגות של התקופות השונות שעברו על ירושלים. יש כלי להשמעת הסברים מהתצוגות באוזניות.
חוץ מזה המקום משמש מסתבר לכל מני אירועים, בר מצוות, חתונות וכו'- היה מוזר לגלות את זה, אבל כנראה שגם מוזיאונים היסטוריים ייחודיים צריכים להשלים הכנסה עם חלטורות.
בכל זאת שווה מאוד להכנס לשם – ולו כדי לטפס אל המגדל המקורי שהוא לא זה האייקוני שכולם מכירים מהחומה אלא אחד פנימי הצופה אל כל העיר העתיקה. המראה לא פחות ממדהים.
ממנו המשכנו אל סמטאות העיר העתיקה. כן, יש לחץ להכנס בטעות אל הרובע המוסלמי… אבל בחסות מחסומי ברזל של המשטרה, ושילוט זה לא קורה. החלקים החשופים של השוק הם אייקוניים כמובן ומכוונים לתיירים, נוצרים בעיקר. לא רואים הרבה כאלה בתקופה האחרונה לצערנו. הלכנו במסלול המסומן משער יפו (הצמוד למגדל דוד וממילא) לכיוון הרובע היהודי ואל הכותל. המעבר אל הרובע היהודי מהסמטאות השקטות יחסית שלפני הכותל מורגש מיידית באמצעות בלגן! מלא אנשים, מלא תלמידים, טיולים, צפיפות… כולם דתיים והתחושה היא של הפרעת היפראקטיביות קשב וריכוז אחת גדולה.
התחושה מהסיבוב הזה היתה שצריך לחזור לפה. זה היה שיטוט מהיר ללא העמקה. ללא ספק צריך לחזור, ולהכיר הרבה יותר טוב את הפינות השונות במקום הזה, את הרובע הנוצרי, ללכת בויה דולורוזה, להכנס לכנסית הקבר ולמבנים ונקודות היסטוריות נוספות. עוד לא סיימנו איתך, ירושלים העתיקה!
משכנות שאננים
מהעיר העתיקה חזרנו לממילא, לארוחת צהריים ומנוחה קלה. התרעננו והמשכנו לסיבוב במשכנות שאננים – השכונה היהודית הראשונה שיצאה אל מחוץ לחומות. הדרך לשם מגניבה בתוך פארק יפה (פארק טדי) ובו מזרקה גדולה על משטח של זרמי מים משפריצים במגוון גבהים ושינויי עוצמה – אטרקציה חינם אדירה לילדים שהיו שם מאושרים וצווחים בהמוניהם.
משם המשכנו אל חוצות היוצר- מתחם גלריות שנראה נטוש קצת ולא מזמין. אני מקווה שזה רק זמני כשהיינו שם ולכם יצליח יותר. המשכנו למשכנות שאננים והמקום הזה הוא פשוט יפהפה. אפילו יפה יותר מהעיר העתיקה – סמטאות מקסימות, מלאות צמחייה ירוקה, פרחים וטיפוח מושקע. מקום מדהים, ונעים מאוד להסתובב שם בסמטאות עד למתחם תחנת הקמח המפורסמת.
מבחן הקפה למשכימי קום (6:30)
אחד המבחנים החשובים שלי לבתי מלון הוא מבחן הקפה. יש שני סוגי מבחנים: המפורסם יותר בקרב אנשים שרוצים שוויון הזדמנויות לקפאין לכל הדתות, הוא מבחן מכונת הקפה בשבת. אבל הפעם לא הייתי בשבת, ולכן התוצאה הכמעט צפויה לא נבדקה: מכונת קפה כבויה ללא ״מכונת שבת״ נוספת (על משקל מעלית שבת לצד מעלית פועלת, כמו שראוי שיהיה בכל מלון).
המבחן השני למלונות הוא מבחן הקפה למשכימי הקום. דמיינו מצב לא כל כך נדיר: אתם יוצאים בקיץ הישראלי החם לטיול ב 6:00 כדי להנות מהקרירות של הבוקר. אתם חייבים קפה מוקדם! האם תהייה במלון מכונה זמינה בשש בבוקר (כדי לא להעיר את מי שנשאר בחדר עם הקפה בחדר)? אצלי זה יכול להיות גם לפני כן ובלי טיול סתם כי אני משכים קום. בלובי ובאזור דלפק הקבלה לא היו אבל מצאתי אותה בחדר האוכל לפני פתיחתו. היה שם איזה עובד שמחה על כניסתי לפני הפתיחה אבל הצלחתי לחלץ קפה. אני ממליץ לכל מלון באשר הוא לחשוב על הפתרון לזה, ולהציב מכונת קפה זמינה לכולם בלובי המלון מחוץ לשעות המכירה של הקפה בתשלום.
מחנה יהודה – לא לבעלי חרדת צפיפות
היינו שם כמובן. היה מעיק וצפוף ורועש. יש מי שאוהבים את הבלגן הזה. בשבילי הוא סביר, בשביל הבת שלי זה היה בלתי נסבל. אכלנו ארוחת ערב באחת המסעדות במקום, ואחרי סיבוב קצר התחפפנו משם אל השקט של המלון. מעניין לגלות שרוב המקומות שבדקנו בירושלים לא מקבלים הזמנת מקום טלפונית כמו בשאר הארץ – "פשוט תבואו" הם אומרים… ירושלמים מוזמנים להגיב על הכתבה באינסטגרם שלנו לגבי האבחנה הזו, יתכן שהיא שגויה. לתגובות באינסטגרם של אאוטפאנל כנסו לפה: @outpanel.co.il
דברים נוספים שהיו לנו לשפר בביקור במלון: משום מה היו רק כוסות חד פעמיות בחדר אוכל, המזגן היה יכול לקרר קצת יותר בלילה, נורת "do not disturb" לויתור על הנקיון לא פעלה, וכך גם הכספת בחדר. אבל תפסנו את המנקה ההודי/סרי לנקי החייכן והוא שחרר אותנו מהנקיון (גם אתם מוותרים על זה במלונות בביקורים קצרים או שרק אנחנו מוזרים?). סה"כ המלון היה מעולה, מפנק, יפה מאוד ואסתטי, והבריכה והגינה שלו מוקפת הירוק הן להיט נדיר ומרגיע.
אל תפסידו כתבות מעולות:
הצטרפו לניוזלטר ונעדכן אתכם פעם בשבוע על כתבות חדשות:
ירושלים מתחרדת – אבל הסיפור הוא אחר
למי שמגיע מערים חילוניות ברובן, ירושלים בולטת מאוד בדתיותה. ולא – לא מדובר רק בחרדים. הרוב שראינו הם דווקא דתיים וחרד״ליים – לא חרדים. זה פשוט קיצוני ומורגש שעיר הבירה של ישראל מדגימה צד חד משמעי של השסעים בחברה. כשמסתכלים על הרחוב, על האנשים, מקבלים הסבר ויזואלי מיידי למעל-מליארד שקל מענקים ייחודיים שהעיר הזו נזקקת להם כדי לשרוד.
הדתיות הזו, הלאומנית, עאלק ציונית ולמעשה גזענית באה לידי ביטוי בדוכן הפוליטי היחיד שראינו בשוק: הדוכן של עוצמה יהודית (בן גביר). במחנה יהודה ביום חמישי בערב הוא היה שם, אמנם ריק ממתעניינים, אבל התחושה היא שזה בגלל שכולם שם כבר מצביעים להם ממילא. כן, אני יודע שיש דתיים אחרים, ולא כולם וכו' וכו'… אבל מה לעשות – והתחושה שלי בעיר היתה שרוב אוכלוסייתה שואפת לשינוי מיצובה מ״המקום הקדוש לכל הדתות״ לחתירה להקמת בית המקדש – כלומר לעליונות יהודית (תרגום בעברית ברורה יותר של המונח: גזענות, טרור יהודי, פשיזם, מלחמת דת חסרת תוכלת לעד).
קפיצה לעין כרם ויד קנדי
את הקינוח בטיול העברנו בצד הרגוע והירוק עוד יותר של ירושלים – הצד המערבי, זה שפונה אל הים, הרוח הטובה, והטבע. עין כרם, יד קנדי – אזורים ירוקים יפים ומלון יהודה נמצא ממש לידם. הכביש ליד קנדי ליד היישוב אורה הוא אחד היפים וצופה אל קו התפר מדרום, וגוש עציון מעליו. ביד קנדי נפתח לאחרונה בר בהר המחודש שעבר לשם מאזור נס הרים-נחל קטלב. יתרון גדול שלו הוא שהוא פתוח בשבת, אולם די מלא שם בשבתות. בשישי היה נהדר.
סיכום הביקור: ירושלים ומלון יהודה
אין כמו לקחת פסק זמן מהשגרה ולצאת לגלות את ירושלים בעיניים של תיירים, והשילוב של חופשת אבא ובת (בגיל 18) התגלה כמתכון מומלץ במיוחד שעשה חשק לעוד. ירושלים הציגה בביקור הזה פנים מפתיעות, ירוקות ומלאות פיתוח, שהוכיחו שטיול קצר בעיר הוא רק ההתחלה.
בשורה התחתונה: מלון יהודה התגלה כמלון מעולה, אסתטי ומפנק, עם אוכל מצוין בארוחות הבוקר, ספא, בריכה וגינה שהם להיט מרגיע. יחד עם הקסם הנצחי והמוזר של ירושלים, מדובר בחופשה חוויתית ומומלצת ביותר. עוד נחזור!
מאת: גיא חלמיש
לאתר מלון יהודה לחצו פה
לאינסטגרם של המלון לחצו פה














