בשקט ומתחת לרדאר מסתתרות להם בין הגולשים הרגילים ״נינג׳ות״ שיודעות להגיע לקניון ולגלוש את כל המפלים שבו בלי להשאיר שום עקבות או ציוד בשטח. גוסט קניונינג: אלו אנשי הרפאים שלוקחים את עולם הקניונינג לקצה.
‘גוסט קניונינג’ – אתם השתגעתם?
בקורסי הגלישה הרגילים וכמובן בקורסי המדריכים אנחנו לומדים ללכת על הכי בטוח שאפשר ובדרך כלל גם לפעול במתאר מוסדר, משמע נחל שיש בו בולטים מסודרים ועגינות ברורות שמישהו, בתקווה מקצועי, הכין ומתחזק. את שני החבלים נחבר לשתי עגינות שונות כל אחד ונייצר מערכת בה יש תמיד יתירות ומקומות מועדים לטעות אנוש יגובו לפחות בצורה כפולה.
אהבתם? יש לנו עוד מלא כתבות כאלה! הצטרפו לניוזלטר שבועי:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
שיטות עבודה אלו אומנם מייצרות סוג מסוים של בטיחות אך מנגד מייצרות לא פעם סיבוך וסרבול שמביאים עימם סיכון מכיוון אחר כפי שתיארתי במאמר ‘לאט ובזהירות או מהר וחזק?‘. גולשים מתקדמים ומקצועיים מוצאים את עצמם באופן טבעי ״מעגלים פינות״ ונוטשים אט אט את העקרונות ה״בטוחים״ של יתירות מלאה לכוון פשרה של נוחות, יעילות ובטיחות. הגולשים האלו משתמשים לא פעם בחבל בודד, ילמדו לסמוך על עגינה בודדת לאחר שנבדקה ויעזרו בשיטות אבטחה מגוונות כגון אבטחת כבאים. גם הגולשים האלו ישתמשו בבולטים שמישהו ״תקע״ באתר או יתקינו עגינות טבעיות קלאסיות בעזרת רצועות או חבלי עזר שישארו בשטח הרבה אחרי שהגולשים יסיימו את הנחל.
חלק מהגולשים המנוסים והמתקדמים לקחו את התחום צעד אחד קדימה ופיתחו כלים ושיטות שמאפשרות להמנע מלהשאיר ציוד בקניון וכמובן לצלוח את מעבר הקניון בלי להשתמש בעזרים מלאכותיים קבועים. הרעיון הוא לעבור בקניון כמו רוחות רפאים שלא משאירות סימן. Ghosting או יש שיאמרו שכל מי שמתעסק עם התחום האפל הזה מתקרב מאוד להפוך לרוח רפאים. תחליטו אתם מהי הסיבה לכינוי הזה אבל בפרוש מי שראה גולשי גוסטינג בפעולה יחוש שיש פה משהו אחר ומעבר קניון בגוסטינג הוא סוג של קסם.
שמירה על הטבע
הרעיון המרכזי מאחורי התפתחות עולם הגוסטינג הוא שמירה על הטבע. כחלק מהטרנד העולמי של לא להשאיר סימן (Leave No Trace) גם קהילת הגולשים הבינה שיש מקום לשפר ולצמצם את ההשפעה שיש לנו על הטבע והחותם שאנחנו משאירים. בולטים ועגינות מלאכותיות כמובן משנות את הטבע ופוגעות בו ונדרש כל פעם להחליפם ולשנותם כך שהפגיעה רק הולכת וגוברת. גם עגינות טבעיות על בולדר או עץ בדרך כלל מבוצעות בעזרת רצועות או חבלי עזר שכמובן זרים לטבע, מכערים אותו ולא פעם נשארים בו כזבל לכל דבר.
טהרנות
הגוסטינג הוא גם שלב נוסף ומתקדם ב-״טהרנות״ שאנחנו רואים בקרב טיילים, גולשים, מטפסים ובכלל העוסקים בפעילויות בטבע. כל נחל וכל מכשול אפשריים למעבר עם מקדחה ובולטים ואין באמת משהו שיכול לעצור או להקשות על גולש שמוכן לחורר את הסלע ומגיע עם מספיק ציוד טכני. לטעמם של הטהרנים גולש אמיתי ומקצועי אמור להיות מסוגל “לכבוש״ את הנחל בעזרת עגינות טבעיות בלבד והשלב הבא בטהרנות היא שימוש בגוסטינג שלא מאפשר אפילו להשאיר בשטח חבלי עזר או רצועות.
ניסיון בהתמודדות עם מצבי חירום
יש תחום אחד שבו אין ספק שיש להכרות עם שיטות הגוסטינג חשיבות רבה והוא התמודדות עם מצבי חירום. גם הגולש שמתכנן ומתכונן לרע מכל, לומד את המסלול, לוקח איתו מספיק חבלי גלישה, ציוד וחבלי עזר, יכול למצוא את עצמו במצב בו נגמר לו ציוד ההשארה או הוא נאלץ להתמודד עם מכשול עבורו אין לו פתרון בית ספר סטנדרטי. חבלים נפסלים, נלקחו חבלים באורך מוטעה, חבלים נשכחים/נאבדים, טעויות ניווט קורות ואנחנו בנחל הלא נכון ומולנו מכשול גבוה מהמתוכנן וכן הלאה. מי שיודע ומכיר שיטות גוסטינג ידע לצאת ממצבים בהם הגולש הרגיל יהיה אובד עצות ויאלץ לקרוא לחילוץ, בתקווה שזה אכן זמין.
אזהרה
לא לומדים שחיה בהתכתבות ולא לומדים גלישה באינטרנט. בטח ולבטח שלא לומדים שיטות גוסטינג, בהן מרווח הטעות הוא אפסי ומחיר הטעות הוא חיים, מכתבה שטחית באאוטפאנל. יש בארץ מספר בתי ספר לגלישה שמעבירים קורסים בשיטות גוסטינג ואם אתם גולשים מנוסים בעלי ידע קודם הם ישמחו להציע לכם את שירותיהם.
אזהרה נוספת אליה אני מחויב: מי שגולש תמיד עם שיטות גוסטינג לא משאיר לעצמו שום מרווח לטעות. מקצוען אמיתי לא נמדד ברמת ההסתכנות שלו או רמת ה״תחכום״ של השיטות בהן הוא משתמש אלא דווקא בהתאמת השיטה לנחל/אתר. אין שום סיבה להשתמש בשיטות גוסטינג כשאתם הולכים לטיול בקניון מוסדר ולא היה לכם שום אירוע חירום. חבל על החיים שלכם. להלן כמה דוגמאות לשיטות גוסטינג נפוצות. יש כמובן עוד רבות וטובות ויש אפילו קשר ישראלי מדהים שפיתח אביאל שמש ונותן פתרון מעולה לנחלים מבולטים.
צילום: יערון פוזננסקי
קשר מקרמה
פתרון מוצלח למדי כאשר יש לנו עגינה לא גדולה מדי שניתן להקיף אותה בקלות יחסית. תחשבו נניח על גזע עץ או בולדר. למה לא להקיף פשוט את הגזע עם החבל ובסוף למשוך צד אחד אלינו? בעקרון אפשר אבל משיכת החבל אחרי הגלישה תהיה מאוד קשה עד בלתי אפשרית, עלולה לפסול את החבל וכמובן תפגע גם בעץ.
קשר המקרמה שייך למשפחה שלמה של קשרים שמתהדקים במשיכה לצד אחד ומותרים במשיכה לצד השני. קשרים ידועים אחרים במשפחה הם קשר מקסיקני וקשר סייסים.
הרעיון הבסיסי הוא יצירה של שורת חצאי קביעות בחבל סביב העגינה וגלישה על הצד של האחרונה. בהתרה נמשוך לסירוגין את שני צידי החבל עד שחצאי הקביעות יותרו והחבל כולו יפול אלינו למטה.
מלכודת חול
צילום: שי ראובני
קצת פחות יעיל בארץ אבל שמיש במקומות בהם יש קניוני אבן חול. לעיתים נגיע למכשול ונראה שאין, פשוט אין על מה לבנות עגינה. אין גשרי סלע, אין בולדר מאסיבי ואין מספיק אבנים לייצר ערימה יציבה. במקום כזה נוכל להשתמש במלכודת החול שמבוססת על הרעיון של שק אותו ממלאים בחול כך שהוא נהיה מספיק כבד לשמש כעגינה. כאשר סיימנו את הגלישה נמשוך מיתר שמחובר לחלק התחתון של השק, הוא יפתח, החול ישפך ממנו ונוכל למשוך אלינו את השק חזרה לשימוש חוזר.
וידאו שמסביר איך זה עובד:
פידל סטיק (Smooth Operator)
קצת כמו הגביע הקדוש של עולם הגוסטינג. אחד הכלים היעילים ביותר ויש יאמרו המסוכנים ביותר למעבר קניון במינימום ציוד. העקרון הבסיסי הוא הקפה של העגינה בחבל הגלישה ואז נעילת החבל בעזרת קשר שנקרא קשר אבן לתוכו מוכנס ״מקל״ (סטיק) עשוי פיברגלאס שמונע מהקשר להפתח. כאשר נסיים את הגלישה נמשוך את הסטיק בעזרת חבל משיכה, הוא ישלף מהקשר, יפול אלינו והחבל כולו יחליק מהעגינה ויגיע לתחתית המפל.
מה קורה אם המקל נשבר כשהוא בתוך הקשר? שאלה מעולה. אלו שזה קרה להם לא חזרו לספר, אז תקנו ציוד מספק אמין ובעיקר תשמרו עליו.
אנחנו לוקחים אתנו לא פעם פידל סטיק ו-60 מטר של חבל משיכה דקיק כערכת חרום שלא שוקלת כמעט כלום. במצב חרום זהו כלי מעולה לפתרון תקלות והמשך תנועה בנחל גם אם אין לך חבלים מתאימים לאורך המכשולים ואין לך יותר חבלי השארה לבנות איתם עגינות.
מקצוענות ולא שיגעון
עולם הגוסט קניונינג מורכב מעוד המון כלים, קשרים ואמצעים שהתפתחו לאורך השנים. לכל אחד יתרון וחסרון והוא מתאים יותר למתאר מסוים. התחום כמובן רק הולך ומתפתח וכיום התרחקנו מאוד מאותן שיטות ישנות כגון ה״פיפי הוק״ שהוציאו שם רע לגוסטינג. השיטות והכלים העדכניים מאפשרים לנו לגלוש בבטחה כאשר אנחנו נדרשים לכך באירוע חירום או כאשר יש חשיבות להימנע מפגיעה בטבע. הרתיעה שיש לאנשים מהתחום מגיעה בדרך כלל משמרנות, חוסר ידע עדכני ובעיקר אי הבנה של היתרונות. מצד שני צודקים אותם אלו שרואים את הסיכון האינהרנטי שטמון בשימוש בשיטות גלישה ללא יתירות וללא מרווחי בטחון גבוהים בעיקר אם משתמשים בהם באופן קבוע ולא ספוראדי.
מה נכון? לדעתי חשוב שכל גולש יכיר את השיטות וילמד אותם בצורה מסודרת ובעיקר יבין מתי ואיך להשתמש בהן. בזמן הנכון ובצורה הנכונה אלו כלים מצילי חיים, שומרי טבע והאמת שגם מהנים בצורה לא רגילה. כדי לענות על השאלה שבכותרת, גוסט קניונינג הוא ממש לא הצד האפל של התחום אלא דווקא הצד המואר של אותם יחידי סגולה שיודעים להשתמש ב״מח״ ולא ב״כח״ ולהגן על עצמם ועל הסביבה.
מאת: ירון רוזינר
תמונות: יערון פוזננסקי 22KN ושי ראובני
