חבר שביקר אותי סיפר שהתלבט בין קורס צלילת מיכלים לבין קורס צלילה חופשית. באותו הרגע, גם הוא וגם אני לא ידענו מה תהיינה ההשלכות של השיחה הקטנה הזאת על מהלך חיי, אך מסתבר כי זו היתה הקדמה למסע מופלא
גילוי המעמקים
תמיד אהבתי מים, תמיד אהבתי ים. בגיל 14 עברתי קורס כוכב ראשון בצלילת מיכלים, לאחר שנה כוכב שני. בגיל 18 עברתי לאילת, במסגרת לימודיי, ואת החופשים ניצלתי כמובן לצלילה. אך בשלב מסויים די מיציתי. כבר ביקרתי מספר פעמים באתרי הצלילה השונים. העסק גם התחיל להיות יקר: צלילות רענון, ביטוחים, שכירת ציוד ועוד. גיליתי כי שחייה ושנרקול מהנים ומעניינים לא פחות וזמינים וזולים הרבה יותר. אך עדיין משהו היה חסר, המעמקים כנראה קראו לי. השיחה עם החבר גילתה לי שיש קורסים לצלילה חופשית, צלילה ללא מיכלים, והרעיון נשמע לי מעניין. קרוב לביתנו, באילת, היה חונה מידי פעם ואן ישן ומוזר, עליו כתוב בגדול “צלילה לעומק ההוויה”, הרכב תמיד סקרן אותי. חיפוש קצר ברשת הוביל אותי לאתר של אלון ריבקינד, שיאן ישראל בצלילה חופשית, ולאחר שיחה קצרה התברר כי הוא גר די קרוב אליי והוא גם הבעלים של הרכב המוזר, שבעבר היה גם הבית שלו. היה לי שבוע חופשי ונרשמתי לקורס, קורס צלילה חופשית אצל אלון.
לקבל עוד כתבות מעניינות כאלה הצטרפו לערוץ אאוטפאנל בטלגרם
צלילה לעומק התחום
זו היתה חוויה מופלאה, שקשה לתאר במילים. ביומיים וחצי נפתח לי עולם חדש שלא ידעתי על קיומו. גיליתי את נפלאות הצלילה בעצירת נשימה, גיליתי כי אני מסוגל לעצור את הנשימה להרבה יותר זמן ממה שחשבתי, ולמדתי איך להשתמש ביכולת הזו כדי לצלול עמוק, עמוק מאוד. בסיום הקורס כבר צללתי לעומק של 17 מטר וזו הייתה רק ההתחלה. המשכתי להתאמן ולהתאמן, מצאתי כל מיני חברים ושותפים לדרך, וביחד התחלנו לגלות את המעמקים. אחרי 20 מטר צללנו ל-25, אח”כ גילינו את נפלאות ה-30, וה-35. עם כל אימון השתכללה הטכניקה, התארכה עצירת הנשימה, כך גיליתי גם את הצלילה ל-40 מטר בעצירת נשימה, ובשיא -49 מטרים, צלילה שאורכת כ-2 דקות. לימים, גם עברתי קורס מדריכי צלילה חופשית, והקמתי את צָלוּל– בית ללימוד צלילה חופשית באילת. היום אני נהנה מהזכות להכניס צוללים נוספים לעולם הקסום והמרגש שקיים רק מתחת למים, עולם הצלילה החופשית.
איך לתאר את חווית הצלילה החופשית?
קודם שקט, יציאה מעולם של רעשי רקע המסיחים את הדעת, וכניסה לעולם של דממה, המאפשרת רגיעה ושקט פנימי. אחר כך מגיע הצבע, טורקיז מהפנט שהופך לכחול כהה ככל שמעמיקים. תחילת הצלילה דורשת מאמץ כדי להתגבר על הציפה שעל פני הים, וכשמגיעים לנקודת הציפה הניטרלית הצלילה הופכת קלה וזורמת. אם מעמיקים עוד מגיעים לנקודת הנפילה, בנקודה זו כבר אין מאמץ בכלל, צריך רק להרפות את כל הגוף, ולתת לעצמך לצנוח עמוק יותר ויותר, וזו הרגשה נפלאה.
אז מה זה “צלילה חופשית”?
זוהי בעצם צלילה בעצירת נשימה, ללא מיכלי אויר. פשוט ככה, לוקחים נשימה עמוקה, מרפים ונרגעים, וצוללים פנימה. צלילה חופשית היא לא דבר חדש, זו הדרך בה צללו אבות אבותינו, לפני המצאת עזרי הנשימה. זוהי הדרך הפשוטה ביותר והטבעית ביותר לצלול. ברחבי העולם ישנם ממצאים ארכיאולוגיים, מלפני אלפי שנים, המעידים על כך שבני האדם צללו מימי קדם. גם היום, יש שבטים באינדונזיה וביפן, העוסקים באופן מסורתי בצלילה, בשליית פנינים ובדיג. בשנים האחרונות, יותר ויותר צוללים מגלים את נפלאות הצלילה החופשית, מתאהבים ומתמכרים, ובצדק. יש כאלו הצוללים לשם ההנאה והספורט, ויש הצוללים למטרות צילום ודיג, ויש כאלו המשלבים בין תחומים וסגנונות.
לכמה זמן אפשר לעצור את הנשימה?
מסתבר, כי אנו מסוגלים להתקיים ללא נשימה למשך דקות ארוכות. גם בזמן עצירת הנשימה, הגוף ממשיך לספק חמצן לתאים, תוך שימוש בחמצן הקיים בריאות, בדם וברקמות. צולל חופשי מתחיל יודע לעצור את נשימתו לכ 2-3 דקות (ללא תזוזה), ועם אימון ותרגול ניתן לשפר ולהאריך את הזמן. השיא הישראלי בעצירת נשימה סטטית הינו 6:27 דקות, שיא העולם עומד היום על כ-12 דקות!
לאיזה עומק אפשר לצלול בצלילה חופשית?
גם כאן, התשובה המפתיעה היא שניתן לצלול עמוק מאוד, לעומקים המקבילים לצלילת מיכלים. ישנם סגנונות שונים בצלילה חופשית – “משקולות קבועות”, “משקולות משתנות”, “משיכת חבל”, “ללא עזרים” ו”ללא גבולות”, ולכל סגנון יש את העומקים שלו. צולל חופשי מתחיל, לאחר קורס צלילה חופשית בסיסי, מסוגל לצלול ל 15-20 מטר, ועם אימון נוסף גם ה-30 מטר בהישג ידו. נכון להיום, השיא הישראלי עומד על 93 מטר במשקולות קבועות (עליה וירידה בעזרת סנפירים), ועל 120 מטר במשקולות משתנות (ירידה באמצעות משקולת ועליה באמצעות סנפירים).
זה יותר סודי! כנסו לבדוק:
השיא העולמי עומד על 130 מטר במשקולות קבועות, ו-146 מטר במשקולות משתנות. ישנו סגנון נוסף, בו הירידה והעלייה באמצעות מזחלת מיוחדת, היורדת בקצב מהיר בעזרת משקולת כבדה, ועולה בחזרה על ידי בלון אויר, זהו סגנון שנחשב למסוכן ולא תחרותי, והשיא העולמי בו הוא 253 מטר, שיא שלווה בפציעה. יש לציין כי קיים גם תחום של צלילה בבריכה, צלילה למרחק, ובו השיא הישראלי עומד על 200 מטר (4 פעמים בריכה אולימפית), והעולמי 316.5 מטר.
האם צלילה חופשית מסוכנת?
בצלילה החופשית קיימים מספר סיכונים, כגון חבלות לחץ, דקומפרסיה וכמובן, עילפון ואיבוד הכרה בעקבות עצירת נשימה ממושכת מידי. כדי להימנע מפגיעה ישנם כמה כללי בטיחות, אותם יש ללמוד ועליהם יש להקפיד. ישנם גם אמצעי אבטחה, כגון חבל ומצוף סימון. שמירה על כללי הבטיחות, ושימוש באמצעי האבטחה, מונעים פגיעה במהלך הצלילה, והופכים את הצלילה החופשית לספורט בטוח ומהנה. כלל הבטיחות החשוב ביותר הוא – צלילה חופשית רק עם בן זוג. לעולם אין לצלול לבד, בן זוג מנוסה במים יכול לסייע במצבי חירום, ולמנוע נזק. כמעט כל תאונות הצלילה החופשית החמורות עליהן אולי שמעתם, אירעו כתוצאה מצלילה ללא בן זוג במים.
צלילה חופשית בישראל
עד לא מזמן, היה קשה למצוא בישראל צוללים חופשיים, אך בשנים האחרונות תפסה הצלילה החופשית תאוצה והפכה לטרנד של ממש. כיום פועלים בארץ מספר מדריכי צלילה חופשית, ובכל שנה מצטרפים לקהילת הצוללים החופשיים כמה מאות צוללים חדשים.
אחת מהדמויות המוכרות בארץ הוא אלון ריבקינד, עליו סיפרתי בתחילת הכתבה. אלון מחזיק בכמה שיאים ישראליים, הוא מדריך צלילה חופשית, והוא פועל הרבה לקידום הצלילה החופשית בארץ. במסגרת זו, מתקיימת כל שנה בארץ בתחרות Free2Be, תחרות צלילה חופשית בבריכה ובים. התחרות מהווה מקום מפגש לצוללים מקצועיים וחובבים, והיא מייצרת בכל שנה שיאים ישראלים נוספים. רוב הצוללים בארץ (ובעולם) אינם צוללים תחרותיים, הצלילה החופשית משמשת בעיקר למטרות ספורט והנאה, לתחביב ולרגיעה, וגם למטרות דיג.
הדיג הוא ענף נוסף בצלילה החופשית, זוהי הדרך האקולוגית ביותר לצוד דגים, בצורה סלקטיבית, מבלי לפגוע בחי התת ימי. הדייג מתבצע בעזרת רובה חיצים, הפועל על ידי גומיות או לחץ אויר. בישראל פועלים דייגים רבים, הצדים בים התיכון (באילת הציד בעזרת רובה אסור).
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
איך להתחיל?
צלילה החופשית היא פעולה שכמעט כל אחד עושה ברמה זו או אחרת באופן טבעי, וזה חלק מהיופי שבה. כולנו יודעים לעצור נשימה לפרק זמן מסוים, לצלול לעומק מסויים, וזו כבר צלילה חופשית שניתן ליהנות ממנה. למי שרוצה לפתח את היכולת הטבעית, וללמוד לצלול לפרק זמן ארוך יותר, ולהעמיק עוד יותר, תוך שמירה על בטיחות, מומלץ לעבור קורס צלילה חופשית. קורס כזה מקצר את זמן הלמידה והשיפור, וחוסך הרבה פציעות וחבלות. בקורס צלילה חופשית לומדים את היסודות התאורטיים של הצלילה החופשית, על התהליכים הגופניים והנפשיים המתרחשים בצלילה, כללי בטיחות ועוד. ולאחר מכן, ישנו תרגול של הצלילה במים, עם עבודה על טכניקה נכונה של עצירת הנשימה ושל הצלילה. אני יכול לספר כי קורס כזה הוא חוויה עוצמתית ומרגשת, של גילוי ושל שחרור, עבור כל המשתתפים בקורס, כולל המדריך…
לא עדיף צלילת מיכלים?
צלילת מיכלים שונה מאוד מצלילה חופשית, ולכל ענף יש את האיכויות שלו, כך שקשה להשוות. זהו עניין של טעם אישי. יתרונות הצלילה החופשית הן החופש והשחרור. החופש מציוד כבד ומסורבל, חופש מדחיסת מיכלים, אגרות, רשיונות, צלילות רענון ושלל בירוקרטיות ופרוצדורות. פשוט לוקחים ציוד ובן זוג וקופצים למים. גם בצלילה עצמה, התנועה יותר קלילה, חופשית וזורמת, עם חוויה מוגברת של העומק. הצלילה החופשית מחייבת הקשבה פנימית, הקשבה ומודעות לגוף, הקשבה גם לנפש. הצלילה החופשית מבוססת על רגיעה, על הרפיה ועל גמישות, והיא מעודדת אורח חיים שכזה.
מתנות קטנות
הצלילה החופשית העניקה לי הרבה מתנות, גדולות וקטנות. המתנה העיקרית היא היכולת לצלול ולרחף בחופשיות מתחת לפני הים, בעצירת נשימה, ולהנות מכל רגע. למדתי גם להכיר מנגנונים פיזיולוגים ונפשיים בתוכי, המשפיעים על מצב הרוח, על לחץ ועל רגיעה. גיליתי כיצד אני יכול להקשיב לגוף וגם לשלוט על מנגנונים אלו, ולהיעזר בהם בסיטאציות שונות. החובה לצלול עם בן זוג גרמה לי לפגוש הרבה אנשים חדשים ומעניינים, מרחבי העולם, ולגלות עולמות חדשים. זכיתי גם לפגוש יצורים מרתקים במים, דגים מיוחדים, צבי ים, מחבטנים, עטלפי ים, תמנונים, דולפינים ואפילו לויתן כחול כאן באילת. כל מפגש כזה עם הטבע ויופיו, מרומם את הנפש, ומשאיר אחריו זיכרון נעים.
החלום שלי הוא לראות יותר ויותר אנשים המגלים את עולם הצלילה החופשית, ומתחברים למים, לעומק, לעצמם, ומתחברים גם אחד עם השני.
מאת: אסף בנדל
צילום: ארז באטוס ואסף בנדל
לקורס צלילה חופשית עם אסף מלאו פרטים והוא יחזור אליכם:
