מעולם לא דמיינתי שאמצא פתאום מכתש וגם עכשיו אני עדיין לא ממש בטוח שאכן מצאתי, אבל במסעותי בערבה נקלעתי שוב ושוב לאותו המקום. מעין שפת מכתש וכאשר צופים מערבה, אפשר לראות מכתש של ממש. קטן יותר צנוע יותר מאלו המוכרים, אבל מכתש אמיתי ויפה.
במסעי האחרון בערבה, יחד עם מכינה מיוחדת המשלבת נוער מרקע סיכוני יחד עם נערים בעלי צרכים מיוחדים, מצאתי שעה של פנאי לחקור אותו קצת יותר. זה הזמן גם להצהרה כנה – מידת ההבנה הגאולוגית הרשמית שלי בסיסית ביותר. ההתעניינות שלי בגאולוגיה נובעת משני מניעים עיקריים:
האחד – הכרת סלעים שימושיים עבורי, כגון צור להדלקת אש או לסיתות, והכרת סלעים בעיתיים עבורי, כגון צור שיכול להתפוצץ לו בלהבות המדורה. בנוסף יש גם צרכים שימושיים כמו הבנת מבנה הנחל, אם יהיה מצוקי או מתון, האם סוג הקרקע תהיה נוחה ונעימה להליכה, אולי אפילו הליכה יחפה ודברים דומים שפחות מעניינים גיאולוגים של ממש.
השני – אהבתי לניווט עם מגוון מפות שונות. לפני שנים אחדות גיליתי שניווט עם מפה גיאולוגית יכול להיות מרתק ולעיתים אף ברור ופשוט יותר מאשר במפה טופוגרפית. הוויזואליות הצבעונית והבלטת דברים בשטח לעיתים כל כך יותר יפה ומדויקת בעיני במפה הגיאולוגית מאשר במפה הטופוגרפית. מאז אני מנווט עם שני סוגי המפות במקביל.
הבנתי בתהליכים גיאולוגים בסיסית וניזונה מהדרכות רבות ששמעתי לאורך השנים. שמעתי 30 פעם לפחות איך נוצר מכתש, וכפי שאומר רפאל בספרו של מאיר שלו “בביתו במדבר” – למה מדריך צריך לזכור דברים שהוא יכול בכלל להמציא? וכך הרי נוהגים חלק גדול מהמדריכים בשטח…
לחצו פה להצטרף לערוץ הווטסאפ של OUTPANEL!
קבוצה שקטה עם 2-3 הודעות בשבוע ותוכן מעולה:
מהו מכתש
את ההסבר על אופן היווצרות המכתשים שמעתי פעמים רבות בוורסיות שונות. קמר עם ליבה של סלע רך, שראשו נגדע וחושף את השכבה הרכה, ואז סחיפת השכבה הרכה דרך מפתח בדופן השכבה הקשה. בסופו של דבר ההסבר חלחל בי והוא מובן לי למדי. אני גם יודע שבישראל יש 5 מכתשים מוכרים – מכתש רמון, מכתש ירוחם (שפעם קראנו לו “הגדול”), מכתש חצרה (הקטן), ושני מכתשי הר עריף הקטנים עוד יותר.
פתאום מצאתי מכתש חדש
לפני כ 12 שנה במסגרת “מנסע” של עמותת “דרך לוטן” יצא לי לשבת על שפתה המערבית של רמת צופר, לשלשל רגלים מהמצוק ולחשוב על עתידי. ביום ההוא ובמקום זה גם קיבלתי את ההחלטה משנת החיים שלי לעזוב את עולם ההייטק ולעבור לתחום המרתק של טיפול וחינוך בשטח – תהליך שלקח לי שנתיים לממשו ומאז זה מה שאני עושה ברוב זמני.
תוך כדי מחשבות על העתיד הבטתי כלפי מטה ומחשבותיי נדדו גם מיליוני שנים אל העבר, והצורה שהייתה פרושה תחתיי הזכירה לי עד מאוד את צורת מכתש רמון או מכתש ירוחם רק באופן מוקטן פי כמה וכמה.
במבט על, בתצ”א ובמפה הטופוגרפית וכמובן בשטח, רואים בבירור את הצורה האובלית הסגורה עם פתח ניקוז יחיד לכיוון מערב המנקז את כל מרחב המכתש כ 1200 מ אורכו ו 300 מ רוחבו.
מפות באדיבות: המרכז למיפוי ישראל
גם במבט מהגדה המזרחית לכיוון מערב רואים בבירור את מניפת הסחף שמנקזת את כל מרחב המכתש ואת פתח הניקוז היחיד בגדת המכתש המערבית.
במבט מדרום מזרח ניתן להמשיך את הקו הדמיוני של השכבה העליונה אשר מתחיל מרמת צופר במזרח, עובר בקשת דמיונית מעל המכתש (מסומנת בירוק), כפי שהיה בעבר לפני קריסתו פנימה ומתחבר בדיוק לאותה סוג של שכבה, כפי שניתן לראות במפה הגיאולוגית, הנמצאת בגדה המערבית של המכתש.
מבט מדרום מזרח
במבט למפה גיאולוגית (גליון צופר) רואים שכל המרחב הוא בקבוצת “עבדת”, כאשר השכבה העליונה היא בתצורת מטרד (Emt) שכבת גיר עם מאובנים. גם ברמת צופר ממזרח וגם בשלוחה הסוגרת את המכתש ממערב, יש גם גרבן בתצורת מטרד המונח על הגבעות בתחתית המכתש.
החלקים החשופים בגדות המכתש הפנימיות וקרקעיות הינן בתצורות מור ניצנה וחורשה גיר, צור וקירטון. מניפת הסחף סחפה את הקירטון משובץ הצור, ושכבת הגיר שכסתה מלמעלה, קרסה אל התחתית שלו.
מפות באדיבות: המרכז למיפוי ישראל, המכון הגיאולוגי
על קרקעית המכתש מספר גבעות העשויות אף הן משכבת “התקרה” מעין מיני “הר ארדון”. ניתן גם לראות גבעה בצפון המכתש אשר עדין נושאת במרומה את שכבת התקרה
לגלות את עצמך במדבר
בשבילי, הניתוח הגיאולוגי שלי נשמע הגיוני ומזהה מכתש נוסף במערבה של רמת צופר. ובחזרה בזמן לאותה פינה הצפון מערבית של רמת צופר כשרגלי משתלשלות אל תוך המכתש, מבטי צופה את האופק ומולי נפרסים הר נישפה, המישר, הר מכביר והר חדב. ומחשבותי נודדות למה שעבר עלי ביממה האחרונה. אני מקבל החלטה ראשונית, זה מה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדול – להסתובב כאן במדבר עם נערים ולעזור להם לגלות את עצמם הכוחות שלהם ולמה הם מסוגלים.
אז שם על הקצה של רמת צופר גיליתי את עצמי, ואולי גם את המכתש השישי. ןהנה אני כאן שוב, מוביל חבורת נערים מיוחדים ומופלאים במסע שנועד בעיקר כדי לגלות את עצמם – והמדבר המרהיב הוא רק התפאורה לכל זה.
שוטטות וסיירות במרחב רמת צופר ובמכתש השישי
למי שרוצה לשוטט ולגלות יותר בעצמו, רמת צופר נמצאת בערבה התיכונה מעט דרום מערבית לישוב צוקים. היא נגישה בקלות מכביש הערבה ולא עוברים בה שבילים מסומנים למעט שביל אופנים – סינגל צוקים ושביל ישראל העובר עוד יותר מערבה במרחבי נחל עשוש וצופר. החוסר בשבילים מסומנים הופך את הרמה למקום נהדר לשוטטות עדינה ולגילויים חדשים.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
אני בכוונה לא מציין מסלול מוגדר, כי זה מדבר שאין בו מסלול. פשוט צריך לשוטט ולסייר בו ולגלות מקומות יפים. השאירו את הרכב שלכם בישוב צוקים או בפתחה של הנחל שהמקומיים מכנים אותו “נחל שפן”, כ 6 קמ דרומית לצוקים על כביש הערבה וצאו לשוטט ברגל ברחבי רמת צופר. הרמה עצמה והמכתש שממערבה, הגבעות היפות שמצפונה עד לישוב צוקים ועוד צפונה לשלוחת עומר ועד לחרבת מואה, הינם אחד מאזורי המדבר היפים ביותר שיש בארץ.
שקיעה ברמת צופר
