יפן לא זרה לנו בחיי היום יום, אנחנו שומעים הרבה על המדינה כיעד לטיול יוצא דופן, המשלב תרבות, היסטוריה, מודרניזציה קיצונית ונופים. שי בן דרור הגיע ליפן, ומספר לנו עליה מזווית קצת אחרת – אאוטדורס.

מאת: שי בן דרור

רושם ראשוני

כשמגיעים לטוקיו, או כל עיר גדולה ביפן, כנראה אחת המחשבות האחרונות שחולפות בראש היא אאוטדורס. אורות הניאון בכל פינה, טכנולוגיה קיצונית ואף עתידנית, המוני אנשים לבושי חליפות, כולם ממהרים, כולם בטלפון. המרחק מכאן לטבע, או לאורח חיים אקטיבי נראה רחוק. רחוק מאוד.

יפן כמדינה ידועה בתרבות הייחודית שלה – מפגש הישן עם החדש, משמעת קיצונית ומחויבות עמוקה לעבודה. תרבות “אנימה” מפותחת, מאכלים מיוחדים וטעימים ועוד ועוד. יחד עם זאת – בטבע המשגע והאין סופי שעוטף את מדינת האיים הוולקנית הזו, שהופך אותה לפלא של ממש.

רוב המטיילים המגיעים ליפן מגיעים לחפש בעיקר את הדברים שציינתי, וכך גם המידע, על רוב מה שקשור באאוטדורס, לא באמת נגיש, וצריך טיפה לחקור כדי להגיע. התרבות הייחודית של יפן משפיעה באופן ישיר על תפיסת האאוטדורס במדינה, ואנסה להעמיק על כך בהמשך.

טוקיו. רחוק ממחשבות על טבע. צילום: שי בן דרור.

היכרות בסיסית

ליפן הגעתי כמו לכל מקום כדי לעשות ולחפש מה שאני אוהב, שזה התחיל במקרה הזה בעונת סקי באתר הפאודר המפורסם, ניסקו, שנמצא באי הצפוני ביפן (אל דאגה, לקראת החורף יהיו כתבות גם על זה). שם הרושם הראשוני התחיל להשתנות. ניסקו זה אמנם אתר מפורסם ברמה הבינלאומית, אך נסיעות קצרות לכפרים ועיירות מסביב, לימדו אותי שגם ביפן, אאוטדורס זה אמצעי מרפא. למעשה, זה היה נראה לי כמו חלום – ילדי בית ספר בימי סקי, מקומיים עושים הליכות בשלג ובהרים ומחוץ לחנות של הסנדלר המקומי יש זוג מגלשיים. אוקיי, אז תשוקה לאאוטדורס יש פה. מעולה.

ההיכרות הבסיסית שלי עם יפן כללה גם ידע מקדים בתחום נוסף, טיפוס ספורטיבי תחרותי, והעובדה שהיפנים חזקים ושולטים בתחום. לצערי בתפיסת העולם שלי, זה עדיין לא אומר הרבה כי מפה ועד לעשות קמפינג בטבע יש הבדל, ואני עדיין לא הייתי משוכנע שבעולם הטיפוס יהיה ליפן הרבה מה להציע, שכן המידע על אתרי טיפוס ביפן כמעט ולא קיים לזרים, ולכן קשה מאוד להבין איך, למה וכמה.

מעבר לכך, יפן כן מפורסמת בטרקים ובטיולים, במיוחד בסביבת “האלפים היפניים”. אז בטוח שבסיס לכל זה יש.

בהתבסס על זה, בתקופת החורף המשכתי להעמיק את היכרותי עם המדינה ועם אנשיה, יצאתי לטפס על צוקים ולגלוש עם מקומיים, וראיתי שהניצוצות קיימים. כנראה שבמדינה עם כל כך הרבה אנשים וכל כך הרבה אפשרויות- תמיד יהיו אנשים שעוסקים בכל תחום, וגם כאלה ברמה גבוהה. מאוד.

ניסקו. יש במה לשחק! צילום: שי בן דרור

היכרות מעמיקה

כפי שציינתי קודם, יפן ידועה בתרבות הייחודית שלה, ובצדק. בראייתי ספורט ואאוטדורס מבטאים אפשרות שלנו לאתגר את עצמנו, להשתפר ולצאת מאזור הנוחות. המפגש של יפן והעם היפני עם הדברים האלו מהווה מפגש מרתק בעיניי, ואנסה להסביר זאת.

סוף שבוע, האביב ביפן, בדיוק חלפה פריחת הדובדבן המפורסמת. אני שוהה בעיירת חוף שלצידה גבעות וצמחייה, ונלהב מכמות המקומיים שרצים, עושים פיקניק בפארק וגולשים על הגלים בים. על החוף חנויות גלישה, בתי ספר, והחיוך עולה לי על הפנים, “ידעתי שגם ביפן ענפי ספורט מהסוג הזה קיימים”, כן, משיב לי החבר המקומי, “אבל זה רק בסוף שבוע, באמצע שבוע כולם עובדים”.

המשפט הזה הידהד לי בראש לתקופה, ולא יכולתי שלא לשים לב להבדלים בין אמצע לסוף שבוע מאז. כל פעילות אאוטדורס שנקטתי בה, אם זה טיולים רגליים או קמפינג וטיפוס באתר הטיפוס המוביל ביפן (שכונה “יוסמיטי של יפן”), הייתה כמעט לבדי באמצע שבוע, עד לכדי עומס מטורף וצפיפות בסופי שבוע.

כנסו גם לאח’שלו:

RUNPANEL ראנפאנל

(אח שלו מודה לכם)

התרבות היפנית, שדוגלת בחריצות ועבודה קשה, לא מאפשרת לתרבות אאוטדורס להוות חלק מחיי היום יום. זה נראה מוזר, ולא הגיוני, כשעיקר החיים הם סביב עבודה. באותה מידה, אם אתה כבר עושה את זה כשגרת חיים – אתה תהיה טוב. הכי טוב. ובגלל זה כל כך הרבה אתלטים מקצוענים מגיעים מיפן. התרבות הקשיחה מובילה להישגים ועבודה קשה וממושמעת מובילה לאתלטים מעוררי השראה. בצד היותר הומוריסטי של העניין, גם לעשות קמפינג עם יפנים זו חוויה שונה, שכן הכל יהיה סביבנו ברמה גבוהה, מסודר ונקי. קצת שונה ממה שאנחנו מכירים. אבל זו יפן וזה מה שמייחד אותה.

ברמה האישית, אני יודע שהחשיפה לאאוטדורס בקרב היפנים גדלה (עבודת הקיץ שלי ביפן תכלול הדרכת ילדים במחנה כזה), אך מדובר עדיין במסגרות מסודרות ו”חופשות” ופחות בשילוב אורח חיים.

יש על מה לטפס, למה אף אחד לא כאן? צילום: שי בן דרור.

נטו אאוטדורס

בשורה התחתונה, ביפן יש הכל. צריך להתחבר לתרבות ולהבין אותה, צריך לחקור ולהכיר מקומיים, אבל תרבות האאוטדורס וההרפתקנות קיימת. ההרפתקאות לא תמיד נגישות, אבל הן קיימות. זרם היפנים שחיים את השטח הוא קטן וחבוי, אבל קיים. אנסה לשתף בקצת טיפים וחוויות.

עולם הטרקים והטיולים הרגליים כבר דיי ידוע לתייר הממוצע, דרך האלפים היפניים עד לפארקים לאומיים וחיפושים אחרי מעיינות חמים, (או לטרק לפסגת הר פוג׳י המפורסם) אך אני מבטיח לכם, קוראי המגזין שמחפשים יותר, יש הרבה יותר וזה בנמצא, החל מריצות שטח ועד לחציית רכסי הרים. ליפן טבע משגע שכל חובב יכול למצוא את מקומו, ולמצוא הרפתקה חבויה מעבר לפינה.

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

הכי הרבה אתרי סקי

בסקי מדובר במדינה עם הכי הרבה אתרי סקי בעולם, אך רק בשנים האחרונות נפתחה והתפתחה יפן לסקי שמעבר לאתר המסודר. חלק מהאתרים כבר מסדירים את עניין הסקי שמחוץ לגבולות האתר בחוקים והרצאות (שוב- דוגמת היפנים), ובחלק זה עוד לא קיים. כמויות השלג וההרים ביפן נותנות בעצם אפשרויות בלתי מוגבלות ובשנים האחרונות נפתחות עוד ועוד חברות המציעות שירותים בנושא. האתרים המובילים הם ניסקו והאקובה:

  • ניסקו שבהוקאידו, ששוכב על הר ברכס וולקני, מתאפיין במדרונות לא תלולים אך מתהדר בשלג ככל הנראה מהטובים בעולם, עם ממוצע של כ-15 מטר בעונה, וטמפרטורות קרות ששומרות אותו רך ויבש. כדי לנסות להמחיש- בסיס ההר יושב ב-300 מטר מעל פני הים ופסגתו כ-1,000 מטר מעל. האתר לא ענק, אך מה שקורה מחוץ למסלול מהווה את עיקר החוויה. האתרים niseko united ו niseko360 הם האתרים המובילים המרכזים מידע על ניסקו.
  • האקובה, שנמצא במיין לנד, מתאפיין בנוף וסגנון יותר דומה לאלפים שאנחנו מכירים באירופה, עם מדרונות תלולים יותר ומרחב גלישה גדול יותר. גם כאן כמויות השלג גדולות, אך האיכויות פחות טובות (יחסית לניסקו כמובן). כמו כן, עולם הבאק קאנטרי ומחוץ למסלול גדול גם בהאקובה ובשנים האחרונות ה-freeride world tour מתחיל כאן. האתר hakuba valley הוא האתר הרשמי שמכיל מידע בנושא.

יש לציין שבמסגרת התפתחות הסקי ההרפתקני, החלה סצינת סקי קייצי ביפן, שזה בגדול הליכה על הרבה בוץ עד לפסגת הר מושלג, ולגלוש על השלג שנותר.

סקי על המעט שנותר. צילום: נולאן איסוזקי

טיפוס, על כל סוגיו, זה קטע בפני עצמו.

נתחיל מהחורף ונאמר שיש טיפוס קרח ביפן, ויש טיפוס אלפיני. זה מרשים, וככל הנראה צריך להכיר מקומיים. אני לא התנסיתי אך ראיתי תמונות. נראה שווה.

בעולם הטיפוס הספורטיבי, יש עניין אחר. טיפוס הוא ספורט פופולרי בצורה יוצאת דופן ביפן. בכל עיר יש קירות מקצועיים והרבה מהם, אך זה לאו דווקא אומר שכולם מטפסים בחוץ. יצא לי לדבר עם לא מעט מטפסים, ורבים מהם לא התנסו בטיפוס בחוץ אפילו פעם אחת. קטע תרבותי. מה שכן, טיפוס יש, ובכמויות. הנגישות – על הפנים. כל הגיידבוקים ביפנית, ובלי להכיר מקומיים קשה. יחד עם זאת, המקומיים נחמדים וכל סגנונות הטיפוס קיימים, מבולדרינג ועד מסורתי. אפילו אלכס הונולד המפורסם הגיע השנה כדי לחוות קצת מהסלע היפני. אתר אחד שאציין פה הוא המוביל ביפן, ogawayama, שם יש שטח קמפינג ואין סוף סלע. שווה ביקור (ויש מידע באנגלית באינטרנט במספר אתרים שונים, חיפוש זריז בגוגל יעשה את העבודה).

אז מה כן עושים? ההמלצה שלי היא לבקר באחד מהמוני קירות הטיפוס בכל עיר ביפן, ו”לצוד” מידע מדוברי אנגלית. מעבר לזה, צפייה בסרטון על ביקורו של הונולד ייתן קצת מידע על שמות של מקומות: alex honnold japan rock trip

לגבי ogawayama, הייתי ממליץ פשוט להגיע, עדיף בהתחלה בסופ”ש – שאז בטוח יהיו אנשים. זו התחלה טובה לבילוי של תקופה ארוכה במקום.

ארמון אוסקה. צילום: שי בן דרור.

יש עוד לא מעט תחומים אחרים

ביפן יש עוד מתחומים רבים: רכיבה על אופניים, ראפטינג, צלילה וגלישה (בים). הקיץ ביפן מאפשר לאתרי הסקי בדומה לאלו באירופה להפוך לאתרי אופניים וראפטינג (עם ציוד להשכרה במקום), ולאיים בעלי החופים המוזהבים לנקודות גלישה וצלילה.

אתר http://www.outdoorjapan.com שמוציא גם מגזין אונליין, מרכז בצורה יפה מידע, חברות וכו’. חשבון האינסטגרם שלהם גם פעיל למדיי, למי שרוצה לפתח תיאבון.

אתר japan experience הוא אתר מידע כללי על יפן, אך סקטור האאוטדור שלו דיי מוצלח, ומחלק מידע לפי יעדים – https://www.japan-experience.com/theme-outdoor-activities.

ההרפתקה מחכה. ריצת שטח בג׳ונגלים היפנים. צילום: נולאן איסוזקי.

שורה תחתונה, נוסעים ליפן?

תארזו את הנעלי ריצה או טיפוס, את הרתמה והבגדים הטובים. גם כאן, כמו בכל מקום, האאוטדורס נותנים תוספת מיוחדת לחיים ולטיול, ומקבלים פרספקטיבה אחרת על מדינה – כשמגיעים למקומות ואנשים שלא היינו מגיעים, אם לא היינו כל כך אוהבים להיות בחוץ.

 


על הכותב: שי בן דרור כותב על מה שהוא אוהב ואוהב את מה שעושה. גולש ומדריך סקי, מטפס ומטייל. חי, נושם, חושב ואוהב הרים ואאוטדורס על שלל סוגיהם, מסקי בחורף לטיפוס בקיץ. עם זיקה מיוחדת לשלג היפני והנוף הנפאלי, אך תמיד מחפש מקומות חדשים ומעניינים לחוויות נוספות.