השבוע החלה עונת השיטפונות ומיד מלאו הרשתות החברתיות וקבוצות הווטסאפ תמונות של אנשים שמחים לצד, ליד ואפילו בתוך שיטפונות. עצרו! אסון צפית עוד טרי בזכרוננו. בכתבת OUTPANEL הבאה (מגזין הטיולים והאאוטדור של ישראל), מביאים המומחים שלנו- יואב נגב וולאד בביקוב את מה שאתם חייבים לדעת, לפני שאתם רצים אל השיטפון הבא.

מאת: יואב נגב, ולאד בביקוב
צילום: שי יגל, רועי גלילי, עופר זילברמן, עמית זמיר

מחלצים באסון נחל צפית

איך נוצרים שיטפונות

שיטפון נוצר כאשר מים, בד״כ מי גשמים, ניגרים על פני הקרקע שאינה יכולה עוד לספוג אותם והופכים לזרימה עילית. עוצמת השיטפון תלויה בעצמת הגשם ובמשכו, בסוג הקרקע או המסלע ובגודל אגן הניקוז. לאדמת לס למשל, העשירה מאד בחרסית יכולת ספיגה נמוכה מאד ולכן סופת גשם חזקה וקצרת מועד באיזורים בהם הקרקע היא לס תהפוך מהר מאד לזרימה עילית.

לנחלים הגדולים במדבר יהודה ובנגב אגני ניקוז גדולים כך שמספיק שבר ענן מרוחק הממטיר גשם במקום כלשהו באגן הניקוז על מנת לייצר שיטפון במורד הערוץ קילומטרים רבים משם. גם אם השמים במורד הנחל כחולים ונקיים מענן. ומכאן הסכנה הגדולה הטמונה בכניסה לנחלים בימים בהם יש סכנה לגשם מקומי, בעיקר בעונות המעבר בהן נפוצים אפיקי ים סוף הידועים המתאפיינים במזג אוויר הפכפך ולא יציב וביכולת לייצר סופות גשם פתאומיות ועוצמתיות, בעיקר בדרום ובמזרח.

עצרו שנייה

יש עוד הרבה כתבות מעולות אצלנו! הירשמו לעדכון השבועי:

הצטרפו חינם לשירות

הצטרפו חינם ותהנו מהתכנים האיכותיים שלנו ישירות לתיבת המייל שלכם.



מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים

תודה!

מאפייני שיטפונות

הפתאומיות- אולי המאפיין המוכר ביותר של השיטפונות הוא הפתאומיות בהם הם מופיעים, או כמו שאוהבים לקרוא לזה רודפי השיטפונות – ״הגל הראשון״. מי שהקשיב לעדויות ניצולי אסון צפית (לכתבה: האם נחל צפית מסוכן?), התיאור החזק ביותר שכולם דיברו עליו, היה של רעש הדומה לרעם ואז המכה האדירה שהגיעה בעקבותיו. המים היורדים מכל הערוצים והערוצונים באגן הניקוז מתלכדים לכדי זרימה אחת בערוץ הראשי. חזית הזרימה בערוץ הראשי היא ״הגל הראשון״ אבל חשוב להבין שבעקבותיו באים גלים נוספים המצטרפים אליו.

הסחף- המאפיין השני והפחות מוכר הוא ״הסחף״. שיטפון הוא ממש לא מים נקיים. בתלות בעוצמת השיטפון ובמאפייני התכסית בערוץ,  הזרימה ״אוספת איתה״ סחף. הסחף מתאפיין בעיקר בכמויות גדולות מאד של בוץ, ענפים וחלוקים אבל בשיטפונות עזים הסחף כולל גם בולדרים, גזעי עצים ופסולת גדולה. חלק ניכר מעצמת השיטפון ומהסכנה שבו הוא הסחף ולא המים עצמם כמו שרבים נוטים בטעות לחשוב.

כיצד נמנע מאסון? מקרים ולקחים מאסונות שיטפון בישראל

החילוצים המיותרים וכמובן חיי האדם שניגבו בחורף האחרון יכולים היו להיחסך אם הייתה לנו מודעות לסכנות וכבדו וענווה אל מול הכוחות העצומים הטמונים באותה תופעת טבע מסעירה ומרגשת. בשנים האחרונות הרדיפה אחרי השיטפונות גדלה משנה לשנה – בין היתר בזכות הקבוצות השונות בפייסבוק אך במבחן התוצאה המודעות לסכנות נשארה דיי נמוכה. כל המידע כאן כמובן מתבסס על ההתבוננות שלנו על החילוצים בשנה האחרונה. מהם גורמי הסיכון בהתנהגות האנושית לאסונות בשטפונות?

1. חצית נחל זורם בעזרת רכב – מקרה איימן ג'אבר

כמעט בכל שנה, אנחנו עדים לתופעה של כלי רכב שמנסים לחצות שיטפונות. לפעמים זה מצליח ולפעמים זה נגמר בחילוץ או באסון. כך קרה לנהג המשאית איימן ג׳אבר מטייבה שניסה לחצות עם משאיתו את נחל צין בגשמים העזים של סוף אפריל 2018. הוא לא אמד נכון את עצמת המים. אפילו משאיתו הכבדה לא יכלה לעצמת המים הגועשים ומשאיתו התהפכה ונסחפה. גופתו נמצאה לאחר ימים רבים ק״מ וחצי במורד הנחל.

חציית נחל בזמן שיטפון, גם אם מדובר בכלי רכב כבד מסוכנת מאד ועלולה לעלות בחיי אדם. אין לדעת מה עומק המים שאותם אנחנו הולכים לחצות ומה עצמת הזרימה, מה מצב התשתיות מתחת לזרם וכמה סחף מכילים המים. הרכבים שלנו כבדים אבל השליטה של ההגה על הגלגלים יורדת, המנוע עלול להיות מוצף ולהכבות ואנחנו עלולים לאבד שליטה ולהיתקע באמצע הזרימה או להתחיל להיסחף. גם ג'יפים מוגבהים עם שנורקלים שמתוכננים לחצות מים עמוקים לא בנויים לעמוד בעצמת הזרם והסחף.

2. עמידה לצד שיטפון או חצייתו- מקרי קייס להואשלה ודקל שגיב

קייס אלהואשלה תלמיד תיכון בן 17 מהפזורה הבדואית באיזור ממשית ניסה להתקרב לשיטפון על מנת לצלם אותו. במהלך ניסיונותיו הוא החליק למים ונסחף במהירות כשחבריו שומעים אותו צועק לעזרה, אבל אין ביכולתם להושיעו. באותו יום רועת צאן פלסטינית מאיזור בית לחם ניסתה לחלץ כמה עיזים שנסחפו בשיטפון ושילמה על כך בחייה. כניסה רגלית לנחל בשעת שיטפון היא מעשה מסוכן ביותר. אפילו התקרבות לגדת הנחל מסוכנת. גדות הנחל מחליקות ועלולות להתמוטט. אין לנו דרך להעריך את עצמת המים ואת עומקם.

גם טמפרטורת המים הנמוכה היא גורם סיכון- בשיטפונות העזים של ינואר 2018 יצאו דקל שגיב ונער נוסף לטיול סנפלינג במים סוערים (קניונינג) בנחל הזוויתן. הם לא העריכו נכונה את עצמת הזרם ואת הטמפרטורה שלהם. דקל שהוביל, ניסה לחצות את אחת הבריכות בנחל ללא הצלחה, נתקע על החבל במשך שמונה שעות כשהמחלצים אינם מצליחים להגיע אליו והמים הגועשים עולים ומציפים את הנחל. כשהגיעה אליו יחידת החילוץ חום גופו כבר היה 24 מעלות ולא אפשר היה עוד להצילו.

3. סנפלינג וטיול בנחל בעת חשש לשיטפונות- צפית

האירוע הטראגי בנחל צפית שבו נספו 10 תלמידי מכינה, שינה את הפרספקטיבה הלאומית על אירועים מסוג זה. ברמה הפרקטית חשוב שנלמד כולנו את הלקח ולא ניתן לאירועים מהסוג הזה להגיע שוב לכותרות. ״שיטפונות שמים כחולים״ הם השיטפונות המסוכנים ביותר.

כאשר נכנסו תלמידי המכינה אל הנחל השמיים אמנם היו מעוננים אבל גשם ישיר לא ירד עליהם. כמו בסרט אימה מתוכנן בקפידה, מבלי שהם יודעים סופת גשם עזה ביותר החלה לרדת באזור דימונה. נחל ממשית, היובל הראשי של נחל צפית החל עולה על גדותיו. גל ראשון אדיר בעוצמתו החל דוהר במורד הנחל. צובר עוד ועוד עוצמה מהגשם המתמשך ומתגבר ומהיובלים המצטרפים אליו. בזמן הזה בערך החלו תלמידי המכינה להיכנס לתוך המעוק. שעה קלה לאחר מכן כשהם כבר עמוק בתוך המעוק, משני צדדיהם קירות זקופים, בלי יכולת מעשית לצאת. תוך שהם מתחילים לרדת בסולמות פגש אותם הגל הראשון במלוא עוצמתו.

הנקודה החשובה ביותר להבנה היא שאי קיומו של גשם בזמן או במקום מסויימים אינם מהווים אינדיקציה מספקת בשיקול האם להיכנס לנחל מסוים או לא. קל וחומר אם מדובר בנחל מעוקי שאין בו יכולת מילוט. בנחלים עם אגני ניקוז נרחבים מספיק שבר ענן במרחק קילומטרים רבים על מנת לייצר שיטפון עז. בימים שבהם ישנו חשש לשיטפונות אפשר להגיע לנקודות תצפית מוסדרות על מנת לתצפת על השיטפון ולצלם. אין בשום פנים ואופן לקחת סיכון ולהיכנס לנחל. אנחנו חברים בהרבה קבוצות פייסבוק שקשורות לפעילויות סנפלינג ועוקבים בקפידה אחרי המתרחש שם בעיקר בתקופת החורף. ישנם כאלו שלא לוקחים סיכון ולא יוצאים כאשר יש חשש לשיטפונות, ולצערי ישנם כאלו שלוקחים את הסיכון.

4. טיולי מערות בזמן שיטפון  

כולנו זוכרים איך כסס העולם ציפורניים בחילוץ הנערים מהמערה בתאילנד (אל הכתבה: חילוץ הנערים מהמערה). גם בארץ ישנן מערות שהן בעצם נחלים תת קרקעיים. כך שכל מה שתקף לגבי נחלים עיליים מקבל משנה תוקף במערה. יכולת ההיחלצות ממערה קטנה בהרבה, אין קשר עם העולם החיצון והחילוץ מורכב פי כמה וכמה.

האזור המסוכן ביותר בארץ בהקשר הזה הוא מערות הר סדום בדרום ים המלח. הר סדום הוא הר מלח שדרכו עוברים ערוצים תת קרקעיים רבים. ערוצים אלה יבשים בשגרה, אבל כאשר יורד גשם על הר סדום הם הופכים לערוצים זורמים. כניסה לאחת ממערות אלה כאשר על הר סדום מתרחשת סופת גשמים, תסתיים כמעט בוודאות באסון.

לסיכום: אל תתקרבו לשיטפון

ללכת לצפות בשיטפונות זאת חוויה, הטבע הרוגש והזועף במלוא הדרו, הסיפוק הכרוך בזה ברור. לראות את הגל הראשון מגיע מרחוק, זר לא יבין זאת. אין ספק שיש בזה משהו מיוחד, הרגשה מטורפת מרטיטה את כל הגוף. אבל יש סיכונים מיותרים פשוט לא שווה לקחת. נכון המדינה שלנו זכתה בצוותי חילוץ מהטובים בעולם, אם לא ה-טובים בעולם.

בין אם זה יחידות החילוץ השונות ובין אם זה מערך הכבאות וההצלה שכולל בתוכו את היחידה לחילוצים מיוחדים ואת היחידה לחילוץ ממים זורמים ובין אם זה הגופים השונים בצבא. יש כאלו שצוחקים מעט על הנושא ואומרים שאותם הגופים צוברים את הניסיון בזכות החילוצים שלהם הם נקראים. יש מעט אמת בצחוק הזה. אבל על תשכחו שאותם אנשים גם מסכנים את החיים שלהם בגלל טיפשות של אחרים.

בואו  נהיה יותר אחראים, יותר מקצועיים, יותר אכפתים ואם לא כלפי עצמנו אז לפחות כלפי אחרים: כלפי היקרים לנו, וכלפי אלו שבאים לחלץ אותנו בכל מצב, ועוזבים הכל ומסכנים את עצמם בשביל שאנחנו נוכל להמשיך לחיות בשקט ובשלווה אחר כך.