אין ספק ששטפונות מהווים סכנה אמיתית בזמן טיול או לפחות אירוע שיש להבינו ולהתייחס אליו ברצינות רבה. בחלק זה ננסה להבין מה הדרך הבטוחה והטובה ביותר לנתח סיכונים הקשורים למסלול הטיול שלנו וצפי שטפונות.

מאת: אריה פישלר וענבר חסידים 

אחד הביטויים המהלך אימים על המטיילים בשבילי הארץ הוא ״סכנת שטפונות״. חיבור המילים ״סכנה״ ו״שטפונות״ הוא צירוף המעביר צמרמורת בעמוד השדרה של כל ישראלי, במיוחד לאחר האסון הקשה בנחל צפית בשנת 2018. לקריאה נוספת על נחל צפית בכתבה שעשינו בעקבות האסון – האם נחל צפית הוא נחל מסוכן?

דף אזהרות מזג האוויר

הכלי הראשון במעלה להבנת הצפי לשטפונות הוא בראש ובראשונה תחזית מזג האוויר. בחורף, קל להבין אם מזג האוויר נוטה להיות סוער או יציב ושימשי. במהלך עונות המעבר מזג האוויר עלול לגלות חוסר יציבות ולהפתיע במעברים קיצוניים לפעמים. המקור האמין ביותר לתחזית מזג האוויר והסמכות העיקרית לקביעת סכנת שיטפונות הוא אתר השירות המטאורולוגי. לכן, יש להתחיל משם.

באתר השירות המטאורולוגי יש דף ייעודי להצגת האזהרות השונות. יש לשים לב אם מדובר באזהרת שיטפונות היות והשירות המטאורולוגי מציג אזהרות שונות. האזהרות מוצגות לפי אזורים – על כן יש לבחור את האזור המתאים ביותר לזה בו אתם מתכננים לטייל.

שטפונות אני מחר באזור סכנת שטפונות, מה עושים?

פעמים רבות אני יוצא לטייל גם בימים סוערים ונתקל בתגובות שונות שחלקן מתייחסות אלי כחסר אחריות. ובכן, יש חשיבות רבה לניפוץ הקשר המיתי ״סכנת שיטפונות״ ==> ״נשארים בבית״. העובדה כי באזור מסויים צפויים שטפונות אינו הופך אותו לאסור בטיול. במידה ומדובר בשמורת טבע – כדאי מאד לבדוק אם רשות הטבע והגנים הוציאה הוראות ספציפיות הקשורות לשבילים בהם אתם מתכוונים לעבור. 

הנה דוגמה לטיולים בטוחים: 5 נקודות מהן תוכלו לראות שיטפונות בלי להסתכן!


 

הצטרפו לאאוטפאנל בטלגרם, לחצו פה: https://t.me/OUTPANEL


איפה מסוכן לטייל בזמן שטפונות

שטפונות מסוכנים מאוד בערוצי נחל קניוניים או עמוקים. בקניון תלול מדובר במעבר צר, כאשר משני צידי השביל ישנם קירות אנכיים או כמעט אנכיים המהווים מלכודת במידה ומים חודרים אל הקניון. זה מה שקרה לצערנו בנחל צפית. במקרה כזה אין אפשרות תנועה או בריחה מחוץ לקניון. היות ומדובר במעברים צרים, זרם המים מקבל גם הגברה של העוצמה והופך לחומה דוהרת ודורסת. סכנת חיים אמיתית. 

חשוב לזכור כי שיטפונות בזק הם בלתי צפויים ויכולים להגיע במהירות שתפתיע אותכם. גם כשהשמיים בהירים ולא יורד גשם – שיטפון יכול להתחיל. זה קורה כי באזור מרוחק יותר יורדים משקעים. המים זורמים באזורים המדבריים, מצטברים לכדי שיטפון וזורמים אל אזורים מסוימים בהם יתכן כי כלל לא ירדו גשמים. אי לכך, הכלל הוא ברור – אם יש אזהרת שיטפונות אין להיכנס לנחלים קניוניים וצרים. במידה ואינכם בטוחים במבנה הטופוגרפי של המסלול שלכם – קיראו, בידקו והתייעצו עם גורמים מוסמכים על מנת לוודא. פעמים רבות ניתן לבנות מסלולים חלופיים, אשר עוברים באזורים גבוהים, על רכסים ומאפשרים תנועה, גם כשמזג האוויר אינו נפלא. יש לוודא בצורה קפדנית שהמסלול החלופי שתיכננתם הוא בטוח מספיק.


עוד כמה לינקים ששווים קריאה. וחוץ מזה בOUTPANEL מחכות לכם עוד כמה כתבות רלוונטיות ומקצועיות כמו לדוגמה: 


סכנה נוספת סביב חציית ערוצים זורמים

יתכן כי שביל הטיול שלכם אינו עובר בנחל עמוק אולם הוא עלול לפגוש נחל זורם, כאשר המשכו דורש חצייה. ככלל, מאד לא מומלץ לחצות ערוצים זורמים. עוצמת המים קשה לפעמים להערכה והיא גם יכולה להשתנות בפתאומיות. אם אינכם בטוחים ביכולתכם להעריך את סכנת החצייה עדיף לוותר.

מדבר יהודה מאופיין בנחלים תלולים ועמוקים ושכיחות השיטפונות בו יחסית גבוהה. הוא מהווה סכנה משמעותית בעת שיטפונות. באזורים שונים יש נחלים, אשר גם בעת זרימה ניתן לטייל בקירבתם ולהנות מעוצמת הטבע. למשל, נחל צין, ארוך ומתפתל ובמקומות רבים ניתן ללכת לאורכו גם כשהוא זורם. במכתש רמון ניתן לראות זרימות, בצורה בטוחה יחסית, אם כי מקום כמו פרסת נקרות – מתאפיין בקניון צר המתמלא מים במהירות.

שטפונות שביל ישראל

תצפית בטוחה על שיטפון ממקום גבוה

מקטעים בעלי סיכון שטפונות בשביל ישראל

שיטפונות בזק נוצרים במיוחד באזורים מדבריים, בהם הקרקע אינה בעלת יכולת ספיגה של המים. לכן כשמתחילים גשמים המים זורמים על פני הקרקע, מתנקזים לערוצים משותפים ואט אט לאורך הזרימה כמויות המים עולות עד כדי שיטפון. אי לכך נציג את המקטעים המדבריים של שביל ישראל ונתייחס לחלקים מהם, אשר מהווים סיכון בעת אזהרת שיטפונות.

אין לקחת את הכתוב לגבי רמת הסיכון ומקטעי השביל כאל עובדות ודאיות – זוהי רק הערכה הנובעת מטופוגרפיית השטח ונועדה לסייע בהבנת סיכון פוטנציאלי. אין תחליף להערכה בזמן אמת והתייעצות עם גורמים מוסמכים.

  • מקטע 31: ערד – חניון בריכת צפירה – אין בעיה מיוחדת
  • מקטע 32: חניון בריכת צפירה – מצדה – אין בעיה מיוחדת
  • מקטע 33: מצדה – מלונות עין בוקק – מעלה מור יורד את מצוק ההעתקים, אולם אינו עושה זאת בתוך תוואי נחל מסוכן. יחד עם זאת תוואי השביל חוצה את נחל מור בחלקו התחתון וערוץ נוסף דרומי לו. בערוצים כאלה תיתכן זרימה בזמן שיטפונות ונידרשת זהירות רבה במידה ונדרשים לחצות.
  • מקטע 34: מלונות עין בוקק – מישור עמיעז – תחילת המקטע בנחל יזרח, אמנם בחלקו התחתון של מצוק ההעתקים אולם יתכנו זרימות בסביבה. למרות שהתוואי עובר בנחל פרצים, שהוא בהחלט קניוני, אין אירועים מוכרים של זרימות ושיטפונות בנחל זה. עדין, מומלץ במקרה של אזהרות להתעדכן בסיכון.
  • מקטע 35: מישור עמיעז – נחל תמר – מקטע ללא בעיות מיוחדות – יש חציה של נחל פרס, אשר בהחלט יכול לשטוף.
  • מקטע 36: נחל תמר – נחל עקרבים – מקטע העובר בנחל צפית תחתון. סכנה אמיתית וממשית עקב הקניון הצר והעמוק. מקטע זה עובר גם במכתש הקטן, אשר נמצא בסיכון קטן יותר אולם יכול בהחלט לזרום גם כן.
  • מקטע 37: נחל עקרבים – אורון – מקטע אשר עובר בנחל חתירה ונחל ימין. נחל חתירה הוא נחל שמרבה לזרום. יחד עם זאת הוא אינו צר או קניוני ובחלקו העליון השביל עובר מעליו בצורה בטוחה. בתוך ערוץ החתירה נידרשת חציה של הנחל מפעם לפעם ובזרימה חזקה זו עלולה להיות בעייה. יש להיות זהירים.

  • מקטע 38: אורון – נחל עפרן – רובו של המקטע על מצלעות המכתש הגדול ללא סכנה, אולם נחל עפרן הקטן, צר, וגם זורם יפה באירועי גשם באזור. מדובר בנחל תלול ובשילוב סלע ומים מהווה גורם עם סיכון מוגבר ואינו מומלץ בעת אזהרת שיטפונות.
  • מקטע 39: נחל עפרן – בקעת צין  – ללא סיכונים רציניים אולם הבעיה העיקרית עלולה לנבוע מחציית נחל צין הזורם בחוזקה רבה ובצורה מסוכנת.
  • מקטע 40: בקעת צין – נחל חווה – ללא סיכונים מיוחדים.
  • מקטע 41: נחל חווה – מצפה רמון – ללא סיכונים מיוחדים.
  • מקטע 42: מצפה רמון – נחל גוונים – ללא סיכונים מיוחדים.
  • מקטע 43: נחל גוונים – גב חולית – פרסת נקרות הינה אזור מסוכן, ניתן לעבור מעל בשביל מסומן. באירועים גשומים גם נחל גלד דורש תשומת לב וזהירות.
  • מקטע 44: גב חולית – ספיר – ללא  סיכונים מיוחדים.
  • מקטע 45: ספיר – צוקים – ללא סיכונים משמעותיים. בערבה יש מספר נחלים גדולים ובעת אירועים דרומיים משמעותיים הם שוטפים בגדול ואינם ניתנים לחציה. יש לשים לב.  
  • מקטע 46: צוקים – נחל ברק – ללא סיכונים משמעותיים. בערבה יש מספר נחלים גדולים ובעת אירועים דרומיים משמעותיים הם שוטפים בגדול ואינם ניתנים לחציה. יש לשים לב.
  • מקטע 47: נחל ברק – צומת ציחור – המעוק של נחל ברק ונחל ורדית לחלוטין מחוץ לתחום בעת אזהרת שיטפונות באזור הערבה. סיכון גבוה.
  • מקטע 48: צומת ציחור – צומת שיזפון – ללא סיכונים משמעותיים. בערבה יש מספר נחלים גדולים ובעת אירועים דרומיים משמעותיים הם שוטפים בגדול ואינם ניתנים לחציה. יש לשים לב.
  • מקטע 49: צומת שיזפון – שחרות – ללא סיכונים משמעותיים.
  • מקטע 50: שחרות – באר מילחן – ללא סיכונים משמעותיים.
  • מקטע 51: באר מילחן – תמנע – ללא  סיכונים משמעותיים.
  • מקטע 52: תמנע – באר אורה – ללא סיכונים משמעותיים.
  • מקטע 53: באר אורה – קניון שחורת – למרות מיעוט אירועי זרימה בקניון שחורת, בגלל מבנהו הצר, מומלץ לעקוף דרך השביל האדום בעת אזהרת שיטפונות.
  • מקטע 54: קניון שחורת – הר יהורם – נחל נטפים – נחל נטפים בעל מבנה צר בחלקו ויש להמנע מהטיול בו בעת אזהרת שיטפונות באזור אילת.
  • מקטע 55: הר יהורם – אילת – נחל גישרון בעל מבנה צר בחלקו ויש להמנע מהטיול בו בעת אזהרת שיטפונות באזור אילת. 

 שוב כאמור נאמר- זו רשימה כללית, צריך לבדוק באופן ספציפי ונקודתי לגבי כל מקום המוזכר פה.