בשעת בוקר מוקדמת ובתיאום עם הצבא, קבוצת מטיילים נחושה יצאה בתשעה ג’יפים לטיול זריחה ביריחו. מבית המרחץ של הורדוס בואדי קלט, דרך מנזר הקרנטל ועד הפיתולים האחרונים של נהר הירדן בדרכו לים המלח: סובב יריחו.
טיול ליריחו – בוקר או לילה
השעון המעורר צלצל בשעה שתיים לפנות בוקר. התהפכתי לצד השני כדי לתפוס עוד כמה דקות שינה עד שאשתי ניערה אותי והזכירה לי שזה אמיתי, אני קם עוד כשהתרנגולים מתהפכים במיטתם. הבנתי שזה הולך להיות כמו מבצע צבאי ומאוד לא רצוי לאחר. במהירות מילאתי תרמוס קטן של קפה לנסיעה ויצאתי דרומה. התכנסנו קבוצה של כשלושים איש בתחנת דלק כפר אדומים לתדריך לפני יציאה.
תשעה ג’יפאים עם רכבי 4X4 שלהם והשאר שהצטרפו אליהם כנוסעים. כל רכב קיבל מספר סידורי מנהלתי של מיקומו בשיירה. כמו איש צבא עמד המארגן חיים חבשוש מולנו ונתן הוראות: “לשמור על סדר התנועה, אנחנו עוברים בשטח A בתיאום עם הצבא, רוצים להספיק את כל התוכנית”. תוך כדי דיבורו עיניי משוטטות על פני הנוכחים העומדים במעגל, חלקם עדיין עם קורי שינה בעיניים, חלקם עם כוס קפה ביד. הקבוצה שהתכנסה היא חלק מחבורת מטיילים ואני מכיר לא יותר משניים או שלושה אנשים שאתם כבר הספקתי להתחבק כשהגענו.
טבילה חמה וקרה
הבה נכיר את האנשים שלא יכולים טיול בלי זריחה. עולה על הרכב עם עוד שלוש בנות, כולל איריס הנהגת, עורכים היכרות קצרה ויוצאים לדרך. הנסיעה בג’יפ בשבילי ההרים מעירה את כל מי שהיה רדום, השמיים מתחילים להתעורר גם הם. כשאנו מגיעים למבצר קיפרוס יורדים, מכינים קפה וצופים בבתי יריחו המתגלים לאור השמש המתאחרת לזרוח מבעד לעננים.
אוספים את עצמנו ויורדים ליריחו. העיר נמצאת בשטח A ועל כן הכניסה נעשית בתיאום עם הצבא אולם ללא ליווי. מסתבר שלאחרונה בתי ספר שדה ומדריכים פרטיים מוציאים טיולים מאורגנים ליריחו הנחשבת, נכון לעכשיו, למקום שקט ובטוח. מתן טולדנו המדריך שילווה אותנו לאורך הטיול, מסביר על הארמונות ועל החפירות שהתבצעו במקום. בכניסתנו לבית המרחץ שבנה הורדוס במבנה המשתרע על שתי גדות ואדי קלט, אנחנו מדמיינים את האנשים מתענגים בבית המרחץ טרם כניסתם אל המלך. מעברו השני של הנחל עצי פרי שנשתלו כדי לענג את האורחים וכמובן לכבוד המלך עצמו. במרכז המתחם נמצא מבנה עגול יפהפה, למרות שידוע ששימש חלק מבית המרחץ לא ברור כיצד הוא פעל, כך שפתרון החידה נותר משימתם של הארכיאולוגים בעתיד.
בעוד אנחנו מתעמקים בעתיקות, כמה חברים פונים אל פאיז שגר בקרבת מקום ומבקשים לקפוץ לבריכת המים שבחצרו. פאיז נענה בשמחה ואף מביא סולם כדי לצאת מהמים. המים קרים אבל ישנם אנשים שהתחביב שלהם הוא לקפוץ לכל מקום אפשרי ודבר לא ירתיע אותם. לקראת החזרה לרכב התושבים נותנים לנו כמה כרוביות ענקיות הישר מהשדה והמתכונים עוברים מיד ליד (לשטוף היטב, קצת שמן זית ומלח ולהכניס לתנור עם העלים).
עדיין בוקר?!
השעה רק 10 בבוקר אבל לפי ההספק נראה כאילו כבר צהריים. מטפסים ברכבים אל הר קרנטל שבראשו מבצר דוק מתקופת החשמונאים. תוך כדי תצפית על יריחו וארוחת בוקר אנחנו שומעים על מנזר קרנטל שנמצא ממש מתחתינו בשיפוע ההר ועל המסורת הנוצרית סביב ניסיונותיו של השטן לפתות את ישו במשך 40 יום. על ההר ממולנו ישנם מערות שעל פי המסורת היהודית בהן הסתתרו המרגלים שיצאו מביתה של רחב בימי יהושע. מסורת במסורת נפגשת.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
כאן המקום לציין שקבוצת המטיילים היא חלק מ”קבוצת אוהבי הארץ” שבדרך כלל הולכים רגלית והפעם בחרו לסייר בג’יפים, לכן חיים מרחם עלינו ונותן לנו לחלץ את האיברים בהליכה קצרה. אנחנו יורדים בהר התלול, עוברים פתח כניסה סגור של המנזר וממשיכים בשביל מסומן לעברו השני של הואדי עד שנגלה לעיננו מנזר הקרנטל במלוא הדרו, בבניה המשתלבת בהר. אנחנו עוברים דרך פתח בסלע שנראה כמו טבעת, משם הדרך נהיית מסוכנת במקצת ומעלנו חגות ציפורים שמזכירות מה קורה למי שגולש מטה. עוצרים לנשום אל קרבנו את היופי ורואים את הרכבל שהותקן מיריחו אל המנזר, מסורות שונות, טבע פראי, טבע מתורבת וטכנולוגיה משתלבים ברוגע. בעלייה החדה לרכב מתחילים להזיע ואפשר להתקלף מכמה שכבות בגדים.
השלמנו את השלב הזה של הסיור בכניסה נוספת ליריחו, הפעם לבית הכנסת העתיק בנערן. בית הכנסת התגלה פעמיים במקרה, בפעם הראשונה במלחמת העולם הראשונה כאשר פגז חשף חלק מהפסיפס במקום ופעם שניה בשנות השבעים בזמן אימונים של צה”ל. כיום האתר שמור ומתוחזק, חלק מהעניין הוא שלא ברור מדוע כיוון התפילה אינו פונה לירושלים.
גיחה לאנדרטת אסון הנ”ד בבקעת הירדן, כאשר בשנת 1977 התרסק מסוק יסעור וכל נוסעיו, חיילי חטיבת הצנחנים ניספו. מתן מספר לנו את סיפור הפלוגה המיוחדת וגם על כך שהאתר רחוק מדרכי הנסיעה הרגילות ולכן פחות אנשים מכירים אותו ואת הסיפור העצוב.
מעבר לגדר הממוקשת
בנסיעה דרך ההרים לקאסר אל יהוד התמלא הג’יפ במשחקי שירים, אחת אומרת מילה והשאר צריכות למצוא שיר עם המילה. איריס הנהגת המנוסה הפגינה ביצועים מרשימים ולאחר כמה כוסות קפה וכמה שירים היינו כולנו ערניים.
במתחם אתר הטבילה שוב נפגשות מסורות, על פי המסורת היהודית זהו המקום בו חצו בני ישראל את הירדן בדרכם לכיבוש יריחו ולפי המסורת הנוצרית כאן הוטבל ישו ע”י יוחנן המטביל. עבורנו זהו מקום נוח לארוחת צהריים. אנשים מוציאים בקבוקי יין ובירה קרה, לחמים, גבינות, ירקות וסלטים. יורדים לנהר הירדן ושוב מפעים לראות חיילים ישראלים וחיילים ירדנים במרחק כמה מטרים אלו מאלו, כאשר רוחב הירדן בלבד מפריד ביניהם.
מרגע זה אנחנו עוברים את הגדר למקום שרובו מלא בשלטי “זהירות מוקשים”. חיים מחכה לחיילים שיפתחו לנו את השער ואנחנו נכנסים, נזהרים לא לסטות מהשבילים. הגענו למנזר האתיופי ולאחריו לכנסייה הרומנית, שתיהן נטושות מזה שנים רבות. המראה המקורי השתמר בחלקו ועדיין ניתן לראות את היופי של הכנסיות ושל החצרות מסביב, מי יודע אם בעתיד הם יחזרו לפעול.
השמש עומדת לשקוע וקרירות מזדחלת אלינו, חוזרים לסוודר ומתחילים להזדרז. נסיעה קצרה דרומה לגשר עבדאללה המופצץ ואז למקום שעליו אפילו לא חלמתי, הפיתולים האחרונים של נהר הירדן בדרכו לים המלח. כאן מתעורר לחיים גיא גולן אלוף ים המלח, שמסביר לנו על הבולענים. שלולית קטנטנה של מים בצבעים שונים גוררת הסבר על כל אחד מהגוונים של המים, כיצד נוצר ומה הרכבו וכמובן מה יהיה העתיד של ים המלח וכיצד ניתן להציל אותו. בעוד אנחנו מרותקים להסברים, חלק מהקבוצה ממהר להגיע לסוף של נהר הירדן ונוגע יד אחת בנהר ויד שניה בים המלח. עולים מהר חזרה לג’יפים כדי לראות את השקיעה לקראת סיום הטיול.
גם בסוף הטיול חבשוש לא מוותר על מסדר סיום, כולם עומדים בעיגול והוא מסכם מה עברנו. מה נאמר חוויה מיוחדת, מקומות שנפתחו במיוחד עבורנו, ארגון מושלם ומושקע וחברים טובים. מה צריך יותר מזה?
מאת: ינון אלרואי
צילום: גיא גולן (רחפן), חיים חבשוש, איריס גל
