טרק בפולין ב 1100 שקלים בלבד לפסגת הר “Rysy” על גבול סלובקיה

שחר אלוש24 באוקטובר 2019

שחר אלוש מביא לכם את הכתבה השלישית בסדרת הכתבות “איך לעשות טרק בחו”ל בפחות מ1000 ש”ח”! הפעם הוא יצא לטרק בפולין וטיפס אל פסגת הר “Rysy” שגובהו 2499 מטרים, כמעט בחינם…

לקריאת כל הכתבות המדהימות של שחר- כנסו לבלוג שלו באאוטפאנל פה.

קיץ 2019, החלה עונת הטרקים הנוחים באירופה. כמובן מבעוד מועד, בספטמבר 2018 כבר בדקתי טיסות. יצא לי להיות בפולין כבר פעמיים בעבר, אך רק במסע מטעם בית הספר (פעם בכיתה יא’ בתור תלמיד, ופעם נוספת בתור מחנך יא’). העובדה שלא יצא לי לחקור את הטבע בפולין תמיד הפריעה לי, וכשמצאתי את הטיסה הזולה מאוד לקטוביץ (כ350 שקלים, לטיסה ישירה הלוך וחזור), מיד לחצתי על ההדק והזמנתי אותה.

בחרתי בקטוביץ מסיבת הקירבה לשמורה בה נמצא ההר הגבוה ביותר בפולין, הר “Rysy” שגובהו 2499 מטרים. קרקוב אף קרובה יותר, אך באותה העת הטיסה הזולה ביותר שמצאתי לשם, הייתה יקרה ב150 ש”ח (זה אומנם לא נשמע הרבה, אך זה 15% מהתקציב שלנו).

תכנון המסלול ופריסה לימים

לטיול הזה טסתי עם עוד 3 חברים. לאחר שהזמנתי את כרטיס הטיסה שלי הודעתי להם שאני טס, וכולם קפצו על ההזדמנות. הנחיתה הייתה באמצע הלילה, היו לנו 3 ימים מלאים לטרק עצמו, וביום הרביעי בצהריים טסים הביתה.

השמורה נמצאת כ200ק”מ מקטוביץ, והחלטתי שניקח רכב נוח שיביא אותנו לתחילת הטרק (הרכב, כולל ביטוח מלא ללא השתתפות עצמית, עלה 172 ש”ח לאדם). את הרכב אספנו בלילה בשדה התעופה בקטוביץ, ומיד נסענו כשעתיים למלון “Sykowny” אשר נמצא בסמיכות לעיירה “Bialy Dunajec”. המלון נמצא בפאתי השמורה (עלה כ70 ש”ח לאדם). שם ישנו כ4 שעות, אכלנו ארוחת בוקר ונסענו לתחילת הטרק.

קטוביץ ממוקמת בדרום המדינה, וממנה נוח להגיע לאיזור הרי “הטאטרה הגבוהים”, הנמצא בגבול המדינות פולין וסלובקיה. להר “Rysy” שלוש פסגות: המרכזית, בגובה 2,503 מ’; הצפון-מערבית, בגובה 2,499 מ’; והדרום-מזרחית, בגובה 2,473 מ’. פסגת ההר הצפון-מערבית היא הנקודה הגבוהה ביותר בפולין, ושתי הפסגות האחרות נמצאות בצד הסלובקי של הגבול, בתחומי “מחוז פרשוב”. ההר הגבוהה בסלובקיה נמצא גם בקרבת מקום, אך לא נעפיל אליו בטרק זה לצערנו.

היום הראשון, 10 ק”מ ו2 סוסים יותר ממה שתכננו…

התכנון היה להגיע לשמורה באיזור 10:00, ומיד להתחיל את הטיפוס לפסגת “Rysy”. למרות שעות השינה המעטות, קמנו בזמן. אכלנו במלון ארוחת בוקר מפנקת למדי, ויצאנו לדרך. לפני שנכנסנו לאוטו, שמחנו לגלות שמתחת למלון (שזאת יותר בקתת הרים גדולה), יש סופרמרקט קטן. קנינו שם אוכל ושתיה והתחלנו את הנסיעה לכיוון הפארק. הנסיעה הייתה קצרה ומעניינת, עם עיקולים חדים, שקושטו ע”י רוכבי אופניים רבים. היעד שלנו היה, אגם “Morskie oko”. כ10ק”מ לפני האגם הופתענו לגלות שכביש העלייה לאגם, חסום. הייתה שם חנייה מסודרת, אך הנסיעה ברכב מנקודה זאת אסורה. להוסיף 10ק”מ לא מתוכננים ליום היותר קשה בטרק, כשמתחילים בשעה 10:00, זה רע מאוד (בעיקר כשמדובר על הליכת כביש לא מעניינת במיוחד). החששות פגו כשראינו שיש אפשרות לגמוע את 10 הק”מ האלה באמצעות עגלה עם סוסים. לא היססנו, שילמנו את פרמיט הכניסה להרים לשבוע (25 ש”ח לאדם), שילמנו על הסוס (50 ש”ח לאדם), ותוך כשעה וחצי כבר היינו באגם “Morskie oko” שממנו מתחיל הטרק.

הטיפוס ל“Rysy”, פסגת פולין

דמיינו לכם הפסקת אוכל קצרה עם הנוף המדהים הזה! תענוג שאין כמותו. מזג האויר האיר לנו פנים, היה מעונן למחצה, וניתן היה להנות מנוף שמשי עם הצללה מסויימת. מזג האויר היה נעים וקריר לסירוגין, וזה היה נהדר. מבחינת אוכל, טיפה חידשתי. לצד אגוזים, שוקולדים וקרקרים, החלטתי לקנות גם לחמניות טריות ופירות (מאוד מומלץ וטעים להפסקות הקצרות).

היינו מוקפים בלא מעט אנשים בתחילת הטרק, אך לאט לאט הם הצטמצמו, ובמאמץ לפסגה כבר היינו דיי לבד. הטיפוס בהתחלה היה טכני ובינוני מבחינת רמת הקושי, והתקדמנו בקצב טוב.

לאחר האגם השני “Czarny Staw Pod Rysami”, התחיל הטיפוס החד יותר, ונדרשת תשומת לב לקרקע, שכן הטיפוס הינו טכני, תלול וחד מאוד! באיזור ה2000מ’ גובה, כבר התחילו השרשראות והטיפוס הואט אף יותר. ההפסקות התקצרו, ורצינו כבר לטעום את טעם הפסגה. במהלך העלייה, ראינו מצידו השני של החריץ בהר, דוב חום בגודל בינוני ישן. משיחה קצרה עם פולניה שטיפסה במקום, מסתבר שמראה זה נדיר במיוחד, מפני שדובים בדרך כלל נשארים נמוך בסמוך לאגמים.

בשעה 17:00, הנחנו את רגלנו על פסגת פולין

ההעפלה להר הכי גבוה במדינה, תמיד נותנת הרגשה מדהימה!. לעיתים כשמגיעים, הכל מעונן ולא ניתן לראות מעבר ל10מ’, אך הפעם הייתה ראות משגעת, והרגשנו שאנחנו מסוגלים לראות עד הקצה הרחוק ביותר, שהמבנה הכדורי של כדור הארץ מאפשר. בגלל ההרגשה ההישגית והמספקת הזאת, אני מוצא את עצמי ביותר ויותר פסגות במהלך חיי.

הירידה מההר לתוך גבול סלובקיה כללה הליכה לא מבוטלת בשלג, פסחנו על בקתת ההרים “Chata pod Rysmi” , וירדנו את כל הדרך לאגם “Zabie plesa” שם תוכנן הלילה הראשון באוהלים.

היום השני של הטרק, וסיומו במלון מפנק!

הלילה היה קשוח במיוחד! כשהגענו ביום לפני לנקודה השטוחה היחידה ליד האגם, מיד הוצאנו כל אחד את אוהלו והתחלנו את הקמת השטח. הרוח הייתה מאוד מאוד חזקה והקשתה עלינו. במהלך הקמת האוהל שלי, מקל האוהל נשבר. למזלי, לאחד מחברי היה מקל הליכה. הקמתי את האוהל בעזרתו, נכנסתי לאוהל והתחפרתי בשק”ש. היה כבר ערב, התחיל להחשיך והטמפרטורה נשקה ל0 מעלות. נאלצתי לאכול ארוחת ערב קרה, כי תנאי מזג האויר הקשו על הבערת אש, וגם לא היה לי החשק הנדרש להכנת האוכל החם. למזלי, היו לי את לחמניות הדגנים הטריות. במהלך הלילה האוהל שלי נהרס לחלוטין מהרוח. למזלי, הטרק כלל רק לילה אחד באוהל.

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

התחלנו את היום השני בירידה ארוכה לכיוון אגם “Popradske” . ההליכה בצד הסלובקי הייתה מסודרת משמעותית מאשר בפולין. השביל היה נוח והתקדמנו מהר. ניתן לטפס על ההר גם מהצד הסלובקי, ובבוקר ראינו הרבה מטפסים (מנוסים יותר ופחות, ואף חובבנים עם תיק גב פשוט) שהולכים לנסות את כושרם ומזלם ולהעפיל לפסגה הגבוהה בפולין. מהאגם טיפסנו כ650מ’ לרכס מכיוון מזרח. למרות העייפות מאתמול העלייה זרמה מצויין, קשקשנו כל הדרך על מגוון דברים, ופתאום היא הסתיימה. נשקף ממנה נוף חדש של סלובקיה שעוד לא ראינו. עשינו הפסקה קצרה לנשנושים והמשכנו על צלע ההר לכיוון מזרח. היעד שלנו היה מלון הרים יוקרתי בשם “Horsky Sliezsky dom”. פסחנו בדרך על אגם יפיפה בשם “Batizovske Pleso”. השביל היה נוח ויפה להפליא, מפלים קטנים קישטו כל פניה והייתה הרגשה מצויינת. הגענו למלון בשעה מוקדמת משתכננו, אך שמחנו על כך, מפני שבלילה שלפני הרוח מנעה מאיתנו שינה משמעותית והיינו צריכים מנוחה.

המלון היוקרתי הוזמן בסמיכות לטרק, משום שהסתבר שאסור לישון באוהל באיזור זה של השמורה. המלון היוקרתי עלה סכום גדול של כ220 ש”ח לאדם ואינו היה בתכנון המקורי. ולכן לצערנו, גרם לנו לחרוג מתקציב הטיול בכ100 ש”ח. ניתן להמנע מתשלום זה אם מאריכים את היום השני בעוד כ5ק”מ לעיירה “Strbske pleso”. שם ניתן ללון ברבע מחיר (לצערנו לא הייתה לנו את הפריבילגיה הזאת מפאת תכנון הטרק המקורי, וחוסר הזמן לשינוי, ונאלצנו לשלם טיפה יותר). שלא תבינו לא נכון, זה היה מפנק, מדהים וסיפק לנו מנוחה אמיתית. אני ממש ממליץ לשלב פינוקים בתוך טרקים אם מתאפשר.

היום השלישי, כמעט נגענו בפסגה הגבוהה בסלובקיה

הלילה במלון היה מפנק בצורה בלתי רגילה! הלכנו לישון מוקדם וישנו מעל 10 שעות. הגוף הודה לנו על כך מאוד ביום שלמחרת. ארוחת הבוקר הייתה אירופאית מפנקת, עם קוראסונים טריים, פירות, בשרים, ביצים, גבינות מסריחות ולחמים טריים…אין מילים. אכלתי כמות אדירה! אומנם התענוג היה יקר, אך מטרת הטרק היא קודם כל להנות ובזול, ולמרות שהמלון לא היה זול במיוחד, הוא היה האופציה היחידה, והדרך היחידה לא לעבור על חוקי השמורה.

היום התחיל בהליכה צפון מערבית בצמוד לאגם “Velicke pleso”. טיפוס ארוך לאוכף במעלה הרכס, הביא אותנו כמעט לגעת בפסגה הגבוהה בסלובקיה “Gerlachovsky stit” (2655מ’). אך לא באמת, כי הטיפוס לפסגה דורש תכנון מראש של מדריך וציוד, שכן עקב התלילות שלו, הוא דורש ציוד טיפוס וחבלים. אז בעיקר עצרנו להערצה של ההר והמטפסים אליו, וחלמנו על היום שנחזור להעפיל גם אליו.

הירידה מהאוכף עד פולין הייתה ארוכה (כ14ק”מ). היא התחילה מאוד תלולה, ששרירי התאומים רק צעקו “הפסקה”, ולאחר מכן התמתנה יותר ויותר עד שביל נוח. באמצע היום חצינו חזרה לקו העצים שסיפק לנו צל. עשינו יותר הפסקות לצד הנוף ומזג האויר מאיר הפנים. חלקנו את האוכל שנשאר והתחלנו שוב לראות בהדרגה יותר ויותר מטיילים.

כיוונו הכללי של השביל שלנו, היה הגשר הקטן בכפר “Lysa polana” שהוא גם המעבר בין סלובקיה וחזרה לפולין. קצת לאחר הצהריים הגענו חזרה לאוטו מסופקים עד מאוד! היה טרק מדהים!

סיום הטיול בפולין

רעבים מאוד חיפשנו עיירה קרובה. “Zakopane” עלתה בגורל, ונסענו אליה. הופתענו לגלות עיירה שוקקת חיים, עם שדרה מרכזית מלאה בתיירות פנים תוססת, אנשים עם תחפושות מסורתיות התהלכו בכל מקום והאוירה הייתה משגעת. לאחר ארוחת צהריים דשנה ומאוחרת, יצאנו בנסיעה לכיוון המלון בקטוביץ. לקראת קטוביץ מילאנו דלק (שיצא סך הכל 25 ש”ח לאדם). המלון בקטוביץ “Courtyard by Marriott” הפיל לנו את הלסת. הזמנו אותו במחיר של 115 ש”ח לאדם בספטמבר 2018, כ9 חודשים לפני הטרק ולכן היה זול, אבל החדר הפסיכי שקיבלנו היה בקומה 20, עם חלונות פנורמיים מסביב לכל החדר!. מקולחים אכולים ומסופקים, ישנו שינה טובה באותו הלילה. התעוררנו מאוחר ויצאנו לסיבוב של שעה בעיר הנחמדה, אך לא יותר מדי מעניינת (נוף ברית מועצות טיפוסי). אכלנו ארוחת בוקר ממאפיה מקומית ובשעה 12:00 לאחר צ’קאאוט נסענו עם הרכב חזרה לשדה התעופה. הטיסה הישירה חזרה לארץ הייתה ב16:00, ונחתנו בארץ בשעה 20:00.