ברגע שהמתבגר סיים את שנת הלימודים התשיעית שלו והמשתחרר את מבחני הסמסטר, מצאנו חלון הזדמנויות כדי להתחיל לעבוד איתם על חינוך מחדש אחרי שמחקו מהראש את כל מה שלמדו והקיאו במבחנים. כל זאת בסופשבוע של טיפוס לאולימפוס עם בונדינג, תיקי גב, בקתות, פסגות ומה שבניהם. 

אל האולימפוס היווני

היעד המבוקש היה הרים קרובים במרחק לא רב. וכך נפל הפור על הר האולימפוס שביוון, לא סתם אני מציין יוון, ישנו מספר דו ספרתי של הרי אולימפוס בעולם. אפילו אחד בלתי נגיש במיוחד שנמצא על המאדים והוא הגבוה ביותר במערכת השמש. האולימפוס ביוון נחשב למקום משכנם של האלים ומפחד זעמם, לקח זמן רב עד שבני אדם העזו לנסות ולטפס עליו. הראשונים הגיעו לפסגה ב-1913 בזמן שהרים אחרים בעולם נכבשו כחמישים שנה לפניו. לדג’ צ’ימבורוסו בשנת 1880 והקוטופקסי בשנת 1872

אולימפוס

מנה ראשונה: פריוניה לליטוחורו על הבוקר 

שעתיים טיסה לסלוניקי פלוס שעה וחצי ברכב, הובילו את המשלחת אל הכפר ליטוחורו שנמצא בקצה קניון אניפאס עם נהר היורד מהפסגות המושלגות של האולימפוס. לכפר המון פינות חמד לצד הנחל וכך תוך כדי שוטטות של ערב הבנתי שקניון אניפאס הוא לא קניון של מה בכך. מסלול קווי של 12 ק”מ לאורך הנחל מפריוניה לליטוחורו, שביל חוצה גשרים, רצוף טבילות, מוקף מצוקים, מסלול שאי אפשר להתעלם ממנו. על צלעות כבש במסעדת Balsamico ניצלתי את הערנות המפוקפקת של הנוער ושטחתי בפניהם את התוכנית המהפכנית יש לומר. לצאת עם שחר, לעלות עם מונית ל Prionia לצאת לסטייג’ של בוקר, שלוש שעות של הפסקת צהריים במסעדה לליקוק הפצעים ולצאת לסשן השני של היום – טיפוס אחר הצהריים לבקתת פוסטורוגה. “מה שתגיד אבא, אנחנו איתך” ענה המנומנם מעל פיסת הבשר. לי נשאר רק לבדוק את שעת השקיעה, 21:00 מה שנתן לי הרבה מרווח ביטחון לממש את התוכנית לפועל.

בשש וחצי בבוקר דניס נהג המונית היה בהלם מהתוכנית הדו שלבית, הנוער שוב לא היה עירני לשים לב לסימני האזהרה של היווני דובר האנגלית.

נהר ביוון

אנחנו פורקים ב Prionia אל השביל המסומן A4. פריאוניה היא קצה הכביש המתפתל בין ההרים. ההליכה בנחל יש לאמר הייתה מאתגרת, שבעה גשרים חוצים אותו מצד לצד, מפלים עם בריכות מזמינות, מנזר דיוניסוס שנבנה ב-1542 ונהרס על ידי הנאצים נמצא צמוד לשביל. בהמשך מערת דיוניסוס (The chapel of Saint Dionysios) ובתוכה מבנה תפילה לצד מעיין נובע. במקום הייתה נוכחות מרשימה של מטבעות יורו, הילדים מצידם תרמו קצת מהמטבע החזק בעולם – השקל.

אחרי שלל האטרקציות, המסלול תופר ומספק את רוב הטיפוס המצטבר של הדרך. כשמצד אחד תצפיות אל הים ומצד השני תצפית אל המצוקים של האניפאס. סיום המסלול במסעדת מילי בפאתי הכפר שם השכלתי לשים את הרכב השכור על הבוקר. את סוגת המסעדה אנחנו מכירים היטב, מיקום מצויין, אוכל חרא… המסעדה הינה תחילתו של מסלול קליל לכל המשפחה, שמונה מאות מטר לכיוון אל מרחצאות זאוס, בריכות ומפל, לא להתאכזב הרחצה אסורה.

גשר ביוון

מנה שניה: אחר הצהריים אל בקתת פסטרוטרוגה

אין הגבלת קוקה קולה בטיולים ואחרי התענגות על המשקה אנחנו חוזרים אל הכביש המטפס אל מסעדת Staverus המצוינת שנמצאת על הכביש עם נוף מושלם אל הים. בזמן עיכול חתיכות הסופלקי, הנוער החל לעכל דבר נוסף, את העובדה שהבקתה שבה נישן נמצאת 900 מטר מעלינו בקו אווירי ושלוש שעות טיפוס מפרידות ביננו לבינה. 

כך רגע אחרי מצאנו את עצמנו בשעה מאוחרת מצויידים בליטר מים ועוד אחד ליטר ביטחון, מתחילים לטפס מגורטסיה אל בקתת פוסטורוגה שבגובה 1945. זה הזמן לאתגר את הנוער עם נוסחת קו ישר, גובה התחלתי הוא 1100 וזה ה-B שלנו, השיפוע עשרים אחוז מכאן y=0.2x+1100, מצוייד בסטראבה אני נותן להם לבחור אפשרויות איך לבלות את ששת הקילומטרים שהשחלתי להם בעורמה: עשר הפסקות כל 600 מטר, שמונה כל 750, שש כל קילומטר או ארבע הפסקות כל קילומטר וחצי. לכאורה הם קובעים את קצב ההפסקות, אני רק זורם, אבל בפועל מסתבר שאני רק מבטיח ולא עוצר כך שמאחורי הגב הם קראו לי “דחיין הפסקות”.

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

שלוש שעות ביער מחטני בהליכה בהן אנחנו מנסים להימנע מגללי הצואה של שיירות הפרדות המספקות את המצרכים לתפעול הבקתה והנוער שיצא ממרחב הנוחות שלו בוחר להעביר את הייאוש בשירים מקורס המד”צים (מדריכים צעירים) של התנועה. 

“למי קראתם גנבים,
באר טוביה ילדים טובים,
פה ושם סכין פה ושם מזרון (הטעות במקור)
ומי שלא קופץ שרון (מ”א דרום השרון)”

“לכל המועצות שבטיול
תשימו על התיק מנעול
תפתחו את העיניים ותהיו עירניים
כי לא הבאנו מזרונים”

לא נותר לי לנחם אותם “תחשבו תמיד על אלו שקשה להם יותר”, ערב קודם הוזנקו 101 רצים מליטוחורו למירוץ אולטרה בשם Olympus Mythical Trail מרתון של 101 ק”מ בחסות Salewa (צרוף מקרים כי מדובר בנעלי הטרקים שלי). אנחנו מזהים אותם בשביל, עטופים בבנדנה שסיפקו המארגנים ובתיק מינימלי עם שלוקר מים, להם בטוח קשה יותר, או שלא…. למי שרוצה להצטרף בשנה הבאה.

תחרות אולימפוס

טבעם של בקתות הרים עשויות היטב, הוא שהם נגלות אליך פתאום בהפתעה וכך רגע אחרי שאנחנו מתרוממים מהמנוחה האחרונה, אנחנו רואים אותה לנגד עיננו, בקתה יפיפיה עם נוף מושלם אל הים.  

כיאה לבקתה, נעלים ומקלות הליכה הם out. קרוקס חזרו לאופנה כאן, ובכניסה אנחנו מקבלים את נעלי הגומי ומתיישבים לערב של השלמת חלבונים. ספגטי בולונז וסלט יווני לפתיחת לילה רצוף הפרעות של עשרים מתארחים נוספים בחדר. זה המקום לבקש מכל הנוחרים שבעולם, עזבו שחררו לכו לישון באוהל. אין טכניקה שעבדה לי, להעיר את הבחור, להאיר את הבחור (עם פנס), להירדם לפני הברנש. לא הלך, ככלל נוחרים נרדמים הרבה מהר יותר, יאוש. לא היה מאושר ממני להגיע לשש בבוקר כדי לצאת למרפסת לסשן של צילומי זריחה. בתשבצים של יוון לא תמצאו הגדרה מערב שווה שתי אותיות. הים ממרום האולימפוס הוא במזרח.

זריחה יוונית

על הבוקר אל מישור המוזות – בקתת אפוסטודוליס

את הלילה השני קבענו לבלות בבקתה הכי גבוהה בבלקן 2697 מטר, שם בשיחת הערב הוחלט לתת לנוער להחליט האם לטפס לפסגה בצהרי אותו היום או למחרת בבוקר. בתפריט של ארוחת הבוקר, הגרועה יש לאמר, מסתבר שיש חביתה בלבד אין ביצים קשות. ה-default הוא חביתה עם קוביות בשר חזיר וירקות, אנחנו ביקשנו חביתה plain אז קיבלנו אותה רק עם קוביות בשר. הלחם היה נוקשה ברמה שהמדצ”ניק חשב לחבר למקל ולייצר ממנו גרזן.

יום ערפל קידם אותנו בעליה המוגזמת לבקתה B, הפנמתי שלהגיע לפסגה כבר לא יקרה היום. אנחנו מגבירים את קצב ההפסקות ובאחת מהן בלית ברירה הנוער לראשונה אוכל תפוח בלי סכין ונוכח להבין שיש לו שיניים. האירוע מצטרף לרשימת אירועים נוספים אותם הנוער עושה לראשונה בטרק הזה כמו לחרבן בטבע או לפגוש בשירותי בול פגיעה. עם הגובה העצים מתחלפים בשיחים והשיחים מפנים עצמם לטונדרה.

שלג יוון

העלייה מסתיימת בכר אחו נרחב, מישור המוזות שמו. שם נמצא הפיצול לבקתות B ו-C. את C הנמוכה יותר אנחנו רואים מייד, בקתה B שלשם מועדות פנינו נחבאת אל הכלים.

מישור המוזות הוא הטריטוריה של עיזי הבר, wild gout. אני מנסה משפט מהטירונות כדי להעלות את המוטיבציה של הנוער “במקום בו תלך עז הרים ילכו גולני חיל רגלים”. אלה שהמוטיבציה שלהם מתעוררת רק במפגש עם שלוגית גדולה ובזריקת כדורי שלג על אבא.

עז הרים

טיפוס צהריים לפסגת ה Mytikas

העננים התפזרו לכבודנו, הסלע האדיר של פסגות האולימפוס נגלה לעיננו, ישנם תשע פסגות על אותו סלע עצום. כשרוב המטפסים מכווני מטרה לגבוהה ביותר, פסגת ה Mytikas בגובה 2917 מטר. היתר ציידי הפסגות ילכו על האופציה היותר אתגרית וילקטו בסיבוב גם את הפסגה השניה והשלישית Stefani 2912 Skolio 2904 ופסגת Skala בגובה 2882.

אנחנו מגיעים אל הבקתה הכי מרשימה בהרי הבלקן. לזרוס הבעלים הוא מארח הבקתות המושלם, בבקרים הוא מוליך מטיילים לפסגת ה Mytikas מאובטחים בחבל ורתמות, אין לנו מדריך זמין אז אחרי התאוששות קצרה אנחנו מחליטים לצאת פראייר לסשן השני של היום, אל הפסגה הגבוהה בבלקן. לזרוס מצייד אותנו בקסדות ובהוראות הפעלה לעקוב אחרי השביל (אם אפשר לקרוא לו ככה) המסומן Blue Yellow. בגלל המחסור בחמצן אני מתרגם זאת בעברית לאדום צהוב ומוצא את עצמי מוליך את הבנים בדרך מסוכנת מאוד לפסגת סטפני שהיא דומה אבל שונה לגמרי. מפלס הפחד עלה, ההכרה בטעות חלחלה ואחרי שחילצנו לאחור, הנוער בוחר לחזור לחוף מבטחים אל הבקתה. 

טיפוס פסגה

סבא קל רגליים שהדריך ארבעה מטפסים התנדב להוביל אותנו אל הכחול צהוב הנכסף, כאן אפשר לאמר שעברנו מהפח אל הפחד, “הנוער צדק” הרהרתי כשטיפסנו כמה מאות מטרים בידיים ורגליים על מדרגות סלע בשיפוע פסיכי. עקב בצד אגודל, על גבול השמלא את חזנוב, תוך ניסיונות לחשב מעלות שיפוע בנוסחאות גובה מצטבר חלקי בסיס arc tangens. חצי שעה של טיפוס אינטנסיבי כדי להגיע לפסגה מסולעת, צפופה באדם ודלת מקומות ישיבה. אחרי צילום עם הדגל היווני, אני ניגש לחתום על ספר המבקרים. אז אם תגיעו, חפשו חתימה בעברית: “פסגה בת זונה, אם כל הפסגות, אם תשמעו שמגנוס חילץ אותי אז זו הוכחה שהייתי פה ונפלתי רק בירידה” (נכתב בהשראת ג’ורג’ מאלורי שב-1924 טיפס לאוורסט ומצא את מותו כשלא ידוע אם לפני או אחרי שכבש את הפסגה).

הזקן קל הרגליים וחבר מרעיו המשיכו לפסגות אחרות, לנו זה הספיק וברגע שזיהינו מטפסים שגולשים למטה ירדנו בעקבותיהם, כ-back up לסימון היווני הקלוקל. אחרי דקות ארוכות שנמשכו כנצח הגענו למטה, שם גיליתי למשוחרר שכל לוחות המתכת שראה בדרך למעלה הם אנדרטאות לאלו שלא שרדו את הטיפוס.

פסגת אולימפוס

הירידה אל הציוויליזציה

ברגע שהמשוחרר תוהה אם כל הישראלים בים, אנחנו פוגשים זוג ישראלים רצוץ ועייף שנכנסו לבקתה. הבחור לא מבין איך האירופאים לא מאמצים את המאהלים הבדואים להתמודד עם כמויות המטפסים, טעות חביבי, במקום להביא את המערב למזרח אנחנו דנים בלהביא את המזרח למערב. בשעת ערב לצד הבקתה אנחנו מטפסים לפסגה נוספת קלה לטיפוס toumpa שמה 2802 גובהה  כדי שהמתבגר יקבל גם הוא פסגה משלו. היום יום שני ואנחנו נאלצים להיפרד מהבקתה המהממת הזו ששיפרה את תחושתם של הבנים לגבי בקתות אחרי ההתרשמות הרעה מפטרוסטוגה. 12 קילומטר של ירידה מפרידים ביננו לבין הטיסה, הבוקר נפתח בערפל כבד, אנחנו מצלמים את זרימת העננים. 

לזרוס רוכס את הרתמות למטפסים שבילו איתנו את הלילה, אני לא מקנא בהם ואנחנו נפרדים ומתחילים בירידה אל הרכב. עזי הבר נראים כדמויות מהלכות מהאגדות, היינו כעוורים, לא רואים ממטר, מנסים לחדד את החושים. הדרך משום מה נראית לי מישורית ולא מתאימה לעליה שאמורה להיות ולפתע במרחק נגיעה כמו בסצינה של משחקי הכס מופיעה לנו בקתה C, מול העיניים. אנחנו מקבלים בהבנה את הארכת המסלול ומתקנים אל השלט של פיצול השבילים.

ככל שיורדים בגובה העננים מפלרטטים איתנו, המצוקים נגלים לא נגלים אלינו, צלילי הפעמונים מסגירים את שיירות הפרדות המספקות את האספקה לבקתות ומסבירות בעצם למה בקבוק מים מאמיר לשני יורו (בכפר שישיה ביורו וחצי). לאורך כל הירידה ראינו מטפסים בודדים מה שמביא אותי להמליץ לכם להגיע באמצע שבוע.

נשאר לנו לרדת אל הים ולעצור במסעדת דגים משובחת Ellinikon fish tavern ולהגיע אל מקום חפצם של בטטות הכורסא – חוף הים, Paralia הריביירה של האולימפוס. בבית לפנות בוקר על הכתף של אמא, התחילו הבכיות “אמא, אבא כמעט הרג אותנו”. ימים יגידו אם אצליח להוציא שוב את הנוער ממרחב הנוחות לסיבוב דומה…

ירידה מההר

בניית המסלול

באתר של ההר תוכלו למצוא את כל המידע – האתר של האולימפוס

בניית המסלול תלויה בבקתות שתצליחו להזמין, רוב המסלולים שמומלצים על ידי הישראלים יוצאים מ Gortsia ומגיעים לבקתות שבמישור המוזות B,C כבר ביום הראשון. מדובר ב-12 קילומטר עם טיפוס של 1700 מטר מצטבר, יום עבה במיוחד. לבוחרים באופציה זו, יש אפשרות לעצור במחצית הדרך בבקתת Petrostrouga לארוחת צהריים. היות ובחרנו לנסוע ספונטני בסופשבוע, הבקתות העליונות לא היו פנויות ונאלצנו להזמין מקום ב-Petrostrouga.

בקתות

בקתת Petrostrouga נמצאת בגובה 1950 – קישור להזמנות מקום inform@hrt.org.gr
בקתת Giosos Apostolidis (בקתה B) נמצאת בגובה 2697 והיא הבקתה הכי גבוהה בבלקן שבמישור המוזות, הזמנת מקום במייל info@apostolidisrefuge.gr
בקתת Christos Kakalos (בקתה C) נמצאת אף היא במישור המוזות
בקתת Spilios Agapitos (בקתה A) משמשת אלטרנטיבה לבוחרים לרדת בדרך אחרת/

גם למסלול Prionia Litochoro יש אתר

כתב וצילם: עזרא שהרבני