מסלול הליכה בחרמון בהצעת הגשה ייחודית: קודם החלק העליון של המסלול, ירידה ברכבל ואז השלמת המקטע התחתון.
יום בהיר אחד מתקשר אלי חבר, א”ר נקרא לו, או בקיצור ארז, ואומר לי כהאי לישנא: מטפסים לחרמון. אמרתי לו סבבה והנחתי שבזה נגמר העניין. בווצאפ השמיני שהגיע במהלך השבוע הבנתי שהוא רציני. קבענו את יום שישי הקרוב למשימה וצירפתי גם את א”ג, אתלט משכמו ומעלה ובעל רקע עטור הילה, על תקן plan b וחמ”ל של איש אחד, לכל מיני צרות ותקלות שלא יבואו (והן באו).
בשבע ורבע בבוקר אספתי את החבורה המאולתרת והמפהקת ושמנו פעמינו לחרמון עם מפה שא”ר הוריד מאיזה מסלול שמישהו אחר עשה (ביג מיסטייק) ושיר בלב.
נסענו דוך כי חששנו מתור בקופות האתר, בכל זאת יום שישי. על מנת שלא להיקלע לאילוצי שעת סגירת רכבל עליון ו/או מחסום חניון תחתון, החלטנו (בחכמה מסתבר) לפצל את הטרק לשניים ולעשות בהתחלה דווקא את החלק העליון ראשון, כך שבטוח שנספיק לרדת ברכבל ולאסוף את הרכב מהחניה לפני הסגירה.
חלק ראשון של המסלול הוא מחניון תחתון של אתר החרמון אל תחנת רכבל עליון וחלק שני מנווה אטיב אל חניון תחתון. הגענו לאתר ב-09:30, ונדהמנו לראות אפס תור בכניסה לחניון התחתון. סיפרנו על התוכנית לעלות ברגל ולא חייבו אותנו בתשלום כניסה. החנינו את הרכב בחניון התחתון, אשר בחלק המזרחי שלו מתחיל השביל העולה לפסגת החרמון (המשכו של שביל הגולן). מזג אוויר מושלם למסלול הזה באמצע מרץ. קריר אך לא קר, שמש אך לא שורפת. פשוט מושלם.
התחלנו בהליכה מהירה. האפשרות לריצה נזנחה מאוד מהר, השיפועים קשים והשטח מסולע. השליש העליון די טכני, פה ושם עוד יש מרבדי שלג, האוויר נקי והעליה האלפינית והמראות מלמעלה פשוט משכרים. הכי אירופה הקלאסית שיש.
לאורך המסלול היו לא מעט מטיילים וחבורות של רצי שטח מסוקסים. תענוג. לאחר כ-4.6 ק”מ, שעתיים, 587 מ’ גובה מצטבר – הגענו אל תחנת הרכבל העליון. איזה כיף!
ירדנו ברכבל המבקרים למטה (30 ₪ לכייון אחד) ותפסנו טרמפ לחניון התחתון ומשם לקחנו את הרכב לנווה אטיב והחנינו ליד מלון הציידים.
סמ”ש אדום, מנווה אטיב אל ברכת מן
המסלול מתחיל בשביל נינוח שהפך במהרה לשיפוע אכזרי ביותר בקטגוריית HC הקשה ביותר בז’רגון מרוצי האופניים. מטבע הדברים, מכיוון שמדובר בנקודת גובה נמוכה יותר, הנוף יותר ירוק והצמחייה יותר עבותה מאשר במסלול העליון.
לאחר כשעה הליכה, השביל פונה בחדות שמאלה ומוביל לתוך ההר דרך צמחייה סבוכה ועליה די קשה המחייבת שימוש גם בידיים. שם גם החלק היותר מאתגר של טיפוס בשטח מסולע ומשופע למדי. זהו השלב, בעודנו ב-110% דופק מקס, שבו הסתבר לנו שאותו חבר שממנו הורדנו את המסלול לאפליקציית הניווט, טעה “מעט” ואותם 6 ק”מ מתוכננים, הפכו להיות 9 ק”מ אמיתיים. בלית ברירה המשכנו עוד 3 ק”מ בשמחה רבה ובהכרת תודה לחברנו שזיכה אותנו בעוד קצת מכל הטוב הזה והגענו די תשושים אחרי 3 שעות הליכה, 642 מ’ גובה מצטבר ו- 9 ק”מ, אל הכביש העולה לחניון עליון של אתר החרמון.
עקב הפספוס הקליל בלוח הזמנים ומאחר והאתר כבר נסגר, חששנו שלא נמצא טרמפ לרדת לנווה אטיב, אך לפני שהספקנו לחשוב על חברנו ולמלמל “כוסעמק כמה זה כבר מסובך להוריד מסלול בצורה נורמלית?” הגיח ואן מהעיקול הסמוך ובו משפחה מקסימה, עצר לידנו ואסף את שלושתנו ישירות לרכב בנווה אטיב.
הצטרפו אלינו: הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
עייפים אך מאוד מרוצים סיכמנו סך הכל 13.5 ק”מ של שכרון חושים, פריחה, שלג ונוף ייחודי שאין עוד כמוהו בארץ, 1,229 מ’ גובה מצטבר ו- 5 שעות הליכה ברוטו. מאחר והשעון דופק דיווח על דפיציט של 2,200 קלוריות, החשנו פעמינו למסעדה הקרובה ביישוב מסעדה והשלמנו חוסרים.
עם בטן מלאה ושרירים תפוסים, שמנו על טייס אוטומטי והגענו הביתה לאחר שעתיים וקצת. סך הכל 12 שעות Door to door.
היה מושלם!
מאת: דודי גלבוע
דודי הוא איש נדל”ן ועו”ד, אוהב טרקים, חופר באתרים ומתכנן תכנונים ומדבר עם חברים בואו נצא ויאללה יהיה כיף, אבל בסוף כמעט תמיד יש את החיים עצמם – ולא יוצא… עשה כמה רציניים וטובים בחו”ל ומלא קטנים עם הילדים בארץ. בין האהבה המוטורית למכוניות ואופנועים והאהבה הענקית לאופני כביש, מנסה למצוא את המקום גם לטרקים עם פחות הצלחה
