קמפינג משפחתי עם ילדים קטנים במכתש הקטן

תקופת הקיץ מביאה את הנמלים אלי למטבח. הטיפול צריך להיות ממוקד כי אם פספסת את החבר הראשון שהצליח למצוא שלל טעים על השיש וגם לחזור אחורה לספר לחבריו, אז אתה בבעיה די גדולה. כמה דקות אחרי יבואו גם החברים ונחיל של דמויות קטנטנות ינוע כנתיבי איילון בשמונה בבוקר. תופעה זו מצוייה גם בקרב ערסים שמתחילים מכות, תוך שניות גם כל החמולה באה. אצלי לפחות זה עבד עם טיולי קמפינג: את השיטה אימצתי כדי להחזיר חבר מרוצה ולארגן עוד משפחה שותפה לכיף של קמפינג משפחתי.

כתב וצילם: יוג’ין לויט
עוד כתבות קמפינג של יוג’ין: קמפינג משפחתי בהר קנאים: תפריט ליציאה קצרה אל המדבר הקרוב

השיטה עבדה ואפילו בגדול: לטיול זה הצלחתי לארגן עוד 4 משפחות בצורה די ספונטנית והוצאתי את כולם לשעתיים נסיעה מהמרכז אל המדבר היפה שיש למדינתינו להציע. גם הפעם לפני הטיול פניתי למומחה חבר הפאנל שי יגל – “שייקה, תן לי משהו דומה להר קנאים עם טיול רטוב על הבוקר כמו עין בוקק שיתאים למשפחות”. בלי הרבה בלבלות שלח לי שתיים-שלוש אופציות כאשר אחת מהן ממש הדליקה אצלי את תאי הזיכרון ונעלה את נקודת השינה. הרי זה חניון לילה מצפה המכתש או בשמו השני מעלה עקרבים. את ההיכרות שלי עם המקום עשיתי איך לא אם ברכיבת אופניים. הפעם זה היה במסגרת אתגר 20 פיקים. היעד בטיפוס פיק מכתש קטן שעבר בסרפנטינות של מעלה עקרבים וטיפס למצפור של המכתש הקטן. הנוף בנקודה זו משכר את החושים על אף הסבל שהיה לי ברכיבה – גשם עם רוח נוראית, עדיין עמדתי על קצה המצוק עם חיוך ואושר ממה שהטבע נותן לי חזרה.  

אל היעד נגיע דרך דימונה ונפנה דרומה על כביש 206, כביש זה חובק את המבנה המוכר ליד דימונה ומתחבר בסופו למכתש הגדול. קצת לפני המכתש הגדול אחרי נסיעה של 9 וחצי קילומטר נפנה מזרחה לכביש 227 שבימים אלו הוא כביש ללא מוצא וחסום בדיוק עם הפניה לכיוון החניון לילה של המכתש הקטן. בימים יותר טובים היה אפשר להמשיך איתו לעבר מעלה עקרבים ולרדת חזרה לכיוון עין חצבה. הנסיעה עד לחסימה בכביש צר עם נוף יפה שלא מבייש את הכבישים הנידחים של אריזה אורכת כ 10 קמ ושם פונים שמאלה על בסיס שביל כורכר נוח לעוד קילומטר עד שמגיעים לחניון לילה מסודר כמיטב המסורת עם מעגלי שינה ופירי מדורה צמודים לכל חלקה.

אל היעד הגענו בשש בערב כאשר יש לנו שעתיים של שעות אור לבנות את כל האוהלים. זמן מצויין גם לאלו שעדיין לא התחדשו והלוו מחברים את האוהל ולבנות אותו בפעם הראשונה. הדלקת מדורה על בסיס עצים שהבאנו איתנו – מדבר, זוכרים! הרצת ארוחת ערב מורכבת ל 9 ילדים, 6 מבוגרים, צמחוני אחד ואנטי גלוטניסט.

התרגול כבר ידוע ונעשה לפי סדר חשיבות. ילדים קודם עם נקניקיות וירקות, מבוגרים עם בשר משובח וירקות צלויים, דג לצמחוני. קינוח מרשמלו על מקלות שיפוד. תשע בערב ואפשר להשכיב את הילדים לשנת לילה פורה עד אור בוקר ראשון והמבוגרים פותחים את הבירות הצוננות כדי להשתלב עם הלילה מלא כוכבים.

המיקום די מרוחק מכל דבר ישובי חוץ מבסיס צהל קטנטן שנמצא ממש קרוב בצדו הצפוני של החניון, כך שהזיהום התאורתי במצב כמעט מושלם לצפיית כוכבים. בעלי מצלמות איכותיות יכולים להתרחק טיפה מאורות המדורה ולעלות על בסיס השביל שמוביל לכיוון המכתש הקטן על מנת לתפוס קצת אווירת לילה בסגנון מאדים. היעדר קליטה בניידים מוסיף לאווירת ניתוק וגם אלו שרגילים להגניב איזה משחק או שניים בנייד בזמן שיחות חברה, יאלצו לשתף פעולה באופן מלא. אם תעלו לכיוון הבסיס או לשלוחה – יהיה ניתן להזין את הנייד בצונאמי הודעות וואטסאפ שלא נקראו בזמן ניתוק תקשורתי במאהל.

חמש בבוקר השקמה

אין פה ויתורים ואני קם ישר ללו”ז צפוף של הליכה עד מצפור המכתש הקטן לתפוס את הזריחה. אומנם בערב קודם נשמעו הרבה קולות של רצון להשכמה אולם בפועל תמיד רואים תוצאה אחרת. ההליכה לוקחת כ 20 דקות וממקמת אותכם בנקודה אסטרטגית למופע הבוקר של הטבע. המצפור נמצא בחלקו המערבי של המכתש כאשר הפתח שלו בצד המזרחי מולכם, ומאחוריו בריכת אידוי אחרונה על רקע הרי מואב של ירדן. חוק – מה שרואות עינינו אי אפשר להעביר בצילום עובד פה היטב. לא משנה איזו זוית תקחו או כמה חשיפה שלא תעשו, פלא זה נצרב רק בזכרון ולא במצלמה. שלוק של אספרסו טרי טחון במקום וצריך להתחיל לחזור לארוז ולקפל. עם עליית השמש והיופי גם קרני שמש נותנים את עבודתן וחום קיץ מדברי מתחיל לצרוב את עורינו העדין.

ארוחת בוקר קלילה של קורנפלקס לילדים, העמסת ציוד וניקיון השטח וקדימה למשימה הבאה.

עין ירקעם 

נסיעה עד לחניון של המסלול תימשך בערך 20 דקות. נצטרך לחזור אחורה לכיוון כביש 206 ולפנות שמאלה. 500 מטר אחרי שנעבור את הצומת שבה ניתן לפנות לכיוון המכתש הגדול – ממשיכים ישר, נפנה לחניון של תחילת המסלול מצד שמאל. הלכנו לפי התכנון וב 8:15 כבר התחלנו לצעוד אל עבר המים.

עד לבריכות העליונות המרחק די פשוט למשפחות בחום קיץ עולה ועומד על 650 מטר הליכה. שווה ומומלץ לרדת בנקודה זו ולהיכנס לנקיק היפה עם הבריכות הקטנות ולראות איך שטפונות מים משפיעים על צורת הסלע.  מקום זה מעולה לעצירת ביניים וצילומים. כמובן שמנקודה זו אפשר לראות את הבריכה הגדולה בהמשך ולקבל סוג של בוסט להמשיך קדימה כי הגישה אליה רק מהצד השני. אז צריך להמשיך הלאה עם שביל חוצה ישראל עוד 200 מטר ולרדת לנחל חתירה בסוג של פרסה חזרה של 300 מטר עד הבריכה הגדולה. מי הבריכה מתמלאים בעיקר בחורף על בסיס מי גשמים – גב, וגם ממעין שמפריש את מימיו כאשר מפלס מי תהום עולה אל על. 

הבריכה מתאימה לשלל גילאים ובנקודה העמוקה מגיעה לעומק של 5 מטרים. טמפרטורה מצויינת לרענון הגוף מהליכה בחום, לא מקפיא אבל גם לא חם. בשעה 10:00 מומלץ להתחיל להתקפל ולחזור לרכב כי מדבר זה מדבר וחום מדברי זה לא כיף וגם מסוכן לאנשים שלא רגילים לתנאים אלו, במיוחד אם אתם עם ילדים.

11:00 ברכב, הילדים מותשים ונרדמים תוך שניות בודדות, ההורים? ההורים מותשים אבל צריכים לנהוג חזרה. עצירת מילוי מחדש בבאר שבע לארוחת סוף טיול ואפשר לסמן וי לעוד טיול מוצלח. עוד 4 משפחות שנדבקו במחלה ורוצות עוד.

אהבתם? אל תפספסו כתבות שלנו- הצטרפו לערוץ הטלגרם בקישור זה