נבחרת כתבי הפאנל יצאו לצילום כוכבים חמושים במצלמות, הרבה בירה וקצת בשר אל דרום הארץ, במטרה לתפוס את שביל החלב גולש מעל שדה הבולבוסים המדהים של הר צין בלילה המלא צילומי כוכבים. זוהי החוויה בהרבה תמונות ומספר מילים.

הכל התחיל אי שם בוואטסאפ עם דיון אחד ארוך על נוסחת צילום של צמצם ורגישות: מה נכון ומה עדיף בצילומי לילה של כוכבים?
זה פלא מה שויכוח ללא שום הגיון בין כמה חברים יכול להוליד. חובבי הצילום בין כותבי אאוטפאנל ובייקפאנל התווכחו קצת, והתוצאה: בלוגר הצילום, היהיר, השחצן, המדליק וסתם עובר אורח מהצד נפגשו ללילה בלתי נשכח כדי להוכיח מי צדק. 

הצטרפו לערוץ הטלגרם של אאוטפאנל

אני מודה: אני הבערתי את השטח עם העלאת תמונת כוכבים שיצאו לי מקמפינג משפחתי ולכן הצעתי – בוא נצא עם כל הליצנים החכמים שהתווכחו איתי אל השטח לצילום כוכבים. רחוק רחוק, על מנת להוריד את אחוז הזורמים. שדה הבולבוסים זה אחלה חור עם שעתיים וחצי מהמרכז. אני מבסוט שאת שלי עשיתי בזריקת חכה לשלולית אפלה וקיבלתי בום בהפתעה: השלולית מלאה בדגים רעבים. כולם קפצו על המציאה, ואני? נשאר רק לזרום ולהנות.

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

נחל צין

שדה הבולבוסים

זהו מקום מדהים למרגלות הר צין. מצידו הדרום מערבי, נמצא שדה לא ענק של תופעה בלתי מוסברת – אלפי אבנים מעוגלות שוכבות להנאתן על קרקע מדברית. זה יעד אטרקטיבי בקרב צלמים משלל רמות ויש גם קבוצות מודרכות לצילומי לילה שמגיעות לשם. ממש צמוד לשדה ישנו חניון לילה מגודר בבולדרים, רק ללא תשתית מיוחדת ללינה כמו בורות מדורה או מרכז לאיסוף זבל, כמו בשאר חניוני לילה של רט”ג. דרכי הגעה אליו מעטות ואם אתם בעלי רכב פרטי אז היא בודדת. אפשר לרשום שדה הבולבוסים בוויז וזה מביא אותכם כמעט לחניון. משם יש צורך בהמשך נסיעה של עוד כ-300 מטר עד להגעה לחניון מצד ימין. חשוב לציין שדרך זו עוברת על כמה כבישים שהם לא ממש כבישים ועוד תוספת של כמה ק”מ של דרך עפר.

נחל צין צילום כוכבים

טיפים לצילום כוכבים 

  • נסו להגיע לנקודה עוד בשעות האור, כדי להבין מי נגד מי, לבחור את הקומפוזיציות הרצויות כשרואים משהו מעבר לעדשה וכמובן לא להפריע לאחרים כשהם באמצע חשיפה.
  • השתדלו להגיע למקום חשוך, רחוק מכל תאורה מלאכותית הגורמת ל”זיהום אור”. מקומות כאלו קיימים בעיקר בדרום הארץ וברמת הגולן. 
  • בדקו את שעת זריחת הירח וההסתברות לעננים במועד ובמיקום הנבחר.
  • תקופת זריחת שביל החלב היא בערך מהשלב שמפסיק להיות קר אימים בלילות, אבל חם מאוד ביום: תחילת מאי-סוף ספטמבר.
  • בירת ipa משפרת משמעותית את בחירת הקומפוזיציה, בירה אדמונית מחוזקת שלישית משפרת את מראה המחצלת כל כך שהיא דומה למיטה קינג סייז.
  • את הפוקוס אל הכוכבים עדיף לעשות עם פנס או לייזר וכמובן לשמור על פוקוס ידני בזמן צילום.

צילום כוכבים בשדה הבולבוסים

כוונות לחוד ומציאות לחוד

אין ספק שזה משפט מנצח בכל הקשור לדברים ספונטניים. את רוב הדברים אנחנו לומדים רק תוך כדי ובהצלחה מרובה שוברים כל טיפ או חוק שהעלנו קודם.

  • להגיע לדרום בכוונות של אור שקיעה ביום חמישי מהמרכז, מנותק מהמציאות וכל דקה שרק עוברת בשעון היד, מוסיפה דקותיים בשעון של הוייז. במקום לקבל את פני ההר בצבעי כתום זהב, מסתפקים בנפלאות גורדי השחקים של בירת הנגב. קומפוזיציה מתוכננת אמרתם? תשכחו מזה. זה אופייני לצלם שעה שלמה סוג של בולבוסים ורק באתנחתה של לפני האוכל לגלות שבכלל הייתם בשדה ליד עם אבנים רגילות.
  • מקום נקי מזיהום אור זה מצויין, אבל במקרה שלנו כל הרקע של ההר מואר בהילה זוהרת ממפעלי כיל – משמע, הם מזהמים גם בקרקע וגם באוויר. אז כדי להגיע לחשיפה מאוזנת של שמיים וקרקע כבר לא יצא, ולמי בכלל יש כוח לעשות חשיפות כפולות? פה כבר עוברים לסוג של החלטה: חושף באמצע בתקווה לאזן את הכלל בבית במחשב, אבל אז עופר המא#$@%ר מחליט שהוא עושה פוקוס עם פרוג’קטור של חיל הים וכל פעם הורס לך את הצילום באמצע חשיפה ארוכה. זה כבר נהיה כרוני ואם חשבתם לרגע להפנות את העדשה ב-180 מעלות, הוא ידלג ויפנק את הצד השני בפלאש רוחבי על מנת לוודא הריגה.
  • הירח היה אמור לזרוח ב-3 לפנות בוקר ופינה לנו ים של זמן לנצל את החושך הנותר, אבל אנחנו הבאנו ירח משלנו. חוץ מעופר לוחם האור הלאומי, מקס נתן לנו מופע סטנדאפ שדי השאיר את רוב הלוחמים שכובים בפזצט”א, מתפתלים על הרצפה ויוצרים שטפון בכי צחוק חדש בערבה. לא צריך הרבה, קצת מילים של תבלון מהז׳רגון הרוסי – ״בלין״, ״אוי בלאט למה אני לא מוצא את הפוקוס על השמים בפוקוס אוטומט״ ושרפת רבע שעה של התפתלות על הרצפה.
  • דווקא עם הבירה שיחקנו אותה לגמרי. זה גם הבעיר את הירח הפרטי שלנו וגם מייתר את החשיבות של הפוקוס בצילומים.

צילום כוכבים

צילום כוכבים? 

מדי פעם יש מופעים יפים בשמיים, וכל קבוצה שקשורה לטיולים לא מפסיקה לצייץ לכיוון. נכון מאוד – הפקקים בדרך לדרום נוראיים אבל שווה לראות את הפרסאידים שנוצרים עם מפגש של שובל גופים שמימיים של כוכב שביט עם האטמוספרה של כדור הארץ. הם פשוט נשרפים בחצייתם ולכן נראים כמו כוכבים נופלים. אל תהיו עופר. צאו מוקדם, תשמרו על הסביבה נקיה הן מפסולת והן מתאורה ותהנו משמיים נקיים וזרועי כוכבים.

מאת: יוג’ין לויט, יואב גריבי
צילומים: יוג׳ין לויט, עופר עברי, יואב גריבי ומקס ביכובסקי