בלב האלפים הצרפתיים, בגובה 2,514 מטר, יושבת Refuge de Presset – בקתת הרים קטנה עם נוף שקשה להפסיק להתפעל ממנו. אבל איך מנהלים בקתה שכזאת, כשאין חיבור לרשת החשמל, אין כביש שמגיע אליה, ומאיפה בכלל מגיעים מי השתייה? לילה אחד במקום הזה מגלה שכל דבר, מחשמל ומים ועד אוכל ואשפה, דורש מחשבה תחילה.
יש לי בטרק עסקה לא רשמית עם הפסגות: אם כבר טיפסתי לפסגה, אני מצפה שבסוף יחכה לי נוף שיגרום לי לשכוח את כל העלייה. Col du Grand Fond, בגובה 2,671 מטר, בטרק סובב בופורטן בצרפת, בהחלט עמדה בתנאים. מאחוריי נשאר הנוף ההררי שממנו הגעתי, ומעבר לרכס חיכה לי עולם אחר לגמרי עם עמק רחב, אגם כחול-טורקיז ובקתה. חייכתי לעצמי. שם למטה, ב־ Refuge de Presset המבודדת, אנחנו ישנות הלילה.
אל תפסידו כתבות, הניוזלטר ממש נוח:
הצטרפו לניוזלטר ונעדכן אתכם פעם בשבוע על כתבות חדשות:
מאשר תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות משלוח פרסום ועדכונים
כמה המקום באמת מבודד, הבנתי רק אחרי לילה שלם בבקתה. כבר בכניסה פגשנו את שארלוט בלדן, אחת משומרות הבקתה, שסיפרה לנו קצת על המקום. ה־Refuge de Presset המקורי נבנה ב־1966, ובקיץ 2013 נפתח המבנה הנוכחי, שנבנה מחדש ותוכנן מלכתחילה כך שיתאים לתנאי הסביבה ויצמצם ככל האפשר את ההשפעה עליה.
Refuge de Presset: בקתה קטנה עם אתגרים גדולים
הבקתה כולה עשויה עץ וכוללת 30 מקומות לינה. היא מאוישת בעונת הקיץ וגם בחורף, ובין לבין המבנה סגור ולא מאוייש. אני הגעתי אליה בתחילת ספטמבר שזה בעצם סוף עונת הטרקים, במסגרת טרק Tour du Beaufortain. אבל הבקתה מארחת גם מטיילים מ־GR5 וממסלולים נוספים באזור. בחורף, כשהשלג מכסה הכול, מגיעים לכאן גם מטיילים וגולשים. הסרטון הבא נותן הצצה ל־Refuge de Presset כשהיא לבנה משלג לגמרי.
פאנלים, סוללות ושקע אחד לארבעה
ב־Refuge de Presset אין חיבור לרשת החשמל. החשמל מגיע מהשמש: על הגג ובמרפסת מותקנים פאנלים סולאריים שמייצרים את החשמל, והוא נאגר בסוללות לשימוש בהמשך. גם החימום מתוכנן בהתאם: הבידוד של הבקתה עוזר לשמור עליה מעל האפס בחורף, וכשצריך יותר חום, מדליקים תנור עצים שנמצא במרכז החדר הראשי.
שקעים בחדרים אין, אבל באזור המשותף מצאתי שקע אחד עם מפצל לארבעה. רובנו ניצלנו אותו בזמן השהות שלנו כדי להטעין את הפלאפונים והשעונים החכמים לקראת היום הבא. קצת חיכינו לתור שלנו בין משחק קלפים אחד אחרי השני, אבל בסוף כולנו הסתדרנו.
יש אגם, אבל אין מקלחת
האגם היפהפה שליד הבקתה הוא גם מקור המים היחיד שלה. בקיץ, מי הבקתה נשאבים מאגם Presset, עוברים סינון וחיטוי ומשמשים לשתייה ולצרכים השוטפים. בחורף מערכת השאיבה מהאגם מפורקת, ולכן המים הופכים למשאב שצריך לנהל בזהירות רבה יותר. זו גם הסיבה שהאגם הוא לא המקום לקפוץ אליו בסוף היום: אסור לשחות, להתרחץ או לשטוף בו כלים.
ומה לגבי מקלחת אחרי יום של עליות, ירידות וזיעה? תשכחו מזה. בבקתה אין מקלחות, אבל יש כיורים לרחצה מהירה. המים קרים, ואחרי יום הליכה ארוך זו לא בדיוק המקלחת שדמיינתי לעצמי. שטיפה זריזה בכיור, והייתי פחות או יותר נקייה או לפחות כך שכנעתי את עצמי. היה לי קר מדי בשביל להסתבך עם יותר מזה.
גם האוכל צריך להגיע להר
כשאין כביש שמגיע עד הדלת, גם האוכל צריך למצוא את הדרך אל ההר. האספקה ל־Refuge de Presset מגיעה בהליקופטר או על הגב, ולכן כאן אין מקום ל״חסר לי משהו, אז קפוץ רגע לסופר ותקנה״. את המצרכים מתכננים מראש, מעלים לבקתה ומבשלים במקום, בעיקר ממוצרים פשוטים ואורגניים. התפריט משתנה בהתאם לעונה ולמצרכים שהגיעו לבקתה. אז אוכלים את מה שתוכנן ויצא לפועל.
אל דאגה, אוכלים טוב גם בהרים
ולמרות התנאים, ארוחת הערב ממש לא הרגישה כמו פשרה. אצלנו הוגשו שלוש מנות: מרק לפתיחה, מנה עיקרית בשרית או צמחונית ובסיום, כיאה לצרפתים אפילו בהרים- קינוח. את האפשרות הצמחונית, אגב, צריך להזמין מראש. אנחנו, איך לומר בעדינות, לא סימנו נכון באתר אז יצא שלא ממש הזמנו. הסתפקנו בארוחת ערב במרק צמחוני שהיה מעולה ובטירמיסו משובח, עם כוס תה בצד. אכלנו לאט מול נוף ההרים והאגם, כשהערב לאיטו ירד.
בבוקר חיכו לנו קפה, לחם עם חמאה וריבה ועוגה. פשוט, משביע ובדיוק מה שצריך לפני שמתארגנים עם הציוד וחוזרים לשביל.
הגענו לדבר על השירותים
ב־Refuge de Presset יש שני סוגי שירותים, והמשותף לשניהם הוא שאין הדחת מים. אם אתם צריכים מספר 2, צריך לצאת החוצה, לשירותים יבשים שנמצאים ליד הבקתה. ההפרשות מעורבבות בחומרים כמו שבבי עץ וקש ועוברות תהליך ביולוגי מבוקר. מבחינת השירותים זה פתרון מצוין. מבחינת מזג האוויר, במיוחד כשקר בחוץ, זה כבר קצת פחות כיף. אבל חייבים להודות שגם משם הנוף יפהפה.
למספר 1 יש תנאים קצת יותר טובים
למספר 1, לעומת זאת, נשארים בתוך המבנה. מעט נחמה. בתוך הבקתה יש שירותים ייעודיים שמפרידים ואוספים את השתן, וגם כאן אין הדחת מים. השימוש פשוט, רק צריך לזכור כלל אחד: השתמשתם? תשאירו אחריכם נקי ומסודר. חייבת להודות שזה לא תמיד עבד, והריח לא היה פשוט לעיכול עד למצב בלתי נסבל בבוקר. יש עוד מקום להשתפר פה.
מרכז המבנה
הבקתה תוכננה כך שתוכל לארח 30 מטיילים בחמישה חדרי שינה, בלי לתפוס יותר מדי מקום. במרכז המבנה נמצא החלל המשותף, עם שולחנות וכיסאות, מדפים עם ספרים בצרפתית כמובן, ומשחקי קופסה למי שרוצה להעביר את הערב בלי מסך מול הפנים. את התיקים, מקלות ההליכה והנעליים משאירים בחדר ייעודי, כך שהציוד מהשביל לא משתלט על אזור המגורים.
רוצים את הכתבות לטלפון?
הצטרפו לכ 3000 קוראים שלנו שכבר הצטרפו לקבוצה השקטה של אאוטפאנל בווצאפ:
חדרי השינה בנויים לגובה, עם מיטות אחת מעל השנייה, אבל כל מיטה עומדת בנפרד ומחוברת בנפרד לקירות- שזה פשוט מעולה. אם מישהו זז למטה, לפחות הוא לא מטלטל את זה שמעליו ומעיר אותו מה שקורה הרבה במיטות קומתיים. לחדר לא נכנסים עם כל הציוד, ולכל מטייל יש ארגז אישי לאחסן בו את ציוד הלילה.
בחדר יש תאורה מינימלית, עם מנורה אחת בלבד ואור רך. מתלים למעילים וכובעים, מגבת תביאו אתכם בבקשה. אני ישנתי במפלס העליון, ושם חיכה לי גם חלון עם נוף להרים. דרך די טובה להירדם. בלילה שמענו היטב את הרוחות החזקות על החלון ואז התחיל הגשם שנשאר גם ליום מחרת.
לזבל יש דרך ארוכה לרדת מההר
גם האשפה מנוהלת היטב. פינוי פסולת מגיע לבקתה לעיתים רחוקות מאוד, ולכן שאריות מהמטבח נשרפות או יורדות לעמק, וכל מטייל לוקח איתו בחזרה את האשפה האישית שלו. אין כאן פח שאליו אפשר לזרוק את השקית, עטיפת החטיף או כל פסולת אחרת שהגיעה איתנו. מה שנכנס לתיק בדרך למעלה, חוזר איתנו בדרך למטה.
ובכל זאת, משהו כן נשאר במקום: על קירות הבקתה תלוי אוסף גדול של תמונות שהשאירו מטיילים ובני משפחה לאורך השנים. עצרתי מול זה, מתעמקת קצת בפנים ובחוויות. פיסה קטנה של זכרונות.
מודעות היא תהליך
לילה אחד ב־Refuge de Presset בהחלט גורם לך לחשוב קצת אחרת, אבל כנראה שלא מספיק. מנהלי המקום לא מסתמכים רק על הרצון הטוב של המטיילים, ותכננו את הבקתה כך שתעזור לנו להתנהל נכון בשהות שלנו בתוכה.
מאוד אהבתי את התאורה: מדליקים את האור כשנכנסים, והוא נכבה לבד כשאין תנועה. בשירותים יש טיימר שמאפשר לקבוע כמה זמן התאורה תישאר דולקת. כשהזמן מסתיים, האור כבה. התחברתי גם לבקשה לפנות, להפריד ולטפל בשאריות המזון אחרי הארוחה. לעומת זאת, לבקשה לנגב את השולחן בסיום קצת פחות התחברתי. לנקות פינה קטנה בשולחן שכל אחד קם ממנו בזמן אחר, זה לא ממש נעים ובטח לא נקי.
מה ההר מלמד
בסופו של דבר, קשה לסיים את הלילה ב־Refuge de Presset בלי לחזור שוב לנוף. ההרים, האגם, הפסגות והעמקים שנמצאים כמעט מכל פינה בבקתה. נרדמים מול הנוף ומתעוררים אליו בבוקר, ובין לבין מגלים איך נראים החיים כשאין את השפע הבלתי מוגבל שאליו התרגלנו בחיי היום־יום.
מאחורי מבנה הבקתה יש הרבה תכנון ומחשבה. כן, אין כאן כביש, אין רשת חשמל, המים מגיעים מהאגם, והאשפה יורדת אתכם בחזרה. ואם למרות זאת בא לכם לחוות את כל זה בעצמכם, אפשר להגיע בעונת הטרקים או הסקי. בבקתה יש 30 מקומות לינה, ולכן כדאי להזמין מקום מראש דרך האתר הרשמי של Refuge de Presset.
