הסופר ועתונאי יגאל צור לוקח אותנו למסע בין שבילי ההליכה וההיסטוריה המרתקת של האי היווני אנדרוס, בדגש על מסלול מספר 14 המרהיב. הכתבה חושפת עולם של טבע פראי, טחנות מים עתיקות וכפרים מבודדים, ומציעה הצצה לחיים החדשים של הכותב באי כשהוא משלב בין הדרכת טיולים לאירוח בבית אבן מסורתי.
כחובב הליכה מאז ומתמיד (הליכות, טרקים, ריצות שטח) הרי שמאז שעברנו להתגורר באי היווני אנדרוס אני מגלה את מסלולי ההליכה המסומנים היטב שלו. אי, שפחות מוכר לציבור ההלכים הישראלי אבל בהחלט כן לאירופאים שמוצאים אותו כאחד הטובים ביותר לחובבי הליכה ביוון.
הצטרפו לניוזלטר ונעדכן אתכם פעם בשבוע על כתבות חדשות:
אנדרוס, הצפוני בקבוצת הקיקלאדיים, יפה במיוחד עם מרחבי טבע פתוחים, יערות אלון ואדר, ירוק ושפע של מים באביב, כביש היקפי שבכל עיקול ומעקף נפתח מראה למפרץ ולים האגאי. והמים חבל על הזמן, צלולים, אזמרגדיים ובעיקר נקיים וקרירים (אני שוחה כל השנה). יש כ-שמונים מפרצים וחופים! אפילו באוגוסט אפשר למצוא חוף שומם למחצה.
הנוכחות האנושית באי רציפה מאז המאה – 4 לפנה"ס. למרות עזיבה של האי לאחר מלחמת העולם ה–2 עדיין שרדו עשרות כפרים וארבע עיירות. מה שקישר ביניהם מאז ומתמיד זוהי רשת ענפה מאוד של שבילים "סְטֶנִי", חלק גדול מהם עדיין מרוצפי אבן, שחיברו גם את האתרים הדתיים, מנזרים וכנסיות, וכמובן את ארבעת המעגנים – נמלים קטנים: חורה, קורטי, באטצי וגבריו. האחרון הוא נמל המעבורות כיום.
מערכת השבילים מסומנת, מטופלת ומטופחת מסתכמת כיום בכ-300 ק"מ של כ-18 שבילים ראשיים כאשר אינני מונה סעיפי ותתי שבילים. הסימונים נהדרים: לא רק צבע ומספור אלא גם שילוט על לוחות עץ על יעדי השביל, ומה הן התחנות והעצירות המעניינות שבדרך. המערכת היפה הזאת מוחזקת בעיקר על ידי מתנדבי ומלאכי שביל שמתארגנים אחת לחודש וחצי על שביל מסוים ומטפלים בו בעיקר תיקוני סימון וגיזום. תאריכים אלו פתוחים גם לציבור הרחב המוזמן להצטרף ברישום מוקדם וללא עלות.
מה רואים בשבילים: קודם כל את הנוף הנפלא של אנדרוס, חלק ניכר מהם עובר בקווי גובה עם מבט לים, למפרצים אבל גם בעמקים ירוקים ופוריים, יערות קטנים, כפרים שברבים מהם יש עדיין בתי אבן "קֶלִי" (אחד כזה שיפצנו ובו אנחנו מתגוררים), שובכי היונים שעדיין נותרו, מעין מגדלים יפהפיים ומעוטרים, טרסות אבן מופלאות – מתוארכות מ-300 ועד 1000 שנים! גשרי אבן, בריכות וטחנות מים עתיקות.
בניגוד לאיים קיקלידיים אחרים אנדרוס יחסית משופע במים ולכן בחורף גשום הרבה נחלים זורמים. למשל, הקניון הגדול של אחלה (כן, זה השם) שבו עובר שביל 6 יש זרימה מדהימה עם בריכות מים כל השנה. האי, כמו כל הקיקלידיים, זוכה לרוחות המלטמי המקררות אבל כשהן חזקות תמיד ניתן לבחור בימי רוח בשבילים בגבהים נמוכים יותר.
שביל מס’ 14 : עמק פארוסי – אמלוכוס – גבריו
שביל מספר 14 הוא מהיפים באי ולכן בחרתי להתחיל איתו. הוא מחבר את עמק פארוסי עם הכפר אמלוכוס (Ammolochos) והמשך לכיוון גבריו (Gavrio) עיר הנמל של האי.
זהו הערוץ השני בגודלו באי ויש לו היסטוריה מרתקת של טחנות מים לטחינה שמלמדות רבות על השילוב של אבן-מים-טרסות וחקלאות באי.
נקודת ההתחלה בעיני הטובה ביותר היא בחלק הצפוני של האי בדרך לאחד החופים היפים ביותר בשם זורקוס. תחילת השביל היא ליד קפלה קטנה ומשם מתחילה הירידה לעמק פארוסי. צריך לשים לב תמיד לתת-שבילים כמו 14a ו-14b שמובילים אל תוך תחילת העמק אבל הם לא השביל המרכזי שפונה צפונית-מזרחית על השלוחה ורק לאחר הליכה של כ – 500 מטר בו הוא עוקף את סבך הנחל הראשוני, השביל מתחבר אל הערוץ.
מכאן ואילך רק הפתעות. קניון מים מופלא עם גבים לרחצה (והשנה 2026 יהיו המון, שכן ברוכת גשם), טחנות המים שהם מרתקות. בתי מידות של שתיים ושלוש קומות מאבן בבנייה יבשה, שלצערי הולכות ומתפוררות אבל הן עדיין עדות לחקלאות משגשגת שהייתה כאן ובכפרי הסביבה. הטחנה האחרונה פעלה כאן עד שנת 1935 לערך. עדיין שוחחתי עם יאניס בן ה-85 שכנער היה יורד מאמלוכוס עם פרדה עמוסה בחיטה וזית לטחינה ומסיקה.
טחנות המים של אנדרוס הן אולי הביטוי הבהיר ביותר למושג טכנולוגיה טרום־מודרני. אין כאן אידאולוגיה של קידמה, אין הבטחה ליעילות אינסופית. יש מערכת אחת, סגורה, שמנצלת כוח קיים, זרימת מים, וממירה אותו לדבר אחר: קמח, מזון, הישרדות.
המים אינם “נכבשים” הם מתועלים. האבן אינה רק מבנה, אלא רכיב דינמי. היא עומדת, אך גם זזה, מסתובבת, נשחקת. זהו עולם שבו טכנולוגיה אינה נפרדת מהסביבה, אלא נטמעת בה. יש עד היום בין 15 ל – 20 שרידים מופלאים כאלו שמסומנים היטב בגלגל שיניים קטן. כל אחד מהם במצב אחר של הישרדות.
קבלו עדכונים על עוד כתבות מעולות כאלה, בקבוצה שקטה בווצאפ:
לחצו פה להצטרף
ההליכה לאורך הערוץ היא נהדרת גם בקיץ. שכן החלק הראשון ברובו מוצל על ידי עצי אדר, זית ועוד. בסיום הקטע המסעיר והיפה לאחר טחנות הקמח פיצול שבילים כאשר ימינה (דרום-מערב) מתחילה העלייה לכיוון הכפר אמלוכוס. מי שבוחר באופציה קלה וקצרה שימשיך עם הערוץ יגיע בסיום לכביש המוביל לחוף זורקוס, ולא רחוק מנקודת ההתחלה. בסמוך יש בית בד (שם אנחנו מוסקים) וניתן להשאיר רכב בחנייה שם.
מי שרוצה לעשות את המסלול כולו פונה לאמלוכוס. עלייה לא קלה של כ- 600 מטרים בגובה. לוקח במתינות שעה וחצי.
אמלוכוס הוא כפר הררי קטן בצפון־מערב האי אנדרוס, אחד מאותם יישובים שנולדו מתוך הצורך בהגנה ובקיום חקלאי הרחק מהחוף. כמו כפרים רבים באנדרוס, הוא הוקם ככל הנראה בתקופה הביזנטית המאוחרת או בראשית התקופה הוונציאנית, כאשר תושבי האי העדיפו להתיישב בפנים ההר כדי להימנע מפשיטות פיראטים.
במשך מאות שנים התקיים אמלוכוס ככפר חקלאי מבודד יחסית, שהתבסס על גידול זיתים, דגנים ומרעה. מיקומו מעל ערוצים פוריים העניק לו יתרון של מים וקרקע, אך גם בידד אותו מדרכי המסחר הראשיות. עם דעיכת הכלכלה הכפרית במאה ה-20 וההגירה ההמונית לאתונה ולחו״ל, הלך הכפר והתרוקן, וכיום הוא מיושב בדלילות בלבד.
כמו כפרים נטושים־למחצה רבים באנדרוס, אמלוכוס נשמר כמעט ללא שינוי: בתי האבן, הטרסות החקלאיות והשבילים המרוצפים מספרים סיפור של חיים כפריים קשים, שקטים, ומנותקים, שכיום הפכו לחלק מהנוף ההיסטורי והתרבותי של האי.
לאחר הליכה על רמה קצרה מתחילה הירידה לכיוון אנו גבריו וגבריו ירידה של כ – 550 מ' בגובה. פה אומר, השביל לאחרונה לא היה מתוחזק כהלכה בעקבות גשמי עבר אבל נסו להצמד אליו ככל האפשר. הנופים לכיוון המפרץ והמעגן יפים ובסיום השביל שימו לב לשובך היונים הנהדר (מוזמנים לקרוא כתבה שלי עליהם במסע אחר).
מידע לדרך:
- המסלול הארוך כ- 14 קמ. הקצר כ-6 קמ
- השילוב האופטימלי הוא 2 רכבים. אחד בתחילת המסלול והשני בסיומו. עם הקפצות.
- אני משתמש באי באפליקציית MAPY.CZ ויש מפה מודפסת מצויינת שחודשה ב – 2024 מעודכנת שבילים וגם מסלולי אופניים. ניתנת לרכישה בחנויות ספרים ועוד באי.
- חובה מים והרבה. אין נקודות הצטיידות בדרך.
מאת: יגאל צור
יגאל הוא עתונאי וסופר מוכר בישראל, אשר לאורך עשורים פרסם מדריכי טיולים וספרי מתח המשלבים בין חוויותיו בעולם לבין עלילות ביון ותקשורת. הוא נחשב לאחד מחלוצי עיתונות המסעות בישראל, ומוכר לרבים בזכות תוכניות הטלוויזיה שלו שהנגישו תרבויות רחוקות ומזרח אסיה לקהל הרחב.
קארין ויגאל צור – seaview stonehouse
בית האבן שלנו הוא עם הנוף הכי מטורף לים האגאי, ממוקם בשולי הכפר אנו אפרובטו על תחילת שביל 9. שביל שחוצה את רצועת ההר מהחוף המערבי לחוף המזרחי. גם שביל מעניין להליכה. הוא כולל את הבית שלנו, שבו אנחנו שוהים אביב וקיץ + 2 יחידות אירוח מדהימות בבית האבן. אנחנו מארחים ממאי ועד 20 בספטמבר (ילדים רק מעל גיל 12) אני כמובן נותן מידע וגם מדריך טיולים רגליים ורכב באי. הקדימו להזמין ל – 2026. מינימום הזמנה 3 לילות ותרצו להישאר יותר.
מלאו פרטים פה ונחזור אליכם להיכרות, התייעצויות והשלמת פרטים:
