בין הרצאות בכנס אקדמי החלטתי לצאת ולנשום קצת אוויר ביום חורפי. כנראה שהספונטניות השתלמה, היות ואלו היו שלוש שעות של טיול חורפי מקסים מהגליל, דרך הגולן ועד מורדות החרמון. רשמים מסיבוב הגליל-גולן-חרמון הזה, ואולי גם אתם תרצו לצאת ולחוות קצת מהטוב הזה.
הכל התחיל בכנס אקדמי שהתקיים בתל חי, בו הייתה לי הרצאה בבוקר, והרצאה נוספת אחרי הצהריים. אז חשבתי לעצמי שאולי “אנצל” את השעות שבין לבין לסיבוב רכוב עם מעט הליכה רגלית לאתרים שונים. מפה לשם, הספונטניות השתלמה והסיבוב הקצר הזה הפך לשעות קסומות של תענוג חורפי, כשבחוץ עננים וגשם.
הכניסו אימייל וקבלו את הכתבות פעם בשבוע למייל:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
דרך נוף הרי נפתלי – חוויה נופית, ובית ספר נפלא לגאולוגיה
לדרך נוף הרי נפתלי הנהדרת התוודענו כבר בסוף האביב הקודם. זאת דרך סלולה בחלקה ועבירה לרכב פרטי. הדרך כוללת בתוכה אתרי טבע ונוף נהדרים, וכן תצפיות נוף אל עבר עמק החולה, הגולן והחרמון. הכניסה לדרך קצת מערבית לקיבוץ כפר גלעדי, ומשם ממשיכים דרומה דרך יערות נטועים בהרגשה אירופאית. ישנה אפשרות לעצירה בחניוני קק”ל כמו עין רועים או תצפיות נוף כמו מצפור לירן ע”ש לירן סעדיה. הפעם, הנסיעה בדרך הייתה מיוחדת, כיוון והיער שנשרף בחלקו במהלך קיץ 2021, התחיל ללבלב ולהוריק בעקבות הגשמים.
באדום-השטח שנשרף ברכס רמים. מקור: לוויין סנטינל 2. מיפוי: רתם אלינסון
העשב כבר מלבלב אחרי השריפה שקרתה בקיץ
אבני חול – לא רק במכתשי הנגב
כחובב גיאולוגיה מושבע, הביקור בדרך נוף הרי נפתלי הפעם פשוט עשה אותי מאושר. למה? כי ברכס רמים אפשר למצוא סוגי סלעים עתיקים מאוד שבדרך כלל נחשפים רק במכתשי הנגב. למשל אבני חול עתיקות מאוד לצד מצוקים מרשימים של סלעי גיר בצוק מנרה. כל זאת ועוד מצאתי בעצירה השנייה של הסיבוב הזה, בשביל הגאולוגי. בשלב מסוים העננות הפכה לגשם של ממש, ומצאתי את עצמי נוסע בדרך הנוף בינות לעצים בגשם שוטף-חוויה מיוחדת ללא ספק. כשירדתי לקריית שמונה ניסיתי לתכנן את צעדי הבאים בסיבוב הזה.
פריחת הסיתווניות
בדרך לגולן עוצרים בבניאס
אחרי הסיבוב המיוחד בדרך נוף הרי נפתלי התלבטתי לאן להמשיך. האם להשאר בגליל? האם לרדת אל עבר עמק החולה? אולי סיבוב לאחד מנחלי אצבע הגליל לחפש סלמנדרות שיוצאות עם הגשם? בסוף הלב והבטן הצביעו פה אחד על כנאפה בגולן (לכתבה על מפת חומוס-כנאפה-מעיינות) כי מה יותר טוב ביום טיול חורפי, מאשר לאכול כנאפה חמה שזה עתה יצא מהתנור, כשבחוץ חורפי וגשום? לדעתי אין טוב מזה בשביל הנשמה. אז התחלתי בנסיעה לכיוון הגולן, ובדרך עברתי במעיינות הבניאס, לצפות בבית מיוחד הבנוי מחמש תקופות בנייה שונות.
הבית המיוחד בכניסה למעיינות הבניאס
לאחר מכן המשכתי בכביש שמקצר בין הבניאס ובין מפל סער. זהו כביש מיוחד שסלול בינות לאלונים מצויים מהגדולים באזור, עם כנסיות עתיקות שפזורות לאורכו. ניכרים גם החצבים שבינתיים הספיקו להתייבש, אך עמודי הפריחה שלהם נותרו כעדות דוממת לסתיו שעוד רגע מסתיים ומפנה את מקומו לחורף.
חצבים שפרחו לא מזמן, גדלים על סלעי הבזלת
עולים לגולן
אחרי העצירה בבניאס, התחלתי לעלות בכביש לכיוון הכפר מַסְעָדֶה הממוקם בצפון רמת הגולן. הדרך אל הכפר עקלקלה, וללא שוליים והמיוחד בה, היא שהיא סלולה בקרבה לנחל סער, המהווה גבול גאוגרפי-גאולוגי בין רמת הגולן (מדרום) והחרמון (מצפון). הנסיעה בכביש מאפשרת מבט ייחודי אל נחל סער, ועוד מעט אני כבר למעלה בגולן.
הכנאפה מתוקה
“הכנאפה מתוקה” כפי שכתב אהוד בנאי, והיא תמיד באה בטוב, במיוחד בחורף כשקר בחוץ. אז את הכנאפה אכלתי במקום הקבוע שלי בכפר “ממתקי מסעדה”, שתמיד יודעים לפנק, גם כשאתה אוכל במקום, וגם כמובן לקחת כמה מנות הביתה. אז יצא שישבתי ואכלתי כנאפה חמה, במסעדה, כשגשם אימים בחוץ וזה עבורי לא פחות מתענוג.
מבט מערבה מכביש מסעדה-בניאס, באופק הרי נפתלי
מהגולן אל מורדות החרמון
אחרי הכנאפה הזמן שלי כבר הלך והתקצר, כי הייתי צריך לחזור להרצאה בכנס. אז ירדתי בכביש שבו עליתי, והפעם חציתי את נחל סער לכיוון הכפר עין קיניא, כפר ציור שבנוי על מדרונות החרמון . לאחר מכן ירדתי חזרה לכנס בתל חי. שמח, שבע וטוב לבב.
מסתבר שגם סיבוב ספונטני של כמה שעות יכול להיות מוצלח מאוד, ומחמם את הלב. ניתן לצאת אל חלק מהאתרים שציינתי בכתבה, או לחלקם עם שילובים שונים ומגוונים. תהנו ו”תצאו בחוץ” – יפה שם!
כתב וצילם: רֹתם אלינסון
