צאלים רחוקה מספיק כדי להרגיש כמו ניתוק אמיתי אבל קרובה מספיק למרכז כדי לא להעיק בנסיעה כמו לאילת. איך שגלגל מסתובב לו: בתקופת המלחמה עם איראן מצאנו בקיבוץ הדרומי אי של שפיות ושקט שקשה למצוא במרכז.
הרגשנו שהגענו כאשר חצינו את נחל הבשור בגשר האירי, אולי מהאחרונים שנותרו בארץ עם אפשרות ממשית להתמלא במים ולחסום את התנועה בדרכו. הפעם לאחר הגשמים שהיו באפריל הייתה זרימה מספיקה בדיוק בשביל לראות נחל אמיתי זורם ועדיין לעבור עם הרכב מבלי לשקוע.
העיתוי: הסבב השני של המלחמה באיראן. בגלל הטילים האיראנים למרכז (והשיפוץ בבית שלי), צאלים הפכה לאחד האזורים השקטים והשלווים ביותר בארץ. עבורנו מלון ארץ צאלים (שהזמין אותי לסקר) הפך להיות מפלט המאפשר סביבה שקטה ומרגיעה. להזמנת מקום: מלון ארץ צאלים, טל: 08-9989268
מדשאות, שבילי בטון – מלון שמרגיש חלק מהקיבוץ
הקפה בבוקר של המלון
לפני שאספר לכם על יפי המתחם הקיבוצי של החדרים אליו הגענו, אספר לכם על הלובי המקסים שהרימו פה בצאלים במבנה נפרד המשמש גם לקבלה. הלובי והוא מעוצב וכייפי במיוחד. יש בו מטבח עם מיקרו, תמי 4, אי ענק, ופינות ישיבה נהדרות. כשתגיעו אליו אולי יתמזל מזלכם לפגוש את שליטת המקום: החתולה סוזי, שישנה לה על הערסל ולא מתרגשת מאף אחת סביבה.
המלון משתלב בצורה נעימה עם הקיבוץ עצמו כהמשך רציף ולא מגודר של הקיבוץ. הוא נמשך בכל הצלע המערבית של הקיבוץ בין עצים ותיקים ומדשאות שגורמים לך לרצות להיות קיבוצניק (עד שאתה שוקל את כל שאר ההיבטים המורכבים של זה).
סוזי אדישה לנושא הקפה בשבת
גולת הכותרת של הלובי, חוץ מהעיצוב, הכורסאות המעניינות, המוסיקה המצוינת והאווירה – היא מכונת הקפה. אני מציין זאת לא רק בגלל טעמו של הקפה אלא בגלל עצם קיומו הזמין בכל שעה: במלונות רבים אם אתם, כמוני, מאוכלוסיית משכימי הקום בעולם, תרדו לפני שעות הפתיחה המוכרות ללובי כבוי וחשוך, אשר בו אולי תהייה מכונת קפה מוסתרת וכבויה מאחורי הבר – לא זמינה עבורכם.
פה המכונה זמינה ופתוחה כל הלילה והבוקר, אבל לצערי כן מושבתת בשבת – כמו ברוב המלונות בישראל (מייסדי התנועה הקיבוצית זזים באי נוחות בקברם). את התמי 4 לא מכבים, את המיקרו אפשר להפעיל, את האורות כנראה שתדליקו בכניסה, אבל את מכונת הקפה לא (אלא אם תפעילו חתרנות חילונית – תלחצו על כפתור ההפעלה שלה מתחת לכיסוי, תקחו את החלב ותכניסו אליו את הצינורית, ותגלו שזה יכול לעבוד ממש טוב גם בשבת).
טיפ חשוב על תיירות ואירועים באזור – איך לדעת מה קורה פה?
טיפ מקומי הוביל אותנו אל מבשלת הבירה Isis – שארחה הופעת מוזיקה בלקנית בשישי בצהריים. שילוב של מטיילים, חיילים מגבול עזה במילואים ובסדיר, ואוכלוסיה מקומית ישבו על ספסלי העץ עם בירה מקומית, צ׳וריסוס כרוב וחרדל. היה כיף והבירה היתה טעימה!
על ההופעה והמקום סיפרה לי דורון נחמני אשטן, מנכ״לית עמותת התיירות של שקמה הבשור – שזו שותפות של חמש מועצות אזוריות: הבשור, שער הנגב, אשכול, שדות נגב, בני שמעון ומרחבים. מטרתם לנהל את כל מי שעוסק בתיירות באזור כקהילה (קורסים, הכשרות, סיורים לימודיים וכו׳), כמו כן הם המפיקים של אירועי התיירות הגדולים והמוצלחים פה – כמו דרום אדום, כדורים פורחים בקיץ (לפני המלחמה), צלילי לילה – הופעות חיות בבתי עסק שונים, ועוד אירועים לפי לוח השנה והחגים.
מטיילים בואו – שמחים לקראתכם!
לא פשוט לייצר תיירות בישראל, ועוד יותר קשה בעוטף עזה, עם הרקע של השכול. אבל האזור משווע לצמוח מעבר לזה, ודורון עוסקת במאמץ חשוב לזמן לפה גם תיירות של איכות חיים, קולינריה, תרבות ותיירות חקלאית (אירועי קטיף עצמי ועוד).
כדי שזה יקרה, אנחנו כמי שמגיעים לאזור צריכים לדעת מה קורה ואיפה? לכן ואחד הדברים החשובים בפעילות העמותה – היא הנגשת המידע על מה שקורה פה באזור. האתר והסושיאל של העמותה חיים ומעודכנים כל הזמן – תמצאו שם איפה לישון, איפה לטייל, מה האירועים שיש באזור, איזה עסקים מעניינים מציעים דברים שכדאי לבדוק, ופשוט חובה להכנס לשם כדי לדעת מראש ולא לפספס את הדברים החשובים. בעת הביקור שלכם – זכרו לפרגן לעסקים המקומיים. כנסו למידע לערוצי העמותה:
- אתר האינטרנט – תיירות צפון הנגב
- עמוד האינסטגרם – דרום אדום – עם הצעות עדכניות כל הזמן
- עמוד הפייסבוק – גם פה תמצאו מה שמתוכנן למועד הביקור שלכם
לחצו פה לקבל את הכתבות בוואטסאפ:
טיילנו קצת בשבילי הקיבוץ
הליכה קצרה בשבילי הקיבוץ היא הזדמנות להראות קיבוץ, ולדבר עם הבת שלי על הרעיון הקיבוצי. כמו רוב הקיבוצים גם צאלים הוא מקום מזמין ויפה: הסביבה מטופחת מאוד, מלאת ירוק, עצים ופרחים. לילדים יש פה גן שעשועים עם מתקן גדול וכייפי שיספק להורים כמה דקות הפוגה.
אני אוהב את מדרכות הבטון הטיפוסיות לקיבוצים ואת הרעיון של מקום מגורים שמתבסס על אופניים (וקלנועיות למבוגרים) – שקט, נקי, ירוק, ופסטורלי. אחרי כל ההסברים מלאי החיבה שלי להיבטים רבים שדיברנו עליהם, הבת שלי שואלת אותי האם הייתי מוכן לגור בקיבוץ… יפה פה, אבל… אתם הייתם מסוגלים?
יצאנו אל הגשר התלוי על נחל הבשור
הכניסה אל הגשר מכביש 222 תפגיש אתכם עם מגדל התצפית החולש על נחל הבשור והסביבה. ערוץ הנחל רחב ומלא בצמחים ומים (באביב, אחרי שירדו קצת גשמים בחלקיו העליונים).
התצפית היא הזדמנות לראות גם את המישור הענק הזה – נגב צפוני. הכבישים פה ישרים וארוכים, והאדמה מישורית מאופק לאופק כמעט. בכל האזור חקלאות יפה ומרגיעה. אנחנו באביב והפרחים פורחים – הגענו קצת באיחור לצבעים המגוונים והפריחה הצהובה כבר שולטת, עם מעט סגולה לצדה.
הצטרפו לניוזלטר ונעדכן אתכם פעם בשבוע על כתבות חדשות:
הגשר הוא האטרקציה העיקרית פה וטוב שנבנה – 80 מטר אורכו, חצינו אותו אל הפסל שבגדה השנייה, והוא לא נקרע (זה מה שבוודאי עובר בראש של כל מי שחוצה). הוא חינמי, ויש גם את הגן הלאומי של הבשור על כביש 241 שהוא בתשלום לרשות הטבע והגנים, ומציע מתחם מוסדר מאוד, מדשאות, ועוד.
המשכנו לדרך השדות – עדיף באופניים!
מקיבוץ צאלים יוצאת ״דרך השדות״ – דרך יפה מאוד החוצה את המישורים והשטחים, בכביש ״קטן״ וצר. כביש פנימי ושקט מאוד, מצאלים ועד ניר יצחק – כ 20 ק״מ שחובה להגיע אליהם. לאורכה יש נקודות עצירה ופיקניק מעטות ששמות אתכם בלב השקט החקלאי היפה.
האזור לא יכול שלא להזכיר את העבר הקשה שלו: ככל שמתקרבים לגבול הרצועה מתרבות נקודות הזיכרון והאנדרטאות. בתחילתה של הדרך בצד של צאלים זיכרון ״עקבות ביבס״ לזכרה של משפחת ביבס ז״ל. בהמשכה, מתחם לזכרו של סגן-אלוף מחמוד ח'יר א-דין ז"ל, דרוזי גיבור ישראל שנהרג במבצע מיוחד של סיירת מטכ"ל בעזה.
ממזרח רואים את מגדל הסינוור המטורף של אשלים – עשרות קילומטרים מכאן, ואחריו את הר הנגב. דרך הנוף הזו מזמנת את המבט גם אל הזיכרון וגם אל הנוף והסביבה היפה. מומלץ מאוד לעשות אותה עם אופניים – אם אתם מתחילים החנו רכב אחד בסופה ורכבו 20 ק״מ (קלים), ואם קצת יותר מתקדמים – אני בטוח שתזכרו לטובה את ההלוך והחזור לאורך 40 ק״מ איכותיים ושקטים.
דרך השדות – מבט דרום מזרחה
היינו מחוץ לעונת הבריכה, אבל זה עוגן חשוב
מלון ארץ צאלים פועל לצד חאן ארץ צאלים וביחד הקיבוץ מציע אירוח לקבוצות, גם גדולות – עם הרבה מרחבים ומיקום שמאפשר לטייל במרחב מאוד גדול – מהעוטף ועד כביש 10 שנפתח מזרחית-דרומית לפה בחגים. שילוב של חאן וקמפינג עם מלון מאפשר המון סגנונות ביקור ומבקרים, ובטווח מחירים משתלם והגון מאוד.
כשאנחנו היינו פה הגיע למקום משפחה גדולה ואורחים דתיים לשבת חתן בסופ״ש. לצידם הגיעו משפחות מטיילים וחבורת ג׳יפאים. יש פה פוטנציאל לביקורים להרבה קהלים, אבל הבריכה – משמעותה יופי של יעד למשפחות. אפילו בתי הטינאייג׳רית היתה מאוד מאוד שמחה לבלות בבריכה חצי יום כל יום בחופשה הזו, ולהשאיר את החצי השני לטיולים. הבריכה פתוחה ממאי עד ספטמבר והכניסה אליה חופשית לאורחי המלון.
חדר נוח, פשוט אך אסתטי
יש אתגרים ברורים לאזור
מעבר לתקלה זמנית שהיתה לנו עם המים החמים במלון ערב אחד, מאוד חסרות פה אטרקציות קבועות ״ברות קיימה״ – שיודעים שהן שם ואפשר להגיע אליהן כמו פארק חבלים, מתחם קארטינג, פארק מים, או טיולי ריינג׳רים/באגיס/טרקטורונים. ברור לי שיש מלא חסמים לזה: רצועת עזה ליד ועונתיות בטחונית, היתכנות כלכלית בעייתית, עלויות עתק, ייעוד קרקע (לא כזה פשוט לבקש ממנהל מקרקעי ישראל להמיר קרקע לחקלאות בייעוד תיירותי).
בעיני זה מסוג הדברים בדיוק שהיום זו חובתה המוסרית של ממשלת ישראל להסיט משאבים לכיוונם. הרי במקומות כאלה, ליזמים סיכוי גבוה יותר להיכשל בגלל התנאים שהמדינה לא מצליחה לייצב ולכן תפקידה לפצות על כך. הצפייה שיעבוד פה שוק חופשי רגיל היא מגוחכת כשיש כל שנתיים סבב ביטחוני, וצריך לבנות מנגנונים וכלים שיאפשרו לאזור להיות אטרקטיבי ולפצות על כך בתקופות רגיעה. זה יועיל הרבה יותר לכולנו וראוי פי אלף מההשקעה של ישראל בחרדים, במשתמטים ובשטחי יהודה ושומרון. כנ״ל לגבי גבול הצפון.
הצטרפו לניוזלטר ונעדכן אתכם פעם בשבוע על כתבות חדשות:
לסיכום: ביקור בצפון הנגב ובמלון צאלים
בסופו של יום, הביקור בצאלים הוא תמצית הישראליות המורכבת של 2026: קפה בלובי מעוצב מול חתולה אדישה, לצד נסיעה ב"דרך השדות" היפהפיה, שרצופה בזיכרון כואב על הפקרה וגבורה. האזור הזה, על מרחביו האינסופיים והאנשים שמחזיקים אותו בשיניים, משווע להפוך למגנט תיירותי של איכות חיים. עד שהשינוי הזה יגיע מלמעלה, אנחנו נמשיך להגיע מלמטה – כדי לפרגן לעסקים המקומיים, לחצות את הגשר התלוי ולקוות שבפעם הבאה שנגיע, הבריכה כבר תהיה פתוחה והשקט יהיה באמת מוחלט. להזמנת מקום: מלון ארץ צאלים, טל: 08-9989268
מאת: גיא חלמיש
גיאחה בלובי הנעים
