הרבה מילים נכתבו על נחל צפית בימים האחרונים. כנראה שמעולם לא הוזכר שמו של הנחל פעמים רבות כל כך בזמן קצר כל כך. האסון שבו מצאו את מותם עשרה חניכי וחניכות המכינה הקדם צבאית בני ציון שם זרקור על הסכנה הטמונה בטיול במדבר בימי גשם.
מאת: שי יגל
תודה לרועי גלילי על הסיוע בהכנת הכתבה.
צילום: צור מוסרי, אלה לוטן, רועי גלילי, אסף יגבס, שרה הלוי.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
העובדה שהאסון התרחש דווקא בנחל צפית אינה מקרית; מתכנני הטיול ידעו שיש סכנת שיטפונות ואף שינו את המסלול הטיול מנחל צאלים אל נחל צפית, כך שברור שלא היה פה חוסר ידע או אי הבנה של הסכנה הטמונה בשיטפונות. יתכן שהיה פה שיקול דעת לקוי שנבע משני גורמים מרכזיים. אולי שני הגורמים האלו הביאו לקבלת ההחלטה הגורלית:
- אי הבנה של העוצמה הפוטנציאלית של השיטפון.
- הכרות לקויה עם מסלול נחל צפית.
נחל צפית אינו במדבר יהודה
אין כמעט מדריך טיולים או אפילו מטייל בעל ניסיון לא רב, שלא מכיר בתאוריה את הסכנה שבשיטפונות. לרוב נוטים לקשר את סכנת השיטפונות אל מדבר נחלי מדבר יהודה, על המפלים הדרמטיים שבו והערוצים התלולים היורדים ממצוק העתקים אל ים המלח. גם במקרה הזה של נחל צפית רבים טועים לחשוב שמדובר בנחל שנמצא במדבר יהודה. יתכן שדווקא העובדה שנחל צפית אינו נמצא במדבר יהודה אלא במזרח הנגב, בחלקו העליון ובערבה בחלקו התחתון, ומבנה הנחל אינו כולל מפלים ארוכים ומפחידים כמו בנחלי מדבר יהודה, היא שהביאה להחלטה להעתיק אליו את מסלול הטיול. הטיול היה אמור להיות במקור בנחל צאלים הידוע בשיטפונות שלו, במפליו האדירים ובמסלולו המאתגר.
תדמית של נחל לטיולי משפחות
הנחל מתחיל אי שם במישור ימין, באזור צומת צפית ומסתיים בערבה. אפשר לחלק את מסלול ההליכה בו לשלושה חלקים:
- החלק העליון שכולל את עין צפית ויורד אל כביש הגישה למכתש הקטן.
- חלקו התיכון שמתחיל לפני כביש הגישה למכתש הקטן ומסתיים בכניסה למעוק נחל צפית.
- חלקו התחתון שהוא בעצם מעוק קצר וצר, ובו ארע האסון.
בימים כתיקונים זהו טיול שמתאים לכל אחד, וחלקו התחתון בשילוב עם נחל תמר הסמוך או כמסלול בפני עצמו, הוא טיול משפחות פופולרי. תדמיתו של הנחל הייתה תמיד כידידותי למשתמש, ופשוט לביצוע. התדמית הזו היתה כנראה גורם משמעותי בקבלת ההחלטה להעביר את מסלול הטיול אל נחל צפית.
למה לא לקחו את המסלול העוקף?
מסלול נחל צפית המלא מצומת צפית ועד לכביש 90 אורכו כ-15 ק”מ, כאשר רוב רובו של המסלול כולל הליכה בשטח פתוח יחסית או מעקף של כמה מפלים בחלקו העליון. המעוק הוא חלק קצר של 700 מ’, ויש מעקף נוח שחוסך את ההליכה במעוק עצמו. הכרות טובה יותר עם המסלול והבנה של הסכנה הטמונה בשיטפון מקום כזה, הייתה מובילה את מתכנני המסלול אל המסלול העוקף. מיקומו של המעוק בחלק נמוך של הנחל היא עניין משמעותי לעוצמת הזרימה: לאורך 20 ק”מ (אורכו של נחל צפית) “אסף” הנחל עוד ועוד מים מהיובלים השונים, כך שעוצמת המים במעוק עצמו הייתה אדירה, ולכן התוצאות הטרגיות.
נחל חוצה רכס
חשוב לציין: נחל צפית הוא נחל חוצה רכס (דייקה בסלנג הגיאולוגי), אחד הבודדים בארץ – מתחיל במישור ימין וחוצה את רכס חצרה. עוצמתה של הזרימה בנחל אכן נובעת מהיקף אגן הניקוז שבאירועים נדירים הופך לעוצמתי מאוד. השינוי במהירות הזרימה ומה שהופך את חלקו הקניוני של הערוץ למלכודת מוות עבור מי שנמצא בקניון נובע מן השינוי הגיאולוגי והגיאומורפולוגי – המעבר מאדמות החמדה המישוריות יחסית של רמת מזר לגיר האיאוקני שבפתח הערוץ. זה יוצר תוואי נוף מאוד תלול ומפלי עם מקדם חיכוך נמוך מאוד (הגיר חלק) ומעלה באופן דרמטי את מהירות הזרימה.
אחד היפים בנגב
המסלול בנחל צפית הוא אחד יפים והמוכרים בנגב, הנגישות הקלה אליו, הנופים המרשימים, וההליכה המגוונת הפכו אותו לאחד ממסלולי הטיול הפופולריים ביותר בארץ. הוא חלק מטיולי בית ספר, טיולי משפחות, ואפילו שביל ישראל חוצה אותו לרגע קצר. נראה שדווקא הטריוויאליות של המסלול היא שגרמה לקבלת ההחלטות השגויה והתוצאה הקטלנית. אין יציאה לשטח שאין בה מידה מסוימת של סיכון, תפקידנו גם כמטיילים בודדים, וכמובן עבור אלו שמתכננים טיולים לקבוצות ולארגונים הוא לנהל את הסיכונים האלו. מארגן חייב להבין מה עומד מולו, מה הסכנות לאור המסלול והתנאים הצפויים ומה החלופות.
אינני חובב גדול של הטלת אחריות על המדינה בנוגע להחלטות של אדם או קבוצה, אבל נראה שבשלו התנאים כדי שהמדינה תיקח על עצמה באמצעות רשות הטבע והגנים או כל גוף אחר, את משימת הנגשת המידע למטיילים. לא בצורה של רגולציה נוספת וסגירה חסרת הבחנה של כבישים ומסלולים, אלא בצורה של יצירת יעד אחד באינטרנט – שנותן את כל המידע הנדרש, כדי שכל אחד ואחת יוכלו לעשות את ניהול הסיכונים שלו בצורה נכונה וכך לצמצם סיכונים מצד אחד בלי לצמצם את הזכות הבחירה מהצד שני.