פסטיבל הטיפוס השנתי התקיים בסוף השבוע האחרון בגיתה שבצפון. הפעם הוא היה בסימן אחר, שגם מבשר על שינויים בענף. שי בן דרור היה שם, טיפס, השתתף בסדנאות, נהנה מהאווירה ובעיקר נשאר עם מחמאות.
מאת: שי בן דרור
צילום: בר רוזנפלד, שי בן דרור
קצת רקע – רוחות של שינוי
בשנה האחרונה ענף הטיפוס – על כל סוגיו עבר שינוי משמעותי, והפעם לטובה: מענף שהתבסס שנים על גבי יוזמות פרטיות, החל מפיתוח מצוקים ועד לקיום תחרויות, בוצעה הסדרה של מועדון המטפסים הישראלי וחלוקה מוסדרת לתחומי אחריות, מתנדבים, והכרה רשמית מאיגוד הטיפוס הבינלאומי. פסטיבל הטיפוס, התקיים בשנים האחרונות אך במתכונת מעט מצומצמת. השנה, הוא עמד כתצוגה שכזו – עושים סדר במקביל להתפתחות הפופולריות של הענף – קהילת הטיפוס כאן כדי להמשיך להתקדם.
הדרך לפסטיבל הטיפוס- זה לא היה קל…
קיום הפסטיבל בגיתה הוא תמונה של חלק מתהליך השינוי. מצוקי גיתה – מאתרי הטיפוס הפופולרים והגדולים בארץ, סבלו שנים מחוסר הסדרה אל מול רשות הטבע והגנים. מטפסים קיבלו קנסות, פקחים הגיעו בתכיפות וטיפוס במצוק היה שווה לעבירה.השנה הוסדר האיזור, ניתן לטפס בכיף, והפסטיבל התקיים בגיתה לאחר שנים של מאבקים מצד המטפסים עד לקיום פסטיבל הטיפוס.
הפסטיבל, כמו שאמרתי, בסדר גודל אחר. גם קיום פסטיבל כזה, שמבוסס על מתנדבים ונזקק לעבודה רצינית מול גורמים רבים, מהווה אתגר בפני עצמו. עוד מכשול בדרך, אבל עבר בשלום.
אם כל זה לא מספיק, הרי שבתאריך המקורי ירד גשם, שהוביל לדחיית האירוע. כל זה לא עצר 350 מטפסים, מכל הסוגים, הגילאים והמינים להגיע לסופ”ש תחת כיפת השמיים, לטובת הקהילה והטיפוס (כמובן ללא המטפסים שרצו להגיע, אך ההרשמה נסגרה לראשונה בתולדות המועדון, שבועיים מראש).
יום שישי בערב
הערב המרכזי של פסטיבל הטיפוס, אחרי יום טיפוס מלא במצוקי גיתה, הכיל המון סדנאות על המצוק ולצידו. כל משתתפי הפסטיבל הגיעו למתחם ליהנות מהאווירה, מבירות קרות וארוחת ערב חגיגית ויפה. לאחריה, התקיים פאנל וטקס הפסטיבל, שהיווה אירוע מרכזי וחשוב:
- תחילה, עלה לדבר יותם אורחן, ראש וועדת הטבע של מועדון המטפסים בכדי לקרוא לאוהבי הענף להצטרף ולתרום למועדון לטובת פיתוח אתרים נוספים.
- גידי הולנדר, יו”ר מועדון המטפסים, אמר: “בשנה האחרונה המועדון עבר הסדרה משמעותית ואנחנו בנקודת מפנה של ענף הטיפוס. ההכרה מהוועד האולימפי ומהאיגוד הבינלאומי, עד לכדי הסדרה של גיתה ואתרים נוספים היא עבודה של שנים על גבי שנים. מצפים בשנה הבאה לקבל תקציב כדי להריץ את המועדון כגוף מסודר”.
- “בולטים לא צומחים על הסלעים”- לאחר מכן, עלו לדבר ולהציג את עבודת הבילוט ופיתוח האתרים בארץ ולרי פרומקין ויותם אורחן, תוך שיחות על קשיים – פיזיים, כלכליים וחוקיים. שיחה מעניינת שנתנה זווית נוספת על הספורט שאנחנו נהנים ממנו.
- לבסוף, הגיעו ספורטאי העילית של הענף: אלכס חזנוב, נמרוד מרכוס, רם לוין, ניב פורת, מור ספיר ונעמה יוחאי, לשיחה אינטימית ומעוררת השראה על החיים היומיומיים, הקשיים שבדרך ועל דחיפה קדימה.
היה מעניין לראות ולשמוע את מובילי הענף בארץ, לקבל השראה ולראות קהילה שלמה מתאחדת לרגע, מהמטפס המתחיל למטפס המקצוען. הלילה המשיך למדורה, מוסיקה ושיחות טיפוס אל תוך הלילה.
מה עוד היה בפסטיבל?
בגדול? יומיים וחצי של חופש, אהבה לטבע ולטיפוס. הגעתי לגיתה ביום חמישי בערב, ונתקלתי באירוע מאורגן למופת. האווירה של הפסטיבל חיממה את הלב, עם מתחם מאורגן, מוזיקה, מדורה, אוכל ושיחות טיפוס אל תוך הלילה.
מארגני פסטיבל הטיפוס דאגו ללו”ז לכל אורכו (מעבר לטיפוס), וסדנאות שונות ומעניינות רצו לכל אורכו – החל מסדנאות טיפוס על המצוק או בסביבתו, שיחות ממקורות ידע, עד לסדנאות יוגה, סלאקליין ועוד. ללא ספק, גם כשאתה מתעייף מטיפוס, יש עוד מה לעשות. במהלך הימים מצוקי גיתה התמלאו באנשים, חלקם מטפסים ומתחילים וחלקם מקצוענים, ממשפחות וילדים עד לוותיקי הענף. על אף כמות האנשים אני מאמין שכל מי שרצה לטפס הצליח, והאווירה במצוק הייתה פשוט אווירת טבע חיובית. כמו שאנחנו אוהבים.
פסטיבל הטיפוס- סיכום ומבט להמשך
אין ספק שאירוע כזה יכול להעיד על נקודת מפנה בענף. אירוע שכמובן בוסס על מתנדבים, ללא מטרות רווח, אך עדיין הראה ארגון ברמה גבוהה ובעיקר הראה קהילה גדולה, יפה ומגוונת מגיעה ליהנות ביחד מהטבע. אנחנו בהחלט עדים לשינויים רבים בענף שנהפך לפופולרי ומוכר, החל מהפריים טיים בטלויזיה עד לסרטי קולנוע ודוקו בינלאומיים.
שמחתי מאוד לקחת חלק בפסטיבל הטיפוס השנה, וכמטפס וחובב אאוטדור, נתן לי אוויר בריאות – בתקווה לפתיחת עוד אתרי טיפוס, הסדרת נושאי הטבע וגדילת הענף בצורתו הקסומה.
על הכותב: שי בן דרור כותב על מה שהוא אוהב ואוהב את מה שעושה. גולש ומדריך סקי, מטפס ומטייל. חי, נושם, חושב ואוהב הרים ואאוטדורס על שלל סוגיהם, מסקי בחורף לטיפוס בקיץ. עם זיקה מיוחדת לשלג היפני והנוף הנפאלי, אך תמיד מחפש מקומות חדשים ומעניינים לחוויות נוספות.
