המדריך להר הנגב עם המשפחה – מתכון לסוף שבוע פעיל

ניצלנו את חופשת הפורים כדי לבדוק מה קורה בהר הנגב, ובעיקר מה מעניין למשפחות חובבות אדרנלין. לצורך כך העמסנו תיקים ואת הילדים וביומיים דחוסים הספקנו לגלוש בסנדבורד וממצוקים ולרכב על סוסים ועל אופניים.

כתבה וצילמה: מיה בן-צבי

למה הר הנגב?

כי אנחנו אוהבים מדבר, כי הנסיעה לא ארוכה מדי, כי בעונה הזו (והשנה במיוחד) יש שפע פריחה. ובעיקר כי שמענו על כל מיני אטרקציות מעניינים שאפשר לעשות בסביבה ומאוד התחשק לנו לבדוק אותם.
בגלל קוצר הזמן התמקדנו הפעם באטרקציות ספורטיביות ולא בטיולים. כדאי לתכנן חופשה קצת יותר רגועה ולשלב בה גם מסלולי הליכה, אבל אותם נשאיר לכתבה אחרת.

סנדבורד (גלישת חולות) עם “דרור במדבר”

התחלנו את המסע שלנו על דיונה חלקה ונקיה ליד צומת שבטה, שדרור בן-אור (מאשלים) מפעיל בה תחנה של גלישת חולות. כשהצגנו בפני הילדים את התכניות, גלישת החולות הלהיבה במיוחד את חובב הסקייטבורד שבחבורה.
דרור וצוות המדריכים שעובדים אתו קיבלו את פנינו עם מים קרים ותה חם בסככה למרגלות הדיונה, שם קיבלנו הסבר קצר על הדרכים השונות לגלוש על הדיונה ואת הבורדים הייעודיים עליהם גולשים. מתחילים בקטע מעט קצר ומתון יותר, וברגע שתופסים בטחון עוברים לאזור התלול והארוך יותר. המנוסים יותר בגלישה (מכל סוג שהוא) תפסו את העיקרון מהר יותר מהאחרים. די מהר כולנו גילינו את היתרון הגדול של גלישת חולות על פני סקייטבורד או סנובורד – הנפילה לא כואבת. עם ההבנה הזו הרבה יותר קל לאזור אומץ ולנסות לגלוש גם בעמידה.
כניסה משפחתית (עד שש נפשות מעל גיל שנתיים) עולה 550 ש”ח, לשעה וחצי, ויש שעות כניסה מוגדרות מראש. במבט ראשון זה עלול להראות מעט זמן, אבל אחרי כמה העפלות לראש הדיונה ברגל,  גילינו שמשך הפעילות הספיק גם לסיור פריחה קצר מסביב. התחנה פעולת כל השנה, בחורף כל שעות היום ובאביב ובקיץ מארבע אחה”צ בלבד. בתקופות עמוסות מוצעים גם אופני קרטינג. לקבוצות גדולות, ניתן להוסיף גם טיולי ג’יפים, ארוחות מדבריות, ופעילויות גיבוש שונות. בכל מקרה יש לתאם הגעה מראש באתר.

רכיבה על סוסים ב”חוות האלפקות”

אחרי עצירה לארוחה קלה במרכז המסחרי של מצפה רמון, המשכנו אל חוות האלפקות של משפחת דביר, הממוקמת בקצה העיירה. בחווה מגדלים אלפקות ולאמות לצמר, רכיבה ונשיאת משאות, אך הסיבה להגעתנו היתה הסוסים, שכמה עשרות מהם חיים בחווה. על חלק מהסוסים בני המשפחה רוכבים במירוצי אנדיורנס ורבים אחרים נושאים רוכבים בטיולי רכיבה במדבר סביב החווה.
בין הכניסה לחווה לאיזור הסוסים ישנן כמה מכלאות של אלפקות ולאמות שמסתובבות חופשיות. בבקתה שמשמשת גם בית קפה מחלקים שקיות עם גרעינים להאכיל בהן את חיות החווה. למרות שהגענו מכוונים לרכיבה על סוסים, הילדים ביקשו להתעכב עוד ועוד בחברת החיות האחרות בדרך.
יצאנו לרכיבה בתור של שישה סוסים – על הראשון מדריכה מטעם החווה, ואנחנו על הבאים בתור. הסוסים מאוד מיומנים בסוג הזה של הרכיבה, והסתדרו בעצמם בתור, כך שהרכיבה היתה נוחה וזורמת גם לחסר הנסיון שבינינו. במהלך הטיול המדריכה גם הנחתה אותנו לגבי הרכיבה וגם הסבירה על מה שראינו במדבר סביבנו – מתקני החווה, הנוף המדברי והחי והצומח שבדרך. למרות ששלושת הילדים רוכבים ואפילו דוהרים לפעמים, חווית הרכיבה בנוף המדברי היתה מסעירה עבורם. טיול של קצת יותר משעה, כמו זה שאנחנו יצאנו אליו עולה 175 ש”ח לאדם.
למי שמעדיף לוותר על הרכיבה – ניתן להיכנס לשטח החווה במחיר סמלי וליהנות מהמפגש עם החיות. בנוסף, החווה מציעה מגוון אטרקציות סביב האלפקות והלאמות – החל מסדנאות שקשורות בצמר ועד טיולים שבהם הלאמות נושאות את הציוד. לקבוצות גדולות ניתן לתאם מראש גם פעילויות גיבוש שונות סביב המדבר וחיות החווה.

רכיבה על אופניים ב”גיאופן”

את היום השני התחלנו בגיאופן שבמרכז המסחרי במדרשת שדה בוקר. המקום משלב חנות אופניים, שירותי תיקונים קטנים, והשכרת אופניים למטיילים. אנחנו הגענו כמובן כדי לשכור אופניים. בעל החנות, אסף עמיחי,  בחר לנו אופניים מראש בהסתמך על גילאי הילדים. כיאה לילדים, הם לא היו מרוצים מהבחירה שהוצעה להם, ואסף החליף והתאים להם כמה זוגות אופניים בסבלנות ראויה לציון, עד שכולם היו מרוצים. עם השכרת האופניים מקבלים מפה ובה שני מסלולים אפשריים, האחד באורך כשבעה ק”מ בשדה צין והשני באורך כעשרים ק”מ ברכס חלוקים. שניהם מסלולים נוחים מאוד לניווט ולרכיבה, ונבחרו בין השאר בזכות הניגשות הגבוהה שלהם לרכב חילוץ במידת הצורך.
מפאת קוצר הזמן בחרנו במסלול הקצר ולשמחתנו אסף הצטרף אלינו, וכך זכינו להסברים מקיפים ומעניינים בנקודות שונות לאורך המסלול. המסלול שרכבנו יכול להיות חילוץ עצמות נחמד באמצע נסיעה ארוכה, או גיוון מעניין במהלך חופשה שעיקרה טיולי הליכה. המסלול הארוך יכול להיות עיקרו של יום נחמד.
יש לחברה עוד נקודת השכרה, במלון בראשית במצפה רמון שבה מושכרים אופני שיכוך מלא, המתאימים לתוואי באיזור.
בכל מקרה השכרת האופניים היא פתרון נוח למשפחה שרוצה לשלב גם רכיבה במהלך החופשה, בלי להסתבך עם העמסה של האופניים. השכרת אופני זנב קשיח בשדה בוקר עולה שישים עד שמונים ש”ח לזוג אופניים (תלוי בגודל), ואופני שיכוך מלא במצפה רמון עולות 120 ש”ח. יש לתאם השכרת אופניים מראש באתר.

אוכל ולינה

הר הנגב שופע אפשרויות לינה – החל בחניוני לילה של רשות הטבע והגנים, דרך צימרים בחוות הבודדים ועד מלונות במצפה רמון. אנחנו הוזמנו על-ידי טל גרליץ, מחברת “טל במדבר” להתארח במדרשת שדה בוקר. טל מפעיל שמונה צימרים ברמת הנגב, בגדלים ובטווחי מחירים שונים. קיבלנו צימר בשם “שירה במדבר”, זהו אחד הצימרים היותר בסיסיים שהוא מציע: חדר שינה עם מיטה זוגית, סלון עם שתי ספות נפתחות (למיטת יחיד ולמיטה וחצי), טלוויזיה בכל חדר, מטבחון ושירותים-מקלחת. בלי ג’קוזי ונרות ריחניים, אבל עם תשומת לב למה שחשוב: מאחר והודענו מראש שנגיע מאוחר דאגו לפתוח ולהציע לנו את המיטות לילדים בסלון, במטבח יש מכונת אספרסו ותנאים נוחים לבשל ארוחה פשוטה ועל השולחן חיכו לנו קערות גדושות פרות ועוגיות. הצימר הזה עולה 450 ש”ח למשפחה באמצע השבוע ו-550 בסופ”ש.
בכל הנוגע לאוכל, האיזור עדיין לוקה בחסר, ההיצע הקולינרי נשאר קצת מאחור מבחינה כמותית יחסית לאפשרויות הבילוי והלינה, אך גם בהקשר הזה מסתמנת התקדמות. את רוב הארוחות הטובות יותר תמצאו בחוות הבודדים או ברובע דרכי הבשמים במצפה רמון. לאחרונה נפתחה במרכז המסחרי בשדה בוקר מעדניה שהופכת את העצירה במקום לארוחה קלה לראויה.

סנפלינג לקינוח

אמנם ויתרנו מראש על העמסת האופניים לטיול, אבל את ציוד הסנפלינג לקחנו איתנו. הגדול בין הילדים גילה את העולם הזה לאחרונה, וקיבל ציוד כמתנת בר-מצווה כמה ימים קודם. השניים האחרים טרם התנסו בגלישת מצוקים. מכל מיני סיבות שלא כאן המקום לפרט אותן החלטנו לגלוש דווקא בנחל תמר. לאורך הדרך בעל הניסיון (הכל יחסי) ניסה ללא הועיל לשכנע את חסרי הניסיון שסנפלינג זה ממש מגניב. למרות שלא הצליח להדביק אותם בהתלהבות שלו, הם הסכימו לנסות, ומהר מאוד הסכימו אתו (וגלשו שוב ושוב).
הרעיון להיסחב עם ציוד הסנפלינג נולד מהמחשבה לגלוש במצפה רמון. סמוך למרכז המבקרים נמצאת אחת מתחנות הגלישה היחידות בארץ שאפשר להגיע אליה ברכב. לכן זה גם אחד המקומות היחידים בארץ בהם אפשר להתנסות בסנפלינג שלא כחלק מטיול או קבוצה גדולה מאורגנת מראש. חברת נגבלנד מפעילה תחנת גלישה שכזאת בתקופות היותר מתוירות. למרות שלא נעזרנו בשירותיהם, זו נראית לי הזדמנות מצוינת להתנסות ראשונה בסנפלינג.

בדרך חזרה

סיימנו את היומיים האלו עייפים אך בעיקר מרוצים. בגלל עומס החוויות הילדים התקשו לבחור את השיא, אבל הם מוכנים לחזור לכל אחת מהפעילויות שסקרנו וכולנו יחד כבר מתכננים את הטיול הבא. למשפחות שלא יוצאות במשימה עיתונאית כדאי להצטרף לפעילות אחת ביום או יומיים של חופשה, ובשאר הזמן לנוח או לטייל ברגל בסביבה. אם אתם רק עוברים בהר הנגב בדרך לאילת או לסיני – עצירה באחת התחנות שסקרנו מאוד מומלצת: זו דרך מצוינת להתרענן ולחלוץ עצמות במהלך נסיעה ארוכה. סביר להניח שאם תתעכבו קצת בהר הנגב תמצאו בו מספיק עניין כדי לתכנן שם את החופשה הבאה. ותודה ל”תיירות הר הנגב” על עזרתם בארגון החופשה.

כתבה וצילמה: מיה בן-צבי

על הכותבת: מיה עושה קצת מהרבה תחומים: רצה, שוחה, מטפסת, רוכבת, מטיילת. מעדיפה באופן ברור את החוץ והשקט, ואספלט לא נחשב. אמא, בת-זוג, מתרגלת מדיטציה, לפעמים גם מציירת וכותבת שירה מטפלת ברפואה משלימה – משלבת מגע, תזונה ומיינדפולנס.