מתי בפעם האחרונה הייתם לבד? אבל באמת לבד. בלי אנשים מסביב, מכרים או זרים, בלי הטלפון? רק אתם והמחשבות. את רובנו הלבד הזה מפחיד וכשזה קורה, אנחנו תמיד מחפשים לברוח לטלפון, להסיח את עצמנו מהמחשבות. אני זוכר שבילדותי, היה לי קשה מאוד לעשות דברים לבד. אם רציתי ללכת להופעה למשל, הייתי מחפש עם מי ללכת, אחרת לא הייתי מעז ללכת. כך גם כשרציתי לטייל. האהבה שלי לטיולים הייתה נתקלת פעמים רבות בפחד של לטייל לבד. עד שיום אחד העזתי- וזה שינה לי את החיים.
הצטרפו לערוץ אאוטפאנל בווטסאפ- קבוצה שקטה לקבלת הכתבות המעולות שלנו:
לא מחכה לאף אחד
בפעם הראשונה שטיילתי לבד, הייתה כששירתתי בסדיר בצבא. הייתי יוצא הביתה לעיתים נדירות, וכשהגיע הזמן לצאת לרגילה (שבוע חופש) ההתרגשות הייתה עצומה. לא התכוונתי לבזבז שניה מהחופש החמקמק. האמת שאני כבר לא כל כך זוכר מה היו התוכניות שלי באותו שבוע, אבל אני זוכר שניצלתי אותו במלואו. הדבר היחיד שאני כן זוכר מאותו שבוע היה טיול בן יומיים בצפון עם חבר. וידאתי איתו פעמים רבות, כי אני רגיל שמתחרטים ומבטלים ברגע האחרון, שהוא רציני לגבי הטיול. יומיים לפני הטיול, כשהראתי לו על גבי מפת סימון השבילים את תיאור המסלול, פניו הלבינו.
הצטרפו לניוזלטר שלנו!
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
התכנית הייתה לקחת אוטובוס לצפת. לרדת דרך בית העלמין ולהתחבר לנחל עמוד. משם לרדת למטה לכיוון הכנרת ולישון בחוף הירוק החדיש ליד כרי דשא (הוא היה כל כך חדש, שהוספתי לראשונה את המיקום שלו באפליקציית עמוד ענן). לאחר טבילה מרעננת בבוקר, תכננתי לעלות דרך מגדל את הארבל ומשם לתחנה המרכזית של טבריה והביתה.
יום לפני היציאה לחופשה, השותף שלי לטיול, שלא היה בעל ניסיון רב בטיולים מסוג זה, החליט לבטל. האינסטינקט הראשון שלי היה לבטל את הטיול, אבל כל כך רציתי לטייל שהחלטתי לצאת לטיול לבד. למרות שהמסלול לא מסובך, עדיין חששתי לצאת לבד בפעם הראשונה לטיול.
אני זוכר שאת הנסיעה באוטובוס העברתי עם מוסיקה באוזניות. אבל ברגע שהגעתי לתחנה שלי, הטלפון והאזניות נכנסים לתיק, ומתחילים ללכת.
הקושי האמיתי של טיול בדד
גיליתי על עצמי, שהקושי של הלבד לא נבע מקושי פיזי, או מחששות שמא יקרה לי משהו ולא אוכל להזעיק עזרה. הקושי נבע מחוסר הניסיון שלי להיות לבד עם המחשבות שלי. רובנו מוקפים באנשים ובהיסחי דעת בשגרה, ולא רגילים ללבד.
השעה הראשונה הייתה הכי קשה. התחלתי ללכת, והמוח מוצף במחשבות. מצאתי את עצמי שר שירים בקול כדי להסיח את דעתי, למרות שאני שר מזעזע. אחר כך התחלתי לדבר לעצמי בקול רם, מקריא לעצמי את מחשבותיי. לאט לאט התחלתי להתרגל לקונספט, והמחשבות הפסיקו להיות מדובבות בפרהסיה, אך עדיין התרוצצו בתוך ראשי. בהדרגה המחשבות עברו מעניינים עמוקים למחשבות פרקטיות כמו “עכשיו אני צריך לפנות שמאלה”, “עוד מעט אני מגיע לפיצול” עד שגם אלה, שקטו לגמרי ונשארתי רק אני והטבע, ב”זן”. בשלב הזה לא חשבתי על כלום. מדי פעם החלטות פרקטיות לגבי הטיול הפריעו לשלווה, אבל ראשי בעיקר היה נקי ממחשבות. זאת הייתה תחושה מדהימה! אני ממליץ לכל אחד שאוהב לטייל לנסות לטייל לבד לפחות פעם אחת. רק זהירות- זה יכול למכר!
(עוד על נושא ה Zone שמגיעים אליו בכתבה המומלצת הבאה מעולם האופניים אבל זה דומה)
טיול בדד: עצמאות מוחלטת ופתיחות למפגשים
את היתרון הכי גדול כבר ציינתי. השקט הנפשי שמגיעים אליו בטיול בדד לדעתי שווה את הכל. יתרון משמעותי נוסף זה העצמאות שלכם בטיול. יכול להיות שזה נשמע קצת אנטיפתי, אבל כשמטיילים לבד אפשר לטייל בדיוק איך שאנחנו רוצים. החל מהיכן לטייל וקצב ההליכה ועד מתי לקום בבוקר, מה לאכול ואיפה לעצור להפסקה. לא צריך להתפשר על כלום. כמובן, טיול לבד זה הטיול שהכי קל לארגן. לא צריך לחפש שותפים לטיול, לא צריך לתאם בין לוחות זמנים צפופים ואין אילוצים מלבד האילוצים שלנו. טיול לבד לא אומר טיול בודד. כאשר מטיילים בקבוצה בדרך כלל לא נכיר אנשים חדשים בדרך, אבל טיול לבד זה הזדמנות מצוינת להכיר אנשים חדשים. היחסים החדשים שלנו לא מחייבים. אם נרצה, נוכל להגיד למטיילים תודה ושלום, ולהמשיך הלאה לבד.
נהנים מדברים אחרים
בעיבודו הקולנועי של שון פן לספר “Into The Wild”, כריס מקנדלס רושם על ערש דווי את המשפט “Happiness is only real when shared”. זהו אולי החיסרון הכי גדול כאן. לחלקנו, טיול הוא פעילות חברתית, כזאת שיש לחלוק עם עוד אנשים על מנת ליהנות ממנו. אני מסכים שקשה יותר להנות מדברים מסויימים בטיול כשאנחנו לבד, אבל ההמלצה שלי לטייל לבד היא לא אבסולוטית. אני ממש לא ממליץ לשרוף את תעודת הזהות שלכם, לנתק קשר עם המשפחה ולצאת למסע גילוי עצמי באלסקה. ובכל זאת גם בטיול בדד קטן קיים הקושי הזה. אני גיליתי שכניסה למעיינות הרבה פחות אטרקטיבית בשבילי כשאני לבד. אני אשטוף פנים ואטבול רגליים, אך הרחצה פחות מהנה בלי חברים לטיול. כך גם כשמגיעים לחניון הלילה, השהות בחניון הלילה הופכת לפרקטית מאוד אלא אם מצטרפים לאחרים.
טיול בדד- איך עושים את זה?
לאחר ששקלתם את היתרונות והחסרונות של טיול בדד, יחד עם ההמלצה שלי, החלטתם לצאת בפעם הראשונה. אבל איך עושים את זה? קודם כל בטיחות. חשוב לנקוט בכל האמצעים כדי שהטיול יהיה בטוח. הדבר הראשון שתרצו לעשות זה לשתף את יקירכם בתוכנית הטיול שלכם, כולל את תיאור המסלול, נקודות בהם תצרו איתם קשר כדי להודיע שהכל בסדר, וכדי לשמור על הגמישות שלכם, לעדכן אותם גם במחשבות לשנות את המסלול. למשל, אם יכול להיות שתאריכו את הטיול או שתשנו את מקום הלינה.
כשמטיילים טיול בדד, חשוב להיות אקסטרה זהירים. אם חס וחלילה תנקעו את הרגל במקום בלי קליטה, לא יהיה מי שיעזור לכם לקום או שיזעיק עזרה. לכן גם כדאי להיות מוכנים לכל תרחיש כזה ולדעת מה לעשות. בין היתר, לא לוותר על הפריבילגיה של בטריה בטלפון או אמצעי תקשורת אחר שיהיה זמין.
אחרי הנושא הכבד של בטיחות, נעבור לנושא כבד אחר- הציוד. כדאי לבחון מחדש את הפריטים שברשותנו ולבצע התאמות קלות. כבר אין צורך בערכת בישול מלאה, ונסתפק בסט יחיד. כך גם אם אתם שוקלים לישון באוהל. ישנם אוהלי יחיד נהדרים וזולים (יחסית) בשוק. אם זה אפשרי, כדאי לצמצם את הפריטים המתכלים לאריזות קטנות יותר כמו קרם הגנה ליחיד, שמפו ביחיד וכו’. כנ”ל גם האוכל אותו נארוז וכמות המים שניקח איתנו.
טיול בדד – חוויה!
אם עושים זאת נכון ובטוח, טיול בדד יכול להיות לחוויה עוצמתית ביותר. לאחר הסתגלות קלה ללבד, שלדעתי הוא חלק מהחוויה, הטיול יכול להעניק לנו שקט נפשי, ללמד אותנו משהו על עצמנו. אני ממליץ לכם לנסות זאת לפחות פעם אחת. אבל זהירות! זה יכול למכר!
מאת: אופיר סבר
הכותב, אופיר סבר: זכה בתואר “שביליסט” ב2015 כשהשלים את שביל ישראל מדרום לצפון, מטייל מנוסה ומצלם טבע כבר 11 שנים. מדבר בהתלהבות מוגזמת על ציוד צילום וטיולים ופדנט כשזה מגיע לפק”ל קפה. סטודנט לתקשורת במכללת ספיר וכשהוא לא מצליח להתרכז במרצה הוא חושב על הטיול הבא שלו.
