אחרי יותר מדי שנים שבהן בעיקר התגעגעתי לדגם ישן של סנדלים שכבר לא מיוצר, סוף סוף מצאתי סנדל שנראה מתאים לדרישות שלי: קל משקל וגמיש, אבל יחד עם זאת מחזיק היטב את הרגל. הכירו את סנדלי גיבורים.
כתבה: מיה בן-צבי
צילמה: מיה בן-דוד
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
סנדלי גיבורים – נעים להכיר
בהקבלה לעולם היין, שבו מקובל לכנות יקב פצפון יקב גראז’, את סנדלי גיבורים ניתן לכנות מותג גראז’, או ליתר דיוק – חדר בדירה בקיבוץ. רוב תהליך הייצור קורה בחדר בביתו של יובל דקל – היזם/בעלים/ מעצב של החברה. למרות שיובל רץ בסנדלים מינימליסטיים כבר הרבה שנים, הוא לא לגמרי מסופק מהמצאי בשוק, אז הוא החליט לייצר לעצמו סנדל משלו. לאט לאט תהליך הפיתוח צבר תאוצה, עד שלפני כשנה הוא פרש מעבודתו ככלכלן והתמסר לענייני הסנדלים. אחרי הרבה ניסיונות, הדגם הראשון יצא לשוק לפני כמה חודשים, וגם הוא בתהליך מתמשך של שיפור.
הרצועות נתפרות במפעל חיצוני, ואת כל החיבורים וההדבקות יובל עושה בעצמו, כאמור בחדר בביתו בקיבוץ העוגן. ישנם שני דגמים – הרגיל אותו בחנתי, והמותאם אישית. במותאם אישית אזור הקשת מוגבה לפי תבנית גבס (בדומה למדרסים), ולכן הוא מתאים יותר למי שהמגע הנעל בסוליה חשוב לו. מלבד זאת הדגמים זהים לגמרי.
קצת על הסנדלים עצמם
אחת הסיבות שיובל לא היה שבע רצון מהסנדלים המינימליסטיים בהן הוא רץ היא הנטייה של הסוליה להתקפל. מצד שני – אחרי שנים בסנדלים דקים וקלים, סוליה עבה וכבדה כמו שיש בסנדלי הטיולים הנפוצים יותר לא באה בחשבון. כך נוצר ייצור כלאיים – סנדל עם סוליה בעובי 10 מילימטרים, בדרופ 0, שהוא ייחודי או לפחות לא שכיח. הסוליה בסנדלים שבחנתי עשויה שתי שכבות – תחתונה משטח xc city של ויבראם, ועליונה eva מעורב עם גומי. מאחר והסנדל נמצא בפיתוח תמידי נוספה לו בינתיים עוד שכבת ביניים דקה (2 מ”מ) שאמורה קצת לרכך אותו, בלי לפגוע בתחושת השטח. גם שכבת הבסיס עדיין נחקרת, ולמרות התוצאה משביעת הרצון עשויה עוד להשתנות.
כמו בסנדלי טיולים רבים אחרים, החלק בעליון עשוי רצועות פוליפרופילן, ברוחב 20 מ”מ. כאן יש אחת שמתפתלת מעל כף הרגל ומתכווננת עם אזם מתיחה, ואחת מאחורי העקב עם סקוץ’. בעיצוב החלק העליון ההבדל הכי בולט בין הגיבורים לסנדלים אחרים הוא ששארית הרצועה פונה כלפי המרכז (כלומר בין הרגליים) ולא כלפי חוץ.
סנדלי גיבורים במבחן
בסופו של דבר השוותי את הגיבורים לבעיות שהיו לי עם סנדלים אחרים, ובכולן הגיבורים ניצחו, כך שאמשיך ללכת בהם. כאמור – רוב הסנדלים הפופולריים מתהדרים בסוליה עבה, כבדה וקשיחה. הכל כמובן יחסי, אבל למי שרגילה לטווח שבין יחף לסוליה בעובי חמישה מילימטרים, ומקפידה על סוליות שטוחות לגמרי ומאוד גמישות, הסנדלים הנפוצים מרגישים לי כמו קביים מפלצתיים. למרות הסוליה העבה יחסית להרגלים שלי נהניתי מאוד מסנדלי הגיבורים, והרגשתי בהם את הקרקע באופן שמספק את הדרישות הגבוהות שלי.
בגלל ששטח המגע בין ה”גפה” של הסנדל לכף הרגל מצומצם, הסיכון ליבלות ושפשופים בסנדלים גובר. הסנדל האחרון שכמעט הסתדרתי איתו חייב פלסטר קבוע ולכן נכשל. גם את המבחן הזה הגיבורים עברו בהצלחה.
לא אגזים אם אעריך שמדדתי עד היום מעל עשרה דגמים שונים של סנדלים מינימליסטיים ושלמרות אדיקותי להנעלה כמעט יחפנית, אף אחד מהם לא היה לי מספיק נח כדי לצאת אתו מהחנות. זה כנראה עניין אישי שקשור לכף הרגל הצרה (יש שיגידו מאוד) שלי. גם בהקשר הזה סנדלי הגיבורים שימחו אותי עוד בשלב המדידה, ולא אכזבו בהמשך. ליתר בטחון נתתי גם לרחב הרגליים שאיתי למדוד את הסנדלים, והם התאימו גם לו.
יובל טוען שהוא קרא להם סנדלי גיבורים כי צריך תעוזה כדי לוותר על הריפוד והתמיכה של הסנדלים הנפוצים יותר. בתור מינימליסטית אדוקה, לא נדרשה ממני תעוזה כזו, והיעדר השיכוך והתמיכה לא גבה מחיר של כאב גם בסוף יום ארוך או עם משקל על הגב. במקרה פגשתי גם גיבור אמיתי בסנדלים – אחד שעבר לסנדלי גיבורים אחרי שנים בסנדלים רגילים, וגם הוא לא דיווח על קושי או כאבים בעקבות הוויתור על השיכוך והתמיכה. להפך, תחושת הקרקע החדשה היתה נעימה לו ועוררה בו חשק לנסות עוד נעלים מינימליסטיות.
גיבורה בשלוליות
החינוך שקיבלתי בבית הוא אחד הגורמים העיקריים לכמיהה ארוכת השנים שלי לסנדלים, למרות שהתקשיתי למצוא לי זוג נוח. בימים ממש קרים של החורף הישראלי, אבא שלי מוכן לגרוב גרביים בסנדלים. בשאר הזמן, כולל טרקים קשים (ולמעט אירופה בחורף) הוא נועל רק סנדלים, ומעדיף שלא ישנו לו אפילו את דוגמת הרצועה. אז שמחתי לקבל את הגיבורים שלי עוד לפני שהחורף נגמר, ולבדוק אותם גם בתנאים פחות חמים. מסקנה ראשונה: כשקר בחוץ, קר מאוד ברגליים בסנדלים.
מסקנה שניה: תענוג לרוץ בסנדלים בגשם! המים לא נספגים או נעצרים בהם, ואין שום סיבה להימנע משלוליות. ספציפית לגבי הגיבורים: הסנדלים הרגישו מאוד יציבים הן על בוץ והן בוואדי הזורם. בשני המקרים הבעיה היחידה היתה ההחלקה של הרגל בתוך הסנדל. עצירה קצרצרה להידוק קצת מעבר למה שנעים וגם הבעיה הזו נפתרה.
נקודה קטנה לשיפור
מבנה הרצועות הייחודי, שבו המתיחה נעשית כלפי המרכז, הוא גם נקודת התורפה של הסנדל. שארית הרצועה קצת מציקה בין הרגליים, בדומה לשרוך פתוח. כשהעברתי את שארית הרצועה בין הרצועה לרגל הבעיה נפתרה בהליכה אך הרצועה המשיכה להציק (ולהסתכן בהסתבכות בשרשרת) ברכיבה על אופניים. סביר להניח שהעניין הזה פחות יטריד על כפות רגליים רחבות, ובכל מקרה בינתיים הרצועה קוצרה מעט, ואם הרצועה עדיין ארוכה מדי יובל ממליץ לחתוך אותה ולחמם את הקצה (כמו בשפצור צבאי).
סנדלים עם הפנים קדימה
אחד הדברים הכיפיים בשימוש במוצרים של חברות קטנות ומקומיות, הוא התגובה המיידית למשובים. בחודשיים שעברו מאז שקיבלתי את הסנדלים שלי הוכנסו בהם שני שינויים קטנים, ויובל ממשיך לקבל משובים ולחפש חומרים ופתרונות כדי להמשיך ולדייק את הסנדלים. כבר עכשיו מאוד נהניתי מהם, ומסקרן לראות לאן הם יתפתחו בהמשך.
כמה ואיפה?
ניתן להזמין סנדלי גיבורים באתר, שבו יש גם קובץ PDF להדפסה כדי לבחור את המידה. כדי לראות את הסנדלים לפני או ליצור תבניות כף-רגל לסנדלים מותאמות אישית ניתן לתאם עם יובל או לגשת לחנויות טרקומניה בחיפה ופ.ס.ק. רופ אקסס ביבנה. סנדל רגיל עולה 250 שקלים, ומותאם אישית 350. אם תרצו גם משלוח בדואר, יש להוסיף עוד 15 שקלים. הסנדלים מורכבים רק לאחר ההזמנה, ולרוב נשלחים תוך שבוע וחצי.
כתבה: מיה בן-צבי
צילמה: מיה בן-דוד
על הכותבת: מיה עושה קצת מהרבה תחומים: רצה, שוחה, מטפסת, רוכבת, מטיילת. מעדיפה באופן ברור את החוץ והשקט, ואספלט לא נחשב. אמא, בת-זוג, מתרגלת מדיטציה, לפעמים גם מציירת וכותבת שירה מטפלת ברפואה משלימה – משלבת מגע, תזונה ומיינדפולנס.
