שחר אלוש מביא לכם את הכתבה השניה בסדרת הכתבות “איך לעשות טרק בחו”ל בפחות מ1000 ש”ח”. והפעם: אל פסגת הר מוסאלה בבולגריה, אל גובה 2925 מטרים, כמעט בחינם…
כתב וצילם: שחר אלוש
בתחילת 2015, באחד מחיפושי הטיסות הזולות שלי, כשכבר חיפשתי טיסות לאזור ספטמבר, נתקלתי בטיסה לסופיה (בירת בולגריה) בסכום נמוך של כ460 שקלים. מיד נכנסתי לבדוק את שמורות הטבע שמציעה בולגריה, ושמחתי לגלות שיש לא מעט. מי שמכיר אותי יודע, שלטפס לפסגה אייקונית, הכי גבוהה במדינה, זה משהו שאני מאוד אוהב לשלב בטרקים שלי. ההר הכי גבוה בבולגריה נקרא “Musala”, והוא נמצא בשמורת הטבע “RILA” שנמצאת במרכז המדינה, בצידה המערבי, כ100ק”מ סופיה. כמובן שלאחר מחקר קצר הזמנתי את הכרטיס.
תכנון המסלול ופריסה לימים
לטיול הזה טסתי לבד והנחיתה הייתה מוקדם בבוקר, היו לי 6 ימים מלאים וטיסה ביום השביעי בבוקר הביתה. החלטתי הפעם על פורמט שאני אוהב, ויתאפשר בטיול הספציפי הזה: יציאה משדה התעופה והליכה עד לפסגה הגבוהה במדינה.
סופיה ממוקמת במערב המדינה והגובה שלה הוא כ500מ’. התכנון היה לגמוע את 100 הקילומטרים עד הפסגה ביומיים וחצי, שיש בהם טיפוס של לא פחות מ3500מ’. ביום השלישי להעפיל באמצע היום לפסגת ה”Musala”, ולהמשיך הליכה של עוד כ12ק”מ באותו היום לתוך השמורה. את היום הרביעי לבלות בצעידה של כ25ק”מ בשמורה, לישון את הלילה הרביעי בבקתה של השמורה, וביום החמישי לסיים את הטרק בהליכה של עוד כ20ק”מ עד מנזר “Rila monastery”. סה”כ כ150ק”מ ב4 וחצי ימי הליכה, עם כ4000מ’ טיפוס מצטבר.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
ציוד מתאים וארוחות ערב ונשנושים מהארץ
כמו שרשמתי בכתבה הראשונה (איך לצאת לטיולים בחו”ל בפחות מ1000 ש”ח), על משהו אחד אי אפשר להתווכח: “כשסוחבים פחות, נהנים יותר”. אני נוהג לקחת מעט ציוד, לשקול אותו ולנסות לצמצמו ככל הניתן. למזלי הטיסה כללה מזוודה בחינם, כך שהייתי יותר חופשי מבחינת כמות הציוד שהבאתי איתי (לרוב הטיסות שאני מזמין אינן כוללות מזוודה גדולה, אלא רק קטנה שעולה איתי למטוס). ארזתי בארץ 4 ארוחות ערב חמות לשטח, ערכת בישול קטנה, ציוד חם, אוהל, שק”ש ונשנושים לדרך. האוכל לא עלה יותר ממאה שקלים, ובסוף גם נשארו מעט נשנושים למטוס.
את שלושת הלילות הראשונים ישנתי באוהל (חינם כמובן), את הלילה הרביעי ישנתי בבקתה בשמורה (כ20 ש”ח) ואת הלילה בחמישי ישנתי בסופיה, בהוסטל שנקרא “Hostel mostel” (כ30 ש”ח).
יום ראשון: לא תאמינו, אפשר להמליח צ’יפס עם גבינה בולגרית!
בישראל לצאת משדה התעופה ברגל, נראה כמו משימה בלתי אפשרית, אך רוב שדות התעופה של מדינות קטנות/בינוניות הוא קטן ופתוח, וניתן לצאת ממנו בקלות רבה. לאחר הנחיתה קניתי 2 בקבוקי מים גדולים (כ10 שקלים) ויצאתי דרומה. צעדתי על הכביש הראשי של העיר כמה קילומטרים, עד הירידה לכביש קטן יותר. כיוונתי לעיירה קטנה בשם “Lozen”.
מהעיירה הקטנה, על בסיס שבילים קטנים חציתי את הרכס ההררי הקטן לכיוון הלילה הראשון שלי, על בסיס נהר “Iskar” וה”Pasarel dam”. במהלך הדרך נשנשתי כל מיני שטויות מהארץ, אך בארוחת הצהריים החלטתי להתפנק ועצרתי לאכול במסעדה מקומית קטנטונת. הזמנתי צ’יפס בלי יותר מדי להבין. הצ’יפס להפתעתי הגיע עם הרבה גבינה מלוחה! זה היה פשוט תענוג! כמובן ששתיתי גם איזה משקה טעים לפני שהמשכתי בדרכי (הארוחה עלתה כ15 שקלים). הלילה היה שקט, ומזג האויר היה נעים.
יום שני: מאגר המים “Iskar” וטיפוס לעיירה “Borovets”
ביום הזה המרחק שהיה צריך לגמוע היה גדול ולכן קמתי מוקדם. ארזתי את האוהל והציוד, ובשעה 6 כבר צעדתי. כקילומטר לאחר התחלת ההליכה הגעתי לגשר יפה, אך רק הצטלמתי איתו והמשכתי בדרכי. היעד של היום הייתה העיירה “Borovets” שלמרגלות הטיפוס לפסגת בולגריה. מזג האויר היה נהדר, צעדתי בקצב מהיר מאוד ונהנתי מטבע משובח. כשהגעתי למאגר המים “Iskar”, התחלתי לצעוד מהצד המזרחי שלו.
המים היו צלולים ושקטים, ובמהלך השעתיים האלה לאוך המאגר לא ראיתי אף אחד, רק אני והשביל. בחלקו הדרומי של המאגר התחברתי לכביש 822, והמשכתי איתו דרומה עד עיירה בשם “Shipochane”. שם נכנסתי שוב לארוחת צהריים לא מתוכננת, והתפנקתי בתבשיל בשר, ואיך לא? גם צ’יפס.
הארוחות האלה מאוד מזינות את הגוף, את הנפש ובעיקר את בלוטות הטעם! הן עולות מעט מאוד ומעלות את המורל (הארוחה עלתה כ20 שקלים). ניווט קל דרומה דרך היער הביא אותי לעיירה “Borovets”, שם פתחתי את האוהל למרגלות ההר הענק, בישלתי ארוחת ערב חמה והלכתי לישון מוקדם, אחרי יום אינטנסיבי של כ50ק”מ.
יש לנו אפליקציה מעולה: התקינו לנייד פה: http://onelink.to/panels
המאמץ לפסגה
טרק הוא חוויה בלתי נשכחת, שתלווה אותך לתמיד. אני מאמין שהר הוא חלק מהחוויה, והטיפוס אליו מתיש וקשה. ככל שההר קשה יותר כך תחושת הסיפוק היא גדולה יותר (טוב, לפחות ככה זה בשבילי). קמתי בשעות הבוקר המוקדמות, נשנשתי קרקרים עם שוקולד, כמה תמרים ויצאתי לדרך עם אור ראשון. הראות הייתה מעולה וניתן היה לראות בדיוק את היעד! פסגת בולגריה “Musala”.
העלייה הייתה תלולה, אך לא טכנית והתקדמתי בקצב טוב משתכננתי. עשיתי עצירות קצרות לאכול קצת ולצלם את עצמי, אך בעיקר נהניתי ללכת, לטפס ולהתקדם.
נחלים קטנים קישטו את הדרך עם לחישה של טבע, היו שם פרחים שלא הכרתי וגם התחלתי לראות יותר מטיילים. באזור השעה 13:00 הגעתי לפסגה. היה שם מבנה נחמד ודגל שסימן את הנקודה הגבוהה בבולגריה. הרגשתי טוב אחרי 100 הק”מ של היומיים וחצי האחרונים, וזה שימח אותי.
לא התעכבתי שם יותר מחצי שעה, והמשכתי דרומה בירידה חדה עלך השביל כ10ק”מ לתוך השמורה. מזג האויר השתנה, נהיה מעונן מאוד ואף החל טפטוף. החלטתי לסיים את היום טיפה יותר מוקדם, לפתוח את האוהל, לאכול ארוחה חמה וללכת לישון.
היום הרביעי- לא מה שתכננתי
הלילה היה קשוח עם רוחות חזקות מאוד וגשם כבד בלתי פוסק. ישנתי לסירוגין, והשינה לא הייתה איכותית. עם אור ראשון לקחתי החלטה ש אשאר באוהל עוד קצת עד שאולי יהיה שינוי במזג האוויר. בשעה 8 וחצי הבנתי שזה לא הולך לקרות כנראה, ארזתי את כל הציוד בגשם והתחלתי את הצעידה.
היו לי כ25ק”מ ללכת עד לבקתה בצידה המערבי של השמורה. היה קר (מעלה בודדת אחת) ורטוב, ודילגתי במהירות רבה את הדרך ללא הפסקות כדי להישאר חם. הרוח הייתה מאוד חזקה על קו הרכס וגרמה לי אף להזדרז יותר. אפשר להגיד שכהגעתי לבקתה לאחר כ5 שעות מתישות, שמחתי שהיום הספציפי הזה היה מאחורי. נכנסתי לבקתה תשוש, ושמחתי לראות שהייתה שם גברת אחת אחראית. מטיילים אחרים לא היו שם, אך היא עדיין שמחה לבשל לי ארוחת ערב בתשלום סמלי. הלכתי לישון מאוד מוקדם באותו היום.
היום החמישי- השמש חזרה והאירה את דרכי ל”RILA MONASTERY”
ישנתי במיטה שבבקתה שינה טובה. הייתי עייף לאחר הלילה הקודם בגשם וההליכה בעין הסערה יום שלם. למזלי מזג האוויר השתנה לטובה ויצאתי לדרכי לפי תוכנית. הייתה בעיקר ירידה והאויר הלח הציג את הנוף בגוון שונה מהימים הקודמים. אהבתי את זה, והתקדמתי בקצב נוח. עשיתי עצירות לצילום ואוכל לפי החשק, ולאחר כ16ק”מ הגעתי לכביש. הכביש הזה סימן את סיומה של הדרך, ולאחר מספר קילומטרים נוספים הגעתי לנקודת הסיום של הטרק, במנזר.
המנזר ממוקם בגובה של 1147מ’, ובן יותר מ 1000 שנים. המנזר הינו אחד מיעדי התיירות היותר מרכזיים במדינה, והוא הוכרז כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק”ו בשנת 1983. שהיתי במנזר תחת השמש כשעה, קניתי לעצמי ממאפיה שהייתה שם איזה מאפה טרי וחמים ונהניתי מהאוויר הנעים.
לאחר שהספיק לי יצאתי מהמנזר לכיוון תחנת האוטובוס. בזמן שחיכיתי לאוטובוס ניסיתי לתפוס טרמפים, ושמחתי מאוד כשישראלים בטיול שורשים עצרו לאסוף אותי. הם היו זוג צעיר עם סבתא, בדרך לסופיה שוחחנו רבות, ואף עצרנו ביקב מקומי. הם הורידו אותי בסופיה בסמוך להוסטל. סופיה עיר נחמדה, אך היא לא הייתה מטרת הטיול ולא אפרט עליה פה.
לסיכום
עמדנו בתקציב! כבשנו עוד פסגה! הטרק בבולגריה עלה כ850 שקלים, והיה מדהים!
- טיסה- 460 ₪
- אוכל מהארץ- 100 ₪
- אוכל במסעדות- 50 ₪
- ביטוח- 80 ₪
- הוסטל ללילה אחד- 30 ש”ח
- הוצאות בסופיה- 100 ש”ח
אהבתם? הצטרפו לטלגרם שלנו! פה:https://t.me/OUTPANEL
