בפרק הקודם סיפרתי לכם על הטיול עם סבתא לסקוטלנד. הפעם לקחנו את הסבתא אל האזור שהוא גולת הכותרת של סקוטלנד בעיני. מקום מדהים שכל סבתא שתקחו אליו בטוח תוריש לכם חלק גדול יותר מהירושה.

אם נחתתם לפה ישר ולא קראתם את הפרק הראשון, כנסו: סקוטלנד עם סבתא והנכדים – טיול אחר לגמרי לארץ הויסקי! (1)

מאת: יואב גריבי

התגובה הראשונה אחרי השאלה "לאיפה בסקוטלנד אתם טסים?" (תשובה: אממ אדינבורו, סקיי, עוד כמה אגמים בטח) הייתה "וואו, איזה כיף לכם, סקיי זה פשוט מושלם". אז כן, הציפיות אכן היו גבוהות. יש מספר דרכים להגיע אליו- האחת היא בכביש על גשר מעל לוך אך גם ניתן להפליג לאי מעיירות שונות לאורך חופי האי הסקוטי. 

בדרך לסקיי – טירה!

אנו עוצרים בטירת Eilean Donan. מבצר שהוקם כחלק מקו ההגנה על האי מפני פולשים ויקינגים במאה ה-13, ואח"כ פולשים ספרדים, ואח"כ פולשים אנגלים ואח"כ סתם אורחים לא רצויים מהעירה הסמוכה, שכן טירה זו נהפכה לבית המגורים של אחת ממשפחות האצולה באזור והיא בבעלותם עד היום. הטירה משוחזרת לחלוטין מבפנים, ומעניין לראות כיצד חיו אנשי האצולה של פעם במבצר הגנתי של ימים עברו.

טירה

כחלק מתהליך הפקת הלקחים עברנו ב-tourist information של Portree, כדי לדעת איזה מהאטרקציות רלוונטיות ואיזה לא. מסתבר שבצפון האי כל האטרקציות מתאימות לקבלת "תו סבתא". לא חסרים גם טרקים לנקודות מדהימות כמו Old man of Storr או ה-Quiraing, שניהם מסלולים של כמה שעות עם נופים מדהימים אך גם מתאימים כנקודת תצפית מהכביש. הכל נגיש, הכל מדהים, זה רק עניין של זמן עד שיהיה פה גשום אז מה אתם עוד מבזבזים פה זמן צאו לטייל כבר.

הרים

זמן הוא עניין יחסי

בסקאיי, כל דקת ניווט ב-GPS של הרכב שווה ל-17 דקות במציאות, משתי סיבות עיקריות:

  1. בגלל שרוב הכבישים כאן הם כבישים קטנים וחד נתיבים, צריך לעצור במפרץ מקומי ולתת לרכב שבא מולך לנסוע. 
  2. אתה עוצר בממוצע פעם ב-16.8 מ' בשביל לצלם את צלע ההר הזה פה, את הפר ההוא שם: הנופים פראיים, מזג אוויר צפוני המתחלף ללא הרף וטבע לא מבוית שגורמים לך להוציא את כל האויר שלך על שתי הברות בלבד:"ווא" ו-"אוווו" (וווווואאאאאאוווווו).

עצירה ראשונה: מפל Lealt, קצת גשם בשביל האווירה, נוף מדהים של האוקיינוס האטלנטי. התמונות ידברו בעד עצמן. יאללה, נקסט. עצירה שנייה: פיפי וקניית חטיפים. עצירה שלישית: צוקי Kilt, מפל Mealt וספינה בלב ים. עצירות 4-8: צילומים, וואו, נותנים לרכב לעבור, עוד וואו. רגע יש לי גם פיפי.

אגם

עמק הפיות (Fairy Glen) הוא עמק יפייפה קטן ונסתר שנלקח מספר אגדות גאלי עתיק. אין חניה מסודרת אך ניתן לאלתר. מהמם ומומלץ.

טירת דונואגן, ששופצה באופן מדהים והציגה כמה טוב להיות סקוטי עשיר במאה ה-17 וכמה רע זה להיות אסיר של אחד כזה: בראש חדר הצינוק היה חלון שפנה לכיוון המטבח, כך שכל הריח של האוכל היה יורד למטה. תארו לכם מה זה לנשנש עכברוש בריח של צלי בקר על ציר בטטה וערמונים.

יוצאים מהאי סקיי עייפים אך מרוצים. מחר נוסעים לבירת הרמה הסקוטית – אינברנס (Inverness). נסיעה ארוכה של 3 שעות, לפחות קנינו חטיפים לדרך.

נוף

כדאי לקחת בחשבון 

סקיי הוא אולי האזור המתויר ביותר בסקוטלנד, כמות מקומות הלינה יחסית דלילה והמחירים בהתאם. מקום הלינה הכי יקר שהזמנו היה בסקיי – והוא היה גם הכי פשוט מכולם בטיול הזה. אכסניית נוער בסגנון "רפיוג'": סלון, מקלחות, שירותים ומטבח – הכל משותף, אין הפרדה בין נשים לגברים. זה עלה 185 ש"ח לאדם ללילה. המטבח גדול עם המון כלים שאנשים תרמו, ולא תמיד יהיה את הסיר שאתם בדיוק צריכים, או אפילו שמן זית לחביתה שתכננתם. החדרים פשוטים מאד וכללו שתי מיטות קומותיים. גם המסעדות בסקיי מאד יקרות ולכן אנחנו בחרנו לבשל לעצמנו, בחירה אשר מובילה לסיטואציות מצחיקות עם סבתא מרוקאית:

  • אני: "אז יש לנו 2 אופציות, או לאכול בחוץ במחיר מופקע עם אוכל לא מדהים או לבשל בדירה."
  • -סבתא: "אני לא מוכנה לבשל אחרי יום ארוך של טיול! בוא נאכל בחוץ."
  • -אני: "אבל אני אבשל."
  • -סבתא: "בסדר גמור אני אעזור לך כפרע עליך."
  • -אני:😐

עקב ה-Over תיירות שם שמעתי דיווחים על כך שהאוכלוסייה המקומית לא ממש מסבירה פנים לתיירים, אבל לא נתקלנו בבעיות מיוחדות.

סבתא

אין על הסבתא הזאת בעולם

נוף

אינוורנס (Inverness)

מתחילים בנסיעה ארוכה, בת 3 שעות לאינוורנס. היום למעשה אנו חוצים את ההיילנדס ממערב למזרח, כל זה במטרה להתקרב כמה שיותר לאדינבורו, הנקודה האחרונה של הטיול, אך במטרה להרוויח נופים ואטרקציות מלבד נסיעה על כבישים מהירים. בקיירנגורמס, הממוקם לא רחוק מאיתנו יש אפשרות לצאת לסיור האכלת איילי צפון. מגניב! הסיור מתקיים פעמיים ביום, ולא ניתן להזמין מקומות מראש אז מומלץ מאד להגיע מוקדם לפארק ולשריין מקום. הפארק נמצא כשעה נסיעה מאינברנס ואחרי עצירת מאפין שוקולד, אנחנו יוצאים לדרך.

תצפית

אייל הצפון 

היא חיה מעניינת, כמו כלב עם קרניים על הראש: שניהם מאד אוהבים אוכל והם מסוגלים לשרוד עד טמפרטורות של מינוס 70 מעלות צלזיוס. יש להם חוש ריח חד שמצליח לאתר מזון גם מתחת לשכבת שלג בעובי של מטר, מזג אויר שכיח באזורים הגבוהים בסקוטלנד! הם מאוד תומכים במושג ואהבת לאיילך כמוך,  ולא מכירים במושג 'גילוי עריות' כ"כ. לכן הם נמצאים בשטח סגור בשליטת יערני בפארק, כדי שאחים ואחיות לא יקימו שבט אחים חדש, אלא יתראו עם איילים אחרים. אוקיי, אז אולי הם לא כ"כ דומים לכלבים כמו שטענתי.

אייל

בכל מקרה, הסיור מעניין מאוד. המדריכה נחמדה ועניינית, ומסבירה על המזון של האיילים המכיל שאריות מתהליך בישול הוויסקי, כולם שיכורים שם בסקוטלנד. 

כדאי להכיר את חוק האכלת האייל: "לא משנה מה, אל תיגע להם בקרניים". זה לא איזה קטע גברי או משהו: אם הקרניים מכוסות פרווה רכה זה סימן שהם גדלות, והכל שם מפוצץ בכלי דם ועצבים וזה מאד רגיש. ברגע שנוגעים בהן במצב זה זה כאילו בעטת לו מתחת לחגורה, ואז זה ייגמר רע בשבילך. אם הקרניים כבר לא מכוסות בפרווה, והן נראות כעצם חשופה ללא עצבים, זה סימן שהקרניים סיימו לגדול וכעת מוכנות להגשים את ייעודן – התנגחויות באיילים אחרים. ברגע שנוגעים בהן במצב זה זה כאילו אתה קורא על האייל תיגר, ואז זה יגמר ממש רע בשבילך.

סבתא

את רוצה להכנס לאן?!

אדינבורו

אין הרבה מה לומר על היום האחרון. היום האחרון של הטיול, ממש כמו היום האחרון של השבוע, נפתח בצורה מתוקה למדי, אך ככל שחולף הזמן המתיקות הזו נעשית מרירה עד למוצאי השבת, ואיתה ההבנה שהופ, נגמר לו החופש והנה אנחנו חוזרים לשגרה.

את היום האחרון שלפני הטיסה בילינו באדינבורו, עיר מרכזית ויפייפה במרכז סקוטלנד. הזרם הגותי זורם חזק ברחובות אדינבורו, והאדריכלות כאן היא ממש חגיגה אפלה וקודרת אך יחד עם זאת מדהימה ומפעימה: צריחים חדים, גרגולים (gargoyles) מבני אבן, קשים וכואבים ובו זמנית משתלבים אחד בשני ליצור מראה היסטורי שמשתמר כבר מאות שנים. גם פרברי העיר מחופים באבן קודרת, כיאה לקו האדריכלי.

ביקרנו בטירת אדינבורו, מתחם מרשים עם היסטוריה ארוכה ועקובה מדם עם מספר מיצגים בחלקים שונים של החצר הפנימית. מתערוכות ומיצגים היסטוריים כמו אבני החן של מוכת סקוטלנד (מעפן) ומיצגים יותר מודרניים של 'משחקי הכס גרסת סקוטלנד בין השנים 1312 עד 1500' (מגניב) שמסביר בהחלט למה הסקוטים כ"כ שונאים את השכנים מדרום.

פיו פיו

פיו פיו!

מעבר לכך, אדינבורו מציעה לתייר את כל מה שניתן לצפות לקבל מעיר מרכזית שיצאה בברקזיט מאירופה: חנויות מזכרות יפות, חנויות קונספט יפות, סיורי אוטובוס, בחור שמקבל את הכלה בכניסה לכנסיה בחמת חלילים וחצאית קילט, מסעדות, פאבים, ויסקי. You know, the usual. הטיול כוון בעיקר לכיוון הנופי מאשר לאורבני ולכן אדינבורו קיבלה יום בלבד, וגם אותו סיימנו יחסית מוקדם.

טיול

רגע לפני: ביום ראשון בבוקר קפצנו לפארק Falkirk, לחזות ב-Kelpies: שני פסלי ענק בצורת ראשי סוסים, הבנויים מחוליות חוליות של מתכת. פסל אדריכלי מהמם ומומלץ ביותר. הפארק ממוקם כחצי שעת נסיעה מנמל התעופה, ואני ממליץ לבקר בו אם יש לכם בוקר פנוי לפני הטיסה. ניתן גם לחטוף ארוחת בוקר באזור התעשיה הסמוך.

סקוטלנד

סקוטלנד עם סבתא – סיכום

סקוטלנד עלתה על הציפיות שלי כמעט בכל פרמטר – הנופים משגעים, האנשים נחמדים ואדיבים, השפה לא ברורה לעיתים אך נעימה ומתגלגלת, האוכל סביר מינוס, מזג האויר גשום אבל לא מדי, והאתרים בהם ביקרנו היו וואו לגמרי.

לעומת זאת, טיול עם סבתא שלי בחו"ל, לא רק שעלה על כל הציפיות שלי, אלא גם פוצץ לי את המוח – האישה בת 76, מטיילת עם נכדים שצעירים ממנה ב-50 שנה ופשוט חיה כל יום במלואו! נכון, לא עשיתי טרקים אפיים, ולא קרעתי את עצמי פיזית כל יום כמו שאני אוהב, אבל טיול עם סבתא נתן לי פרספקטיבה אחרת על החיים – זה לא ממש משנה מה אתה היום, כל עוד אתה עושה את זה עם האנשים שאתה אוהב. תודה לך סבתא שבאת איתי לכבוש עוד יעד בחיים, אין עליך.