ליום השלישי בטיול הרומני עם Medraft Biking התעוררתי חדור מוטיבציה במיוחד ולא רק כי ידעתי שיש בייקון בארוחת הבוקר. היום ינקו הבטיח לקח אותנו להרים הגבוהים באזור Bisoara. וכך לאחר נסיעה של שעה הגענו לשרשרת הרים בגובה 1680 מטרים לערך ולפסגה של אתר הסקי Buscat.
הערת מערכת: הפרסום וותיק, אנו לא בטוחים שהוא עדיין פעיל. קבלו את הכתבות העדכניות בווצאפ:
האתר משמש את קהילת גולשי הסקי והסנובורד בחורף, ובשאר העונות את רוכבי האופניים. בחניון מצאנו כמה בקתות סקי נטושות, רכבל וכמה תותחי שלג יתומים, עדות עזובה למה שמתחולל כאן בחורף.
במקום פגשנו גם עדה של כלבי הרים מקומיים וכמה סוסים שבדיוק סיימו ללחך את ארוחת הבוקר ודי שמחו על החברה.
פרקנו את האופניים מהרכב ותוך דקות כבר היינו על השביל בדרך למטה. נוף חזק של 360 מעלות מקשה מאוד על הריכוז בשביל ובגלגל האחורי של ינקו.
התוואי מתחיל מתון וצחיח אבל מתגלגל מהר מתחת לגלגלים שלנו. צמחיה ירוקה-נמוכה מתחלפת ביער מחטים אדומים וגזעים צפופים עם שורשים רטובים שרוצים לזרוק אתכם קיבינימט.
Damn זה מרגיש כמו סרט אופניים. הידיים כואבות מהשיפוע והאדרנלין זורם דוך מהרגליים.
מדי פעם אני מבליח התפרצות של צחוק על כך ששרדתי עוד אלמנט. נו אתם מכירים את זה.
זהו נגמר, הגענו למטה בשלום.
ינקו ואני מחייכים חיוך דבילי, “אני רוצה עוד מהשיט הזה!” אני מסנן אליו והוא משיב “תקבל, זה רק הקטע הראשון…”.
אחרי 3-4 ראנים נוספים הגענו על סיפוקנו. שעת צהריים כבר וקבענו להיפגש עם רן לבירה קטנה בקבאנה השכונתית (בקתה ביער) במורד ההר לצד הגשרון שעל הנחל. תם פרק הרכיבה ליום זה אבל השמש שוקעת כאן רק בעשר בלילה ולפנינו עוד טרק רגלי מאתגר.
קניון Cheile turzii
חובבי ההליכות שבינכם יהנו כאן בטירוף. מדובר בטרק יפייפה לאורך נחל זורם בתוך קניון וצוקים נישאים. ההליכה מוצלת ברובה ובאורך של 5 קילומטרים (2.5 לכל כיוון). התוואי סלעי, רטוב, וכולל מעבר של מספר גשרים החוצים את הנחל.
השלווה כאן חזקה יותר מהכל.
בערב הגענו שוב למסעדה מצויינת על גדות האגם בפארק הירקון המקומי.
יום הרכיבה האחרון הגיע
ראמוס המוביל שלנו להיום מתכנן לנו מנה גדושה של 40 קילומטרים. בחוץ עוד יום מושלם. הפעם יצאנו ברכיבה מהמלון היישר לתוך יער Fajet שעוטף את העיר מכיוון דרום.
ההתחלה היתה מבטיחה. דיווש תפירה קליל כ 5 קילומטרים בסינגל טרק זורם ומהיר בתוך יער מהאגדות. הצבע הירוק שולט ולעין קשה לשבוע ממנו.
בהמשך טיפוס ארוך לרכס הגבוה. חלק מהדרך בפוש בייק אכזרי אך הרוב בדיווש שמלווה בנוף חד פעמי.
רולינג הילס קוראים לזה. גבעה ועוד גבעה ונדמה שכבשנו את כל היער. האופניים שלי מתפנצ’רים בדיוק בזמן לקחת קצת אוויר, תודה לאל.
סוף היום מתקרב ואנחנו מגיעים לקבאנה יפייפיה לצד הדרך באחד בכפר האחרון לפני החזרה לקלוז’. מי אמר בירה ופפאנאש?
המקום מתפקד כמלון ספא ומסעדה. רן מזמין לנו את הקינוח וטוני חוטף איזה מרק. בחוץ בינתיים השמיים מתקדרים אבל בפנים האווירה חמימה וביתית.
גשם מתחיל לרדת ומתחלף עד מהרה בסופה חזקה. ההבנה שמכאן כבר לא נצא בדיווש לאט לאט חודרת. טוני לוקח יוזמה ומחליט לתפוס טרמפ לעיר על מנת לשוב עם הג’יפ. עד שטוני יחזור, רן ואני מנצלים את הזמן לרדת לספא לבדוק את הג’קוזי של המלון. 9 מתוך 10 בסולם שלנו.
זמן לסיכומים
זהו, כמעט הסתיים הביקור שלי להפעם. צריך לארוז שוב את האופניים והמזוודה אבל לא לפני שמקיימים הבטחות. ארוחת הערב האחרונה בטיול, והפעם במסעדת Roata faget הסמוכה. את שר האוצר אמנם לא פגשנו אבל המסעדה המסורתית הזו הגשימה לנו את כל החלומות. מרק צ’ורבה בשישה טעמים וגם ממליגה נימוחה.
מגוון של סלטים מקומיים או פלטה של בשרים עם קבבים רומנים. אפילו פיצפוצי שומן אווז (גריוולעך) למביני דבר היו בתפריט, וכמובן בלינצ’ס חלומי לקינוח.
הצטרפו לניוזלטר – פעם בשבוע בלבד עם תכנים מעולים מהפאנל:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
משימתי כאן הושלמה והמטרה הושגה. בסה”כ נשאר לי טעם של עוד ממדינת הרומנים. השבילים והנופים כאן מגוונים ומכל הסוגים.
מזג האוויר נפלא, האוכל נהדר והכי חשוב, יש כאן חבורה נפלאה של אנשים שעושה הכל על מנת שתצאו מרוצים. ובאשר לי, אני אישית כבר ממש מתגעגע ומחכה בקוצר רוח לטיול השורשים הבא שלי.
כתב וצילם: עופר עברי
הכותב הוזמן על ידי Medraft, ולא מתלונן על כך…