אחת הסיבות שאני אוהב לשהות בסביבת טבע, היא שתמיד יש אובייקט אחד שמעורר בי השראה יותר מכל האחרים. האובייקט הזה יכול להיות הר או מצוק, הכי גבוה או הכי אסתטי, או פשוט כזה שיש לו דומיננטיות לא מוסברת על כל האזור. בניסקו שביפן, אני חושב שדיי ברור לכולם שמדובר בהר יוטיי – הר געש אייקוני מכוסה שלג שמזכיר בצורתו את פוג׳י המפורסם, שמתרומם אל על, כאל שצופה על כל שאר הגבעות מסביבו.
קבלו את הכתבות בווצאפ:
אין הרבה ימים בהם השמיים בהירים בניסקו. מזג האוויר בדרך כלל אפור ומושלג, מה שיכול להישמע מדכא אך באותו הזמן מייצר את הפאודר המפורסם של יפן שהופך את המקום לקסום לאוהבי הסקי והסנובורד. כשהשמיים בהירים, ויוטיי יוצא ממחבוא העננים, הוא קורא לטיפוס וגלישה. כאילו הוא מדבר אליך. הרי אתה חייב. זו מטרת העל.
יוטיי במלוא הדרו (צילום: שי בן דרור)
4 שעות טיפוס, קצת פחות גלישה
טוב, יש יום חופש, ולא הפסיק לרדת שלג שבוע. לא הולך להיות יום קלאסי לסקי טורינג; מזג האוויר לא משהו, אבל כבר נמצא לאן ללכת. קמים מוקדם, מעמיסים את הוואן, יצאנו לדרך. “אגב, נראה לי ניסע ליוטיי, נתחיל לעלות ונזרום”, אומר הבחור המנוסה יותר, ומי אני שאתווכח הרי מדובר בחלום – “אוקיי, מגניב, רק בוא נעצור בסופר לקנות קצת סושי, אני צריך אנרגיה”.
סיבוב קצר באוטו באי הצפוני ביפן, הוקאידו, משתווה לסיבוב קצר בממלכת שלג קסומה כלשהי. ככה התחיל היום וככה, מצאנו את החנייה ליד יער שלג, שנראה סימטרי כאילו מיועד לסקי טורינג. וזו נקודת ההתחלה. בדיקת סיכון מפולות, בדיקת ציוד, סקינז על הסקיז, ביינדינג על מצב טורינג. התחלנו.
טיול בממלכת שלג. (צילום: שי בן דרור)
הטיפוס מתחיל בעלייה מישורית שכזאת, וסקי טורינג – כמו כל יום הרפתקני כזה או אחר, תמיד מלווה בתחושת ריגוש של “וואי, זה הולך להיות כיף”. הראות לא משהו ומהחלק הראשון לא כלכך ברור לאן הולכים, אבל בינתיים הכל דיי רגוע ונחמד. אז בוא נמשיך.
טמפרטורות הגוף מתחילות לעלות מהמאמץ, וגם המדרון מתחיל להיות תלול יותר. עברה כבר בערך שעה, עלינו לא מעט בגובה, אבל מפה והלאה זה רק תלול יותר, אז ייקח קצת יותר זמן. אחד החסרונות בטורינג ביום בו המזג אוויר לא לטובתך, זה שקשה לנהל את הביגוד שאתה לובש לעומת הקור והשלג שיורד. המחשבה הזאת חלפה בראשי כמה פעמים, אך למזלי, ההסתכלות סביבי בכל שלב גרמה לי להעריך את הרגע שאני נמצא בו, כשאני צופה בכמויות השלג המופלאות, העצים המיוחדים ונהנה מהשקט הייחודי שסקי טורינג מציע לנו.
בטורינג, כמו בהליכות או טיפוסים ארוכים, לפעמים מגיעים רגעי שקט כאלה, ומחשבות רבות צפות. במקרה הזה, הרגשתי שהמחשבה שלי מפוקסת יותר מתמיד על מה שבאתי לעשות. רגעים חולפים של עייפות התחלפו בציפייה לגלישה בליין הזה, בין העצים. רגעים חולפים של שעמום התחלפו בהתפלאות מהרכס שנמצא מימיני. רגעים חולפים של רעב התחלפו ב”הארוחה אחרי זה הולכת להיות אדירה”. רגעים פחות חולפים של פרקטיקה – אני כבר הולך לא מעט זמן, והולך לגלוש בערך עשירית מזה, הובילו אותי למחשבות יותר עמוקות ושיחה, תוך כדי הטיפוס למעלה.
שקט מופתי בדרך למעלה (צילום: זאק פאילי).
“אתה יודע, השקט הזה זה חתיכת דבר. זה מה שאני כל כך אוהב בלהיות בהרים, בטבע. זה כאילו הכי טבעי שאתה יכול לקבל”, אמרתי משום מקום לחבר שמוביל כרגע.
“ברור, בגלל זה אנחנו עושים את זה”, הוא ענה כאחד שיודע, “אגב, איך אתה מרגיש?”, הוא המשיך בשאלה דיי חשובה. “אני אחלה, מת כבר לגלוש למטה”.
סקי מהחלומות (צילום: זאק פאילי).
עוד צעד ועוד צעד, בדיוק חלפו שני סנובורודיסטים כבר בדרך למטה, והנה אנחנו יודעים ששם בדיוק לא נגלוש, הרי הולכים לבאקאנטרי בשביל להשיג קווים משלך. השקט, הנוף והאתגר הופכים כבר כרגע את היום למיוחד. ההרגשה הזאת שעשית משהו. והנה אנחנו מתקרבים לנקודה בה עושים את הטקס – מורידים סקינז, מחזירים את הביינדינג למצב גלישה, מהדקים את הנעליים, אוכלים איזה חטיף, ואנחנו מוכנים. עוד לא גלשנו וכבר היום הוא יום טוב, יצאנו מאזור הנוחות ולבלות יום בטבע ובהרים זה תמיד טוב. עכשיו, נהנים מההיי לייט.
הגלישה למטה לקחה לנו כרבע שעה. אך רבע שעה מיוחדת במינה, של גלישה בשקט מופתי, הרחק ממעליות ומסעדות, על שלג עמוק ורך שנותן לך הרגשה כאילו אתה עף בממלכת שלג של ממש. בחיי, מהראנים המדהימים שהיו לי.
יום של הרפתקה (צילום: שי בן דרור).
שעות הליכה רבות, 15 דק’ של גלישה?
את הנקודה הזו רוב הקוראים ימצאו כשונה, או מוזרה במעט. מאמץ שכזה בשביל רבע שעה גלישה? כן, כי:
- בשביל להגיע למקומות ורגעים מיוחדים צריך להתאמץ.
- כל יום בחוץ, בהרים עם חברים טובים הוא יום מוצלח.
- זה סקי, טיפוס וטבע בצורה הכי טהורה שיש.
- וכשהר ממלא אותך בהשראה, אתה חייב להיענות.
חזרנו לוואן קרים, עייפים ומסופקים. המשך היום תוכנן בקפידה כיאה לסקי ביפן – אוכל יפני לארוחה, אונסן (מעיין חם מסורתי) ובירה. היה מדהים.
איך אומרים? הרווח מהעבודה בדרך למעלה הוא הסיבובים בדרך למטה. צילום: זאק פאילי.
קצת פרקטיקה לקהל הקוראים
- הר יוטיי הוא אטרקציה ידועה בניסקו, חברות רבות מציעות הדרכות.
- עם ובלי יוטיי, ניסקו הוא ללא ספק אחד האתרים המיוחדים לגלישה, כזה שמגדיר מחדש את המילה פאודר.
- לצאת מאזור הנוחות זה מאתגר וכיף! לעשות את זה בבטיחות ובידע מקדים זה חשוב.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
