יציאה שגויה לשביל ישראל יכולה לגרום לצריבת חוויה לא נעימה ונטישת עולם הטיולים. הנה 10 טעויות נפוצות שכדאי לכם להמנע מהן, כדי להבטיח חוויה טובה:
אחחח שביל ישראל. הוא זמין, קרוב וזול. הוא מדהים ולגמרי יכול להשאיר חותם שישאר איתכם שנים. סיום השביל הוא הישג לא פשוט. ההישג הוא פיזי, מנטלי ודורש מחויבות ואחריות. סיום השביל הוא “קלף” חזק מאוד גם בחיים הבוגרים והוא מספר עליכם לא מעט. אם מנכ”ל בראיון העבודה שתהיו בו ידע דבר או שניים על טיולים, ותשלפו את הקלף שסיימתם את השביל, הוא יוכל להסיק עליכם ועל אישיותכם הרבה מאוד. בעולם המטיילים זה כמו “תואר” שטומן סט תכונות וחוויות שבהכרח עברת.
כמובן שכל אחד יכול לעשות את השביל בדרך שלו, בזמן שלו ואיך שמתחשק לו. לחלק אותו לימים בודדים, הכל רצוף או משהו באמצע. השביל הוא גמיש ומקבל כל אחד. לאחר שטיילתי ב100 מדינות, עברתי עשרות אלפי קילומטרים של טרקים וגם עשיתי את השביל, ראיתי לא מעט מקרים בהם יצאו אליו מטיילים בצורה שגויה, נצרבו מחוויה לא נעימה ונטשו את עולם הטיולים. אני חושב שאני יכול לעזור לכם למנוע טעויות.
טעות 1- לצאת לחודשיים מסע עם נסיון מטיול שנתי בביה”ס
המסע בשביל ישראל הוא ארוך, דורש מיומנויות וניסיון בשהייה בשטח ועדיף לצאת אליו עם ניסיון בסיסי. אני ממליץ לעשות מספר טיולי יום, דו יומיים ותלת יומיים לפני היציאה למסע הארוך. בטיולים הקצרים תגלו טעויות ותוכלו לתקן. החוויה, אם תהיה פחות נעימה, תהיה קצרה, וכך תוכלו ללמוד ממנה לפעם הבאה. גוונו את הטיולים הקצרים, שחלקם יהיו שטוחים, אחרים הרריים וכמובן מדבריים.
אל תפסידו עוד הרבה ידע: הצטרפו לערוץ הטלגרם של אאוטפאנל
טעות 2- אנשים שאינם מתאימים לסגנון שלכם
יש למטיילים חדשים פחד לצאת לבד למסע כזה, וזה מובן לחלוטין. מה גם שחלק בלתי נפרד מהחוויה של השביל זה השיחות עליו. לחלוק את הדרך עם מישהו שאתם מסתדרים איתו, ושהשיחות איתו יכולות להוביל אותכם למבט פנימי עמוק יותר, מאוד מומלץ. מאידך, לחלוק את השביל עם מישהו שלא נעים לכם איתו, מבטיח לכם חוויה נוראית.
אני ממליץ לשבת ולתאם ציפיות. לגבי הקצב, המרחק, העצירות, האוכל ובכמות הדיבורים. אני גם הייתי מוודא שהחבר/ים שאני יוצא איתם נמנעים בעצמם מ10 הטעויות שאני מונה פה היום. לאחר יישור קו, צאו איתם לטיול יום, לאחר מכן ליומיים ומומלץ גם שלושה. אם יש כימיה טובה, הקצב, שיח וכו’ נעים לכולם. לכו על האתגר הגדול.
טעות 3- התאמת הנעלה לאתגר
כן, מגפי טיולים נראים טוב! יש להם נראות של יחידה מובחרת בצבא וגם כך מצטייר לנו “שביליסט” בראש. כן, זה גם מחזיק את הקרסול קצת יותר טוב, זה יותר עמיד וזה מה שרוב החנויות יגידו לכם שאתם “חייבים!!” אז בסדר, זה יכול לעבוד מצויין, אבל זה ממש ממש לא חובה. רבים המטיילים שעושים את השביל עם מגפיים, אבל רבים יותר המטיילים שמתחילים את השביל עם מגפיים ופורשים אחרי יומיים כי הרגליים שלהם נראות כמו פיצה של שלפוחיות. יש דבר כזה שקוראים לו “לשבור” את הנעל. לעשות איתה מספר טיולים לפני, כדי לחוש שהיא עובדת עם הרגל שלי. אם החלטתם בכל זאת לבחור במגפיים, יישמו עליהם את טיפ מספר 1, וצאו לוודא שהכל טוב לפני.
שווה לשקול לצאת עם “נעל ריצת שטח”. נעל ריצת שטח היא נוחה מהרגע הראשון, יש לה סוליה קשוחה שתטרוף את השביל והסיכוי שיצוצו שלפוחיות צונח ב90%. כן, בסוף השביל היא תהיה גמורה ותלך לפח (לא כזה נורא מבחינתי). היא גם עולה רבע, מתייבשת בעשירית זמן מהמגף ומאוד מאווררת. אגב, יש לא מעט שביליסטים שסיימו את השביל עם סנדלים, שווה לשקול את האופציה.
ומילה אחת לגבי גרביים, שווה לקנות גרב אקטיבית ומנדפת ותוריד את הסיכויים לשלפוחיות. תזכרו, שלפוחיות לא חייבות או אמורות להיות, אם מתכוננים נכון ובוחרים נכון.
טעות 4 – ציוד עודף
אני מאמין במשפט “מי שסוחב פחות נהנה יותר”. אני גם דוגל בלהנות מהשביל ולא לשרוד אותו. אל תשכחו שאתם יוצאים קודם כל להנות. קחו את כל מה שאתם צריכים בשביל זה, אבל תזכרו שאם תקחו יותר מדי, תצטרכו לסחוב את זה. תשאלו את עצמכם 100 פעמים על כל פריט “האם אני חייב אותו?”, אם תצליחו להסתדר בלעדיו? כנראה שמקומו בארון בבית. יכול להיות שלאחד גיטרה זה מאסט, אז שיקח את הגיטרה. ויכול להיות שאחד אחד לא יכול להירדם בלי דובי, אז שיקח דובי. הכל בסדר, כל עוד הוא בשימוש. אם משהו לא בשימוש, והוא לא חובה בחירום, עזבו אותו.
לטעמי אין צורך ביותר מ2 סטים של לבוש, אין צורך בשק שינה למינוס 27 אם אתם הולכים לישון בלילה של 16 מעלות. אין צורך בתיק של 90 ליטר, אם תמלאו רק 50. אין צורך במוצרים ספייר, אם הם לא חובה (כמו פנס). כמובן שאם תקנו ציוד טכני ואיכותי, הוא יהיה קליל ונהדר, אך הוא יכול לעלות המון המון כסף. דבר זה אינו חובה, תקנו ציוד נכון לטיול שלכם, שאינו מתפשר על איכות, ולא שוקל טון.
טעות 5 – להתחיל עם מרחק גדול מדי
יש אולטרה מרתוניסטים שרצים 160 ק”מ ביום אחד, יש שביליסטים שעושים 40-50 ק”מ ביום אחד. זה לא צריך לעניין אתכם. אין מינימום קילומטרז בשביל ליום. הכל יהיה בסדר אם תעשו רק 8 ק”מ בימים מסוימים. אף אחד לא יבוא בערב וידרוש מהאיטיים לרדת מהשביל. הכל טוב!
תתחילו חלש, תנו לגוף שלכם לקבל את הכאפה לאט לאט. הגוף שלכם כנראה לא ערוך לסיטואציה שאתם מכניסים אותו. להפך, הוא לא ישמח כלל והוא יבעט חזרה. איך גוף בועט? שרירים תפוסים, שפשפות, שלפוחיות, שלשולים ועוד.
“וואו וואו כולם להירגע פה!” כדי לא ליצור סכסוך, אתם תלכו בימים הראשונים מעט, ולאט לאט תעלו קילומטרז’. והגוף מצידו לא יעשה לכם בעיות. סגרנו? יופי, צאו לדרך.
טעות 6- תזונה לא נכונה או לא מספקת
תזונה היא אחת הטעויות הגדולות והנפוצות בקרב מטיילים, ואני אסביר. ביום טרק שורפים יותר קלוריות ממרתון (3000-7000). ההכנסה הקלורית חייבת להיות גבוהה מאוד. כל מה שנחשב ג’אנקפוד ביום יום, הוא בדרך כלל מעולה בשביל. יש שתי גישות בנוגע לאוכל בשביל: האחת מתבססת על בישול, והשנייה על אוכל קר.
הדבר החשוב ביותר הוא להביא אוכל שבוודאות מתאים לנו – כזה שכבר התנסינו איתו בעבר (טיפ מספר 1). בארוחת בוקר בדרך כלל מומלץ לאכול פחמימות ושומנים, כמו קרקרים עם ממרח שמן כלשהו, אגוזים, חטיפים וכו’… להשתדל לא להכניס סיבים תזונתיים, כי הם מכבידים, עושים גזים ולא מזינים. קפה תמיד טעים ומומלץ, אך דורש בישול.
ארוחת צהריים יכולה להיות חמה או קרה, היא יכולה לקחת 20 ד’ או שעה והעיקר לצרוך בה הרבה קלוריות. ארוחת ערב מומלצת חמה, עשירה בפחמימות, שומנים וכמובן חלבונים. יש קושי בצריכת חלבונים בשביל, כי לא תמיד מתחשק לאכול קופסת טונה בסוף יום, מה גם שהיא כבדה ומגושמת. אני אוהב לאכול חטיף חלבון ייעודי (ממש לא חובה). אפשר גם לצרוך חלבון ממוצרים אחרים שאתם אוהבים.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
הבישול המומלץ הוא רק הרתחת מים והוספת המים לאוכל מיובש, סטייל מנות חמות, או במונח המקצועי Dehydrated. שיטה זו היא החסכונית ביותר בדלק, ואינה מבזבזת מים יקרים שסחבנו כל היום. ומאותה הסיבה גם מומלץ לטעמי להימנע מאוכל שדורש בישול ארוך כמו פסטה ואורז.
יש נטייה לא לאכול כשמרגישים תשישות, אך תזונה לקויה תגביר את התשישות, הגוף לא יוכל לבנות את עצמו מחדש בלילה ותחושו ברע. גוף רעב גם מתקשה להתחמם בלילה ולצעוד במהלך היום. אבל העיקר, תאכלו ותהנו. כל עוד אתם ממשיכים להתקדם לפי התוכנית עם חיוך, לפעמים שווה לסחוב יותר ולהנות בארוחה.
טעות 7- היגיינה לקויה
לא לא לא, אני לא חי בסרט שאתם תריחו מבושם. אבל כן תדאגו לנקודת כניסת האוכל ונקודת היציאה (בלי שמות). נתחיל מהחור העליון, ידיים מלוכלכות שנוגעות באוכל או בפה יכולות ליצור זיהום, שלשולים, הקאות ובכללי תחושה רעה מאוד שיכולה לקלקל לכם את כל החוויה. חומר לחיטוי ידיים שווה את הסחיבה שלו, כך גם סבון קטן. אם תחושו ברע תאכלו פחות והמצב רק יחמיר (טיפ מספר 6).
בנוגע לנקודת היציאה, שמרו גם עליה נקייה וסטרילית, כי אחרת היא יכולה ליצור זיהומים אחרים במגוון אזורים שיכולים לגרום סבל רב ולמנוע הליכה.
טעות 8- עונה נכונה והתמודדות עם קור וחום
עונות מעבר הן הטובות ביותר, זה לא טיפ חדש. ניתן לצאת בקצה העונות, אך חשוב לזכור שטמפרטורות נמוכות או גבוהות מאוד יכולות להיות קטלניות. אם הולך להיות לילה קר במיוחד, חשוב שתוודאו שאתם מאורגנים לכך מבחינת ציוד. מזרון כדי לבודד מהקרקע ושק שינה שתואם את הטמפרטורה. אם הולך להיות רטוב, צריכים להתגונן ולגונן על הציוד שלנו. להגיע למחנה רטובים ולגלות שגם שק השינה וביגוד השינה רטוב, זה מתכון להיפותרמיה. המלצה שלי, הכניסו את הציוד הרגיש לשקיות ניילון משל עצמו. לעומת זאת חום במהלך היום יכול לגרום לכם לשיזוף יתר וכוויות. ביגוד ארוך, כובע רחב שוליים וקרם הגנה מומלצים מאוד.
לגבי הטמנת מים במדבר אני אפילו לא נכנס כאן, כי מדובר על סכנה של מוות. שימו לב שאתם קוראים חומר מעמיק יותר מכתבה שנותנת טיפים להנאה.
טעות 9- חוסר תעסוקה מעבר לצעידה
תסמונת השעמום ושאילת השאלה “למה אני עושה את זה בכלל?” נפוצה ולא מעט חולים בה במהלך שהותם על השביל. שותפים וחברה כמובן עוזרים, אך יתכן ותצאו לבד, או שלא יתחשק לכם לדבר בסיומו של יום טיול ארוך. ספר טוב מומלץ, ויש נקודות על השביל שניתן להחליף אותו באחד אחר. כלי נגינה יכול להיות נהדר ואף לספק עניין לשביליסטים אחרים שתחלקו איתם את המחנה. אפשר להביא מחברת ולצייר, לכתוב יומן, לסרוג וכו’… זאת גם לא מילה גסה לקחת הפסקה מהשביל, לישון איזה לילה באכסניה או מלון, לאכול אוכל טוב. ואפילו לצאת לשבוע חופש ולנסוע לבקר את המשפחה. הטיול הוא שלכם, כל מניפולציה עליו שתעזור לכם להתקדם ולסיים אותו מבורכת.
טעות 10- לא להנות
לא כולם נולדים שביליסטים ולא כולם חייבים להיות שביליסטים. יתכן שאתם מאוד רוצים להיות שביליסטים, אוהבים את איך ששביליסטים נראים, את הסיפורים ששביליסטים מספרים ואת הצילומים ששביליסטים מצלמים. אבל אתם מגלים על הדרך שאתם בכלל לא אוהבים את זה. ולמרות שיישמתם את כל הטיפים של אחרים ושלי, נמנעתם מכל טעות שכתבתי כאן והקושי שלכם להנות לא קשור רק לפן הפיזי. אתם מוצאים את עצמכם אחרי שבוע לא נהנים. אז החלטתם לקחת חופשה מהשביל, אבל לא מוצאים סיבה לחזור? הכל בסדר, אולי בעתיד זה יתאים יותר. או שאולי זה כלל לא מתאים לכם. שחררו!
לסיכום: אל תקלו ראש בהכנות
התכוננו טוב, קנו ציוד מתאים ותרגלו את הקונספט, הצעידה, האוכל, החברים למסע וכו’ מבעוד מועד. חפשו לכם מטרות, תעסוקה מעבר לצעידה ותחשבו גם מה מתחשק לכם לעשות כשתסיימו. אל תחששו לקחת הפסקות, להתפנק, לשתף ולהתפרע גם.
השביל נועד כדי לספק לכם סיפור, הנאה וחוויה ייחודית. קחו את החוויה למקום שלכם ואל תתנו לאף אחד להכתיב לכם את הדרך. כבדו את השביל, הוא גם יכול להיות מסוכן. שמרו על ניקיון השביל והתנהגו בכבוד לבעלי החיים, הצמחיה והמטיילים האחרים.
יאללה, תהנו!
כתב וצילם: שחר אלוש
לכל כתבות שביל ישראל ב OUTPANEL לחצו כאן!
