פאנליסט נוסף יצא אל הפסגה הגבוהה באירופה והשנייה הגבוהה ביבשת כלשהי מבחינתו. הוא מביא את החוויה בסגנונו הבלתי שגרתי ומלא ההומור- אל האלברוס. 

מאת: עזרא שהרבני
צילמו (וטיפסו): עזרא שהרבני וגיא קלומק

לאחר שיצאה רשימת שבע הפסגות הגבוהות בכל היבשות, קם ענף מתחרה לרשימת שבע הפסגות השניות בכל יבשת בטענה שהטיפוס על רשימה זו יותר קשה, היות וה k2 באסיה קשה לטיפוס הרבה יותר מהאוורסט, הר קניה אם הולכים על הקצה המשונן הרבה יותר קשה מהקילי והדיך טאו טכנית יותר  מהאלברוס. לנו שאספנו את הפסגה הגבוהה והשנייה בגובהה באפריקה, היתה האפשרות להחליט באיזה רשימה לבחור להמשיך, אבל אז נזכרנו באלון מזרחי מלך השערים המיתולוגי שאמר שאף אחד לא זוכר את הסגן של בר כוכבא, החלטנו ללכת על האלברוס.

האלברוס נמצא בקווקז הרוסי או איך אומרים החיילים: בחור של הישמור. בקו אווירי הוא מאתיים ק”מ מהקזבגי בגאורגיה אבל כדי להגיע אליו צריך לקחת טיסה למוסקבה, טיסה למינרל וואדי, ועוד מאתיים קילומטר במיניבוס עד לצה-גט כפר בתחתית ההר בגובה 2309 מטר. במקום אפשר להשכיר ציוד מעיל מגפיים גרזן קרפונים ומיטנס (כפפות המחלקות את היד לארבע פלוס אחד), כך שאפשר לבוא עם ביגוד טרמי מינימלי.

בעקבות כתבתו של לחוביצר בחרנו בחברה רוסית שנקראת 7 sumnit שמוציאה טיפוסים לכל מועדון שבע הפסגות.

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

מהמפרציות לפסגה

הקבוצה הוגדרה כבינלאומית, לפי מספרי הטלפון היו שם שניים מאיחוד האמירויות, אחד מגרמניה, אחד מקנדה ואחד מפינלנד, אלא שהפנים מאחורי הטלפון מהאיחוד התבררו כמהגרות עבודה רוסיות: מריה את מריה מאיחוד האמירויות, ג’ניה  מהלסינקי וילנה מגרמניה. כך מצאנו את עצמנו שלושה ישראלים וקנדי אחד עם חבורה של רוסים ורוסיות מלהגים שבוע שלם בקאקדילה? חראשו, ספסיבה ודוואי. 

תוסיפו לכך עוד מילים שרכשתי בקליניקת הוטרינריה שלי כמו אידיסודה (בוא) סידייט (שב) סבאקה (כלב), פריויוקה (חיסון), בלוכי (פרעושים), גליסטי (תולעים) וקליישי (קרציות) ויש לכם שיחה לתפארת.  כל זה לא הפריע לחבורה להיקרא entente שזה סימבול המסמל איחוד של אנשים מכל רחבי העולם כדי להגיע לפסגת ההר. כדי להגדיל את המגוון פיצלנו את עצמנו הישראלים למהגר פליט מעיראק, מהגר פליט מפרס ועוד אחד בעצמו רב לאומי ממצרים ומבולגריה. 

Israel Commando

די מהר הפכנו החוליה הישראלית לכיתה הטיפולית של החבורה: זוהר המורגל לטיולי ג’יפים פותח את הפינג’אן בכל רגע נתון, עם בוקסה למוזיקה ותמרי דקל נור אנחנו מייצרים שיח ועניין. מפגש פסגה של החמימות הישראלית מול הקרירות הרוסית, מייד כולם מחפשים את הקשר. לנטאשה אחים יהודיים אך היא מגדירה את עצמה כאורתודוכסית, דריה מספרת שעשתה בדיקה גנטית לבדוק כמה ממנה יהודיה ואלברט שר את את כל מילות התקווה, אבל לא מוכן לצילום וידאו. מייד אנחנו חושדים בו שהוא סוכן של הקגב. 

אדם מטפס המצוקים הקנדי הופך למצרך המבוקש בקרב הבנות, ומאלץ אותי לשיר לו את השיר של החצר האחורית: the situation is unstable all the options are on the table!

אלברוס

אדם טיפס את ה Cartensz pyramid, בפפואה שנמצא ברשימת השבע כהר גבוה באוקיאניה 4884 מטר ומכאן הוא בדרך לשבוע מנוחה בביירות ואחר כך בכוונתו לטפס את ההר הכי גבוה במזרח התיכון- הר געש בשם דמוואנד שגובהו 5610 בקרבת הים הכספי באיראן. צריך רק לצאת קצת מהשבלונה של המטייל הישראלי ולגלות שיש יעדים שלא חשבנו בכיוון. 

מקבל אותנו אנדריי המדריך, האנגלית שלו עילגת, הוא טיפס על ההר 250 פעם, יותר מעשר פעמים בעונה, בקיץ הוא מבלה על ההר, קבוצה הולכת קבוצה באה, בחורף הוא מוביל קבוצות ל Aconcagua  בדרום אמריקה. 

ילנה והקעקועים

לכולם יש ניסיון בהרים, כולם מנהלים אצלם את רשימת השבע. ילנה מציגה קעקוע היקפי של שבעת הפסגות בבטן מותניים וגב – קצת מעל הנקודה בה מזריקים אפידורל. היא מתלבטת עדיין האם להוסיף לכל פסגה שתכבוש את הקורדינטות.  אנחנו הצענו לסמן פשוט איקס ✖ כמו טייסת שמסמנת הפלות.

אף אחד לא לקח כדורי גובה עקב תופעות הלוואי- הרוב כבר היו בקילי, אבל חוץ מזוהר שהיה על ה-Aconcagua בארגנטינה בגובה הנושק ל-7000 מטר, אף אחד לא באמת עבר 6000, שכן 7000 מטר זה סיפור אחר לגמרי שמצריך כבר כמעט שלושה שבועות של התנתקות לצורך טיפוס ואיקלום. בגבהים האלו פסגה הנחשבת יחסית קלה טכנית לטיפוס לפשוטי העם היא lenin peak בקירגיסטן על גבול קזחסטן.

הבירה וההר

כל הר משפיע על הלוגו של חברות הבירה: Everest beer שולטת בנפאל, בירידה מהקילימאנג’רו קניתי לחבר שקרע רצועה בסקי ולא יכול להגיע: i didn’t climb the kilimanjaro but i drink kilimanjaro beer. וכאן בירה עם מספר תמים למראה 5,642 לוגו מתחכם המסגיר את גובה ההר, הבירה בקווקז במחיר עממי של מאה רובל לחצי ליטר, כחמישה שקלים, יותר זול ממים. 

חלוקה ליבשות היא סמנטיקה

ההר כמו נבחרת ישראל בכדורגל זכה מן ההפקר ועבר לגור באירופה, אבל התחושה היא לחלוטין אסיה. האזור הוא בלקריה, השפה היא בלקרית, וגם הרוסים שבנינו לא מבינים אותה. האזור מבחינה דתית מכיל איסלאם לייט. על השולחן מוגשים כיסונים מקבילים לחינקלי מגאורגיה, שישליק על טהרת הטלה מתורכיה ונרגילות טעם תפוח. תוסיפו את הפרצופים האסיאתים ותבינו שאם היינו באסיה, הרים אלו היו נשארים הרחק מאחור אחרי ההימלאיה ומשאירים למונט בלאן עם ה 4810 שלו את ההגמוניה של השליטה באירופה. 

הר צה גט 3761

היום הראשון מוקדש לאקלימיטזציה. סיבוב בשוק של הכפר, במבט ראשוני הרבה נשים עם שיער פנים, נטאשה שתיחזקה חבר גיאורגי עם סוודר בחזה ובגב אומרת שהסיבה לכך היא שלאנשי ההרים רמות טסטוסטרון גבוהות, ושלא נופתע אם נראה נשים עם שפם. הכנסת לייזר לסל הבריאות כאן היתה משפרת את המצב. 

מעל לכפר קרחון ענק בצורה של המספר שבע, לידו הר צה גט בגובה 3761 מטר. על סדר היום חצי מוקדש לטיפוס והחצי השני להשכרת ציוד. אנחנו מתחילים את הטיפוס לאחת מתחנות הרכבל. לכל אחת מהבנות  יש שם חיבה: נטליה היא נטאשה, דריה היא דאשה ומריה היא מאשה, אז לאות הזדהות גם גיא הופך לגאשה. 

תמיד ביום הראשון כולם בוחנים אחד את השני כמו כלבים שמריחים את התחת כשנפגשים, מי מסתמן כחוליה החזקה, מי יגרר מאחור? אנחנו מסירים את החלודה ודוחפים קדימה. אחרי הביצועים בטיפוס השם שלנו מוחלף בקבוצה ל Israel commando. 

בצידי הדרך סרפדים, נטשה מספרת שזיכרון הילדות שלה הוא הענשת ילדים על ידי הצלפה עם הצמח, חינוך רוסי, קשה קשה. אנדריי המדריך עובר בחדרים, פוסל חלק מהדברים ועורך רשימה להשכרת ציוד, משם בחנות אנחנו מקבלים את הדברים ומשלמים לפי ארבעה ימים שכירות.

מחנה החביות-Barrels  3880

את הרוסים לא מעניין להגיע מהכפר למטה אל הפסגה, זה לא טיול פוינט טו פוינט ולינה באוהלים, אותם מעניין אקלימיטזציה והגעה אל הפסגה, ממש כמו סקס בלי משחק מקדים. ישר ולעניין מעלים את הציוד עם שלושה רכבלים אל מחנה הבסיס, מתחת לרכבלים זורם השביל המטפס, לזכותם יאמר שמדובר בשביל חשוף ולא מעניין. הרכבל העליון מזמין הרבה מבקרים שמגיעים לצלם את ההר, מקומיים מציעים הקפצה עם אופנועי שלג לנקודה הכי גבוהה שהם יכולים להגיע- סלעי פסטחוב, המחיר מתקרב למאה דולר.

במחנה אנחנו נתקלים בכלב אלסקן מלמוט בשם בסט, הוא האלפא של המחנה של 7 summit, שוכב בכניסה לחדר אוכל, במשך שלושה ימים לא ראיתי אותו זז, לא מבזבז אנרגיה, אפילו לא ניגש לאוכל. קשה היה להאמין לטבחית שאמרה שהיא טיפס 38 פעם לפסגה וזה תלוי אם בא לו על האנשים המטפסים. מרגש היה לראות אותו לצידנו ביום הטיפוס על ההר, אחרי הפס של האגמים הקפואים, פעם שניה ברצף שאני חוצה הרים עם כלב מקומי.

בפרק הבא: מתרגלים את הציוד, עושים סלפי עם בלונדיניות, ישנים במכולה ומטפסים לסלעי פסטחוב 4700 מטר.
לחצו פה להמשך הקריאה!

 

 


אל תפסידו אותו- הצטרפו למנוי בטלגרם שלנו: https://t.me/OUTPANEL