ההורים האלה צללו עם הילדים שלהם ליד כרישים טורפים

אין כמו בריחה באמצע החורף לשבוע במלדיבים. ארזנו את המשפחה, כמה חברים ויצאנו לשבוע ספארי צלילות. אם גם אתם חולמים לראות את פלאי הים ויש לכם כבר כמה צלילות רשומות בלוג בוק, הכתבה הזו היא בול בשבילכם

הורים וטעויות

גם הורה מבוגר יחסית ומנוסה, עושה טעויות. הכל התחיל לפני 6 שנים כשהצעיר היה רק בן 10. חגגנו את הגיוס הקרב של הבן הגדול ולקחנו אותו ואת אחיו האמצעי לספארי צלילה במלדיבים. הצטרפנו לקבוצה נפלאה שאירגנה חברת ווילד-דייב בהובלת מדריכת הצלילה האגדית סיגלה ובילינו שבוע מטרף של צלילות, אוכל ואיסוף חוויות. מיד כשחזרנו ארצה והראינו לצעיר את התמונות הוא הודיע שהוא גם רוצה! כהורים משופשפים ובעלי נסיון לא אמרנו לו ״לא״ אלא דחינו את הקץ והבכי בהבטחה ״כשאתה תהיה בן 15 ועם ניסיון בצלילה, ניקח גם אותך״. מתוך הנחה סבירה שהוא פשוט ישכח והכל יבוא על מקומו בשלום. 

הצטרפו לערוץ הווטסאפ של אאוטפאנל- בלחיצה כאן

השנים חלפו להם והצעיר הצטרף לתחביב הקיץ המשפחתי – צלילה. בשנים הראשונות כצולל חופשי/משנרקל שמחכה לנו בחוף ובגיל 12 הוא נשלח אחר כבוד לשבוע קורס צלילה באילת אצל סיגלה ממנו חזר חמוש בכוכב ראשון והמון רצון להשלים חוויות. עוד בנסיעה חזרה מהקורס באילת הוא הזכיר לי לזוועתי את אותה הבטחה לספארי צלילות במלדיבים ואני שוב נקטתי בגישת דחיית הקץ ואמרתי שבגיל 15, כשיקבל כוכב שני, ניסע.

בשלוש השנים הבאות צללנו עם הילד במגוון אתרים ומקומות. מעבר לצלילות באילת ובים התיכון נסענו איתו לחופשות צלילה בדהאב, שארם והוא אפילו זכה לצלול עם כלבי ים בדרום אפריקה. הקפדנו כל הזמן לשפר את רמתו המקצועית ובכל הזדמנות לנסות להעניק לו הדרכות והסמכות שיהפכו אותו לצולל טוב יותר ומנוסה יותר. בגיל 15 הילד עשה את צלילת ההסמכה שהעניקה לו שני כוכבים ואיך שיצא מהמים הודיע ״עכשיו ספארי במלדיבים. הבטחתם״.

ספארי צלילה

כמו שאפשר להבין, לא נותרה לי ברירה אלא להזמין ספארי צלילה במלדיבים. העונה המומלצת לצלילה במלדיבים היא בין דצמבר למאי והפור נפל על תחילת ינואר, אז המחירים יורדים מעט (אחרי החגים של הגויים) ולנו יש פחות עבודה. במקור תוכנן לנסוע רק אנחנו עם הילד אך אחיו האמצעי ששמע על התוכנית הזדונית למנוע ממנו את החוויה, החליט לדחות עוד קצת את הטיול הגדול אחרי צבא ולהתעלק על ההורים.

הספארי הראשון שלנו במלדיבים היה על הספינה ״ארי קווין״. הצוות היה נפלא וכן המשתתפים אך לדעתי מקור גאוותה של הספינה עצמה הוא בעובדה שהיא עדיין לא טובעת. החלטנו שהפעם נשדרג ונבחר ספינה טובה יותר עם תנאים קצת יותר מפנקים. ברור עם ווילד-דייב העלה שאכן יש ספארי שיוצא בתאריכים הרצויים על ספינה מפוארת למדי בשם Soleil 2 שיוצאת למסלול הקלאסי שנקרא Central Maldives Classic route. הזמנו שני תאים זוגיים, ארגנו עוד חברים שיצטרפו אלינו לחוויה והנה אנחנו באים!

על השאלה למה קוראים לזה ספארי, קל לענות. במשך שבוע מסתובבים בים ורואים חיות והרבה. במקרה הזה חיות זה לא אריות ונמרים אלא דגים, כרישים, יונקים ימיים ועוד. בדיוק כמו בספארי רגיל, אנחנו מחפשים לראות את החיות לא בכלוב (אקווריום) אלא בסביבתם הטבעית ולהיות הכי קרוב שאפשר אליהם. אם בספארי רגיל האמצעי הוא רכב עם גג נפתח הרי שבספארי צלילה נעזר בסירה וכמובן בצלילה.

הימים חלפו ומועד החופשה הלך והתקרב. הקפדנו לא להצטנן ולא לחטוף קורונה (צלילה ונזלת לא ממש הולכים יחד). את ציוד הצלילה בדקנו ותיקנו וכמובן רכשנו השלמות נדרשות.

ברוכים הבאים למלדיבים

הטיסה ל MALE היא דרך דובאי. 3 שעות לדובאי, קונקשיין סביר ועוד 4 שעות טיסה והחורף הישראלי נשכח ונעלם. שדה התעופה של מאלה מזכיר את שדה התעופה הישן באילת הן ביעילות והן בחום והלחות הנוראית שמכים בך מיד כשאתה יוצא מהמטוס שחונה ממש על הטרמינל עצמו. כמדינה מוסלמית, דבר ראשון משקפים לך את הציוד האישי כדי לוודא שלא תכניס אלכוהול למדינה ואז המתנה מורטת עצבים ליד המסוע לקבלת המזוודות שמישהו היה צריך להעביר אותם 50 מטר שלמים מהמטוס לרצועה המקרטעת. הציוד הגיע לאט ובשלום ויצאנו לפגוש את נציגי הסירה ולהצטייד בסים מקומי.

כיאה למדינת איים, שדה התעופה של מאלה יושב על הים וכלי התחבורה המרכזי אליו הן סירות שונות. אנחנו הלכנו למזח לפגוש את ה״דוני״ שלנו. דוני היא סירה שמתלווה לספינת הספארי וממנה יוצאות הצלילות. במילים אחרות היא סירת העזר של הספינה הראשית. שלא כמו בספארי בסיני שם ספינת הלינה היא גם סירת הצלילה הרי שבמלדיבים יש חלוקה ברורה בין ספינת המגורים המפנקת לבין סירת הצלילה (הדוני) שבנויה במיוחד לשירות צוללים עם מדחסים, מקום למיכלים, מתלי ייבוש לחליפות ואזורי מנוחה (על הגג).

הפלגה קצרה מביאה אותנו לסירת הספארי שלנו. עולים לסיפון, פוגשים את הצוות ואת שאר המשתתפים שכבר הגיעו לפנינו וכמובן מקבלים חדרים. זה הזמן לנוח ולהרגע מהדרך, מקלחת, משהו קטן לאכול וקצת לשבת ולקשקש עם שאר האורחים שהגיעו מכל קצווי תבל. 

הדוני מפליגה הלוך ושוב בין הסירה לבין השדה ומביאה כל פעם אורחים נוספים. הערב יורד ונשמעת הודעה במערכת הכריזה לארוחת ערב (בינונית למדי) ופגישת הכרות עם הצוות. זהו בעצם התדריך המרכזי שיסביר לנו מה צפוי לנו השבוע מבחינת הצלילות, מי נמצא בכל קבוצת צלילה, מי המדריך, איפה טוענים מצלמות ופנסים, מהו הלוז היומי הצפוי וסתם מנהלות כלליות וחשובות של הסירה כגון איפה סירת ההצלה, חגורות ציפה, במקרה אש וכן הלאה.

מכיוון שלי זה הספארי השלישי במלדיבים ואני מכיר בערך את אתרי הצלילה, הקשבתי בחצי אוזן ועיקר עיסוקי היה לבדוק מיהם המשתתפים האחרים, להעריך את רמתם כצוללים ולקוות חזק שלא נצוות עם צוללים שיפריעו או יקצרו לנו את זמן הצלילה כי הם ״שותים אוויר״. לשמחתנו ב Soleil יש מספר רב של מדריכי צלילה ולכן הם יצרו קבוצות קטנות. אנחנו נשארנו כקבוצה של 5 צוללים, ארבעתנו וחבר טוב שהגיע אתנו. כולנו צוללים באותה רמה פחות או יותר, עם צריכת אוויר דומה והרבה ניסיון ביחד ויכולת לעזור אחד לשני בעת הצורך. המדריכה שלנו התגלתה כיפנית מניאטורית בשם ״קאנה״ שכנראה לא זקוקה ממש לציוד צלילה ובטח לא לאוויר כדי להשאר מתחת למים ללא מגבלה נראית לעין של זמן.

צוללים קדימה

הפרשי השעות עם המלדיבים עשו את שלהם וכבר בשעת ערב מוקדמת פרשנו למיטה. עוד לא נרדמנו ופתאום התעוררנו לרעשי חריקות, דפיקות ותזוזות של כל החדר. הספינה מתברר, הרימה עוגן והפליגה ואנחנו שחסכנו כסף ולקחנו חדרים בסיפון התחתון, מרגישים כל תזוזה ושומעים את המנוע העוגן ועל הצוהר הפיצי שמישהו בברושור קרא לו חלון מרססים מי הים. בקושי ישנו בלילה עד שבשלב מסוים הסירה עגנה, שקט יחסי השתרר והצלחנו לגנוב כמה שעות שינה מועטות.

טרוטי עיניים גררנו את עצמנו לתדרוך הראשון. מבט חטוף בקהל הראה לנו שאנחנו לא היחידים ואפילו על המאושרים שישנו להם בקבינות העליונות עבר לילה לא קל. לשיפור האווירה שלפנו את הקפה השחור שהבאנו מהארץ והישראלים בקבוצה רצו כולם להנות מקפה אמיתי ולא הנס קפה הדלוח המקומי. המדריך הראשי צייר על הלוח את אתר הצלילה, הסביר על העומק המתוכנן, פרופיל הצלילה ודגשים חשובים.

הצלילה הראשונה היא תמיד Check dive. בוחרים באתר קל ובעצם בודקים שכולם מסתדרים עם הציוד שלהם, בן הזוג (צלילה תמיד תהיה בזוגות), שיש מספיק משקולות, שצריכת האוויר בקבוצה בערך מאוזנת וכמובן לומדים כמה מיומנויות חשובות כגון פתיחת מצוף (smb) שמשמש כסימן לדוני לבוא לאסוף אותך בתום הצלילה. זו לא צלילה יפה במיוחד או מרתקת אך מכיוון שהיא הראשונה כל דג יפה או כרישון קטן הם התרגשות גדולה וזוכים לעשרות צילומים.

יום טיפוסי בספארי צלילות מתחיל עם קפה ועוגיה וצלילת בוקר. לאחר מכן ארוחת בוקר, מנוחה קלה וצלילה נוספת שאחריה, ארוחת צהריים. שוב מנוחה קלה ואז צלילה נוספת שלאחריה משהו קל וטעים לנשנוש. אם בשלב הזה בד״כ מנוחה נוספת ואז נצא (מי שרוצה) לצלילת לילה שלאחריה ארוחת ערב. בלילה או בזמני הארוחה והמנוחה הספינה תפליג ותעבור לאתר הצלילה הבא.

אם נראה לכם שזה בעצם מעגל אינסופי של אוכל, צלילה, מנוחה, אוכל וצלילה אתם צודקים. מהר מאוד הימים מאבדים משמעות ואתה נכנס למעין סייקל שבו הדרך היחידה לדעת מה יקרה עוד מעט זה לגעת לעצמך בשער. אם הוא רטוב אז עוד מעט אוכלים, אם הוא יבש אז עוד מעט צוללים. גם אנחנו מהר מאוד נכנסנו למוד המתאים והעמקנו בתדריכים רק לקראת הצלילות המעניינות או המסובכות ביותר. 

צלילה למתקדמים

לא סתם דחינו את הביקור של הבן הצעיר לגיל 15 וקרוב למאה צלילות רשומות. הצלילות במלדיבים שונות מאלו שאנחנו מכירים מאילת וסיני. ראשית יש זרמים חזקים. חשוב לדעת איך להתמודד מולם, מתי ואיך אפשר להתקדם נגדם ובעיקר מתי לא להילחם בהם ומה לעשות כשהם לוקחים אותך. בנוסף, הרבה צלילות מתחילות בקפיצה של מטר וחצי מהדוני ובגלל הזרמים נכנסים ״שלילי״, משמע לא נשארים על פני המים ומתארגנים בנחת, שוטפים מסכה, מקנחים את האף וכו׳ אלא הקפיצה מביאה אותך מתחת לפני הגלים וממשיכים מיד לצלילה ומחפשים את האתר לפני שהזרם פשוט יקח אותנו ונחמיץ אותו.

בעיקרון כל הצלילות יתחילו ב״כחול״, משמע, כשאתה קופץ מתחתיך עשרות ויותר מטרים של ים ולמעט המכשירים (מד העומק) אין לך נקודת ייחוס איפה אתה. צולל לא מנוסה עלול להיבהל וכמובן יתקשה מאוד לשמור על עומק אחיד ולא לשקוע במהירות או ל״עוף״ למעלה. תוסיפו לזה זרמים, ראות לא מושלמת וים גבוה כמו שהיה לנו והנה מתכון בטוח לצרה.הבן הצעיר לא אכזב. ידענו שהוא צולל טוב אבל לא הבנו עד כמה. הוא התגבר במהירות על נושא הקפיצה והכניסה השלילית, לא נבהל מהזרמים והפך להיות למגלה החיות המוביל שלנו שמאתר צבים וכרישים ממרחק לא סביר. צוות טוב כמו שיש ב Soleil ידאג שבכל צלילה יהיה משהו שונה ומיוחד. ביום הראשון הגענו לריף קטן עם זרם חזק. התחברנו לסלעים עם Reef Hook כשהפנים לכיוון הכחול (הים העמוק) וזכינו לראות מופע של עשרות כרישים שוחים ומשחרים לטרף בדיוק מולנו. ביום אחר ביקרנו בתחנת נקיון של מנטות ענק שהגיעו אלינו לטווחי נגיעה (אסור לגעת כמובן). צלילות דריפט (עם הזרם) מעל ריפים מדהימים מלאי אלמוגים, דגים, תמנונים וצבים, צלילת לילה עם המוני כרישים שנוגעים בך וצלילה ייחודית בזרם כה חזק שהוא פשוט לוקח אותך במהירות מטורפת שאתה מרגיש שאתה ״עף״ במים.

מחפשים חיות

כמו בספארי רגיל כולם רוצים לראות את ה Big five. ככה גם בספארי צלילות רוצים לפגוש את הענקים. במקרה שלנו זכינו לפגוש שניים מהם. אחד הבקרים במהלך השבוע מוקדש לחיפוש אחרי כריש לוויתן. כולם עולים לגג של הדוני שמפליגה לאזור משוער בו הצוות יודע שהדג אמור להיות וכולם מחפשים אחרי ״סלע זז״ במים. מסביב יש סירות רבות אחרות שעושות בדיוק אותו דבר. ברגע שאחת הסירות רואה את הכריש המסכן כל הסירות נותנות גז ומנסות לעקוף אותו כדי לתת לאורחים אפשרות לקפוץ למים ולשנרקל סביבו. האמת שזו חוויה לא ממש נעימה בהיבט שמירת הטבע והפרעה לחיות אבל זרמנו איתה. אחרי שפגשנו את הכריש פעם אחת, החליט הצוות שנרד לצלילה ובתקווה נפגוש אותו מתחת למים בצורה מוצלחת יותר. לצערנו הוא בחר לא לבקר.

בים מסתובבים כמה סוגי כרישים שמוגדרים כאוכלי אדם. זה לא אומר שהם באמת מסוכנים או צריך לחשוש מהם אך הם בפרוש חיות טרף ויש לתת להם את הכבוד הראוי. ידענו מהעבר שבאזורים הדרומיים של המלדיבים מסתבובבים כרישי טיגריס גדולים ומה רבה הייתה ההפתעה כשהצוות הודיע שהולכים לצלול במקום בו נוכל לראותם. סקפטים ומלאי ספקות קפצנו למים בתוך שממה חולית כשלפתע הופיעו זוג כרישי טיגריס ענקיים והגיעו לקרבה מעט מטרידה. חוויה שתיזכר לנצח.

חוזרים לשגרה

הימים חלפו להם במהירות והגענו ליום הספארי הלפני אחרון. בעיקרון אסור לצלול 24 שעות לפני טיסה ולכן היום הזה הוקדש למנוחה, שטיפת הציוד וביקור בעיר מאלה שמזכירה את רמאללה בימיה הגרועים. טיסה חזרה עם קונקשיין בדובאי, צילומים בבורג׳ חליפה, מבט מזלזל באקווריום הענקי בקניון וחזרה לארץ ולשגרה.

עכשיו נשאר רק להסביר למורה של הילד איך הוא חזר משבוע ״מחלה״ עם שיזוף שכזה….

כתב וצילם: ירון רוזינר

אם אהבת את הכתבה שלנו, התודה הגדולה ביותר היא שיתוף שלה, ממש כאן: