ליל ירח מלא בהר איתן והסטף: המדריך המלא לטיול לילי קסום

כשחום יולי-אוגוסט הופך את שבילי ישראל למלכודת שרב, הרי ירושלים נצבעים באור כסוף ומזמינים אתכם למסע קסום של שקט, קפה חם וצלילים מכשפים תחת ירח מלא.

מדוע דווקא הר איתן? היתרונות של טיול לילה בקיץ

הקיץ הוא עונת טיולי הלילה. ביום הגיהנום פשוט חם מדי ואם אתה לא מתחיל את הטיול בשעה 05:00 ומסיים גג בתשע בבוקר, הרי שאתה מזמין לעצמך מכת חום או התייבשות. מסלולי מים קרירים וזורמים אין פה ממש בארץ והרים בהם הטמפרטורות צונחות גם הם לא ממש בנמצא.

מה נשאר אם כך? לטייל בלילה. מעבר לבעיה שבישראל 2026 מרבית המסלולים היפים הם בשטחי רט״ג אליהם אסור להיכנס בלילה, הרי שבלילה פשוט אין לא ראות ולא נוף ולכן זה בהכרח טיול מסוג אחר.

הדרך להתגבר על כל הבעיות היא לתכנן טיול בליל ירח מלא בשטחים שאינם בשליטת רט״ג. עדיין יש כאלו ועם קצת יצירתיות אפשר להנות מטיול שונה ומהנה.

טיול ירח מלא דורש קצת היערכות

מבחינת שעות חשוב לבחון את שעת הזריחה והשקיעה של הירח ולהערך בהתאם. עננות כמובן תהפוך ליל ירח מלא לחסר כל התאמה לטיול ולכן נבדוק מראש מה קורה עם התחזית. אמנם הירח עוזר לתאורה, אך כדאי לדאוג לתוואי דרך פשוט וקל: דרך ג'יפים לבנה היא פתרון מעולה. נוף פתוח כמובן חשוב כדי שאור הירח יחדור (זה לא הזמן לקניון סגור וצר) ואם יש מסלע לבן ובהיר (גיר) הרי שזה מוסיף המון. לא נשכח להביא בחשבון גם את שיקול הזריחה כי אין כמו לראות זריחה יפה בסוף המסלול ולכן ניקח בחשבון איפה נהיה כשהשמש סוף סוף תעלה.

אנחנו בחרנו הפעם לטייל באזור הרי ירושלים. בתוכנית פינטזנו על טבילה במעיינות הפזורים בהר אך בדיקה בקרב יודעי דבר גילתה שמרביתם מזוהמים או לא נגישים. החלטנו לשנות כיוון וללכת לסובב הר איתן, לבקר בבור איתן ולקנח בטבילה וסשן מוזיקלי ייחודי לאור נרות בסטף.

מפרט טכני, חניה וציוד חובה למסלול סובב הר איתן

• ​אורך המסלול: כ-8.5 ק"מ (מסלול מעגלי בשביל הסובב בשילוב ירידה לנקבה)
• ​דרגת קושי: קלה. הליכה נוחה ורחבה לאורך השביל הסובב, עם ירידה ועלייה מתונה באזור הסטף.
• ​משך זמן: 4-5 שעות (בקצב הליכה לילי רגוע, כולל עצירות בבור ובזריחה).
• ​נקודת התחלה וסיום: חניון עליון הר איתן / חניון סטף עליון או חניון סטף תיכון.

שימו לב שקק״ל החליטו משום מה לחסום בלילה את הכניסה לסטף לרכבים. אל תתייאשו וחכו ליד השער של החניון העליון. תוך כמה דקות יופיע רכב יוצא והשער ייפתח אוטומטית ותוכלו להיכנס. לצאת אין בעיה והשער יפתח עבורכם ברגע שתתקרבו אליו. בפנים תגלו גם לא מעט אנשים שהגיעו גם הם לאזור ופצחו במפגש רועש של מוזיקה, מדורה, אוכל וחברים. למזלנו אלו מרוכזים קרוב לשער וברגע שנתחיל את הטיול ונתרחק מהחלק הסלול לא נחזה יותר בתופעה הזו.

כמו בכל טיול גם פה יש ​ציוד מומלץ: נעלי הליכה סגורות, ביגוד חם (הרי ירושלים קרים בלילה גם בשיא הקיץ), מחצלת או יריעה לישיבה, פנס ראש (מומלץ להשאיר כבוי בשביל, אך הכרחי לבור ולנקבה) ומים כי זה בכל זאת ישראל.

פנסים כבויים: צועדים בתוך אור כסף

​הלילה של הרי ירושלים משתנה לחלוטין כשהירח המלא עולה מעל רכס עמינדב. האור הלבן והכסוף שוטף את החורש הים-תיכוני, ממיס את הצללים וממפה מחדש את שביל סובב הר איתן. אין באמת צורך בפנסי ראש ורצוי לא להדליק אותם ולפגוע בראיית הלילה. העיניים מתרגלות במהירות לבוהק הקר, והדרך הרחבה והמוכרת של השביל הסובב נפרשת בפנינו כמו סרט כסף עבה בין עצי האורן והאלון. השקט הלילי חזק, כמעט מוחשי, ונשבר רק מתחת לסוליות הנעליים ומאוושת הרוח הקלה שעולה מערוץ נחל שורק.

מימין – תהום כהה ומשמאל פסגת הר איתן

​ההליכה סביב ההר בשעות הללו מרגישה כמו שיוט בחלל פתוח. מימין, התהום הכהה של הנחל נראית עמוקה מתמיד, ומשמאל ניצבת הפיסגה הכהה של הר איתן כזקיף עתיק.

באמצע המסלול אנחנו חותכים אל בור איתן. חבל מרופט קשור לעץ ליד הבור אך בדיקה מהירה מגלה שמצבו מספק לחלוטין וניתן לסמוך עליו. המים בשלב הזה של הקיץ קצת מעופשים ולא ממש מזמינים אבל לא עמדנו בפיתוי לבדוק עד כמה הם קרים. ערכת הקפה נשלפה וקפה חם ומהביל חולק לכולם בליווי המתוק המתבקש לצורך טעינת אנרגיה לגוף שמתחיל לשדר סימני עייפות.

המשכנו את המסלול לכוון האנטנות שבאופק. זה כבר אמצע הלילה, הירח הגיע למרכז השמיים וקרירות נעימה התפשטה באוויר. זה בדיוק הזמן לעצור מול הנוף הנפרש, לשלוף את בקבוק הוויסקי המתחייב וללגום ממנו כיאות כמובן רק כדי לשמור על חום הגוף.

טובלים וטוענים את האנרגיות של הגוף

אשמורת אחרונה הגיעה וזה הסימן שלנו לעבור ברכבים, לקחת מהם את הציוד שהשארנו ולרדת לכיוון הסטף. מי שמכיר את הסטף יודע שתמיד המקום מפוצץ באנשים, ילדים צועקים, מוזיקה ובלגאן. בלילה זה בדיוק הפוך. החורבות הישנות עומדות דוממות בין הצללים, אוושת הרוח בעצים ויללות התנים הם הדבר היחיד שמפר את השקט. כשאתה מגיע קרוב לנקבה ובריכת ההיקוות, צליל פכפוך המים הולך ומתגבר והופך להיות המוטיב המרכזי של המקום.

את המחצלות פרסנו ברחבת העפר שצמודה לבריכה, עליהם את המזרנים והשמיכות. מי שהיה חכם והביא עימו בגד חם התעטף בו ומסביב פיזרנו כמה נרות שהפיצו אור עדין וחם. מתוך התיקים נשלפו הקערות הטיבטיות ואורגנו במרחב עת כולנו נשכבים בנוחות ומתכסים כנגד הצינה.

אורית החלה לנגן. הצלילים המתכתיים והעמוקים התפשטו במרחב והשתלבו בפכפוך המים הזורמים. התהודה בסלעי הגיר יצרה מעטפת מוזיקלית מהפנטת. הויברציות העמוקות נכנסות ישר לתוך החזה, מחברות בין הלילה הארוך שחלף לבין יום חדש שמפציע. העייפות מכריעה ואחד אחד כולם קורסים לחלום. הצלילים והויברציות מתערבבים להם ומלווים אותנו עד שהשמש העולה והאור מעירים את כולם.

זחילה בנקבה מרעננת את הגוף וזה השלב שפוגשים את ראשוני הספורטאים שמגיעים לאזור. מבטים מוזרים מוחלפים בין הקבוצות ואנחנו מבינים שזה הרמז שלנו להעביר את הסטף לאנשי היום.

הליכה קצרה לרכבים, ביקור נימוסים בבית הקפה המדליק החדש שנפתח ליד החניה העליונה וזה הזמן לחזור הביתה ולישון. יום חדש מתחיל.

מאת: ירון רוזינר

לחצו פה לקבל את הכתבות בטלגרם:

לערוץ הטלגרם!