השמש שוקעת, השלג מוזהב כולו, הנוף למרחקים לבן ומדהים. חבורה קטנה בפסגת הר חרמון, הטמפרטורה שכבר כעת נושקת לאפס מעלות, עומדת לצנוח בשעות הקרובות לסביבות המינוס עשר, הרוחות יתגברו ואף צפוי שלג קל הלילה, לא מזג אויר פשוט להעביר בו לילה על ההר החשוף
פסגת הר החבושית שברכס החרמון, באמצע הלילה בפברואר מרגישה לפעמים כמו פסגה מבודדת בהימלאיה. החבורה מתנהלת לה כאילו הלילה הקפוא לא עומד לנחות כאן כל רגע: חברי צוות בית הספר לסיירות של קק”ל שותים עוד כוס מרק חם יחדיו, ומתארגנים בנחת להיכנס לשבע המערות אשר חפרנו בשלג בשעות אחר הצהרים. את הלילה נעביר 3-4 בכל מערה, כמה מטרים בעומק השלג, מבודדים מהרוח החזקה, הטמפרטורות הקפואות שבחוץ ופתיתי השלג שעפים ברוח.
אלפיניזם בישראל
החרמון נותן לנו תקופה קצרה אך מדהימה ביופיה בו הוא מושלג כמעט לגמרי. בחוגי סיירות של קק”ל בוחרים בתקופה זאת של השנה לצאת לגמרי מאזור הנוחות. צוות בית הספר לסיירות, רכזי ומדריכי החוגים, ולעיתים גם החניכים הבוגרים יותר, חבורה אשר רגילה לסייר ברחבי המדבר, הגליל, שפלת יהודה ואזורים נוספים, בוחרים להעפיל בשלג, להתנסות, לסייר וללמוד דרך הרגליים והקור העז עוד פרק של סיירות, הכרת הארץ והכרת עצמך.
מתחילת החורף העיניים צופות לפסגת ההר וכשהוא מתחיל להתמלא בשלג אנחנו עוזבים לרגע את המדבר ועולים צפונה. יציאה עם מוביל מקצועי ומנוסה קריטית בהעפלה שכזאת, ליאור אנמר מוביל אותנו במסענו זה וגם המובילים האחרים שאנו בוחרים לצאת אתם להר מנוסים ביותר. ההר מספק לנו שלל התמודדויות וחוויות אך כמו בכל מרחב חדש בטבע, הדבר העיקרי ללמוד הוא צניעות – ההבנה שלא בכל דבר אנחנו הכי מקצוענים ותמיד אפשר ללמוד עוד.
המסע שלנו מתחיל לפנות בוקר הרחק בעמק, באור ראשון אנחנו עוברים את קופות אתר החרמון, בקיץ עולה מכאן שביל המסומן בירוק אל פסגת החבושית, בינואר השביל והסימון טמונים יחדיו עמוק מתחת לשכבת שלג עבה, אך היום בהיר והניווט פשוט למדי.
בתחילה אנו מתרגלים כיצד להתקדם בשלג אשר בשעה זאת של היום עדיין קשה למדי ונוח לצעידה. לומדים לזהות היכן השלג יהיה רך יותר והרגל תשקע בו עד הברך, והיכן הוא יהיה מוצק יותר. כיסים בשלג גם הם מסוכנים היות והרגל תצנח אליהם ולמדנו כיצד להיזהר מכך. בחרמון אין קרחונים ולכן גם הסכנה האלפינית של צניחה לחריץ קרח עמוק (crevasse) לא קיימת. מתקדמים בטור עורפי בקצב שאינו מהיר מידי אבל אחיד וקצוב.
comfortably cold בהליכה ו- comfortably hot בעצירה
כמו בכל מזג אוויר קיצוני הרי ששמירת טמפרטורת הגוף ודאגה לצרכים הבסיסיים- מים, מזון, אנרגיה ומוטיבציה עומדים בראש סולם העדיפויות שלנו. השלג והטמפרטורות בהר בהחלט מאתגרות אבל ההתמודדות הבסיסית איתם פשוטה: חשוב לשמור על טמפרטורת גוף, להיזהר מחשיפה לרטיבות ורוח. בהליכה הכללים פשוטים: כאשר אתה הולך אסור שיהיה לך חם מדי, שכן הזיעה על הגוף תקרר אותו במהרה ותגרום לירידת טמפרטורה ולכן אנו מורידים שכבות בהליכה ונהנים מקרירות קלה. בעצירה החשש הוא הפוך: הגוף אשר הזיע במעט בהליכה יכול להתקרר במהירות, ובכל חניה ולו הקצרה ביותר אנו חוזרים ללבוש שכבות של בגדים יבשים, אטומים למים ומגינים מפני הרוח עד שמרגישים חמימות קלה ונעימה. ובחזרה להליכה מורידים שוב, זה קצת מייגע אבל חשוב כל כך להתאים את עצמך כל הזמן.
משקפי שמש טובות על העיניים הן חובה מפני סינוור ועיוורון שלג, נעליים אטומות למים וגייטרס, מקלות הליכה וביגוד מנדף, עם שכבות נוספות ללבישה בחניות וכמובן כובע וכפפות טובות. במזג אוויר נאה הליכת יום בחרמון המושלג הינה פעילות שכל מטייל המתכונן לכך ברצינות הראויה יכול לבצע, הלילה זה כבר סיפור מורכב הרבה יותר, אליו נגיע בקרוב.
גם המים הם מרכיב חשוב בהר
שתיה מרובה חשובה, ואנו רוצים להקל במשקל הסחיבה. ההר מלא שלג אך ללא מים זורמים. וגם כאן יש מה ללמוד: להכניס שלג ישר לפה אינה פרקטיקה טובה במזג אוויר קר, והפשרת שלג באמצעות גזיה תדרוש לא מעט גז אשר נצטרך לסחוב איתנו. הדרך היעילה ביותר להמסת שלג למים, זה פשוט מים וקצת חום גוף. מקפידים כל הזמן לא לרדת ממפלס של חצי כמות בשקית השתיה – ואז מכניסים שלג נקי לתוך השקית, מצמידים אותה לגוף בהליכה, והמים מתחממים במעט מחום הגוף מפשירים להם את השלג והשקית מלאה שוב.
בעליה אל החרמון המושלג תרגלנו מגוון מצבים: הליכה עם סנדלי שלג וקרמפונים, מצבי בסיס של שימוש בגרזן השלג בהליכה ובהחלקה במורד, אבטחה בחבל בזוג או בשלישיה, ואף עגינות חבלים בשלג (שמתגלה כחומר ידידותי למדי למטרות שכאלו) וגלישה בחבל במורד דולינות יפות ועמוקות.
שינה בשלג
לשינה בשלג יש מספר אופציות ובהעפלות השונות שלנו בשנים האחרונות תרגלנו את רובן. מה שחשוב בלינה בשלג זה להיות יבשים, מוגנים מרוח, ומבודדים עד כמה שניתן מהטמפרטורות הקפואות שצונחות במהלך הלילה. הפתרון לכל אלו הוא מחסה טוב ומותאם, אבל איזה מחסה נבחר?
האופציות רבות ותלויות בציוד שאנו נושאים איתנו, במשך הזמן שיש לנו להכנת המחסה, במשך הזמן שנרצה לשהות בו, וגם במצב השלג על גבי ההר ומה שהוא מאפשר.
האופציה הבסיסית היא אוהל על גבי השלג – מחסה קל להקמה באופן יחסי אך צריך לסחוב אותו איתך במעלה ההר. מאחר ומרבית האוהלים מספקים בידוד מינימלי בלבד מטמפרטורת הסביבה הרי שהטמפרטורה בתוכו דומה לסביבה החיצונית והוא מחייב גם שק שינה וביגוד מותאם ללינה בטמפרטורות שיורדות הרבה מתחת לאפס. אם בוחרים באוהל כדאי להקיף בקירות שלג אשר לפחות יגנו מהרוחות החזקות אשר עלולות להתפתח במהלך הלילה.
באופן לא כל כך מפתיע החומר המבודד ביותר מקור נמצא סביבנו ובשפע: השלג עצמו הוא חומר בידוד מצוין! הטמפרטורה שלו היא כ 0 מעלות אך הוא מבודד כמעט לחלוטין. אם בונים מחסה שלג טוב הרי שבתוך המחסה לא תהיה רוח כלל, והטמפרטורה תהיה קרובה ל 0 מעלות גם אם בחוץ יהיה קר הרבה יותר. אז איזה מחסה שלג בונים?
אם השלג עמוק ויציב, ויש לנו זמן מספיק ואת חפירה סבירה, הרי שנוכל בקלות יחסית בתוך כ 3 שעות לבנות לעצמנו “ארמון” של ממש במערה בתוך השלג. צוות בית הספר השקיע 3-4 שעות עליזות בבניית 7 מערות שכאלו, כל אחת קצת שונה מחברתה בעיצוב ובמבנה, אך בשימוש בטכניקה נכונה כולן נשארו יבשות, מבודדות, ואפשר אפילו להגיד נעימות לשינה.
אם השלג רדוד יותר ואינו מאפשר חפירה של מערה, או אם זמננו דוחק יותר כי סופה מתקרבת והמחסה נדרש בדחיפות, הרי שישנן מספר אופציות אפשריות: תעלה חפורה בשלג מהווה בסיס טוב וחלל לשכב בתוכו – חשוב שלא להגיע לאדמה החשופה שמתחת אשר מבודדת פחות מהשלג שמעליה. מעל לתעלה ניתן להניח גג של קוביות חצובות בשלג, או להניח מוטות, למתוח מעליהן יריעה ולכסות בשלג הקופא ומתקשה במהירות, בשעה קלה נבנה מחסה אישי או זוגי, צפוף במעט, אבל גם שלג בעומק של פחות ממטר מספיק עבורו ולעיתים זה כל מה שיהיה לנו.
פתרון נוסף הוא ה “קווינזי” (quinzhee) אשר נבנה על ידי הערמת ערימה גדולה של שלג ואז חפירה בתוכה על מנת ליצור חלל, טריק נחמד הוא לערום ציוד ואולי אף שקיות גדולות מלאות אויר – ומעליהן את השלג – ואז לאחר זמן קצר שהשלג קופא מחלצים את ערמת הציוד דרך פתח צר שחופרים – והחלל כבר רובו מפונה ונשאר רק לעשות גימורים, קווינזי שכזה יכול להיות אישי, זוגי ואף גדול יותר.
בכל מחסה שלג יש להקפיד על פתחי אורור ועל הליכה לישון עם כלי החפירה צמוד אליך על מנת לחפור את דרכך החוצה לאחר לילה מושלג במיוחד.
בתוך המחסה מקפידים על דרגש מוגבה לשינה במידת האפשר, כדי שהקור ירד למטה והחום יצטבר למעלה. בידוד מהשלג עליו שוכבים: ניילון ומזרן טוב מתחת לשק השינה, והחלקת התקרה בצורה טובה על מנת שלא יווצרו נטיפים מטפטפים על ראשך במהלך הלילה.
לסיום, ארוחה חמה ומזינה לפני השינה (ובקבוק מסומן היטב לבנים) יאפשרו להעביר לילה שלם בתוך שק השינה ללא צורך לצאת ממנו. ויש לילה ארוך למחשבות, על עוצמתו של הטבע מול יכולותיו של האדם להסתגל. על משמעות של טעות קטנה בלימוד, בתכנון בהקפדה על הפרטים, ומצד שני על היכולת לנשום עמוק, להנות מהטבע הפראי ואפילו לחמם את הגוף, פיזית ממש, במחשבות טובות ורגועות.
* שהייה בלילה במרחב החרמון מחייבת תאום מול צה”ל ומול אתר החרמון
מאת: רועי מנדל
צילום: רועי מנדל, אבשלום פרג הנדל, עמית שורק
אהבתם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של OUTPANEL! לחצו פה!
או למנוי הניוזלטר השבועי הלא מציק והאיכותי שלנו:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
