אתמול התרחשה תאונה קטלנית באזור נחל א-סמרא במדבר יהודה. קבוצה של 6 מטיילים ניסתה להגיע לנחל, מתוכם לפי המידע שהגיע אלינו, שני בגירים בגילאי ה20 ו 4 קטינים (בני כ 15-17). אחד המטיילים נהרג בנפילה מגובה של כ 40 מטרים.
כתב: ירון רוזינר
צילום: אילוסטרציה
מתוך עדכוני יחידת החילוץ מגילות ים המלח:
“אתמול בשעה 16:00 התקבל דיווח ביחידת חילוץ מגילות על מטייל כבן 20 שנפל מגובה של כ40 מטרים. צוותים מהיחידה בשיתוף יחל”צ עין גדי, רט”ג, שוטרים ומסוק של ח”א יצאו לסרוק את השטח. לאחר כשעה אותרו המטיילים מהאוויר אך ללא יכולת להוריד מחלצים בכבל.
צוות של 669 בשיתוף מתנדבי היחידות בנו עמדות טג”ח בשטח, חילצו את ההרוג ואת שלושת חבריו, ויצאו בשלום מהשטח לקראת 2 לפנות בוקר. במקביל כל העת היה צוות חוסן של היחידה שהעניק עזרה ראשונה נפשית לשלושת החברים”.
הגורמים המדויקים לתאונה שעלתה בחיי הצעיר אינם ברורים לחלוטין בשלב זה. ישנן השערות שהם נכנסו בטעות בנקודה שגויה למסלול ונתקלו במפל גבוה מיכולתם. מסתמן כי התאונה קרתה בשלב בו ניסו להשיב אליהם חבל שנתקע במצוק לאחר סיום הגלישה. מה הגורמים לכך, איך מטפלים בתקלה כזו ובעיקר איך נמנעים בכתבה הבאה.
אל תפסידו כתבות אאוטדור איכותיות מאיתנו, הניוזלטר נשלח רק פעם בשבוע, והוא מעניין! הרשמו פה:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
על המקום בו אירעה התאונה
נחל א-סמרא נמצא קרוב לשמורת עינות צוקים והינו אחד מנחלי האכזב של מצוק ההעתקים. הנחל נחשב לאחד היפים מנחלי האזור וסופו במפל מרשים הנשפך 20 מטר מכביש 90.
מסיבות שאינן ברורות, הנחל איננו מוגדר כנחל מותר לגלישה (סה”כ יש 4 נחלים בלבד שמותרים לגלישה בשמורת מצוק ההעתקים) אך הוא מבולט ונחשב בטוח לגמרי לגלישה. על פי התאור שבידינו נראה שהתאונה עצמה לא ארעה במסלול הגלישה בנחל אלא באחד הערוצים שמתחברים אליו.
מה גורם לחבל להתקע?
בכל קבוצת גלישה תמיד מגיע השלב בו מישהו צריך לרדת אחרון ואחריו משיבים את החבל למטה. את מכלול השיטות לבצע זאת תוכלו למצוא בכתבה שתפורסם בקרוב אך אין ספק שזהו שלב קריטי בכל גלישה המשלב גם סיכון מוגבר לתקלות בגלישה עם סיכון שהחבל יתקע בזמן שנמשוך אותו חזרה אלינו למטה.
הרבה פעמים אנו יוצאים לטיול עם מספר חבלים שאורכם כאורך המפל הגבוה ביותר. במילים אחרות לטיול עם גלישה של 40 מטר נצא עם לפחות שני חבלי 40 מטר. על מנת למשוך חזרה את החבל אלינו מלמטה נחבר שני חבלים זה לזה בעזרת קשר ונוריד את שני קצוות החבל החופשיים למטה.
שני המתארים הקלאסיים שגורמים בד”כ להתקעות סופית של החבל הם בתחילת וסיום המשיכה.
תחילת המשיכה – בשלב זה הקשר שנמצא קרוב לעגינה צריך לעבור את שפת המצוק ולעיתים גם סלעים וסדקים בדרך שעלולים לתפוס אותו ולתקוע אותו.
סיום המשיכה – קצת לפני הגעה למחצית החבל בד”כ משקל החבל למטה מספיק גבוה על מנת שהחבל כולו יזרום לבד דרך העגינה והחלק השני של החבל יפול מטה. החבל שנופל נמצא קרוב לקיר המפל שגלשנו ועלול להתפס במהלך הנפילה על מדרגת סלע או סתם סלע בולט
ישנן סיבות נוספות להתקעות כגון הצלבות בין החבלים או משיכה של חבל עם קשר אבל אלו ניתנות למניעה או טיפול יחסית בקלות בעזרת מקצועיות בסיסית.
החבל נתקע. מה עכשיו?
בטיול גלישה אנחנו זקוקים לחבל כדי להמשיך בגלישה ולצאת מהנחל. בנוסף, חבל הוא דבר יקר ואיש לא שש להשאיר אותו בשטח. אם וכאשר נתקע החבל ננסה לפעול על מנת להשיבו אלינו:
מנסים לשחרר – הרבה פעמים שימוש בכח רב יכול לחלץ חבל שנתקע. לפעמים משיכה לכוון הנגדי תוציא את הקשר שנתקע ונוכל למשוך שוב, ניעור של החבל יכול לגרום לשחרור התקעות באבן וכן הלאה.
היה ולא הצלחנו לשחרר את החבל ויש לנו התקעות אמיתית עומדות בפנינו שלוש אפשרויות:
- טיפוס למעלה – בהנחה שעדיין שני צידי החבל נגישים לנו, נטפס על החבלים בעזרת פרוסיקים (שיטת טיפוס עליה עוד נרחיב בעתיד) עד שנגיע לנקודת התקיעה ואז נוכל לשחרר אותה, לגלוש שוב למטה ולנסות למשוך שוב
- חיתוך והמשך – לעיתים אין ברירה. נחתוך את החלק שכבר הגיע אלינו למטה ונמשיך לטייל בתקווה שיש לנו מספיק חבל להמשך
- מציאת מעקף / טיפוס חופשי – ננסה להגיע לראש המפל או נקודת ההתקעות מלמטה ללא חבל בעזרת טיפוס או שביל עוקף.
על פניו נראה כי בארוע האחרון זהו המתאר שגרם לתאונה. החבל נתקע במשיכה ובנסיון להגיע אליו ולחלצו נפל הבחור עת ניסה למצוא מעקף.
איך נמנעים?
ראשית נבין שלא תמיד ניתן יהיה להמנע מהתקעות של חבלים. יש שיטות רבות שיכולות לעזור ולצמצם את הסיכון אך כשיש סלעים וזיזים חבל תמיד יכול להתקע. אז מה כן אפשר לעשות?
לקחת יותר חבל (ולדעת לוותר על חבל)– הנוהל הרשמי מדבר על יציאה לטיול על 3 חבלים שאורכם לפחות כאורך המפל הכי גבוה. במילים אחרות, אם החבל נתקע ונטשנו אותו לפחות יש לנו חבל להמשיך בגלישה כמובן מתוך הנחה שהמפלים הבאים לא דומים לו בגובהם. יש נטייה בקרב גולשים בארץ לצאת עם שני חבלים בלבד ולכן ארוע תקיעה שכזה מחייב אותם לנסות להחזיר את החבל והאפשרות לנטוש אותו ולהמשיך איננה ישימה עבורם
לטפס פרוסיקים – לא מעט גולשים לא לוקחים איתם פרוסיקים או לא מודעים / מנוסים בשיטה. הם ינסו לטפס חופשי, למצוא מעקף ויסכנו את עצמם במקום לטפס בבטחה עד למעלה ולטפל בבעיה
לא לפחד לחתוך (לקחת סכין) – גולשים רבים לא יכולים לחתוך את החבל שנפל ולהמשיך כי אין להם סכין… צריך לוודא שיש לך את הכלים לחתוך חבל ולא לפחד לעשות זאת
מקצועיות – גולש מנוסה יודע לזהות במהלך הגלישה את נקודות הכשל במשיכה ולמנוע אותם. לעיתים זה ידרוש סידור של החבל כדי למנוע הצלבות בין שני החבלים או קשרים, גלישה מסודרת ואיטית תוך מניעה של החבל להכנס לחריצים ואפילו לעיתים העברת הקשר את שפת המצוק עוד לפני הגלישה וביצוע מעבר קשר בגלישה.
שימוש בעגינות מתאימות – בישראל אחד הגורמים שתורמים יותר מכל לארועי תקיעת חבל והזדקקות לחילוץ הוא רט”ג ומתאר העגינות שהוא הטמיע בנחלים המורשים. בניגוד לנהוג בכל העולם, בישראל העגינות נמצאות הרחק הרחק משפת המצוק, מקשות על משיכת החבל וגורמות להתקעות. לצערינו אין ברט”ג אוזן קשבת או רצון ללמוד את הנושא ולהטמיע סטנדרטים בינלאומיים.
