שינוי תהומי בעולם ה-4X4 בשנים האחרונות הותיר תסכול רב בלב הגרעין הקשה של חובבי הז’אנר ההולך ונעלם, אך יחד עם זאת פתח בפני חלק חדש בציבור אופציה חדשה לטיול רכוב בטבע. החלק הראשון עסק בתולדות רכבי השטח בארץ ובעולם עד ימינו. הנה ההמשך והתשובה לחובבי רכבי הפנאי העירוניים.
מאת: ירון פוס
צילום: רותם דרור, גיא חלמיש
בדיעבד, קל להבין כיצד בעשור האחרון הולך ונעלם ה”עוקץ” שאפיין את רכבי השטח (4X4) של שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים. תקנות חדשות ומחמירות יותר ויותר של זיהום אוויר ובטיחות לנוסע ולהולך הרגל שינו לבלי הכר את תעשיית הרכב העולמית. שלדות הסולם המסיביות הוחלפו בהדרגה במרכבים אחודים, הסרנים החיים שהיוו יתרון ענק בשטח פינו מקומם למתלים נפרדים לטובת נוחות נסיעה ובטיחות אקטיבית, והילוכי הכח שאיפשרו צליחת שטח טכני ומאתגר נעלמו שוב ושוב מרכבי כביש-שטח מוכרים כמו סוזוקי ויטארה, קיה ספורטאז’ ואחרים.
גם הופעתם של טרקטורוני SIDE BY SIDE דוגמת פולאריס RZR וקאן-אם קומנדר עשו את שלהם בהסטת תשומת לב הטייל המוטורי מרכבי שטח “פול סייז” לכלים קטנים, רבי יכולת ומזרימי אדרנלין. מסיבות אלה ועוד, נוצרה ירידה משמעותית בביקוש של הציבור לרכבי כביש-שטח “אמיתיים”, כאלה שנועדו בבסיסם להתמודד עם תנאי שטח מגוונים ומאתגרים, ומנגד – לפריחתם של רכבי הפנאי, הקרוסאוברים – מכוניות שעיקר ייעודן הוא לנסוע בכביש ומציעות, חלקן יותר וחלקן פחות, יכולת מסוימת מחוץ לאספלט.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
זה ג’יפ זה?
איך נדע אם מולנו “סופר ג’יפ” שנועד לנסיעות לסופר וחזרה או כלי רב-תכליתי, המאפשר להגיע לעומק המדבר כשהוא ונוסעיו במצב תקין?
גם בתוך קטגוריית הקרוסאוברים, קיימים הבדלים מהותיים במה שניתן למצוא באולמות התצוגה ובלוח מודעות המשומשות. ישנן מכוניות שיש להן דגמי הנעה קדמית בלבד כמו מיצובישי אקליפס ורנו קדג’אר, ישנן כאלה המציעות גם גרסת הנעה קדמית וגם גרסת הנעה כפולה כמו דאצ’יה דאסטר, טויוטה ראב-4, ג’יפ רנגייד וסוזוקי ויטארה ויש כאלה שלהן גרסאות הנעה כפולה בלבד כמו דגמי סובארו XV ופורסטר או הדייהטסו טריוס זצ”ל שעזב אותנו ב-2012.
לא תהיה כאן הפעם בחינה השוואתית בין האופציות הנ”ל, אולם ננסה להתמקד במאפיינים שיהפכו את הקרוסאובר שלכם לפרטנר מוצלח יותר לטיול שטח:
- מרווח גחון – מדובר בנתון של המרחק בין הנקודה הנמוכה ביותר בתחתית הרכב לקרקע. ככל שנתון זה גבוה יותר, כך יוכל הקרוסאובר שלכם להכניס תחת גלגליו מכשולים גבוהים יותר ולשפר את עבירותו בשטח.
- זוויות הגישה והנטישה הן זוויות המושפעות ממרווח הגחון ומסרחי העודף (בליטות מרכב המכונית מהגלגל הקדמי לפנים ומהגלגל האחורי לאחור), ובעצם מהוות את זווית המכשול שנוכל לגשת אליו מבלי שחלקי הרכב, הקדמי והאחורי, יפגעו במכשול שלפנינו או מאחורינו.
- גם גודל הגלגל, נתוני המנוע, סוג המתלים ומהלכם, מערכות עזר אלקטרוניות כמו בקרת משיכה וירידה במדרון – כל אלה ועוד תשפענה על יכולת השטח של הקרוסאובר בדיוק כפי שהן תשפענה על יכולתו של כל רכב שטח “טהור גזע”.
- תיבת ההילוכים – עוד נקודה חשובה שיש להתייחס אליה. בנהיגת שטח, הפשטות היא דווקא יתרון. תיבות אוטומטיות פלנטריות, כלומר רגילות, “של פעם”, או תיבות ידניות, הן המתאימות ביותר לנהיגת שטח. רוב תיבות ההילוכים המודרניות פחות מוצלחות בשטח. תיבה רציפה לדוגמה, נוטה להתחמם בנהיגה מאומצת עד כדי הפסקת פעולה אם תגזימו בדרישות ממנה. תיבה רובוטית, בין אם היא בעלת מצמד אחד או שניים, תקשה על נהיגה טכנית ומדוקדקת במקומות שיצריכו זאת עקב נטייתה לעצבנות וקופצנות יתר.
מבין כל אופציות ה”ג’יפונים” שנמכרו בישראל בשנים האחרונות, הנה כמה שתוכלו להגיע איתם הרבה יותר רחוק ממה שאתם מדמיינים, למרות היותם רכבי פנאי “רכים”, נטולי הילוך כח או מתלים ארוכי מהלך.
סובארו XV/פורסטר
דגמי סובארו למשפחה המטיילת הם כלים המשלבים באופן מרשים ביותר יכולות כביש מצוינות ואופציה אמיתית לטיול שטח בסוף השבוע עם הילדים. ה-XV מוצע עם שתי יחידות הנעה מוכרות: 1.6 ליטר עם 114 כ”ס צנועים ו-2 ליטר עם 156 כ”ס מספקים למדי. הפורסטר משווק בישראל עם מנוע 2 ליטר בעל 150 כ”ס ברמות אבזור שונות פלוס גרסת טורבו מרשימה וסופר חזקה בעלת 240 כ”ס. שתי המכוניות מוצעות עם תיבה ידנית או אוטומטית, הן בעלות הנעה כפולה קבועה ומרווח גחון מצוין ביחס לקטגוריה. בגרסאות הידניות ניתן למצוא אפילו הילוך כח, אבל זה האחרון לא באמת מאפשר זחילה אמיתית כמו של זו המתאפשרת מהילוך כח של רכב שטח קשוח.
שני הסובארואים מרשימים במיוחד בהתנהגות השביל שלהם, המאפשרת נסיעה בקצב מהיר בשטח, מבלי לחשוש בכל רגע נתון מניגוח הגחון בקרקע או מחבטה כתוצאה מסגירת מהלך המתלים. כל זאת כמובן, בתנאי שלא מגזימים בדרישות מהמכונית, מודעים למגבלותיה ולשימוש לו יועדה. מגבלה נוספת בשטח היא זווית גישה לא מצטיינת המחייבת זהירות בתקיפת מכשולים/מעלות, במיוחד ב-XV.
בחלק מדגמי הפורסטר, ובכל דגמי ה-ה-XV החדש תוכלו לקבל את מערכת ה-X-mode המתאימה את מערכות ההנעה של המכונית לנהיגת שטח ומציעה גם בקרת נסיעה במורד, המגבילה את מהירות הנסיעה בירידה לקצב זחילה, מאפשרת לנהג שליטה טובה יותר ומשרה ביטחון. מערכות בקרת המשיכה של סובארו מרשימות ומקלות מאוד על יציאה ממצבים של סחרור גלגלים בשטח טכני. ההיגוי בשתי המכוניות מהיר וחד, אך חסר תחושה והיזון חוזר, מה שמקלקל את ההנאה מיכולות השלדה המצוינות. הייתי מצפה גם ליכולת בלימה טובה יותר. מבין שני האחים למותג, הפורסטר גדול ומרווח יותר, מאובזר ויקר יותר. לשתיהן 5 כוכבי בטיחות במבחן הריסוק של יורו NCAP.
- סובארו XV – החל מ-138,990 ₪, סובארו פורסטר – החל מ-166,990
- יתרונות: אמינות, התנהגות כביש/שביל, סחירות טובה כמשומשות.
- חסרונות: תיבת הילוכים אוטומטית רגישה לשימושי שטח, בלמים, ביצועים ב-XV 1.6
דאצ’יה דאסטר: 4X4 יוצא דופן
הדאסטר הוא רכב פנאי מעט יוצא דופן שממש לאחרונה הוחלף בדגם חדש. הוא עולה חדש יחסית מרומניה ושייך למותג שתדמיתו משדרת באופן מכוון פשטות ותכליתיות. עיצובו הרמוני ונעים, כזה שמצליח לשלב קרביות ועידון בעת ובעונה אחת. הדאסטר משווק בגרסאות הנעה קדמית והנעה כפולה, במנועי טורבו בנזין (1.2 ליטר 125 כ”ס) וטורבו דיזל (1.5 ליטר 109 כ”ס) יעילים וחסכוניים, ובתיבות אוטומטיות (בגרסת הנעה קדמית בלבד) וידניות.
תכונה בולטת בדאסטר היא נוחות הנסיעה, הן בכביש והן בשטח, זאת בזכות מתלים מכויילים היטב בעלי מהלך ארוך מאוד ביחס לקטגוריה, מה שמסייע רבות לעבירות בשטח, שבגרסת ההנעה הכפולה היא ככל הנראה הטובה ביותר בקטגוריה. הכביש המפותל אינו אזור המחיה הטבעי של הדאסטר, שמתליו הרכים והארוכים שעושים עבודה נהדרת בשטח, מרכינים את הרכב על צידו יתר על המידה בפניות. גם ההיגוי לא מספק תחושה מחוברת ומתקשרת ממש.
למרות שיפור די משמעותי בדגם החדש, הנדסת האנוש ואיכות החומרים עדיין לא מהמוצלחות, אם כי ניתן לחיות איתן, בעיקר נוכח מחירו הזול של הדאסטר. מה שפחות מתקבל על הדעת הוא רמת הבטיחות הירודה שמתבטאת בציון בטיחות נמוך העומד על שלושה כוכבים בלבד במבחני הריסוק של יורו NCAP, ובהיעדרן של מערכות בטיחות מקוריות (פרט למערכת התראה על שטחים מתים ברמת הגימור הגבוהה). למרות כל זאת, הדאסטר היא עדיין בחירה נהדרת לדעתי עבור חובב הטיולים המוגבל בתקציבו. מעבר לאמור לעיל,, יש משהו משובב נפש ומעלה חיוך באוטו הזה…
- דאצ’יה דאסטר – החל מ-89,990 ₪.
- יתרונות: נוחות נסיעה, יכולת שטח, מחיר, אופי ייחודי
- חסרונות: איכות חומרים, הנדסת אנוש, בטיחות.
דיהטסו טריוס – האופציה המשומשת ב 4X4
דיהטסו טריוס נמכר בישראל החל מ-1997 והוא מחלוצי קטגוריית רכבי הפנאי. כשהגיע לראשונה לישראל היה מושא ללעג ע”י ג’יפאים מסוקסים שראו בו את הסמל להיפך הגמור מרכב שטח אמיתי, עיצובו הגמלוני והצר לא זכה להרבה אהדה, זאת בלשון המעטה, והוא היה לטעמם של הג’יפאים דאז רכרוכי ועדין מדי לנהיגת שטח. גם היבואן לא ממש שיווק אותו כאופציה לירידה מהאספלט. למרות זאת, היו לא מעט שכן ניסו את מזלם איתו בהר ובגיא וגילו פרטנר די נאמן לשימושי שטח סבירים, ואף מפתיע ביכולת שלו בחול דיונה.
ב-2006 הוחלף הדגם למוצלח בהרבה, כשהציג עיצוב מודרני ונאה שמצליח להיראות עדכני עד היום למרות גילו. מנוע ה-1300 סמ”ק בעל 91 כוחות הסוס הוחלף במנוע 1500 חזק יותר עם 105 כ”ס, ההנעה נותרה כפולה קבועה והמפרט הטכני לשטח, שאז לא הצליח להתבלט בשל היצע רחב של רכבי שטח קשוחים, נחשב יוצא דופן מאוד היום. מאחור למשל, שוכן לו סרן חי, מאפיין שלא קיים היום באף קרוסאובר, ומסייע רבות ליכולת השטח.
עוד אביזר שימושי, יעיל ונדיר היום מאוד בקרוסאוברים, הוא נעילת מלאה לדיפרנציאל המרכזי (לא להתבלבל, לא מדובר בנעילה אחורית רוחבית המוכרת לחלקכם ודאי) שגורמת לטריוס להתעלות בשטח על המתחרים שמערכות ההנעה שלהם לרוב בוססו על הנעה קדמית עם מעבר כוח לאחור רק בעת סחרור גלגלים.
על כף החובה ניתן לרשום לטריוס נוחות נסיעה מהפחות טובות שבנמצא, עם נטייה לקופצנות ותזזיתיות, התנהגות כביש בעייתית משהו בשל מרכז כובד גבוה ומתלים בינוניים באיכותם. ההיגוי דווקא מספק תקשורת לא רעה יחסית עם הנהג, וניתן להפיק מדי פעם אפילו קצת הנאה מנהיגה. בסוף 2009 שידרג הטריוס עוד קצת את יכולת השטח ואת הבטיחות שלו, כשקיבל בקרת יציבות הכוללת גם בקרת משיכה ובנוסף בקרת ירידה במדרון ומסייע לזינוק בעלייה. הטריוס היא אופציה נהדרת לצעירים ולצעירים בנפשם, כאלה שנוחות נסיעה אינה התכונה החשובה ביותר עבורם בבחירת מכונית. אלה ייהנו מרכב אמין, שאפשר למצוא ממנו אקזמפלרים שמורים גם היום, מרווח באופן מפתיע עם יכולות להגיע רחוק בשטח כשיודעים מה עושים ומכירים את המגבלות. לדיהטסו טריוס מהדגמים של 2006 ומעלה יש 4 כוכבי בטיחות במבחן הריסוק של יורו NCAP.
- דיהטסו טריוס 2010 – כ-45,000 ש”ח
- יתרונות: יכולת שטח, עיצוב, מבוקש כמשומש, מרווח פנים מפתיע
- חסרונות: נוחות נסיעה, רועש
4X4 – לך לך למדבר
חשוב להבין כי למרות הסופרלטיבים לעיל, אף אחד משלושת הנציגים עליהם המלצתי כאן אינו רכב שטח פר אקסלנס. המכוניות האלה לא תוכננו לעבודת שטח מאומצת וחסרונו של הילוך כח מותיר אותם מחוץ לחלק ממסלולי הטיולים בארץ. מה שכן, חלק גדול מבעליהם לא מודע כלל לאופציה האמיתית להגיע לפינות בארץ שרק מיטיבי לכת או בעלי ג’יפים קשוחים מגיעים אליהם וזו הסיבה לכתבה זו.
בכל זאת, כדי להתחיל לממש את הפוטנציאל, אסור לשכוח למגן את הכלים במיגון תחתון איכותי הזמין בסדנאות השונות, שם ימליצו לכם על המינימום ההכרחי. גם צמיגים עם פרופיל מעט קרבי יותר (50/50) זמינים עבור חלק מהכלים ומומלצים ביותר ליורדים מהאספלט לצורך שיפור האחיזה ומניעת תקרים.
הצעד השני הוא קורס נהיגת שטח שיכיר לכם את המכונית שלכם ואת מגבלותיה, ישדרג את יכולת הנהיגה שלכם וילמד אתכם כל מה שצריך כדי שתוכלו לחזור הביתה כשלכם ולמכונית שלום. ורק אז, כשהכנו היטב את המכונית והנהג, אפשר לצאת לדרך.
למי שלא מכיר מסלולי טיולים לרכב שטח, קיימים בשוק ספרי הדרכה רבים שגם יציינו תחת כל מסלול שמפורסם בהם אם הוא מתאים לרכב שטח קשוח בלבד או גם לרכבי שטח “רכים” יותר. ועכשיו, כל שנותר הוא ליהנות ממה שיש לטבע להציע, וכמובן לא לשכוח לשמור עליו כמו שקיבלתם אותו.
מאת: ירון פוס
צילום: רותם דרור, גיא חלמיש
על הכותב: ירון הוא חולה הגה מדופלם, חולה רוח (ומים ואש), לועס עפר בזמנו הפנוי, מיטיב לסת ולכת, מנהל המכירות של סדנת “גתוס 4X4”, למעלה מ-10 שנים בענף הרכב.
התחברו אלינו:
מנוי חינם לOUTPANEL-הרשמו: http://bit.ly/OUTsubscribe
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו! פה: https://t.me/OUTPANEL
מגזין הטיולים והאאוטדור של ישראל!
