בהרים קורים בעיקר נסים ומעט מאד אסונות. על האסונות שומעים, הנסים הם יומיומיים- ולא מעניינים אף אחד. מה גרם לאנשים הגיוניים בסה”כ, לצאת מהפיסט אפילו שאין להם מושג או ציוד? לרוב מדובר בחוסר ידע או הנחה מוטעית בקשר למפולות. הם יוצאים ומסכנים את חייהם בלי מושג אך עם הרבה ביטחון. אם יצאתם או תכננתם לצאת ל-Off Pist בלי הדרכה מקצוענית, קראו את הכתבה הבאה.
המוות הלבן – מאמר ראשון בסדרה על מפולות שלגים
“אחרי כמה ימים של ירידת שלג, סוף-סוף מתבהר מזג האוויר ואני עולה על-הבוקר אל פסגת ההר. אני יורד מהצ’ר-ליפט, מסתכל ימינה ורואה כמה גולשים וסנובורדר שנראים לי החלטיים ומקצוענים, מרימים את החבל הגמיש התוחם את אזור הסקי, מתכופפים ויוצאים אל מחוץ לפיסט. אני עוקב אחריהם; את כל הפיסטים על ההר אני כבר מכיר, בא לי לנסות משהו חדש והיי – אם להם לא קורה כלום (והשלג נראה באמת מעולה איפה שהם גולשים) גם לי לא יקרה. אני משתחל מתחת לחבל, ומתחיל לגלוש. בהתחלה אני עוקב אחרי הסימנים שהם השאירו ואחר-כך בוחר נתיב עם פחות סימני גלישה שנראה לי סוף הדרך.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
באמת חוויה מיוחדת במינה ואני מתמכר להרגשה, עד שאני שומע מעין קול עמום: מין “WUMM” כזה שמגיע מעליי. שנייה אחר-כך אני מרגיש את הקרקע נשמטת לי מתחת לרגליים ומתחילה לזוז יחד איתי למטה. אין לי שליטה, כל המאסה שמסביבי תופסת מהירות – אני כבר מזמן לא על הרגליים ומנסה לשחות ולצוף למעלה, לא להישאב לתוך מכונת הכביסה שפועלת מתחתי.
אחרי כמה שניות שנמשכו חיים שלמים – הכל נעצר מסביבי. לוקח נשימה; הראש עדיין מעל השלג, שני הסקי’ס נעלמו ואני מרגיש מכות יבשות בכל הגוף, אני מנסה לזחול החוצה – אין מצב, השלג כמו יציקת אפוקסי ואני יכול רק לחכות ולקוות שמישהו ראה אותי. אוקיי – מישהו ראה אותי מאתר הסקי והזמין חילוץ, אופנוע שלג דוהר לכיווני. ואני מנסה להבין איך זה קרה לי – הרי היו סימנים של מישהו שירד על המדרון לפני. אני נחפר החוצה ע”י המחלצים ונאסף לאופנוע – הם אומרים לי כמה דברים בגרמנית ועושים תנועות של “לא” עם הראש, פינוי לבית-חולים, חשבונית ע”ס רבע משכנתה וטיסה לארץ – עלה לי בסוף רק רצועה צולבת, זוג סקי מהשכרה, מקלות, כמה ימים של חופשה וריב עם הביטוח…
הסיפור הזה הוא דמיוני אך ראליסטי מאוד, רוב הגולשים שאני מכיר חוו רק את החלק הראשון ושרדו לספר כמה טוב זה היה – ובינינו, מי מבינכם הקוראים לא הרים פעם, פעמיים או מאה את החבל התוחם את האתר וגלש אחרי שראה אנשים אחרים יוצאים מהפיסט ולא הבין שבכך נכנס לשרשרת המזון? – כמה שהכרתי, לא שרדו לספר וחלק נתקעו באמצע (כמו הדמות בסיפור הקודם) ויצאו ביותר או פחות, שן ועין. 
מפולות שלגים – מה זה בכלל?
שמה המדעי הוא מפולת פלטות שלג (Slab Avalanche) נוצרת כאשר מאסת שלג דחוסה שיושבת על שכבת החלקה בשיפוע תלול וכתוצאה מתהליך טבעי או התערבות חיצונית, קורסת ומתחילה לגלוש. תחשבו על עוגת שכבות עם בצק אפוי כבד, בציפוי שוקולד בשכבה העליונה וקרם אוורירי מתחת, נגבו את הריר ותתחילו להטות את הצלחת כך שכל העוגה תקבל זווית, עד שהשכבה העליונה “גולשת” כלפי מטה על הקרם. ככה בדיוק משתחררת מפולת. הישמטות הקרקע מתחת לרגליים המביאה לנפילה באזור תלול יוצרת כמה סיכונים: סחיפה לתוך תאי שטח מסוכנים (עצים, סלעים וכו’), קבירה, מעיכה וחנק. עוד עובדה: מעבר ל 60% למקרי המוות בהרים בחורף הנם תוצאה ממפולות.
שלושה גורמים קריטיים משחקים תפקיד ובלעדיהם לא תיווצר מפולת:
1. מאסת שלג דחוסה – זו יכולה להיות שיכבה של 10, 20 או 100 ס”מ, בה גבישי הקרח נדחסו ע”י הרוח ויצרו חיבור (Bonding) מספיק חזק ביניהם.
2. שכבת החלקה – שכבת ההחלקה הינה ברוב המקרים גבישי קרח עם חיבור (Bonding) רופף ביניהם, להבדיל מה-Slab
3. שיפוע תלול – מהו שיפוע “תלול”? הכוונה לשיפוע שמעל 30 מעלות (שימו לב, מעלות, לא אחוזים).
במלים אחרות – כל מאסת שלג היושבת על מדרון בשיפוע של 30 מעלות ומעלה יכולה לייצר מפולת וכל מי שגולש או מסתובב בשטח מושלג בעל זווית של יותר מ-30 מעלות מסתכן בהפעלה והיתפסות במפולת.
האם הסכנה גדולה, קטנה או בינונית- זוהי תורת קבלת החלטות המתבססת על ידע טכני ושיטתיות. מי שלא רכש ידע זה, למעשה מסתכן וברוב המקרים פועל לפי הנחות ו”תחושות בטן”.
החלטות מהבטן
מהן ההנחות שגורמות לנו לתחושת בטן “טובה” בגלישה מחוץ לאזור המנוטר? בשפה המדעית קוראים לזה קונספט מוטעה או ידע שגוי המובילים אותנו כיצורים הגיוניים וחפצי חיים למצבים מסוכנים; הכוונה היא לפירוש וניתוח לא נכון של מצב נתון משום שהידע בו אנו מחזיקים הוא חלקי, מיושן, לא מדעי, לא מבוסס, מבוסס על משוב שגוי או ניסיון נפל של אחרים וכו’.
אלו הן הדוגמאות המובילות בתחום הקונספט השגוי (מתוך ראיונות עם אנשים ששרדו תאונות מפולת):
1. “מפולות משתחררות מעלינו מעצמן וקוברות אותנו כי מתוך חוסר מזל עמדנו בנתיב המפולת…” – מפולות אינן כוח עליון, מפולת משתחררת תמיד מתוך סיבה הניתנת להסבר וברוב המקרים לחיזוי, ואינה תלויה במזל.
2. “כאשר קר מאוד אין מפולות” – הנחה שמקורה בעבר הרחוק מאוד כאשר המקומיים באלפים היו עולים חזרה עם עדריהם להרים באביב והשלג האביבי, שהייה קפוא ויציב בבוקר, החל גולש כמפולת שלג רטוב בצהריים. מרבית המפולות המסוכנות אינן נובעות משלג רטוב והן יכולות להשתחרר בטמפ’ מאוד נמוכות. אבל זה נכון שכשקר מאד השלג נוטה להיות פודרתי…
3. “כאשר יש מעט שלג יש פחות סיכוי למפולות” – הנחה מוטעית מאוד – דווקא בשנים עם מיעוט משקעים ודווקא באזורים מעוטי משקעים – מתוך טרנספורמציה בתוך שכבת השלג הדקה – מלווה אותנו לאורך כל החורף מאסת שלג מאד לא יציבה.
4. “יער מגן ממפולות, מתחת ליערות לא מסוכן לגלוש” – יערות נוטעים בנו תחושת ביטחון שגוייה (כמו שכבת שלג דקה). יערות המאפשרים מחסה ממפולות צריכים להיות כה סבוכים עד כי לא ניתן לגלוש בתוכם. כאשר העצים מרווחים מספיק על מנת לאפשר גלישה או יתרה מכך- כאשר רואים את השמיים דרך הצמרות, היער מפסיק לספק מחסה מפני מפולות. מפולות גדולות המשתחררות מעל יער, ואף מעל יער בוגר, בד”כ לא ייעצרו מהעצים. כמו בתמונה למטה. 2009 Mercantour מפולת גדולה שעברה דרך היער ניתן לראות עצים בוגרים שנעקרו והושלכו הצידה.
5. “נתיבי סקי ועקבות של חיות בר מבטיחים סיכוי נמוך למפולת” – הסיבה העיקרית הגורמת לאנשים להסתכן בכניסה לשטח מאוים. זוהי הנחה מאד טבעית המביאה ל 80% הישרדות בטבע, אבל אנחנו נוטים לשכוח בדרך ש 80% הישרדות במקרה שלנו זה לא ממש גבוה… כמובן שזו הנחה שאינה עומדת במבחן המציאות ויעידו אין ספור המדרונות שקרסו דווקא בגולש העשירי ולא הראשון- כך שניסוי ה”קאמיקזה” המפורסם, כאשר הראשון גולש ולא קורה כלום, כך גם השני וכו’- אינו מעיד על כך שהמדרון בטוח ולא יקרוס.
6. “המדרון קצר או קטן מכדי שתיווצר בו מפולת מסוכנת” – גם מפולת “מיני” (20 מטר גובה על 30 מטר רוחב ו 35 ס”מ עומק) יכולה לשקול בין 20-40 טונות ומיותר לציין שיכולה לקבור גולש בודד אם לא קבוצה.
7. “עברו 2-3 ימים מתקופת השלג האחרונה ולכן השלג בטוח” – על אף שהזמן מאז נפילת המשקעים משחק תהליך בחיזוק הקשרים בין השכבות השונות, הוא אינו הפקטור היחידי במשוואה. לדוגמה: בתנאים של ירידת משקעים בחוסר רוח ולאחר מכן תקופה יבשה עם מהירות רוח גבוהה הזמן יכול להוות מרכיב בהעלאת רף הסכנה!
8. “רעשים העולים משכבת השלג (רעשי “Wumm”) מעידים על סיכוי נמוך למפולות” – ההפך הוא הנכון – הרעש הוא הסימן המעיד על כך ששכבת השלג עלייה עמדנו קרסה והקשר בינה לבין שכבת ההחלקה חלש. הסיבה היחידה שלא נוצרה מפולת היא כי השיפוע לא היה חזק מספיק.
9. “במדרון הזה אף פעם לא ראיתי מפולת ולכן המדרון הזה בטוח” – דומה ל”ניסיון נפל”. למעשה קיבלנו מהשטח פידבק מוטעה, עצם העובדה שאנו מעולם לא ראינו במדרון זה מפולת מתרחשת או שלא חווינו חוויית מפולת בעצמנו אינה מעידה על חסינות. 
השורדים למחצה
אז אחרי שהסברנו טעויות תפיסתיות של ה”שורדים”- אלו רוב האנשים – שבעצם כל ירידה שלהם בשלג שהסתיימה בכלום, קיבלו למעשה “משוב מוטעה”, אפשר לדבר על אלו שהירידה שלהם לא הסתיימה בטוב אך חייהם ניצלו. ואיך חייהם ניצלו?- או שהם נשארו מחוץ למפולת, או שחילצו אותם.
חשוב לזכור שחילוץ והצלה עומדים במעגל השני, לאחר ההימנעות מהמפולות. כלומר, כניסה מודעת וחשיפה מסוכנת למפולות מתוך אמון ביכולות כוחות ההצלה מסביב, משולה לריצה לתוך גלגלי משאית מתוך אמון ביכולות כוחות הרפואה הדחופה.
אחוז ההישרדות של קרבנות מפולת ששרדו את הקבירה הראשונית (עם ראש בתוך השלג) עומד על 90% כל עוד הם נמצאו ונחפרו עד לחשיפת דרכי אוויר ב 12-15 הדקות הראשונות, לאחר פרק זמן זה קיימת ירידה של 60% במילים אחרות אחוז ההישרדות עומד על 30%-40% ולאחר 40 דקות אחוז ההישרדות מזערי וזניח ולכן: אין לנו על מי לסמוך פרט ליכולותינו ויכולת חברינו (יחידות החילוץ אינן מחלצות גולשים חיים!) כל תאונות המפולת שהסתיימו בהצלה הסתיימו כך בזכות חילוץ על ידי חברים או בני לוויה. 
מפולות שלגים – איך יוצאים לאוף פיסט עם יותר הכנה
1. כל המעוניין לצאת מחוץ לפיסט חייב לרכוש השכלה ואימון בנושא או לצאת עם מדריך מוסמך וציוד בטיחות מלא הכולל- משדר מפולות, את חפירה ודקר.
2. הבסיס להכל הוא הכשרה ולו הבסיסית ביותר בנושא! למה בשיעורי צלילה נראה לכם טבעי להתעסק ב 50% מהזמן בנושאי בטיחות ובסקי לא?
3. אם תשובה 1 ו 2 אינן לרוחכם, הכי פשוט: אין לעשות סקי מחוץ לאזור המוכרז, גם לא ברור לכם כמה אתם מסתכנים וגם לא יהיה מי שיחלץ אתכם בחיים.
4. מפולת שלגים זהה במהותה לתאונת דרכים- אין מה להתרכז במה לעשות אם אנחנו כבר מוצאים את עצמנו באחת, ואת האנרגיה צריך להשקיע בהימנעות ממנה בכל מחיר. אבל, בכל זאת- אם כבר נתפסתם במפולת נסו להישאר עד כמה שניתן קרי רוח, לא לצעוק (יכנס לכם שלג לתוך הפה), זרקו את המקלות, הגנו על הראש, לא להשתולל או להתייאש, נסו, עד כמה שניתן לצוף (ממש בתנועות כמו שחייה) כלפי מעלה.
5.ראיתם מישהו נתפס במפולת, נסו לא לאבד עשתונות או קשר עין עם הקרבן והתקשרו לכוחות החילוץ, לאחר מכן גשו אל אזור המפולת ונסו לעזור, לפנות ולשלוף כל עוד אינכם מסכנים את עצמכם במפולת נוספת.
ושיהיה לכולכם חורף מעולה, קר, בטוח ועם המון שלג.
כתב וצילם: טל ניב
מדריך מוסמך לטיפוס הרים גבוהים, הישראלי הראשון שנושא בהסמכה הגבוהה ביותר הקיימת בתחום טיפוס ההרים וגלישת אוף-פיסט. מתגורר, מטפס וגולש באלפים, חורף וקיץ. מייסד בית הספר הבינלאומי לטיפוס הרים וגלישה בשלג עמוק – “מאונטיינס”
קבלו את הכתבות בווצאפ:
