טיולים הם כנראה אחד הדברים שכולנו יותר אוהבים, הם נגישים ואפשר לעשות אותם בכל הרמות. לא צריך ציוד מיוחד או ידע קודם, ואפילו אפשר להתאים את הנוף, הסגנון, האורך ועוד בהתאם לקהל. ומה קורה כשבן משפחתכם או חבריכם מוגבלים בתנועה? שי בן דרור פגש את עומר צור שהפך חזון למציאות, והיה פשוט חייב להפוך את זה לכתבה: סיפור הטרקר, פאראטרק וטיולי האתגר לבעלי מוגבלויות.
מאת: שי בן דרור
צילום: באדיבות צוות פאראטרק
היציאה אל הטבע- זכות בסיסית של האדם
יצא לי לא פעם לחשוב כמה מזל יש לי. בין אם זה בטרק, טיפוס, סקי או כל דבר אחר שאני אוהב לעשות. תמיד אני מספר לאנשים שהפחד הכי גדול שלי מפציעה הוא לאו דווקא מהפציעה עצמה, אלא שיכול להיות שהיא תמנע ממני לצאת לטייל, לצאת לטבע ולעשות בעצם כל מה שאני אוהב. באמת, תחשבו על זה רגע, כשאתם יוצאים להליכה קצרה לאורך הנחל, כדי למצוא נקודה שקטה לקפה ואולי איזה פיקניק, כמה הכל היה פשוט ונחמד בדרך, ותעריכו את זה.
היציאה אל הטבע, יציאה מאזור הנוחות ועשייה שכזו היא זכות בסיסית לטעמי עבור כל אדם באשר הוא, שכן כל יציאה שכזו יכולה לשפר פלאים מצב אישי, נפשי ופשוט ולשמח כל אדם. גם אם הוא או היא לא יודעים באותו רגע. זה קורה, זה כבר הוכח מדעית ככלי ריפוי. בשביל אנשים ‘רגילים’, ללא כל מוגבלות, זו זכות בסיסית שקל לקיימה. למוגבלים בתנועה, זה פתאום לא כל כך פשוט. הרי דרך עפר משופעת לא ממש מיועדת למי שמשותק ברגליו, לדוגמא.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
פעילות אתגרית למוגבלים בתנועה, הכוללת טיולים וספורט ופנאי אתגרי על כל סוגיו הוא נושא שכבר קיים בארץ בדרכים שונות. ישנן עמותות שמקדמות את זה, ועושות פעילויות נפלאות עבור אוכלוסיות אלה ומממשות את הזכות הבסיסית הזאת.
מבחינתי, החלק החסר בפאזל הוא היציאה המשותפת. הרי הכי מיוחד זה לצאת לטבע עם החברים הטובים, המשפחה ללא כל הגבלה ובעצם לממש את הזכות הזאת ביחד. ואז פגשתי את עמר צור, שהפך את חלום הטיול המשותף עם אביו (נכה צה”ל) לכדי מציאות ופיתח את הרעיון למוצר בשם טרקר וחברה בשם Paratrek, שמתמחה במתן פתרונות לטיולים לאנשים עם מוגבלות בתנועה, ומוציאה טיולים משולבים – טיולים שנתיים, טיולים מאורגנים, ובעצם כל מה שצריך כדי שכולם ייצאו לטייל יחד.
ספר לי קצת על עצמך ועל האהבה לטיולים, לבחוץ
“כמעט כל חיי ביליתי בטבע, בשטח, במסלולי טיולים בארץ ובעלם. בעיקר כי ההורים שלי חשבו שזה מה שכדאי לעשות, כדי ללמוד, כדי לגדול. אולי בעצם מה שהניע אותם זה זה שאבי הוא נכה ממלחמת יום הכיפורים, וזה הניע אותו לדחוף ולא לעצור אותי ואת המשפחה מלעשות דברים כאלה. אז כל החיים גדלתי עם נעלי הליכה על הרגליים ותיק גדול על הגב.”
הטיול ששינה את החיים והוליד את הטרקר
“יצאתי לטיול אחרי צבא שלי, טיול ארוך במזרח. במהלכו הגעתי למסקנה שלאבא לא היה טיול אחרי צבא, כי הוא נפצע בגיל 20, החלטנו יחד שעושים טיול אחרי צבא. פיתחנו את ה’טרקר’ – כיסא גלגלים לשטח (שנפרט עליו בהמשך), וביחד עם עוד קבוצה של 34 חברים יצאנו לטרק בהרי הטאורוס ב-2008. משם נולד הרעיון להקים את פאראטרק. היו שם שני צדדים – אחד, אבא שלי, שבמשך 35 שנים, מאז שהוא נפצע, לא נתן לאף אחד לעזור לו בשום דבר, היה עצמאי ולא נתן לאף אחד לתפוס אותו כחלש, זקוק לעזרה או נכה. בסוף הטיול הוא עבר מהפך ענק בתפיסה שלו את עצמו ומה זה נכות או חולשה – ההכרה שאם אתה שולט בעצמך עם המצב שלך, לבקש עזרה זה לא מקטין, אלא להפך- מעצים אותך ואת מי שסביבך.
התהליך השני זה החברים שבאו לטייל, שהגיעו בראש מאוד ממוקד לעזור למישהו אחר. לעשות משהו טוב עבור מישהו אחר, שבמקרה הזה זה אבא שלי, גם הם עברו תהליך עם עצמם – סוג של “באתי לחזק ויצאתי מחוזק”, באו כדי להרגיש טוב עם עצמם ובסוף עברו תהליך עם עצמם שהוביל לשינויי קריירה, טיפולים, ושינויים גדולים בחיים. כשאני ראיתי את שני הצדדים הבנתי שזה משהו שצריך לשכפל ולהגדיל לעוד אנשים. מאז ידעתי שזה מה שאני הולך לעשות, שזה הייעוד שלי. עברו עוד כמה שנים ופאראטרק נולדה ב-2015.
טרקר- כיסא גלגלים לשטח
הטרקר נולד לראשונה כדי לתת מענה לבן אדם עם מוגבלות פיזית שרוצה לצאת לשטח. אנחנו בדקנו כלים שכבר היו קיימים בשוק בארץ ובעולם, ולטעמנו לא היה אחד שהתאים בטיחותית או מספיק טוב למה שאנחנו מכוונים, פלטפורמות שלא נותנות מענה בעצם. התיישבנו אבא ואני ועוד אבא ובן, חברים שהם מהנדסי מכונות ומוצר, ובנינו כלי שהוא ארגונומי, בנוי בצורה הכי נכונה עבור המשתמש – גם עבור הבן אדם שרוכב, שיושב על הטרקר, וגם למלווים שמטיילים עם הרוכב. זה אומר שיש דגש שווה: מצד אחד יציב ובטיחותי, חזק, אבל גם שיש איזון וחלוקת משקל כדי שאף אחד לא ירגיש שמדובר במעמסה. זה טיול עם חברים, ולא מסע אלונקות. הטרקר הוא כיסא גלגלים לשטח, יש לו מערכת של גלגלים בגדלים שונים שמתחלפים בהתאם לצרכים בשטח. יש מערכת של בולמי זעזועים, שינוי זוויות המושב, תמיכה בראש. הכל בעצם כדי שבן אדם ירגיש הכי בנוח לצאת מאיזור הנוחות.
איך נראה טיול של פאראטרק?
בטיולים הדגש שלנו הוא טיולים של קבוצות שמשלבות אנשים עם או בלי מוגבלות, ביחד. זאת אומרת, אני לא מארגן טיולים עבור אוכלוסיית עם מוגבלויות, אלא מה שחשוב לי הוא המפגש, ההכללה, זה הרעיון. פאראטרק מפתחת ומאפשרת את האמצעים והפתרונות עבור כך.
העבודה מתחלקת לשני היבטים: מתן שירותים כדי שאנשים יוכלו לצאת לטיול, ולצד זה עבודה חינוכית, הסברתית – הרצאות, סדנאות וטיולים, כדי לגשר ולקרב את אוכלוסיות אלה. בדרך כלל, אנשים שנמצאים באוכלוסיה אחת לא נמצאים במגע או אינטראקציה עם אוכלוסיה שניה. זו העבודה החינוכית. במתן השירותים עובדים עם מגוון של קבוצות ואוכלוסיות או גופים, שיתופי פעולה עם משרד החינוך ובתי ספר, תנועות נוער שמשלבות חניכים עם מוגבלות בתוך קבוצה עם חניכים ללא מוגבלות, מכינות קדם צבאיות ועד לקבוצות פרטיות, משפחות וכד’ שרוצות לצאת ולטייל.
כרגע תמיד יש נציג של פאראטרק, אך בעתיד הרעיון והחזון הוא להתפתח לכך שיעמדו טרקרים (הרכב) בגנים לאומיים ובפארקים, ואז משפחה יכולה להגיע באופן עצמאי, לקחת טרקר, לקבל הדרכה ולצאת לטיול. ככה פשוט.
טיולים משולבים- מהתנדבות לשגרה?
היום באמת יש מעט מאוד אנשים שבאמת רואים את הטיול בקבוצה משולבת כדבר הטבעי והנכון שצריך לקרות. רוב האנשים מסתכלים על עבודה עם אוכלוסיה כזאת כהתנדבות – משהו שאני עושה מתוך טוב הלב שלי, הרצון שלי לתרום. שזה מקסים וזה אחלה, ובאמת יופי של דבר. אני בא להגיד משהו קצת אחרת, אני בא לאתגר את התפיסה הזאת ולומר שלאנשים, לכל אחד מאיתנו יש מגבלה, אם היא נראית ואם לא, אם היא מונעת משהו ואם לא. אנחנו, במקום של המגבלה שלנו, אולי צריכים לבקש עזרה. אנשים עם מוגבלות בתנועה לא יכולים לצעוד במסלול. זה הכל. הם לא מוחלשים, הם לא נחותים. הרעיון שלי הוא שקבוצות שיוצאות יחד לטבע יכילו את כל הקשת, וכל אחד נותן לקבוצה מהיכולות והכח שלו. בן אדם עם מגבלה בתנועה אולי יצטרך עזרה במסלול אבל הוא גם יכול להיות זה שיעביר הדרכות או אחראי על הבישולים בערב, או שהוא פשוט מנגן על הגיטרה ומשפר את האווירה. כל אחד טוב בחלקו ונותן מעצמו.
20% מהאוכלוסיה הם בעלי מוגבלות
“התחום הזה, קרוב להרבה יותר אנשים ממה שנדמה לנו. 20 אחוז מאוכלוסיית ישראל עם מוגבלות, ברמה שונה, נראית או לא נראית, זה אחד לחמישה אנשים. זה אומר שאחוז ענק מהאוכלוסייה לא יכול לצאת לטבע, כי צריכים גישור, תיווך או סיוע. אם אנחנו כחברה נוכל להציע פלטפורמה ולתת מענה רחב יותר, זה יכול לפתור ולהגיע לכל כך הרבה אנשים, שעוד לא יודעים שזה קיים.
כיום פאראטרק היא ספק מורשה של משרד החינוך, בתי ספר, מורי של”ח, רכזי טיולים בתנועות נוער, אנשים צריכים לדעת שהדבר הזה קיים, שהאפשרות הזו קיימת. לא כי זה נחמד, כי באמת יש אוכלוסיה אדירה של אנשים שזה יכול להיות לשנות להם את החיים. אין סיבה שתלמיד בשכבה לא ייצא לטיולים רק כי הוא מוגבל בתנועה. בדיוק התקשרה אליי מורה לתלמיד עם ניוון שרירים, שפעם ראשונה מתמודדים עם זה בבית ספר, והוא יוכל לצאת לטיול עם שאר השכבה כי מצאנו פתרונות יחד.”
