בעשור האחרון ריצות השטח והרים תפסו תאוצה בסצנת הריצה בארץ. חלק נכבד וחשוב בריצות ההרים הם מסלולי הורטיקל (מלשון “אנכי”) המאופיינים בשבילי שטח הרריים וצרים עם טיפוסים רציפים. אילן פריש, ממובילי תחום ריצת השטח בישראל מספר על הביקור שלו בשאמוני.
המסלולים האלה יכולים להתחיל מטיפוס מצטבר של כמה מאות מטרים ובמקומות רבים בעולם יכולים להגיע ל-2 ק”מ ויותר. ניתן לטפס אותם בריצה איטית למוכשרים שביננו או הליכה מהירה לרובנו וכמובן לרדת אותם בריצה.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מסלול ורטיקל, לא סתם עלייה
בניגוד למסלולי ריצה שטוחים, בהם כמות הקילומטרים קובעת, המהות במסלולי ורטיקל היא מקסימום טיפוס במינימום מרחק. או במילים אחרות, הדגש הוא על המרחק האנכי ולא על המרחק האופקי. לרוב התוואי במסלולי ורטיקל יהיה שטח טכני. גם בתוך ההגדרה “שטח טכני” מתחבאות מספר רמות, החל מסינגל שמתאים גם לרוכבי אופניים וכלה במסלול שבקושי עביר להולכי רגל הכולל בולדרים והרבה עבודת ידיים.
מסלולי ורטיקל יכולים להגיע עד גבהים אבסולוטים של 3,000 מטר ואף מעט יותר, לרוב מעל הגבהים האלה המסלולים מאופייניים בקרח ושלג ולכן בלתי עבירים ללא מיומנויות ספציפיות וציוד מתאים כמו קרמפונים, גרזני קרח וכדומה. בנוסף, ככל שנעלה בגבהים צפיפות האוויר יורדת. רובנו לא נרגיש כל בעיה בגבהים של עד 2,500 מ’ לערך אבל כאשר נגיע לגבהים של 3,000 מטרים ומעלה רובנו נרגיש את מחסור החמצן באוויר. זה מתבטא בדופק גבוה יותר שיאלץ אותנו להוריד קצבים. מי שמתכוון להתחרות או להתאמן בגבהים האלה נדרש לבצע אקלום מסודר לגבהים.
מה זה שאמוני
עיירת הקיט הצרפתית שאמוני, השוכנת למרגלות הר המון בלאן העצום, כבר הוכתרה מזמן כמרכז ספורט ההרים העולמי והופיעה באינספור דיווחים של מגזיני סקי שונים. המון בלאן מתנוסס לגובה של 4,810 מטרים והוא ההר השני בגובהו באירופה. עמק שאמוני הוא מגרש המשחקים הגדול באירופה לריצות הרים ומסלולי ורטיקל. כל העמק מכיל מאות קילומטרים של טרייל מכל הסוגים. שאמוני מארחת את אירועי ריצות הטרייל המפורסמים בעולם, ביניהם ה-UTMB המתקיים כל שנה בשבוע האחרון של אוגוסט ו-Mont Blanc Marathon המתקיים בסוף יוני. אפשר למצוא פה הכל: מסלולים למתחילים ולאלה שנכנסים לעולם הזה, מסלולים מתקדמים יותר וגם מסלולים קשוחים ביותר עם טיפוס לגבהים של מעל 3,000 מטרים.
יתרונות איזור שאמוני:
- קל מאוד להגיע. טיסה של 4 שעות לג’נבה ומשם שאטלים לשאמוני במחירים סבירים, כשעה נסיעה משדה התעופה.
- אין צורך ברכב צמוד. ניתן לנוע לאורך כל העמק עם רכבות מאוד נוחות ואוטובוסים, ללא עלות לתיירים.
- ישנן לא מעט אופציות של יציאה רגלית מהעיירה ישר לריצת הטרייל, ללא צורך בהסעה כלשהי.
- תוכלו למצוא בעיירה לא מעט חנויות ציוד לרצים ומטפסים. החל מציוד קצה ממותג ועד לציוד עממי וזול יותר. כך שאם שכחתם חלק מהציוד בבית או שחלקו נשחק/נהרס תוכלו לשדרג עצמכם בקלות יחסית.
- עמק שאמוני מרושת היטב ברכבלים ובקתות הרים (refuges),מה שמאפשר נגישות למקומות מרוחקים יותר וגמישות בשינוי או קיצור של מסלולים מתוכננים מראש וכמובן אפשרות להתרענן לעיתים קרובות.
- בדיקות PCR זמינות – ברוח ימים אלה, בדיקות PCR מתבצעות בסמוך לבית החולים בשאמוני. כמה דקות הליכה מהמרכז. ללא הזמנת תור מראש ולרוב ללא המתנה ארוכה עם תשובה מהירה לנייד.
חסרונות:
- העמק מתוייר לעייפה – ביולי-אוגוסט, שיא עונת הטרייל, קשה למצוא את עצמך לבד על כל שביל שהוא.
- יקר יחסית – מגורים, אוכל וציוד. לנחושים שבינכם, עדיין ניתן למצוא את המקומות היותר זולים אם יודעים מה מחפשים ואיך לחפש.
מסלול ה- Kilométre Vertical ,KV בשאמוני
אחד ממסלולי הטרייל הפופולריים יותר בשאמוני הוא גם אחד היותר יוצאי דופן שלו – “קילומטר אנכי” או KV, המסלול באורך 3.5 ק”מ, אטרקציה הן לרצי השבילים המקומיים והן למבקרים מרחוק. הוא גם חלק ממרוץ ה-Mont Blanc Marathon מאז 2011. באופן מפתיע, לפני קצת יותר מעשור, הקילומטר האנכי של שאמוני אפילו לא היה קיים. למעשה, יצירתו הייתה ממש מקרית: בעשור הקודם בצרפת נדרשו שבילי פינוי רגלי לרכבלים, אלה בדרך כלל מסלולים תלולים וקשים למעבר העוברים בצילו של קו הרכבל. שבילים אלה בדרך כלל אינם ידידותיים במיוחד למטיילים או לרצים.
אבל בשאמוני כמו בשאמוני, כמעט הכל הולך אם הוא תלול, טכני והרפתקני. לכן זה לא מפתיע שזמן לא רב לאחר השקת רכבל חדש ב-2009, רצי הטרייל הפכו את מה שנועד להיות שביל חירום לשביל טיפוס שחוק היטב. למרות שבמקור המסלול הגס נוצר בשנת 2009 על מנת לאפשר עבודה על החלפת הרכבל ל-Plan Praz ונשאר במקומו כדרך פינוי. לא היתה כל מחשבה על רצי הטרייל.
מאז אותם ימים, ה-KV הפך לאחת האטרקציות במסגרת סוף שבוע של מרוץ ה-Mont Blanc Marathon בסוף יוני. הוא מתקיים ביום שישי אחר הצהריים של אותו סוף שבוע. לרצים נקבע זמן התחלה בהתבסס על זמן הסיום המשוער שלהם, כאשר הרצים המהירים ביותר יגיעו אחרונים. ההתחלה די מתוחה, כאשר כל 20 שניות יוצא רץ, מכיוון שקשה לעקוף במסלול ה-KV. תחילת המסלול ממוקמת בחלק הקלאסי של שאמוני ליד כנסיית סן מישל. בתחילה התחושה דומה למרוץ סקי אלפיני, כאשר כל רץ תופס עמדת התחלה מתחת לאוהל ושעון התחלה מתקתק את השניות. אורות ההתחלה מתחלפים מאדום, לכתום, לירוק-והרץ יוצא לדרך מרופדת בצופים מריעים “Allez Allez!” ,“Bon Courage!”. מאחר והזינוקים במירוץ מדורגים, לרצים אין דרך לדעת את מיקומם האמיתי. כך שכל רץ מתחרה נגד עצמו ונגד עצמו בלבד.
איך זה נראה מקרוב
זוויות הטיפוס במסלול הן בהחלט יוצאות דופן. לשם השוואה, הטיפוס לקיבוץ מנרה מקרית שמונה הוא טיפוס של כ-700 מטר על פני כ-4.5 ק”מ. כלומר זווית טיפוס ממוצעת של קצת מעל 15%. ב-KV מדובר על 28%! למעשה הטיפוס ה”אמיתי” מתחיל באזור הרכבל עם סרפנטינות קצרות. שני השלישים הראשונים של הטיפוס הם ידידותיים למדי ומדובר בסינגל מתפתל, אמנם עם שיפוע מכובד אך לא טכני מדי. השליש האחרון של הטיפוס הוא סיפור אחר לגמרי. הסינגל הופך למעברים טכניים לא פשוטים הכוללים סולמות, סלעים, ועם לא מעט שימוש בחבלים ויתדות הפרוסים באזור. פחות מתאים לבעלי לב חלש או הסובלים מפחד גבהים. סיימתם את הטיפוס? במקום לרדת ברכבל הייתי ממליץ “להתגלגל” למטה עם סינגל ידידותי היורד מ-Plan Praz לעבר העיירה וממוקם מערבית ל-KV. המזמין לעצור מידי פעם כדי להצטלם לאור הרקע המהפנט של שיפועי המון בלאן.
באופן לא מפתיע, מסלול ה-KV בשאמוני עומד בקריטריונים לקילומטר אנכי “אמיתי” – שהוא בעצם סימן מסחרי של ה-Sky Running Federation. כדי שמסלול יוכר כ- Vertical Kilometer תקין, הוא צריך לכלול טיפוס מצטבר של 1,000 מטרים על פני מרחק של עד 5 ק”מ. עם מרחק של כ-3.5 ק”מ, ה- KV Chamonix מתאים לחשבון. בהשוואה למסלולי VK אחרים, המסלול בשאמוני הוא דיי “יריץ” (runnable) אם כי יש לקחת את המונח “יריץ” בערבון מוגבל, מכיוון שרוב רצי הטרייל יאלצו פשוט ללכת את רוב המסלול במיוחד בקטעים התלולים יותר. למרות זאת, בכל יום נתון במהלך עונת ריצות הטרייל, זה לא יוצא דופן לפגוש עשרות רצים נאבקים בדרכם מעלה במסלול התלול. ואם הטרנדים האחרונים הם אינדיקציה כלשהי להמשך אז אין ספק שמסלול ה-KV בשאמוני ישאר פופולרי לאורך זמן. זוהי דרך מהירה ויעילה לשרוף קלוריות עם תחושת סיפוק עצומה בפסגה. יש גם עוד בונוס, המסלול נראה מאין ספור מיקומים ברחבי שאמוני. אז כשאתם נהנים באחת המסעדות בעיירה לאחר הריצה, אתם יכולים להרים מבט כלאחר יד ולציין לחברים או למשפחה “רואים את הסרפנטינות האלה? לשם הרגע טיפסתי!”
הצטרפו לערוץ הטלגרם של אאוטפאנל
מאת: אילן פריש
