ויה פראטה: מה זה? ועבור מי זה מתאים

יותר ויותר ישראלים נחשפים בשנים האחרונות לפעילות ויה פראטה שמאפשרת להגיע למקומות חדשים ומיוחדים בדרך מאתגרת ושונה מהרגיל אך ללא הצורך בידע או יכולות טיפוס אמיתיות. מה זה ויה פראטה, איך עושים את זה ואיפה נסביר בכתבה הבאה.

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

קצת רקע

ויה פראטה (Via Ferrata) הוא בעצם מסלול טיפוס מאובטח לכל אורכו. המונח ויה פראטה ניתן לתרגום לדרך הברזל והוא נקרא כך על שם הכבלים, הידיות, הדרגיות ושאר האלמנטים מברזל המאפשרים למטייל להתאבטח אליהם ולהיעזר בהם בדרכו לפסגה. 

שבילים חשופים ומאובטחים היו כנראה קיימים במקומות רבים בעולם מאז ומתמיד אך ניתן לייחס את ההתחלה של עולם הויה פראטה המודרני לדרכים שניבנו באלפים במהלך המאה ה-19 כחלק מתהליך החקר והגילוי שלהם. דרכים אלו היו הבסיס לרעיון של שימוש באמצעי הגנה ואבטחה כגון חבלים ויתדות בתנועה על מסלול הררי.

את הקפיצה הגדולה בבניית דרכי ויה פראטה משייכים לאזור הדולומטים ומלחמת העולם הראשונה. החזית האיטלקית של בעלות הברית כנגד האימפריה האוסטרו-הונגרית עברה בפסגות ההרים והמלחמה היתה על השליטה בנקודות הגבוהות והקמת עמדות תצפית בהן. על מנת לאפשר לכוחות לנוע מהר ובבטחה ולשנע ציוד, נמתחו כבלי פלדה לאורך מסלולים חשופים ולכוון קווי מוצבים ובונקרים. בנוסף נחפרו תעלות ומנהרות בהר וכן עמדות שמחוברות ביניהן באמצעות ויה פראטה בצורת כבל פלדה. גם כיום ניתן לטייל במסלולים אלו בדולומיטים ומי שמעט הרפתקן יכול להעזר בהם ולהגיע למוצבים נטושים ומנהרות בהם כמעט ולא היו מבקרים מאז מלחמת העולם הראשונה.

בערך משנות ה-30 של המאה הקודמת, החלו ארגוני המטפסים בעולם להכשיר מסלולים מאובטחים כדרך להגיע למסלולי הטיפוס באתרי הטיפוס הידועים והקלאסיים. מי שהובילו את התהליך היו האיטלקים שיצרו רשת מסועפת של מסלולים בשם Via delle Bocchette שבסופו של דבר התגלתה על ידי מטיילים ״רגילים״ שהחלו להעזר בהם כדי להגיע למקומות חדשים. 

רק בשנות ה-90 הבינו את הפוטנציאל התיירותי הגלום במסלולי ויה פראטה ומשם החלה תנופת פיתוח של התחום. דרכים ניבנו לא רק באזורי טיפוס אלא גם קרוב למקומות תיירותיים, במקומות דרמטיים ומענינים אחרים כגון בתוך קניונים זורמים, מפלים ומערות. נוספו אלמנטים מהנים כגון גשרים ואומגות ואפילו אלמנטים ״ספורטיביים״ הדורשים כח פיזי למעבר. במקום לשמור על מינימליזם כמו שהיה נהוג בדרכי ההגעה המקוריות לאתרי הטיפוס, פותחו מסלולים ברמות שונות המתאימות לקהל יעד רחב ככל שניתן ונותנות מענה למשרעת רחבה מאוד של יכולות טכניות.

היום התחום מפותח ופעיל בצורה נפרדת לגמרי מעולם הטיפוס עם ציוד ייחודי, שיטות דירוג מסלולים, שיטות וסטנדרטים לבנית מסלולים, גיידבוקים (ספרים עם תיאור מסלולים), אתרי אינטרנט ייעודיים וכמובן קהל משתמשים.

דירוג מסלולי ויה פראטה

כיאה לתחום צעיר שאין בו תקינה עולמית הרי שהתפתחו כמה וכמה שיטות דירוג למסלולים. בנוסף חלק מכותבי הגיידבוקים והאתרים לקחו לעצמם את החירות לבנות סקאלות ושיטת דירוג משלהם וכמובן להוסיף מדדים שונים ומשונים.

השיטה הנפוצה והידועה ביותר בתחום מדרגת את המסלולים מהאות A עד האות F כאשר דירוג A מתאר מסלול שהוא בעיקרו מסלול הליכה מאתגר וחשוף ומפה הדרישות עולות עד מסלול בדרגה F. קיימים גם דירוגי ביניים כגון B/C וכל שילוב דרגות אחר.

דרגה A – דרך רגילה, אבל חשופה. שפע של עזרי טיפוס, יתכנו סולמות קצרים. הליכה מאתגרת ללא טיפוס. 

דרגה B – מקטעים תלולים, אחיזות קטנות לרגל ומגוון עזרי טיפוס. יתכנו סולמות ארוכים יותר. מעברים חשופים אך מוגנים. שימוש לעיתים בכח ידיים וזרועות.

דרגה C – מצוק תלול עד תלול מאוד, שימוש בעזרי טיפוס, סולמות ארוכים אפשריים (יתכנו אפילו מקטעים קצרים בהם נדרש להתלות עם הידיים). נדרש כושר טוב וקצת כוח בזרועות.

דרגה D – קטעים תלולים מאוד עד אנכיים, יתכנו מקטעים קצרים ״שליליים״ שדורשים להתלות עם הזרועות אך יהיו שם עזרים טובים, בעיקר מסלול חשוף מאוד. כמה עזרי טיפוס אבל לרוב כבל אבטחה בלבד. נדרשות ידיים חזקות.

דרגה E – מסלול אנכי עד ״שלילי״. חשוף באופן עקבי. אחיזות קטנות לרגליים או שימוש בטיפוס בעזרת חיכוך בנעל, בדרך כלל אין עזרי טיפוס מלבד הכבל. נדרש כוח מתמשך בזרועות. בקטעים קלים של המסלול יתכן ולא נמצא כבל אבטחה או אמצעי בטיחות

דרגה F – מסלול ״שלילי״ ברובו. בדרך כלל אין עזרי טיפוס מלבד הכבל. נדרש כוח מתמשך בזרועות ושליטה מלאה בטכניקות טיפוס. בקטעים קלים של המסלול יתכן ולא נמצא כבל אבטחה או אמצעי בטיחות.

ברור שבמסלול ארוך המורכב מהמון קטעים, ניתקל במגוון רמות קושי שונות. הפרקטיקה היא לתת למסלול כולו את הדירוג של החלק הקשה ביותר. העיוות שנוצר פה הוא ברור, כי ייתכן מסלול שכולו קל ברמת A וכולל קטע קצר מאוד ומעט טכני ברמה C. האם זה מסלול בדירוג C? האם מסלול קצר שכולל כמה קטעי C קשה יותר ממסלול ארוך של כמה שעות שכולל הרבה קטעי B/C?

הפתרון לעוות הזה מגיע בד״כ באמצעות הבטא (תיאור) של המסלול שמראה את החלוקה לקטעים ודרגת הקושי של כל קטע. המסלול מלווה בטקסט שמסביר על משך המסלול, ההגעה אליו, החזרה ממנו וכמובן גם נקודות נטישה אפשריות או מעקפים לקטעים קשים.

בספרות ובאתרי האינטרנט הרלוונטים, נמצא עוד מספר מדדי קושי שמתארים את המסלולים. הבולטים בהם הם כוח פיזי דרוש, כמה דרושה שליטה בטכניקת טיפוס במסלול והאהוב עלי – מדד החשיפה/ורטיגו/Gaz, שהוא מדד הפחד הפסיכולוגי שהמטייל יצטרך להתמודד איתו בדרך למעלה. 

מומלץ לא לזלזל במדד הזה ולהתחיל את דרככם בתחום במסלולים עם קושי פסיכולוגי חשיפתי נמוך אלא אם אתם מטפסים מנוסים שרגילים למקומות חשופים ולגבהים.

חשוב להתייחס גם למדד ההר/גובה/פגיעות למזג אוויר. מדד זה מציין כמה תהיו חשופים לסופה או מזג האוויר במהלך המסלול. גשם, רוח חזקה, ברקים ושלג יכולים לפגוש אתכם באמצע המסלול ואין דין ויה פראטה ספורטיבית קשה ופיזית אבל נמוכה בגובה מול אחת קלילה עם דירוג נמוך אבל בגובה 2,000-3,000 מטר. בדרך הגבוהה לא רק תתנשפו מהגובה וכל מאמץ קטן יהפוך למאבק עקב דלילות החמצן אלא גם כל גשם או רוח יכולים בקלות להפוך לסכנת חיים. 

מדד קריטי נוסף הוא מדד התחזוקה. במדד הזה לא משחקים. 4 עד 5 כוכבים מתוך 5 האפשריים אומר שמדובר בויה פראטה נוצצת חדשה מהניילונים, שכל כבל פלדה בה וכל אלמנט נבדקו בקפידה ועומדים בסטנדרט אירופאי. בנוסף שייכות לקטגוריה ויה פראטות פופולריות עם הרבה מטפסים כל השבוע ועם מניע כלכלי חזק לשמור עליהן מתוחזקות. כאלו שנמצאות ליד רכבלים שמחפשים הכנסה בקיץ לדוגמא או בעמק ליד עיירות תיירותיות. 3 כוכבי תחזוקה אומר שאולי הויה פראטה מתחילה להתדרדר, כבל או שניים לא יהיו מחוברים, כמה דרגיות יסתובבו או יצאו מהמקום. לא משהו שרוצים לגלות באמצע חלק קריטי וחשוף בטיפוס. 1-2 כוכבים זה כבר ממש מסוכן ובדרך כלל שמור לויה פראטות היסטוריות שהולכים אליהם רק מומחים בטיפוס, עם ידע מוקדם על המסלול וציוד עזר עם חבלים. במקרים אלו, זה כמו לעשות via equipada (דרך עם חבלים ואבטחה). 

ציוד לויה פראטה

בעבר מטיילים אבטחו את עצמם באמצעות רצועות או חבלים קצרים שחוברו לרתמת הטיפוס ובקצוותיהם טבעות איתן התחברו לכבל האבטחה. צורת אבטחה זו לא נותנת מענה מספק לפקטור הנפילה הגבוהה שיש בתחום (מעל 2 לעיתים) ואחרי תאונות שונות פותחו סופגי אנרגיה שעונים על התקן האירופאי EN 958 ויודעים לתת מענה לפקטור הנפילה הגבוהה.

סופג אנרגיה תקני מגיע בצורת האות Y כאשר החלק התחתון מתחבר לרתמת הטיפוס. אחריו מגיע מנגנון סופג האנרגיה ואז כל זרוע בנפרד עם טבעת בסופה יכולה להתחבר לכבל האבטחה. 

נהוג גם לחבר לרתמה, רצועה קצרה עם טבעת אותה ניתן לחבר גם לכבל על מנת לנוח ולשחרר את הידיים בלי להפעיל עומס על רצועות הויה פראטה ומנגנון סופג האנרגיה. הכינוי של הרצועה הזו הוא ״פיפי שליפן״ ותבינו לבד מדוע.

כמו שתיארתי נדרשת כמובן גם רתמת טיפוס, קסדה להגנה על הראש מאבנים מדרדרות או חלילה וחס בארוע נפילה. מומלץ מאוד לקחת גם כפפות עבודה דקות כדי להקל על הטיפוס וההיאחזות באמצעי העזר השונים.

על הגב ניקח תיק קטן עם מים ומעט אוכל, כובע עבור שלב ההגעה (אפרוץ׳) והחזרה ולמען הבטיחות מומלץ גם חבל לנטישה בעת חירום.

ציוד מתאים ניתן לרכוש בכל אחת מחנויות שמוכרות ציוד גלישה וטיפוס. בנוסף, יש בארץ מספר חברות המשכירות ציוד ויה פראטה כגון ״ויה פראטה ישראל״

ויה פראטה דרך המלך

נכון להיום יש רק מסלול רשמי אחד ויחיד בארץ ושמו ״דרך המלך״. הוא ממקום בצוק מנרה ולאחרונה עבר לאחריות ארגון המטפסים. המסלול נבנה לזכרו של ניר מלך ז”ל שנהרג במאי 2006 במהלך פעילות אתגרית.

דרך המלך היא ויה פראטה קצרה וקלה במיוחד שמדורגת ברמה B או B/C. היא מתאימה מאוד למשפחות עם ילדים ומהווה הכרות נעימה עם התחום. ההגעה אליה והחזרה קצרות והסיבוב כולו אורכו 1.2 קילומטר מתוכם 180 מטר הם הויה פראטה עצמה. לאנשים לא מנוסים המסלול יקח כשעה וחצי עד שעתיים וחצי. במסלול תמצאו אלמנטים שונים מהתחום כולל מעבר על גשרוני עץ, סולמות ושימוש ביתדות ומאחזים שונים.

חשוב 1 – אמצעי הבטיחות תוכננו לאנשים במשקל בין 30 ק״ג ל-110 ק״ג כך שאם אתם לא בטווח, אנא הימנעו מלהגיע למקום.

חשוב 2 – אנא שמרו על הניקיון. אין אף אחד שינקה אחריכם ואין מי שיפנה את הזבל אז כל מה שהגיע אתכם גם יוצא אתכם ברכב.

חשוב 3 – בחול המועד פסח 2022 (17-21.4) יתקיים לראשונה פסטיבל טיפוס k-8 במצוקי רכס רמים. הפסטיבל הוא שיתוף פעולה בין קרית שמונה והתאחדות הטיפוס, בתמיכת קק”ל וגורמים נוספים.

במסגרת הפסטיבל יתקיימו פעילויות מרובות משתתפים במצוק האלונים, במצוק הנעלם ובמסלול הויה פראטה דרך המלך. כחלק מהסדרת פעילות הטיפוס במצוקים שבשטחי קק״ל נחתם הסכם עם התאחדות הטיפוס שלוקחת אחריות על המצוקים, שמירת הבטיחות בהם ותחזוקתם. כחלק מכך הכניסה עם רכבים אל החנייה של מסלול הויה פראטה תנותב ע”י שער ושמירה.

בנוסף כל החברות המסחריות ואנשים פרטיים שרוצים לבוא לטפס במצוק השקרן ובמסלול הויה פראטה מתבקשים להרשם (אין כרגע הגבלה על מספר הנכנסים למסלול בכול יום) מראש אצל נציג ההתאחדות בפסטיבל: יואב רותם בטלפון 0546746440 או במייל viaferrataisrael@gmail.com

איך מגיעים – רושמים בוויז ״ויה פראטה דרך המלך״.

מה הלאה?

תחום הויה פראטה בישראל אומנם נמצא רק בחיתוליו אך אני צופה לו עתיד גדול. השילוב של טיול בטבע עם פעילות אתגרית שמביאה אותך למקומות ייחודיים, מהווה אבן שואבת להמון אנשים עבורם טיפוס או קניונינג הם קצת מוגזמים אך טיול רגלי פשוט נהיה משמים. מעבר לדרך המלך נבנים שני מסלולים חדשים בימים אלו ועוד יגיעו בהמשך ברגע שהגופים השונים יבינו את הפוטנציאל התיירותי הטמון בתחום. מטיילים שרוצים לחוות באמת את התחום כמובן שימשיכו לצאת לחו״ל ולטייל בויות הגדולות והידועות. טיולים כאלו דורשים הכנה מדוקדקת והערכות מתאימה ועל כך נרחיב בכתבה הבאה.

מאת: ירון רוזינר ואיתי ילין
תמונות: ירון רוזינר ואיתי ילין