מתי בפעם האחרונה עשיתם משהו שונה? משהו שהוציא אתכם מהמשוואה לחלוטין, שלכולם נראה לא סביר לחלוטין אבל אצלכם הוא הדבר הנכון היחיד? יואב גריבי יצא לטיול עם סבתא שלו, ואנחנו מצטרפים להמלצה חמה לכל אחד מכם שסבתו יכולה לעמוד בכך לא להפסיד את ההזדמנות!
בתחילת ספטמבר בילתי כשבוע בארצם של הסקוטים: ארץ הלוכים (אגמים) עם נופים מסתוריים, ירוקים ורטובים, היסטוריה עתיקה ועשירה אך גם עקובה מדם ו-ויסקי, ויסקי, ויסקי, יחד עם שני בני דודים וסבתם בת ה-76.
מאת: יואב גריבי
לטוס עם סבתא לחו”ל
זה החל במטלה במסווה מתנה מעידו (בן דוד #1): “תגיד יואב, רוצה לטוס איתי ועם סבתא לחו”ל?” כן, עניתי. “יופי אז תתכנן לנו את כל הטיול: תבחר לאן אתה רוצה ללכת, מה עושים בכל יום ואנחנו נזרום. קח בחשבון שסבתא בת 76. ביי”. אוקיי, סבבה. המדינה שנבחרה הייתה סקוטלנד, והאזור הנבחר:
Highland – הרמה הסקוטית
זה כל החלק הצפוני ורוב האזור המערבי של סקוטלנד. ברמה הסקוטית הטבע הפראי והלא מאויש הוא השליט הבלתי מעורער על הנופים ומתאפיין בהרים, עמקים, אגמים, ואדיות, מפלים מעוררי התפעלות. גולת הכותרת מבחינת נוף הוא לחלוטין חצי האי סקאיי (Skye), במערב המדינה אבל גם חלק מהאזורים באי עצמו מהממים בצורה שלא תיאמן.
תכנון הוצאות ולינה
טיילנו במתכונת של טיול נודד: בכל יום אורזים את הרכב ונוסעים לאזור אחר, מטיילים קצת פה, הולכים לאטרקציה שם ובסוף היום נוסעים לנקודת הלינה הבאה שלנו, שהוזמנו דרך AIRBNB: במקום לשלם כמו מאות שקלים על מלונות שנמצאים בד”כ במרכזי אוכלוסיה אנחנו הסתפקנו בכמה עשרות שקלים לאיש בדירה שהייתה פשוט באמצע עיירה קטנה בדרך, והרבה יותר קרובה לכל מיני אתרים שרצינו לטייל בהם.
טיול נודד לרוב יהיה יותר יקר מטיול כוכב שאליו מגיעים בתחבורה ציבורית מאחר וצריך לשלם על רכב, ביטוח ודלק אבל בזכות זה מרוויחים הרבה יותר מהמדינה, וכל יום מקום חדשים מביאים איתם הרפתקה חדשה ולא מוכרת. כבר ראינו כאן בפאנל איך אפשר לדפוק שבוע בחו”ל בפחות מ-1,000 שקל, אבל השיקול העיקרי שלי בתכנון היה גברת צעירה בת 76 שישבה לי במושב האחורי.
התאמה לגיל השלישי
ואם כבר מדברים על סבתא, הטיול שלנו התאפיין בטיולים קצרים ביותר, בעיקר מהרכב לנקודת התצפית. באזורים בהם טיילנו היו לא מעט מסלולים ארוכים וקשים יותר, אבל לא כאלה שמתאימים לאישה בגיל מבוגר. בנוסף לכך ניסיתי לתפור אטרקציות מעניינות אחרות כמו סיורים ורכבלים. בכל מקרה, אם באתם לשמוע כאן על טרק מטורף, הפעם זה לא הסיפור. מצטער.
התקופה: תחילת ספטמבר
ישר אחרי החופש הגדול המחירים צונחים משמעותית, מזג האוויר עוד בגדר הסביר: לא קר מדי, לא גשום מדי, מעונן תמיד, אבל הנקודה החשובה ביותר היא העובדה שזאת סוף עונת היתושים. היתושים האלה (midges) הינם מטרד מעצבן ומציק שפוקד את הרמה בחודשי הקיץ, והם מתחילים להיעלם לקראת אוקטובר. לשמחתי לא נתקלנו בהם בכלל במהלך הטיול שלנו.
על דרכים ופאי רועים
דרכים דרכים דרכים, חלקן על כבישים ראשיים, חלקן על כבישים קטנים, חלקן כל כך צפופות שבקושי אפשר להכניס קיסם בין כל כיוון, אבל כולן – וווואאווואואוווו כמה שהן מהממות. מדרך מתפתלת בעמק המלווה אגם, עם שמיכת עננים אפורה בהירה שסוגרת את ההרים כאילו אנחנו באיזו פשטידת רועים טובה, לעמקים רחבי ידיים עם נופים שומטי לסתות, ועד לכביש קטן העובר בחורשות עם עצים מהתקופה שבה מפת העולם כולו הייתה מוגבלת ליבשת אירופה בלבד. כל אחת מהדרכים של סקוטלנד מיוחדת ומרשימה בפני עצמה.
ויסקי
יותר מהכל, טיול טוב בנוי מתשתית איכותית וטובה. ממש כמו ויסקי.
זה לא ממש משנה אם אתם מקבלים את השמרים שלכם מחווה הזו או אחרת, אם הסיילו שלכם הוא מעץ בן 300 שנה או מיכל נירוסטה בן 30 – מה שבאמת משנה הם המים. ויסקי ממים המופשרים הישר מהשלגים, הזורמים ללא הפסקה בין סלעים ששומרים עליהם נקיים וטהורים לעולם לא ידמה בטעמו לויסקי שאת המים שלו הטפילו ממי מלח.
אותו דבר גם בטיול – תקחו אזור טוב ולא משנה איזה שינויי מסלול תעשו בו, עדיין יהיה מוצלח. בעיקרון התשתית האמיתית בטיול היא אנשים.
קמים בוקר אחד ומגלים שהופס, המסלול שרציתי שנעשה היום לא אינו “תואם-סבתות”: ירידות תלולות, שיפועים, לא… ויתרנו ועברנו לשביל מפלים אחר – שביל מפלי אינצ’רי. מסלול של שעה וחצי בקצב סבתא, עלייה קצת תלולה אך עם רצף מפלים יפהיפה. התקדמנו עוד קצת בבניית בוק קריירת דוגמנות המפלים של סבתא.
משם ממשיכים למרכז המבקרים של Fort William לקבלת המלצות להמשך. פורט וויליאם היא עיירה קטנה וציורית שמארחת מדי שנה את סבב האופניים העולמי (במקור אני בכלל כותב במגזין אח שלו: BIKEPANEL, אז רק על זה אני חושב) וגם נמצאת למרגלות בן נביס, ההר הגבוה בסקוטלנד (1343 מ’). כמו בכל מקום בסקוטלנד, גם לה יש טירה עתיקה שמומלץ לבקר בה, אבל המטרה האמיתית הייתה לרכוש כרטיסים לרכבל, העולה אל פסגת ההר. משם ממשיכים לסיור במזקקת ויסקי, עם טעימות. חוויה מומלצת לכל חובבי הויסקי, פחות מומלצת אם אתם רגישים לריחות חזקים. אני הצלחתי להחזיק קשב עד לשלב שבו המים והחיטה הופכים לבירה, ומשם כבר איבדתי את זה. התעסקתי בצילום במקום.
לסיכום ולמען הסר ספק: אזור Glencoe (עמק קאו. Glen = עמק), היכן שהתחלנו את היום, עמוס במסלולים יפיפיים ומדהימים, אך לא יכולנו להעניק להם “תו סבתא”, ולכן לא הגענו אליהם בסוף. אם אתם צעירים חסרי מנוח, מומלץ לבלות שם יום-יומיים.
אל כתבת ההמשך: עם סבתא לסקוטלנד – האי סקיי וטיפ מה לא לעשות לאיל הצפון (2)
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
