האי סרדיניה נמצא מחוץ למפת המסלולים הרגילה של הישראלים אך הוא יעד אטרקטיבי לטיולי קניונינג, מערנות וכמובן לחופים המדהימים שלו. אנחנו בחרנו לבקר בו בעיקר בזכות קניון ייחודי שזורם בתוך מערה אדירה.
שוב איטליה?
התוכנית המקורית הייתה לבקר שוב בקניונינג הנפלאים של מרכז ודרום איטליה. מאי הוא בדיוק העונה הנכונה ליהנות מקניון Campione, מהבריכות הצלולות של Bagno וכמובן לנסות לצלוח שוב את אחד הנחלים היפים באיטליה – Sammaro.
התארגנו עם הקבוצה הרגילה לעשות שידור כמעט חוזר של הטיול של 2019, הזמנו מקומות טיסות לארבעה ימים על סופש ארוך של חג, לינה, רכב גדול וספרנו את הימים. כמובן שלגורל ול-RyanAir יש הומור משלהם. הסימן הראשון לבעיה היה שינוי מועד הטיסה הלוך שלהפתעתי הוזזה דווקא לשעה נוחה יותר. שמחנו אך התברר ששמחנו מוקדם מדי. לא עברו אלא שבועיים והטיסה הלוך הוקדמה ביומיים שלמים קדימה. הסופ״ש הארוך הפך לשבוע שלם שבאמת קשה למלא בקניונים של מרכז איטליה. השתעשנו ברעיון של לשלב קניונים זורמים עם קניונים של קניות אבל בסוף הוחלט להפוך את הלימון ללימונדה, לשנות כיוון ולבקר ביעד שמזמן נמצא על הכוונת שלנו אך דורש הגעה ארוכה ולכן לא מתאים לסופ״ש קצר – סרדיניה.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
סרדיניה
סרדיניה הינו האי השני בגודלו בים התיכון (מעט גדול מישראל) ושייך רשמית לאיטליה. האי הוא מחוז אוטונומי והסרדים מאוד גאים במורשת הייחודית שלהם וכמובן מדברים בעגה נפרדת המבוססת על לטינית. האי הררי במהותו ויש בו לא מעט נחלים זורמים שחלקם הגדול נסכר לצורכי השקיה והמסלע העיקרי הינו גרניט מה שמביא להיווצרות קניונים יפים ומרשימים עם מים צלולים בבריכות. אנחנו בחרנו להגיע לאי בטיסה מרומא אך אפשר להגיע אליו כמובן גם במעבורת.
הקניונים בסרדיניה
ניתן לחלק את האי בצורה גסה לשלושה אזורים שונים. מתוכם האזור המעניין ביותר לקניונינג נקרא Nuoro כמובן על שם העיר המרכזית באזור. אזור זה נמצא בחלק המזרחי של האי, ממש במרכז בין שתי הערים הגדולות Cagliari וElab.
בספרות המקצועית וכמובן באתר האהוב עלינו בתחום, קל לזהות מי הם הקניונים המעניינים והמרתקים ביותר באי ובהם כמובן שאפנו לבקר. אני אישית מאמין גדול בלקבל מידע מהמקומיים ולכן יצרתי קשר עם גווידו, ראש יחידת החילוץ ממערות וקניונים בסרדיניה (חבר של חבר). התייעצתי עימו לגבי הקניונים, דרגת הסיכון שלהם, הזרימה בפועל השנה, המלצות על מקום לינה ובכלל ניסיתי לקבל מידע רב ככל שניתן על מנת להבטיח טיול מהנה ובטוח. התברר לנו שבמסגרת הבצורת שעברה על אירופה, גם סרדיניה סבלה ממיעוט גשמים ולכן חלק מהקניונים המעניינים פשוט לא זורמים. בחרנו לטייל בשני הקניונים ה״גדולים״ והמענינים ביותר באי (Donini וOrbisi) וכן בשניים פחות מרשימים אך שלפחות הבטיחו זרימות מעניינות (Se Spendula וPitrisconi).
מתוך הרשימה הזו הקניון הבעייתי והמענין ביותר שהוא העוגן לטיול שלנו הינו Donini. זה בעצם לא קניון אלא מערה שבתוכה זורם קניון והטיול כולו הוא שילוב מרתק של מערנות וקניונינג. לשמחתי הרבה הציע גווידו להצטרף אלינו לטיול ולבלות את היום אתנו.
קניונינג במערה
אחרי שהרטבנו ביום הראשון את הציוד ב-Se Spendula והשחזנו את הטכניקות, הרגשנו מוכנים להיכנס למערה. ההפתעה הראשונה הייתה הדרך. על הנייר מדובר על 30 קילומטר ממקום הלינה, אלא שהתברר שחלקה הניכר הינו דרך עפר שבארץ מוגדרת כמתאימה לרכבי שטח. הפיאט 500 שלנו די זועזע כאשר נאלץ להתמודד עם האבנים והבורות שחיכו לו. ההפתעה השניה היתה גווידו שהגיע מצויד בעוד קבוצה של 3 חברים שכולם שמחו על ההזדמנות לפגוש קניונירים מישראל ולהראות לנו את נפלאות האי.
הקבוצה נעה לכיוון הכניסה למערה שהתגלתה כמחילה אנכית צרה המסומנת ברוג׳ום בודד אומלל. אני מסופק מאוד אם היינו מוצאים אותה בהעדר העזרה מהמקומיים. הדלקנו פנסים וגלשנו פנימה. ההתחלה לא מבטיחה ונראה כמו מערה רגילה ולחה אבל ברגע שאתה עובר ״חלון״ בסלע לפתע המים הקרים מופיעים והמערה נפתחת לאולמות אדירים שמחוברים בניהם בגלישות מרשימות ושחיות ארוכות. המערה חיה ופעילה ומלאה בתצורות סלע מרשימות (קשתות סלע האהובות עלינו), נטיפים וזקיפים. המים צלולים לגמרי ואור הפנס מראה את גוון הטורקיז המשגע שכולנו תמיד מחפשים.
ברגע שהגענו למים הנווט במערה עצמה קל. פשוט עוקבים אחרי הנחל עד שלפתע רואים מרחוק את האור בקצה המנהרה. עוד קפיצה קטנה לבריכה משגעת, כיבינו את הפנסים והתארגנו לגלישה טכנית וחשופה מאוד במפל 50 מטר שהובילה אותנו מחוץ למערה.
זה הזמן להוריד חליפות נאופרן, לעלות על בגדי טיול ולחפש את הדרך חזרה לרכב. כמו ברוב מדינות העולם לא תראו פה את קשקושי הצבע של סימון השבילים ״המעטרים״ את שבילי ארצנו, אלא צריך לדעת לנווט ובתקווה למצוא מעט רוג׳ומים. בדרך הפתעה! מפולת אדירה שינתה את התוואי וצריך להתגבר עליה אך כמובן שעם קצת תושיה הכל אפשרי.
הדרך חזרה עברה בנעימים בשיחה עם החברים החדשים וביקור בעץ מרשים שהוכר על ידי אונסקו. גם פה לא תמצאו לידו גדרות או שלטים אלא מצפים מהאורחים לכבד את העץ ולשמור עליו.
חזרנו לרכב והחברים המקומיים שאלו בעדינות אם אנחנו אוכלים הכל או יש לנו מגבלות. אישרנו שהמגבלה היחידה שלנו זה אוכל לא טעים ומהרכב הם שלפו פיקניק מטורף של נקניקים, לחמים, בירות, יין ועוד. על כירת הגז הם הרכיבו מעין פלנצ׳ה וצלו נקניקיות עסיסיות שהשתלבו נפלא עם הגבינות המקומיות.
מה עושים בגשם?
כמו תחומי טיול רבים אחרים גם אנחנו תלויים בחסדי מזג האוויר. בכל יום אנחנו בודקים את התחזית לאותו יום וקדימה כמובן במטרה להימנע מלהיות בקניון בזמן שיטפון אפשרי. בסרדיניה של מאי נתקלנו בשני ימי גשם.
את היום הראשון בחרנו כן לעשות בקניון בשם וPitrisconi, בדקנו לעומק את מועד וכמות המשקעים הצפויים, מצב הקניון, את עוצמת הזרימה הקיימת בו ואת היכולת שלו לספוג כמויות משקעים בטרם יהפוך למסוכן. אחרי התייעצות עם החברים המקומיים החלטנו שאין סיכון לגלוש בו. הקניון התגלה כקניון יפה וזורם אך התברר ששביל היציאה לא ממש קיים ונשמה טובה טרחה להרוס את הרוג׳ומים שמסמנים את הדרך. אחרי מלחמה בשיחים ובסלעים הצלחנו לטפס החוצה אך לצערינו הבירבור מבזבז לנו זמן רב. באופק הופיעו ענני גשם כבד והיה ברור לנו שהדרך חזרה לא תהיה עבירה לרכב המסכן שלנו. אצנו רצנו לרכב, התישבנו עם החליפות הרטובות ודהרנו החוצה לכיוון הכביש הסלול. לשמחתינו הצלחנו.
את היום השני היה ברור שלא נוכל לעשות בקניון אלא עלינו לחפש אלטרנטיבה ליום גשום לגמרי. החלטנו להתפנק במעיינות חמים. חיפוש בגוגל מצא מעיינות לא מסחריים בטבע. עברנו בסופר מקומי, קנינו גבינות, לחם, נקניקים וכמובן יין ועשינו לעצמינו פיקניק מהסרטים במקום שכמו לקוח מתוך חלום. בתוך הטבע בריכה חמה, נקיה, בלי גרפיטי, בלי אנשים ובלי מוזיקה… כל מה שאתה חולם עליו כשאומרים לך מעיין חם!
סיכום
סרדיניה היא פנינה ייחודית שמחוץ למפת הטיולים הרגילה של הישראלים. בתחום הקנינוניג והמערנות היא מציעה הרפתקאות וחוויות יחודיות אך גם למטייל הרגיל יש המון מה לעשות. מהחופים המופלאים, הנופים הדרמטים, הנחלים והמים וכמובן האוכל המשובח. מומלץ בחום. אנחנו עוד נשוב.
מאת: ירון רוזינר
